הדפסה

בית משפט השלום בעפולה ת"א 2697-01-18

בפני
כבוד ה שופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס

תובעים

1.דליה בן חמו
2.עו"ד יפה אלון בתפקידה כמנהלת עזבון המנוח ליאור חמו ז"ל
שניהם ע"י עו"ד יפה אלון

נגד

נתבעים
עו"ד משה חורי
בעצמו

פסק דין

לפניי שתי תביעות כספיות שהדיון בהן אוחד. המחלוקת בשתי התביעות היא בין עזבונו של לקוח לבין עורך דינו בנוגע לשכר טרחה. בתביעה האחת תובע עזבונו של הלקוח החזר שכר טירחה שעל פי הנטען נגבה ביתר. בתביעה השניה תובע עורך הדין שכר טרחה עבור שירות משפטי בגינו לטענתו לא קיבל את שכר הטרחה.

תמצית התביעות וטענות הצדדים
המנוח מר ליאור בן חמו ז"ל (להלן: "המנוח") יוצג בחייו על ידי הנתבע עורך דין משה חורי (להלן: "עו"ד חורי") במספר הליכים ועניינים.
המנוח היה בחייו נכה 100% שנפגע בתאונה. את כספי הפיצויים הוא השקיע במניות של חברה. לאחר מכן התגלעה מחלוקת בין המנוח לבין שותפיו בחברה. הוא פנה אל הנתבע כדי שייצג אותו בהליכים להגשת תביעה כספית כנגד השותפים.
עו"ד חורי ייצג את המנוח בתביעה נגד השותפים. התביעה היתה על על סך של 1,200,000 ₪ והתנהלה בהליך בוררות בפני עו"ד יצחק שפרבר. בגין ייצוג זה של המנוח בהליך הבוררות נחתם ביום 16.11.2011 הסכם שכר טרחה. (להלן: "ההסכם הראשון") בהסכם הראשון סוכם כדלקמן:
א. כי שכר הטירחה יעמוד על 85,000 ₪ בתוספת מע"מ
ב. ישולם סכום של 750 ₪ בצירוף מע"מ עבור כל ישיבה החל מהשלישית.
ג. סוכם מנגנון הצמדה לפיו סכום שלא ישולם יהיה צמוד למד"ד ותתווסף לו ריבית בגובה 24% שנתית החל ממועד התשלום ועד מועד התשלום בפועל.
ד. שכ"ט בצרוף המע"מ שיפסק במשפט ו/או בהליך שייך לעורך הדין בלבד.
ה. כמו כן, סוכם על הזכות של עורך הדין לקזז מכל פיצוי או סכום המגיע ללקוח את שכר הטירחה והמע"מ לרבות הוצאותיו.
ו. בסוף ההסכם סוכמו תנאי התשלום ומועדיהם , תשלום במעמד החוזה והיתרה בתשלומים דחויים החל מנובמבר 2011 ועד חודש אוגוסט 2012.
שותפיו של המנוח הגישו נגדו תביעה נגדית, שגם היא התבררה לפני
הבורר עו"ד שפרבר ביחד עם תביעתו של המנוח. התביעה היתה על סך של 29,000,000 ₪ . בגין ניהול ההגנה בתביעה שכנגד נחתם בין המנוח לבין עו"ד חורי הסכם טירחה נוסף ביום 1.9.2013.(להלן: "ההסכם השני")
בגין ההסכם השני סוכמו התנאים שלהלן:
א. שכ"ט מוסכם בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ
ב. מנגנון הצמדה של הצמדה למד"ד וריבית שנתית של 24% ממועד התשלום ועד מועד התשלום בפועל.
ג. הלקוח/המנוח הסכים כי ההוצאות שיפסקו בהליך יהיו לטובת עורך הדין בלבד.
ד. המנוח הסכים לקיזוז מכל סכום שיפסק לו את שכר טירחתו של עורך הדין בצירך המע"מ לרבות הוצאותיו.
ה. בסיום ההסכם סוכמו תנאי התשלום: 15,000 ₪ במעמד החוזה , 20,000 ₪ ביום 31.3.14 והיתרה במידה ויפסק סך כולל של מעל 1,500,000 ₪

