הדפסה

בית משפט השלום בפתח תקווה עש"א 23031-08-19

בפני
כבוד ה שופט אריאל ברגנר

מערער

חיים כחלון
ע"י ב"כ עוה"ד תומר ריטרסקי

נגד

משיב
בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אורן שרעבי

פסק דין

רקע וטענות הצדדים
בפניי ערעור לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").
מושא הערעור הינו סירובו של המשיב מיום 17.5.19 לכבד שלושה שיקים שמספרם: 50444, 50445, 50446, בסך כולל של 4,975 ₪. (להלן: "השיקים").
לטענת המערער, המשיב-הבנק חדל בשניים: הן בהימנעותו מהעברת כספים מחשבון נוסף של המערער המתנהל באותו הסניף חרף הוראה מתאימה ויתרה מספקת, והן בחסימת המערער חד-צדדית מביצוע פעולות בחשבונות כך שנמנע ממנו לבצע העברה כזו בעצמו.
כן טען המערער כי השיקים הופקדו בשוגג על ידי מנהלת החשבונות, כך שאלה נמשכו על החשבון ללא ידיעתו ומבלי שיכול היה להיערך לכך מבעוד מועד וסורבו בהיעדר כיסוי מספיק.
במסגרת הערעור מבקש המערער מבית המשפט להורות על מחיקת השיקים ממרשם השיקים המסורבים וכפועל יוצא להביא לביטול הכרזת ההגבלה.
המשיב-הבנק, בתגובתו לערעור, עמד על כך שיש לדחות את הערעור על הסף ולו משום שהמערער לא פנה לבנק בבקשה לגריעת המחאות, עובר להגשת הערעור, ומשכך, למעשה, לא מיצה הליכים טרם פנייה לבית המשפט, כפי הוראות התקנות והפסיקה.
כן טען הבנק, לגופו של עניין, כי לא בשל טעמים הנעוצים בהתנהלות הבנק סורבו ההמחאות, אלא בשל התנהלות קלוקלת של המערער, ובכללה: היעדר כיסוי מספיק בחשבון על אף שהובהר למערער כי עליו לדאוג ליתרה מספקת בחשבון על מנת שיכובדו חיובים והמחאות וכי האחריות לניהול החשבונות מוטלת עליו.
ביום 28.11.19 התקיים דיון בפניי במסגרתו נשמעו טענות הצדדים והוריתי על הגשת סיכומים וצירוף כל מסמך שמי מהצדדים יחפוץ לצרף לסיכומיו.
סיכומים אחרונים הוגשו ביום 10.2.20 ובהמשך להחלטתי מיום 19.3.20, ניתן פסק דין זה.

