הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 1811-11-18

בפני
כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובעים
1. פלוני
ע"י ב"כ עוה"ד א. פלדה
2. פלונית
ע"י ב"כ עוה"ד ג. אבן צור

נגד

נתבעים
1.עופר בכר
2.שירביט חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א. קנדל

פסק דין

ביום 26/4/18 מצא י.ל. ז"ל (להלן: המנוח) את מותו לאחר שנפגע ממונית בעת שרכב על אופנים חשמליים. האם יש מקום לחייב את הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) מבטחת המונית בזמנים הרלוונטיים לפצות את עיזבון המנוח ויורשיו בגין נזקיהם הנטענים?

זוהי השאלה העיקרית העומדת להכרעה בפניי במסגרת פסק דין זה.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים:

המנוח, יליד 10/10/1999 הינו בנם של התובעים.

המנוח מצא את מותו ביום 26/4/18 לאחר שבעת רכיבה על אופנים חשמליים נפגע בתאונה בה הייתה מעורבת מונית מ.ר. 9870226 שהייתה נהוגה על ידי הנתבע. הנתבעת הייתה מבטחת המונית בביטוח חובה במועד התאונה.

במסגרת תביעתם דנן, עותרים התובעים שהינם יורשיו של המנוח לפיצוי על רקע טענתם כי התאונה במסגרתה מצא המנוח את מותו הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). משכך, נטען כי מוטלת על הנתבעים, ביחד ולחוד, חבות מוחלטת לפיצוי העיזבון ויורשיו.

לטענת הנתבעת בכתב הגנתה המנוח עשה שימוש באופניים חשמליים המהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיצויים לכל דבר ועניין. לפיכך ובשעה שהמנוח עשה שימוש באופניים האמורים שברשותו ולא החזיק בתעודת ביטוח חובת ברת תוקף בעבור השימוש בהם, הרי שאין התובעים זכאים לסעד מכח חוק הפיצויים כנגד הנתבעים ודין התביעה להידחות על הסף.

הצדדים הסכימו להעמיד את גובה הנזק כך שהפיצוי יעמוד על סך של 439,295 ₪ לכל אחד מהתובעים וזכאות לתובעת לסך נוסף של בגין הוצאות קבורה ומצבה בהן נשאה אשר עומד על סך 36,000 ₪ ואגרת בימ"ש לתובע .

לאור ההסכמה על גובה הנזק, המחלוקת היחידה שנותר למעשה להכריע בה הינה בשאלת החבות אשר תקום ותיפול בנסיבות על שאלת סיווג האופניים החשמליים של המנוח – האם הינם בגדר "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים אם לאו?

דיון והכרעה:

המנוח כאמור מצא את מותו במהלך רכיבה באופניים חשמליים ובעת שהייתה מעורבת בפגיעה מוניתו של הנתבע אשר הייתה מבוטחת בביטוח חובה.

נכון למועד כתיבת שורות אלה קיימות בפסיקה שתי מגמות סותרות בשאלה העקרונית האמורה אשר משתקפות בשני פסקי דין שניתנו אך לאחרונה על ידי שני בתי משפט מחוזיים;

בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 10767-06-14 פלוני נ' הכשרת היישוב [פורסם במאגרים] (27/9/19) – נקבע כי יש לסווג את האופניים כ-"רכב מנועי". בעניין זה נימק בית המשפט כי ההגדרה של רכב מנועי בחוק הפיצויים כללה בעבר אופניים עם מנוע עזר, עד השינוי שנערך בהגדרה זו בתיקון מס' 5 לחוק הפיצויים שלאחריו בא גם תיקון מס' 4. לשיטת בית המשפט, כוונת המחוקק בתיקון זה לא הייתה להוציא את 'האופניים עם מנוע עזר' מהגדרת המונח רכב מנועי לפי חוק הפיצויים, והם נשמטו מתוך הגדרה זו בשל ריבוי שאינו נחוץ ולא מתוך כוונה להוציאם מכלל ההגדרה של "רכב מנועי".

בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בע"א 56471-10-18 פלונית נגד זילברשטיין [פורסם במאגרים] (17/11/19) (להלן: עניין זילברשטיין) עמד בהרחבה כב' השופט שנלר (אליו הצטרפו כ' השופטים ק' ורדי וע' רביד) על המצב החקיקתי בנושא היבטי השימוש באופניים חשמליים; השיקולים השונים בסוגיה; הידרשות למשפט משווה וקריאה למחוקק ולרשויות האכיפה להסדרה חקיקתית של הסוגיה. בסופו של יום נקבע כי אופניים חשמליים אינם עונים על הגדרה של "רכב מנועי" בחוק הפיצויים ועל כן אינם נזקקים לעריכת ביטוח חובה. בפסק הדין התייחס בית המשפט לאופניים חשמליים תקניים בלבד מבלי שהחיל את קביעתו או קבע מסמרות כלשהם לעניין מעמדם של אופניים חשמליים 'לא תקניים'.