בסיום הליך הבוררות ניתן ביום 3.9.15 פסק הבורר עו"ד שפרבר. הבורר פסק לטובת המנוח סך של 700,000 ₪ וכן סכום נוסף בסך של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכ"ט עו"ד וכמו כן, סכום כולל של כ- 18,290 ₪ הוצאות משפט . חלוקת הסכומים היתה באופן שנתבעים 1-2 ישאו יחד ב- 80% ונתבעים 4-3 יחדיו ישאו ב-20% מהסכומים כפי שנקבע מפורשות בפסיקתא(נספח 5 לתצהיר עו"ד חורי).
לאחר מתן פסק הבוררות הגיש אחד השותפים בקשה לביטולו. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 21.10.15. עו"ד חורי ייצג את המנוח בבקשה לביטול פסק הבורר. הייצוג היה ללא חתימה על הסכם שכר טירחה כפי שהיה בהליך הבוררות עצמו. ביום 31.3.2016 נדחתה הבקשה לביטול הפסק שהגיש אחד השותפים וכך אושר פסק הבוררות שנתן הבורר עו"ד שפרבר.
לאחר מכן, השותפים לא שילמו את החיובים בהתאם לפסק הבוררות. אז פנה המנוח לעו"ד חורי לייצג אותו בהליך גביית החוב בהוצאה לפועל. לאחר משא ומתן שניהלו השניים, נחתם הסכם שכר טירחה שלישי במספר, מתאריך 26.4.2016 ועניינו שכ"ט עבור הייצוג בהליך הגבייה ע"פ פסק הבוררות (להלן: "ההסכם השלישי"). בהסכם זה סוכמו התנאים שלהלן:
10% בתוספת מע"מ מכל גביה בפועל.
שכ"ט בצירוף המע"מ שנפסק בתיק שייך לעורך הדין בלבד.
גם בהסכם זה ניתנה הסכמת המנוח כי העו"ד יוכל לקזז מכל סכום את שכר הטרחה והמע"מ לרבות ההוצאות.
עו"ד חורי אכן החל בהליכי הגביה בתיק ההוצל"פ. במסגרת טיפולו בגביית החוב ננקטו הליכים רבים שבמסגרת תיק ההוצל"פ עצמו. החייבים פנו בבקשות לפריסה וננקטו על ידי עו"ד חורי הליכים של עיקולים והתקיימו דיונים בהוצל"פ. לבסוף הושגו הסכמות עם החייבים לפיהן סוכם על תשלום חודשי לפרעון החובות מושא התיקים.
עוד יש כי עו"ד חורי הגיש בשם המנוח בקשה לבית המשפט המחוזי לפי פקודת פשיטת הרגל כנגד אחד החייבים, עו"ד אטרש. בגין הטיפול בהליך זה לא נחתם הסכם שכר טירחה נפרד.
לאחר ההסכמים עם החייבים, החלו הכספים להיות מופקדים לתיקי ההוצל"פ. בדצמבר 2016 נפטר המנוח בטרם עת.
בחודש ינואר 2018 הגישה מנהלת העזבון בשם העזבון תביעה כנגד עו"ד חורי(תביעה 2697-01-18) . התביעה הינה לתשלום סך של 422,164 ₪, סכומים שעל פי הנטען נכנסו לתיקי ההוצל"פ על ידי החייבים ומוחזקים שלא כדין על ידי עו"ד חורי. עוד נתבע סכום של 78,400 ₪ עבור נזק לא ממוני.
ביום 27.5.218 הגיש עו"ד חורי תביעה נגד העזבון (55130-05-18). בתביעתו תבע תשלום שכ"ט בסך של 142,391 ₪. התשלומים נתבעו בגין יתרת שכ"ט טירחה שלא שולם בהתאם להסכמי שכר הטירחה (הפרשי הצמדה וריבית בגין התשלומים על פי החוזים החתומים, יתרת סכומים על פי ההסכמים החותמים לרבות עבור ישיבות הבוררות). כמו כן, נתבע שכר טירחה ראוי עבור שירותים נוספים שניתנו למנוח בגינם לא נחתמו הסכמים בכתב , כגון ייצוג בהליך ביטול פסק הבוררות, ייצוג בהליך פשיטת הרגל, הכנת ואישור תצהיר.
ביום 26.7.2018 החלטתי על איחוד שתי התביעות לפניי.