דיון
בהתאם לסעיף 10 לחוק, קיימות שלוש עילות אפשריות שבגינן רשאי בית המשפט לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו עפ"י החוק, והן – טעות, עיקול, ויסוד סביר של הלקוח להניח כי חובה על הבנק לפרוע את השיק.
לענייננו רלוונטיות העילות הראשונה והשלישית.
עפ"י ההלכה הפסוקה, ככלל, הטעות שבה עוסק סעיף 10(א)(1) לחוק, ואשר עשויה להצדיק גריעת השיק מרשימת השיקים שסורבו, הינה טעות של הבנק. (ראו ע"א (חי') 599/94 סוויסה נ' בנק דיסקונט בע"מ; וכן רע"א 6257/97 בנק לאומי לישראל נ' אמין עסמי ובניו (26.2.98)).
יחד עם זאת, היו מקרים חריגים שבהם בתי המשפט מצאו כי מידת הצדק מחייבת גריעת שיקים שסורבו מחמת טעות של צד ג' ובה יעדר כל אשם מצדו של בעל החשבון מושך השיק (ראו סקירת הפסיקה בהרחבה בעש"א (שלום ראשל"צ) 37999-11-16 כהן נ' בנק ישראל (2.3.17)).
ולענייננו:
המערער לא הציג אסמכתא אשר יש בכוחה לאשרר טענתו לפיה קיימת אצל הבנק מזה שנים הוראה קבועה לביצוע קיזוז הדדי בין החשבונות לפי הצורך.
בנסיבות אלה, עובדת כך שהבנק לא ביצע, באופן עצמאי, העברה מיתרת הזכות בחשבון הפרטי אל החשבון העסקי על מנת לאפשר את כיבוד השיקים – אינה מצביעה על פגם בהתנהלות הבנק.
אכן, במועד בו לא כובדו השיקים בחשבון העסקי, עמדה למערער בחשבון הפרטי יתרת זכות בסך של למעלה מ-7,300 ₪ בחשבון (ראו נספח 2 לכתב הערעור). יחד עם זאת, לא די בכך כדי להוכיח כי המערער התכוון לבצע העברה מתאימה מהחשבון הפרטי לחשבון העסקי. ודוק- טענתו לפיה הרשאתו לביצוע העברות בין החשבונות נחסמה על ידי הבנק מחמת עיקול שהוטל בחשבון הפרטי הגם שזה נתפס במלואו זה מכבר והוחזק בנפרד בפר"י – נותרה כטענה בעלמא.
למעשה, וכך אף עלה מדברי ב"כ המערער בדיון שהתקיים בפני ביום 28.11.19, בלב ליבו של הערעור עומדת טענת המערער לטעות צד שלישי (ראו עמ' 1, שו' 25 ואילך לפרו' מיום 29.11.19).
המערער צירף לכתב הערעור אישור מאת מנהלת החשבונות לפיו היא השתמשה בטעות בשיקים של בנק יהב במקום בשיקים של בנק לאומי וכתוצאה מכך החשבון העסקי נכנס לחריגה והשיקים חזרו. (ראו נספח 3 לכתב הערעור). לסיכומי המערער צורף תצהיר בעל תוכן דומה מאת מנהלת החשבונות , אשר אושר ביום 18.12.18 באמצעות ועידת וידאו.
מעבר לכך שמנהלת החשבונות פעלה כשלוח של המערער ומשכך ספק אם ניתן לראות בה "צד שלישי" כפי סברת המערער, הרי שהיעדר צירוף תצהיר מאומת כדין והתייצבות מנהלת החשבונות לדיון שהתקיים בפני ביום 28.11.19 – מחליש משמעותית טענת המערער לטעות צד שלישי, - ובפרט, נוכח כך שהמערער לא טרח לצרף דפי חשבון מבנק לאומי אשר יש בכוחם להוכיח כי ביום 17.5.19 (היום בו סורבו השיקים בבנק יהב) היה כיסוי מתאים לשיקים כאלו בבנק לאומי. לו המערער היה טורח לצרף אסמכתא כאמור- מותב זה היה שוקל להפעיל את מידת "לפנים משורת הדין" כלפי המערער בהניח כי הניסיון לבצע תשלומים בשיקים של בנק יהב במקום בשיקים של בנק לאומי אכן הינו תולדת טעות.
נוכח המפורט מעלה, טענת המערער לפיה הצגת השיקים הנדונים לפירעון נעשתה עקב טעות של צד שלישי – נדחית.
ולא זו אף זו - מנספח א' לתגובת הבנק עולה כי בחשבון העסקי סורבו 10 המחאות בתקופה הרלוונטית (ראו נספח א' לתגובת הבנק). כמו-כן, כעולה מנספחים א'-ב' אשר צורפו לסיכומי המשיב אך ביום 1.1.20 מומש צו עיקול בחשבון העסקי.
משנמצא כי השיקים סורבו בגין אי כיסוי מספיק וכי הבנק פעל כדין, משלא נמצא כי מקרה זה הינו בבחינת מקרה חריג המצדיק גריעת השיקים שסורבו ממרשם השיקים המסורבים, ובהתחשב במטרת החוק להגן על ציבור מקבלי השיקים, הריני להורות על דחיית הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב.
סוף דבר:
הערעור נדחה ואני מחייב את המערער בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.
התיק ייסגר.
תואיל נא המזכירות להמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' ניסן תש"פ, 02 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.