הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 17906-03-19

מספר בקשה:5
בפני
כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

מבקשת
פלונית

נגד

משיבה
הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעת (להלן: המבקשת) להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: ועדת המל"ל), ובתוך כך למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכאב.

המבקשת, ילידת 1968, נפגעה בתאונה דרכים שאירעה לה ביום 11/9/17.

התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה ובמסגרת החלטה של הוועדה הרפואית של המל"ל מיום 2/12/18, נקבע כי למבקשת נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% (לאחר ניכוי של 5% למצב קודם) לפי סעיף 37(5)(ב) לתקנות המל"ל (החל מיום 1/7/18).

לאחר שעיינתי ובחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה לה, וכן את מכלול המסמכים הרלוונטיים – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נקודת המוצא היא כי קבלת בקשות להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים תיעשה במשורה, ובמקרים יוצאי דופן, כאשר אחד החריגים לכך הוא קבוצת המקרים בהם לא עמדו לפני ועדת המל"ל עובדות חשובות ומהותיות בדבר מצבו של הניזוק עובר לתאונה או לאחריה, העשויות היו להביא את ועדת המל"ל לשנות ממסקנתה (ר' רע"א 796/19 פלוני נ' "הפול"- המאגר הישראלי לביטוחי רכב [פורסם המאגרים] (28/2/19).

על רקע טענות המבקשת, אמקד את הדיון בהחלטתי זו בשתי שאלות: האחת, האם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת ועדת המל"ל, נוכח הטענה האפשרית שלא היו לפני הוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות לגבי מצבה הרפואי של המבקשת או שהוועדה התעלמה מכך. השנייה, האם חל שינוי מהותי במצבה של המבקשת לאחר קביעת הנכות על ידי המל"ל, המצדיק את המינוי המבוקש בתחום הכאב.

בכל הקשור לשאלה הראשונה, הרי שלא נטען (לפחות לא באופן מפורש) וממילא לא הוכח כי מסמך רלוונטי לעניין תלונות או ממצאים באשר לכאבים שמהם סבלה המבקשת בקשר עם הפגיעה נשוא התאונה, לא עמדו בפני הוועדות של המל"ל שדנו בעניינה של התובעת.

בין כך ובין כך, עיון בדברי ב"כ המבקשת בפרוטוקול הוועדה מיום 13/3/18 מעלה כי האחרונה העלתה בפני רופאי הוועדה תלונה מפורשת על החמרה בכאבים, וחזקה שתלונות נבחנו ונבדקו על ידי הוועדה, כאשר המבקשת לא העלתה כנגד הקביעות הרפואיות כל טענה. בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא שיש לראות בקביעת הוועדה בעניינה של המבקשת, כקביעה הממצה את כלל נכותה ובוודאי כקביעה מכללא שלא נותרה נכות בתחום אחר.

בכל הקשור לשאלה השנייה, הרי שיובהר מיד כי לא שוכנעתי שהממצאים אליהם הפנתה בבקשתה, מצדיקים מינוי של מומחה בתחום הכאב במסלול הבחינה על פי סעיף 6א לחוק הפיצויים ומנקודת ההנחה לפיה לא ניתן להסיק מקביעת הוועדה, כי היא באה למצות את כלל נכותה של המבקשת.

בפסיקה הובהר כי מומחה בתחום הכאב אינו ממונה רק בשל תלונות על כאב אלא במקרה בו מוכח כי הכאב חורג מן הפגיעה הפיזית בתחום זה או אחר וכאשר יש ראשית ראייה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית (ר' רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים] (5/9/11)). במקרה דנן, גם אם עלה בידי המבקשת להפנות למסמכים אודות הפנייה למרפאת כאב ו/או שימוש במשככי כאבים ו/או אי השגת מטרות בסדרת טיפולי פיזיותרפיה – אין בכך כדי ללמד כי המבקשת סובלת מבעיה כרונית הקשורה בכאב.

לאור כל האמור, דינה של הבקשה להידחות.

שאלת ההוצאות תידון בתום ההליך.

התובעת תגיש תחשיב נזק בתוך 30 יום.
הנתבעת תגיש תחשיב נזק בתוך 30 יום מקבלת תחשיב התובעת.

ת.פ. ליום 1.12.19.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ט, 26 יולי 2019, בהעדר הצדדים.