יצויין כי קודם לאיחוד שתי התביעות הגישה מנהלת העזבון בקשות להעברת הדיונים בשתי התביעות לבית המשפט לענייני משפחה (כולל לגבי התביעה שהיא עצמה הגישה). בשתי ההחלטות שניתנו בשני התיקים (טרם האיחוד) דחיתי את הבקשות וקבעתי כי מדובר במחלוקת שהסמכות לדון בה נתונה לבית משפט אזרחי ולא לבית משפט לענייני משפחה (החלטה מיום 19.7.2018 בתביעת העזבון והחלטה מיום 12.7.2018 בתביעה עו"ד חורי).
לאחר שהסתיימו הליכים ארוכים של גילוי מסמכים, הגיעו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 15.1.2020 להסכמה לפיה גובה התקבולים שהתקבלו על ידי החייבים בתיקי ההוצל"פ הוא 422,164 ₪.
בימים 16.6.20 וכן 23.6.20 התקיימו ישיבות הוכחות בתיקים. מטעם העזבון העידה האלמנה הגב' בן חמו וכן עד נוסף מר סויסה חברו וקרובו של המנוח. מטעם עו"ד חורי העיד הוא בעצמו. לאחר ההוכחות הוגשו סיכומי הצדדים בכתב ומכאן פסק הדין.
תביעת העזבון:
מנהלת העזבון טוענת שכל הסכמי שכה"ט שולמו במלואם. לציין כי היא טענה בכתב התביעה ובתצהיר האלמנה הגב' בן חמו שהתקבולים שרשומים בהוצל"פ מסתכמים בסך של 621,125 ₪. נטען כי הנתבע מאשר שהוא מחזיק בסך של 422,164 ₪ ומתחמק מלגלות תדפיסי חשבון הנאמנות בו הופקדו הכספים. לטענתה, מתוך הסכום של כ-550,000 ₪ שנפסקו לטובת המנוח, הנתבע העביר למנוח סך של 51,043 ₪ בלבד.
מנהלת העזבון טוענת כי על עו"ד חורי להחזיר שכר טרחה בסך של 422,164 ₪ שלטענתה כאמור שולם ביתר.
בכתב ההגנה בתביעת עו"ד חורי מנהלת העיזבון והאלמנה טוענות כי נקודת המוצא מבחינתן הינה כי הסכמים יש לכבד וכי אין להן כל רצון או כוונה להתחמק מההסכמים עליהם חתם המנוח.
בתצהירה של האלמנה הגב' בן חמו (להלן:" הגב' בן חמו") היא מספרת כי עו"ד חורי הגיש בשמו של המנוח תביעה על סך של 1,300,000 ₪ נגד 4 נתבעים. התביעה התבררה בהליך בוררות שהסתיים בפס"ד על סך 550,000 ₪.
לטענת הגב' בן חמו, היא הייתה מעודכנת בפרטי שכה"ט בין עו"ד חורי למנוח ומלוא השכר שדרש שולם לו מראש, במזומן או בהמחאה. על מנת לשלם את שכה"ט נטל המנוח הלוואות מבנק דיסקונט ומבני משפחה.
לדבריה, בין הצדדים נחתמו שלושה הסכמים. הראשון והשני שולמו במלואם. בהתאם להסכם השלישי, שעניינו בכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ, עו"ד חורי היה זכאי ל-10% מהסכום שיתקבל.
הגב' בן חמו טוענת כי למיטב ידיעתה עו"ד חורי לא פתח חשבון נאמנות לכספים שהועברו מההוצל"פ ולא יידע את המנוח בסך הכספים שנגבו עבורו. במקום זה, הכספים מההוצל"פ הועברו לחשבון בנק של עו"ד חורי. מתוך סך הכספים שהפקידו החייבים בתיק ההוצל"פ – 621,125 ₪ - העביר הנתבע למנוח סך כולל של 55,458 ₪. כאמור בעניין התקבולים הושגה הסכמה, לפיה התקבולים הם על סך של 422,165 ₪ .
הגב' בן חמו טוענת כי עו"ד חורי זכאי לשכ"ט בתיק ההוצל"פ ביחס לסכומים שנגבו עד למועד החלפתו בידי באת כוחה (מנהלת העזבון בחודש יולי 2017).
אציין בעניין לגבי שכה"ט בתיק ההוצל"פ זה כי בכתב ההגנה לתביעת עו"ד חורי בסעיף 10 סיפא נטען על ידי העזבון כי "למרות שלא סיים את תפקידו ופעולותיו בתיק זה הסכימה מנהלת העזבון כי ישולמו 10% מסכום הזכיה בתיק". היא חזרה על הטענה גם בסעיף 5 לבקשה לגילוי תדפיסי בנק שם מצוין כי מנהלת העיזבון "נכונה לתשלום בעבור הסכום שאמור להתקבל בהוצאה לפועל באופן מלא".
