הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 17861-05-17

בקשה מס' 5

בפני
כבוד ה שופטת שלהבת קמיר-וייס

המבקשות:

  1. אלינור פייס
  2. אהובה פייס

ע"י ב"כ עוה"ד הילל בבייב

נגד

המשיב:

אסף נתנאל
ע"י ב"כ עוה"ד דין עדני

החלטה

בפניי בקשת המבקשות לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 17.04.2018, בעקבות בקשת המשיב למתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שכנגד אשר הוגשה מטעמו.
טענות המבקשות בתמצית הן, כי עקב טעות לא הוגש כתב הגנה בתביעה שכנגד ולאחר הדיון שהתקיים ביום 06.03.18, רצו המבקשות להודיע על קבלת הצעת בית המשפט לדחייה הדדית של התביעות, אך עקב עיכוב בהעברת התיק בין עורכי הדין שלהן, לא נשלחה ההודעה לבית המשפט.
לטענת המבקשות עומדות להן טענות הגנה טובות כנגד התביעה שכנגד, אותה לטענתן יש לדחות על הסף.
בנוסף עתרו המבקשות, ככל שיבוטל פסק הדין והתביעה שכנגד לא תדחה על הסף, למתן ארכה להגשת כתב הגנה מטעמן.
התביעה שכנגד הוגשה ביום 24.09.2017.
ביום 29.01.2018 התקיים דיון קדם משפט אליו לא התייצבו המבקשות. אציין, כי המבקשות עצמן הגיעו לבית המשפט, אך סרבו להכנס לאולם המשפט ללא בא כוחם. בא כוח המשיב עתר לדחיית מועד וחיוב בהוצאות בלבד ונעתרתי לבקשתו.
ביום 06.03.18 התקיים דיון קדם משפט נוסף, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם. במהלך הדיון נעשה ניסיון לפשר בין הצדדים, אולם לאחר שהניסיון לא צלח. ביקש המשיב לסלק את התביעה על הסף בהעדר עילה ולקבל את התביעה שכנגד בהעדר הגנה, הואיל ולא הוגש כתב הגנה על ידי המבקשות.
המבקשות לא נתנו כל טעם או הסבר מניח את הדעת לטענה בדבר אי הגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד.
הוריתי למשיב להגיש בקשותיו בכתב וכן על הגשת תגובה וזכות הגשת תשובה.
לאחר הגשת בקשות המשיב הוריתי שוב למבקשות על הגשת תגובות, אך גם בחלוף המועד שנקצב בהחלטותי לא הוגשו תגובות וכן לא הוגשה מטעמן בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד או כתב הגנה לתביעה שכנגד.
ביום 17.04.18ניתנה החלטה המסלקת את התביעה העיקרית על הסף ופסק דין המקבל את התביעה שכנגד בהעדר הגנה ומחייב את המבקשות לשלם למשיב 50,000 ₪ פיצוי בגין לשון הרע וכן 5,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד.
בקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 18.04.2018.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל א לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."
מועד שנקבע בחיקוק מוסמך בית המשפט להאריכו אך ורק מטעמים מיוחדים שירשמו. מקור הדרישה נובע מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
בדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד, יש להבחין בין פסק דין שניתן שלא כהלכה, שאז הביטול הוא מחובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה וביטולו נתון לשיקול דעת בית המשפט. קיים שוני בשיקולי בית המשפט לגבי שני סוגי החלטות אלה.
בביטול מחובת הצדק בית המשפט בוחן את תקינות ההליך שהביא למתן פסק הדין, וככול שיוכח לבית המשפט הפגם הפוגע בתקינות ההליך, ייעתר בית המשפט לבקשה ושיקול הדעת במקרים אלו הוא מצומצם.
בביטול פסק דין שניתן כהלכה, נתונה ההחלטה בבקשת הביטול לשיקול דעת רחב של בית המשפט. השיקולים שעל בית המשפט לשקול במקרה זה נקבעו בהלכה שהשתרשה במשך שנים רבות.
"ניתן פסק-דין כהלכה, יציג לעצמו בית-המשפט, אשר עליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או שלא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית – ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק-הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט."

ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397-398 (ראו גם ע"א 5000/02 בן-ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח(1) 830, 835.)
לשאלה השנייה חשיבות רבה, שכן בהיעדר סיכוי להצליח במשפט לא תצמח כל תועלת מביטול פסק הדין. לכן ייעתר בית המשפט לנתבע, רק אם יצא ידי חובתו והצביע על נימוקים העלולים להכשיל את תביעת התובע לגופו של עניין, ראו לעניין זה ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד-אל חי, פ"ד יח(1) 67, 71-72.
יישום ההלכה במקרה שבפניי
האם יש לבטל את פסק הדין
ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט
כאמור לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק דין.
אשר ליסוד הראשון, לא מצאתי במקרה זה טעם מוצדק לאי הגשת כתב ההגנה מטעם המבקשות .
יתר על כן, התנהלות המבקשות גובלת בזלזול בבית המשפט, אשר נתן למבקשות הזדמנויות למכביר למצות את יומן בפני בית המשפט. אי הגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד בנסיבות ההליך דנן, בו ניתנו למבקשות הזדמנויות מספר להגיש את כתב ההגנה ולבקש ארכה להגשתו והן נמנעו מכך, זאת לצד התנהלותן אשר באה לידי ביטוי באי התייצבו ת לדיון שהתקיים ביום 29.01.18 ו כן לא מצאו למלא אחר החלטותיי אשר ניתנו בדיון אשר התקיים בנוכחותן ביום 06.03.18 וכ ך גם לגבי החלטות יי מיום 13.03.18, ללא כל הסבר מניח את הדעת פרט לטעויות משרדיות חוזרות ונשנות.
למרות האמור לעיל, נדרשתי גם לבדיקת היסוד השני – הוכחת סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין.
המבקשות ציינו בבקשה כי להן סיכויי הגנה טובים ואף ביקשו לסלק את התביעה שכנגד על הסף. אציין כבר כאן כי לא מצאתי בבקשה כל טענה לסילוק על הסף, אלא טענות כנגד סיכויי התביעה ש כנגד עקב אי צירוף ראיות לכתב התביעה.
יצוין כי שאלת סיכויי ההצלחה של המבקשות ככלל, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית ויש להוכיח כי " ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות" (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', טרם פורסם (27.02.01)).
בדיקה של טענת סיכויי ההגנה אשר הועלתה גילתה כי אין בה כל ממש. נטען כי המשיב לא הוכיח את התביעה שכנגד, עדיו לא נחקרו וראיותיו לא הוצגו. אין באלה משום טענות הגנה כלל.
נהפוך הוא, מהאמור בסעיף 6 לתצהיר המבקשת לתמיכה בבקשה עולה דווקא הודאה מסוימת במעורבות של כל הצדדים בסכסוך השכנים, ובכך יש כדי לתמוך, במידה מסוימת בטענות התביעה שכנגד. זאת לצד העדר הכחשה של טענות המשיב בדבר לשון הרע, שולל קיומה של הגנה בעלת משקל בפי המבקשות.
מצאתי כי אין בטענות המבקשות אלא הגנת בדים אשר אינה מצדיקה ביטול פסק הדין.
לפיכך, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
המבקשות יישאו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו למשיב תוך 30 יום, שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ח, 23 מאי 2018, בהעדר הצדדים.