להשלמת התמונה - תלויה ועומדת ההכרעה בסוגיה זו של סיווג האופניים החשמליים בבית המשפט העליון במסגרת מספר ערעורים שאוחדו.

לאחר שעיינתי ובחנתי את מכלול טענות הצדדים ולרבות בסיכומיהם (כשכל אחד מהם ביקש מטבע הדברים לאמץ את הגישה הרלוונטית לגביו בפסיקות הסותרות הנ"ל), הנני סבורה שיש לאמץ את הגישה הדוגלת באי סיווגם של אופניים חשמליים כ-"רכב מנועי" וכפועל יוצא מכך להכיר בענייננו בחבותה של הנתבעת לפיצוי עיזבון ויורשי המנוח מכח האחריות המוחלטת לפי חוק הפיצויים.

עיקרי הנימוקים והשיקולים אשר פורטו והובאו בעניין זילברשטיין מקובלים עלי, ובכלל זה הבאים: (1) השלכות המדיניות שננקטה לאחרונה אודות מעבר של נסיעת אופניים חשמליים מהמדרכה אל הכביש ואשר יש בה לשנות את "פוטנציאל הנפגעים האפשריים"; (2) ייחוס נפקות להוראות הקובעות כי אופניים חשמליים תקניים פטורים מרישום וכך גם פטור מרישיון נהיגה, הגם שנדרשת הכשרה מסוימת במקום רישיון הנהיגה; (3) ההשלכה שתהיה על חובת עריכת ביטוח ביחס לכלים הפטורים מרישום באם תאומץ קביעה שאופניים חשמליים נכללים בגדרי רכב מנועי בהתאם לחוק הפיצויים, וכך גם נהיגה בו אינה נזקקת לרישיון ועוד. מה שלא פחות בלט במסגרת פסק הדין הינו הקריאה/ההמתנה להסדרה בנדון אשר תבוא מצד המחוקק (ובפרט בקשר עם הצעת חוק תלויה ועומדת שמטרתה להסדיר את מעמד האופניים החשמליים בחוק הפיצויים). עד להסדרה מתבקשת ומתחייבת זו ובהעדר כל הכרעה שיפוטית של בית המשפט העליון, יש לראות ברוכב של אופניים חשמליים כהולך רגל, וכפועל יוצא מכך להכיר בחבות של מבטחת כלי רכב שהיה מעורב בתאונה עם אותו רוכב לפצות את האחרון על נזקיו מכח חוק הפיצויים.

כפי שצוין לעיל, בית המשפט בעניין זילברשטיין התייחס רק לאופניים חשמליים תקניים כאשר במקרה דנן לא מצאתי שיש בחומר הראיות אשר הונח בפניי כל אינדיקציה לכך שאופני המנוח במקרה דנן לא היו תקניים, ובתוך כך לא שוכנעתי שבאופני המנוח נעשו שינויים או שיפורים באופן שהם מוחרגים מהקביעה בעניין זילברשטיין. משזוהי נקודת המוצא בענייננו, אין גם כל נפקות לטענת הנתבעת בסיכומיה אודות התרשמותה מסרטון הווידאו שתיעד את התאונה לפיה בסמוך לפני התאונה לא נעשה שימוש בפדלים של האופניים אלא במנוע החשמלי בלבד והשפעת מצב דברים זה על הגדרת המונח "רכב מנועי".

סוף-דבר:

לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

נוכח חבות הנתבעת שהכרתי בה לעיל ובהמשך להסכמות הצדדים בעניין שיעור הנזק, הנני מורה לנתבעת לפצות את התובעים כדלקמן:

התובע 1 יפוצה בסך 439,295 ₪ וכן יהיה זכאי להחזר אגרת בית המשפט ששילם עם פתיחת ההליך.

התובעת 2 תפוצה בסך של 439,295 ₪ וכן בסך נוסף של 36,000 ₪ בגין הוצאות קבורה ומצבה.

כן, תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד של כ"א מ התובעים בשיעור של 15.21% מסכום כל פיצוי בנפרד.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ד אייר תש"פ, 08 מאי 2020, בהעדר הצדדים.