הדפסה

בית משפט השלום בעפולה תא"מ 3273-08-19

בפני
כבוד ה שופטת ברכה לכמן

תובע

צרפתי אושר פרוספר ת"ז XXXXXX122
באמצעות ב"כ עו"ד אחמד שנאוי

נגד

נתבעים

  1. יוסף עמאר ת"ז XXXXXX533
  2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

באמצעות ב"כ עו"ד שרון גליק ואח'

פסק דין

1. זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש, בסך של 6,924 ₪, בעקבות תאונה שהתרחשה ביום 14/3/19, במהלכה, פגע רכב משא מסוג וולבו מספר רישוי 72-903-87 (להלן: "רכב הנתבעים") באחורי רכב פרטי מסוג סקודה אוקטביה מספר רישוי 909-08-901 (להלן: "רכב התובע").

2. בין הצדדים מחלוקת לעצם התרחשות התאונה, נוכח טענת הנתבעים כי לא היה מגע בין רכב התובע לרכב הנתבעים.

3. הנהגים העידו בפני בית המשפט וכן עד מטעם התובע, חבר שנסע עמו ברכב בעת התרחשות התאונה. מטעם הנתבעת העיד בוחן תאונות מר וולמרק רפי שהגיש חוות דעת לתיק בית המשפט. בנוסף, הוצגו תמונות של הרכבים.

4. לגרסת התובע, בעת שנהג ברכבו, ליד צומת הקאנטרי קלאב עפולה, במסלול השתלבות לפניה ימינה לכיוון נצרת, נעצר רכב לפניו, שהביא אותו לעצירה. הוא הבחין במראה ברכב הנתבעים מאחוריו שלא התכוון לעצור, הוא צפר, בסופו של דבר פגע ברכבו רכב הנתבעים. הוא ביקש מהנתבע, שנהג ברכב הנתבעים לעצור בצד, הוא עצר, מסר לתובע פרטים. עוד הוסיף התובע, שהנתבע אמר לו "סליחה, לא בלם לי" ושהוא ממהר כי הוא באמצע הובלה אמצע עבודה. ראו עדותו של התובע בעמוד 1 שורות 22-28 לפרוטוקול. בחקירה הנגדית אישר שהמכה לא הייתה חזקה, ולא דחפה אותו קדימה (עמוד 2 שורות 18-21).

5. לגרסת הנתבעים, לא היה כל מגע בין הרכבים. הנתבע העיד בחקירתו הראשית כי היה בנסיעה מעפולה לביתו, בבאר שבע. הוא ביקש לפנות ימינה ליציאה מעפולה. בעודו בנתיב הימין, נסע רכב התובע בנתיב לצדו, נתיב נסיעה ישר. אז נכנס רכב התובע לנתיב הימני ועצר. הנתבע בלם את רכבו ללא שהייתה נגיעה ברכב ה תובע. ראו עמוד 6 שורות 3-5 לפרוטוקול.

6. מטעם התובע העיד מר כפיר עמר, בעדותו, העיד שרכב התובע עמד בצומת, הוא שיחק בטלפון, הוא שמע את התובע מצפצף ולאחר מספר שניות הרגיש מכה, לא חזקה. (עמוד 4 שורות 22-23). הרכב נדחף קדימה "טיפונת" (עמוד 5 שורות 30-31).

7. מטעם הנתבעת העיד מר וולמרק, שנחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו, במסגרתה קבע שלא היה מגע בין הרכבים.

8. על יסוד החומר שהונח בפני בית המשפט, לאחר שנשמעו עדויות הצדדים וסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה, לפי מאזן ההסתברות, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על ה נתבע, מהטעמים הבאים:

9. גרסת הנתבע שרכב התובע נכנס לנתיב הימני, הנתיב בו נסע רכב הנתבעים , היא גרסה מאוחרת לגרסתו הראשונה שנמסרה לחברת הביטוח בהודעתו מיום 6/6/19, כשלושה חודשים לאחר האירוע, שם תיאר כי, עת נסע ברכב הנתבעים "נהג רכב צד ג' בלם בפתאומיות ואני בלמתי ולא נגעתי בו". אין כל אזכור בגרסה הראשונית של הנתבע לטענה שרכב התובע נכנס לנתיב הימני ואז עצר, אלא, שרכב התובע נסע לפני רכב הנתבעים ובלם בפתאומיות, טענה העולה בקנה אחד עם טענת התובע.

10. זאת ועוד, אין חולק שהנתבע עצר את רכב הנתבעים ומסר פרטים לתובע. לשאלה מדוע עצר ומסר פרטים, אם לא היה מגע, השיב הנתבע: "אולי הם רצו להלביש עלי נזק קודם שהיה להם". מיותר לציין, אין בפני בית המשפט כל נסיבה או הצדקה המביאה להסיק מסקנה חמורה כזו שהנזק לרכב התובע נגרם בנסיבות אחרות. בעניין זה, אני מקבלת את טענת התובע שלא נערך הסכם בכתב בקשר לרכישת הרכב, בהעדר ראיה לקבוע אחרת. אין בפני כל הסבר מניח את הדעת מדוע עצר הנתבע את רכבו ומסר פרטים לתובע, ללא כל מחאה ברורה בדבר הטענה שלא היה מגע בין הרכבים, כל שהעיד "אני מסרתי פרטים, אמרתי שאני לא מודה, ונסעתי".

11. על זה אוסיף את התנהגות הנתבע אשר העיד כי ניקה את הטמבון האחורי במגבונים, טענה שהתובע מכחיש. אם לא היה מגע בין הרכבים, כנטען על ידי התובע, לא ברי מדוע היה עליו לנקות את הטמבון האחורי. התנהגות זו מחזקת את המסקנה, שהיה מגע בין הרכבים והנתבע ביקש להראות לתובע שלא נגרם נזק לרכב התובע , על אף שהיה מגע בין הרכבים. התנהגות זו אף מחזקת את טענת התובע שמדובר במכה קלה בלבד.

12. באשר לחוות דעת בוחן התנועה מר וולמרק, חוות דעתו זו מתבססת ברוב רובה על העובדה שברכב הנתבעים מותקנת שרשרת גדולה ועבה מחוברת במנעול מאסיבי , שפגיעתה ברכב התובע הייתה מביאה לנזק בולט לעין, כאשר על פי התמונות, נמצא רק שפשוף אופקי קל, ללא סימני הטבעה או מעיכה התואמים את השרשרת והמנעול. עוד טען כי הפגיעות במגן אחורי פנימי ובפח האחורי מצריכות נזק גדול ובולט במגן אחורי חיצוני. משנמצא שמדובר במכה קלה בלבד, אני סבורה שאין ממש בטענת מר וולמרק על העדר נזק בולט במגן האחורי חיצוני.

13. על כן, אני קובעת כי נסיבות התאונה הן כפי שהובאו בעדות התובע והאחריות להתרחשות התאונה מוטלת על הנתבע, שלא שמר מרחק מרכב התובע.

14. באשר לשאלת הנזק. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי, המלמדת על נזק קל בחלק האחורי של רכב התובע, בסכום כולל של 6,124 ₪ (כולל מע"מ). חוות דעת שלא נסתרה. כמו כן צורפה תמונה מיום התאונה המצביעה על שפשוף קל במגן האחורי. משכך, התובע זכאי לרכיבי הנזק המתייחסים לעלות תיקון הרכב ושכר טרחת השמאי בסך של 800 ₪.

14. לסיום, התביעה מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 6,924 ₪, בתוספת אגרת בית משפט בסך של 758 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪.

15. הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ' אדר תש"פ, 16 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.