הדפסה

בית משפט השלום בעפולה ת"א 33451-05-16

בפני
כבוד ה שופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס

תובעים
פלוני

נגד

נתבעים

  1. חיבורים הפקות אורן שטראוס בע"מ
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ
  3. סגווי בעיר בע"מ
  4. מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה מטעם המוסד לביטוח לאומי לאפשר לו עיון מלא בתיק הנייר בנט המשפט.

1. התביעה היא תביעה בגין תאונה שאירעה לתובעת ביום 24.11.2013 במסגרת "יום כיף" במסגרת עבודתה. התביעה הוגשה נגד הנתבעות ע"פ פקודת הנזיקין והסתיימה בפשרה שהגישו הצדדים.

2. בגין התאונה שילם המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") גימלאות לתובעת. כעת הוא מבקש לאפשר לו עיון מלא בתיק. לטענתו הוא נכנס בנעליה של התובעת ובהקשר זה הוא מפנה להוראות סעיף 328 (ב) לחוק הביטוח הלאומי.

3. התובעת ונתבעת 3 לא הגישו תגובה לבקשה.
נתבעת 1 מתנגדת בבקשה תוך שהיא מציינת כי התיק הסתיים בפשרה לפיה תשלום הפיצוי מהווה סילוק גם של תביעות מיטיבים ולפיכך אין למל"ל כל זכות בתיק.

4. בתשובה לתגובה טוען המל"ל כי הוא אינו צד "זר" לתביעה ובית המשפט כלל אינו נדרש במסגרת הבקשה כעת להכריע בטענות הנתבעת לפיה הפיצוי ששולם לתובעת כולל תביעות מיטיבים. המל"ל מוסיף למעלה מהצורך כי הנתבעת שלחה הודעת ניכוי למל"ל עת דיווחה על הסכם הפשרה וכן על ניכוי הגימאלות שבוצעו במסגרת ההסכם. עוד טוען המל"ל כי המל"ל זכאי לשיבוב גם אם הפיצוי ששולם לנפגע כולל בתוכו את גימלת המל"ל.

5. זכות העיון בתיקי בית המשפט מוסדרת בתקנות בתי המשפט ובתי דין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג . בתקנה 4 (א) לתקנות נקבע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור ע"פ דין". –

6. אפנה בהקשר זה להחלטה של כבוד השופטת רבקה פוקס בת.א. (חי') 14293-05-17 המוסד לביטוח לאומי נגד וסילי דורוב (22.2.2018) :
"זכות העיון אינה מוחלטת ועל כן, תקנה 4( ד) לתקנות קובעת מספר שיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להחליט האם להיעתר לבקשת העיון. בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול הם עניינו של המבקש בתיק, עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה ( בג"צ 5699/07 יובל יועז, עיתונאי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (פורסם בנבו), מיום 23.4.09).
על פי המתווה הנורמטיבי הקיים בתקנה 4 הנ"ל, בקשה לעיון בתיק נבחנת בשלושה שלבים:
בשלב הראשון יש לבחון האם יש איסור בדין לעיין בחומר המבוקש.
בשלב השני נבחנת השאלה האם העיון בתיק מוצדק, כאשר נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון נוכח העובדה כי הזכות נגזרת מעקרון פומביות הדיון. על כן, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל השכנוע כי אין להתירו.
בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין המתנגדים לעיון ( ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2995), בג"צ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, (פורסם בנבו) מיום 5.4.12).

7. בבחינת השיקולים אשר צויינו לעיל, המסקנה היא כי בקשה המל"ל לעיין בתיק מוצדקת. העיון נדרש על מנת לבחון אפשרות תביעת שיבוב בגין התשלומים ששילם לתובעת בגין פגיעתה בתאונה. לציין כי המל"ל גוף ציבורי והתשלום שמשלם לתובעת משולם מהקופה הציבורית וישנו גם אינטרס ציבורי במתן אפשרות העיון לצורך בחינת תביעת שיבוב כאמור.

8. אין בטענות הנתבעת כל נימוק שיש בו כדי למנוע את מתן האפשרות לעיין. הטענה כי הפשרה כוללת תביעות מיטיבים אינה בגדר השיקולים שיש לקחת בעת מתן החלטה בבקשה לעיין בתיק.

9. על כן, אני נעתרת לבקשה באופן מלא. ניתנת בזאת למל"ל זכות לעיין בתיק הנייר כמבוקש. המזכירות תיישם החלטה זו ותאפשר גישה במערכת הנט לב"כ המל"ל.

ניתנה היום, ב' סיוון תש"פ, 25 מאי 2020, בהעדר הצדדים.