הגב' בן חמו מדגישה כי המנוח מעולם לא קיבל הודעה על קיומו של חוב שכ"ט לטובת עו"ד חורי .
הגב' בן חמו מציינת שנפגשה עם עו"ד חורי לאחר פטירתו של המנוח, בסמוך לתום השבעה. לדבריה היא לא ביקשה מעו"ד חורי שייצג אותה בתיקי הוצל"פ שפתוחים נגדה אלא רק התייעצה איתו לגביהם ומטרת הפגישה הייתה לדון בכספים שמגיעים מעו"ד חורי למנוח.
העד מטעם העזבון מר נתנאל סוויסה מספר בתצהירו כי נכח בפגישה לגבי שכה"ט בתיק ההוצל"פ לגביו הוסכם כי יהיה 10% מהסכום שייגבה בפועל ותו לא. גם עד זה מספר כי עו"ד חורי דרש את שכה"ט מהמנוח מראש וכי למיטב ידיעתו המנוח לא נותר חייב שכ"ט לעו"ד חורי. המנוח לווה כספים לצורך תשלום שכה"ט והחזיר את כל מה שלווה. לדבריו, המנוח לווה כספים מאמו, מדודו, בן דודתו ושני חברים קרובים ונטל הלוואת משכנתא על מנת שיוכל לשלם את שכה"ט ולהחזיר למי שהלוו לו.
אציין כי העזבון הגיש מטעמו תצהיר נוסף של מר ניסים סויסה, אולם עד זה לא התיצב לישיבת ההוכחות והתצהיר הוצא מהתיק.
בסיכומים מטעמה מציינת מנהלת העזבון כי עו"ד חורי לא הגיש כתב הגנה בתביעה שכנגד שהגישו השותפים בהליך הבוררות. נטען כי הבורר לא דן כלל בתביעה שכנגד אלא רק בתביעתו של המנוח.
עוד נטען כי תיק ההוצל"פ נפתח על סכום של 550,000 ₪ +שכ"ט ב 58,500 ₪ והוצאות בסך של 14,711 ₪. לגבי סכום ההוצאות נטען כי לא הוצגה כל קבלה להוכחתה.
עוד הרבתה התובעת לטעון ביחס לתביעת עו"ד חורי, כי עו"ד חורי לא החתים את המנוח על הסכמי שכ"ט בכתב למ רות חובתו לעשות כן, כך לטענתה(הכוונה לשירותים בתביעת עו"ד חורי בהם לא נחתם הסכם שכ"ט ולא על שירותים בגינם נחתמו 3 הסכמי הפשרה) . לטענתה הסכום הנדרש על ידו לא נהיר וברור. עוד היא טוענת כי עו"ד חורי במשך חודשים לא העלה בכתב את דבר קיומו של הסכם בע"פ לתשלום שכ"ט. לטענתה, מדובר בהליכים שלא נחתם לגביהם הסכם וכאשר המנוח אינו נמצא בחיים כדי להעיד לגביהם ועו"ד חורי לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.
מנהלת העזבון העלתה טענות ביחס לתביעת עו"ד חורי, על כך שלא הוגשה כתביעה שכנגד בתביעת העזבון. כן הועלו טענות ביחס לזהות העילות וכי מדובר בתביעה שהוגשה מחוסר תום לב לשם הפעלת לחץ.
מנהלת העזבוו טענה בסיכומיה כי הסכמי שכר הטירחה שולמו במלואם והמנוח לא נותר חייב כספים לעו"ד חורי.
ביחס להסכם שכר הטירחה השלישי(הגביה בהוצל"פ) , טוענת מנהלת העזבון כי בהסכם זה לא אוזכר קיומו של חוב קודם של המנוח מההסכמים הקודמים. אין מחלוקת כי עו"ד חורי זכאי ל- 10% מהסך של 422,164 שהתקבל בתיקי ההוצל"פ, על פי ההסכם. התובעת טוענת כי יש לנכות את שכה"ט ואת היתרה בסך של 302,814 ₪ להעביר לעזבון (לציין כי התביעה הוגשה על כל סכום התקבולים בסך של 422,000 ₪ )
מנהלת העזבון טוענת כי החוב הנטען ע"י עו"ד חורי לא מפורט כלל ובעניין זה הפנתה להודעת הקיזוז ששלח עו"ד חורי ביום 26.9.2017 שלטענתה אינה מפורטת ולא ברורה כלל ביחס לרכיבי החוב הנטען על ידו.
עוד היא טוענת כי כל אופצית חישוב שתיעשה מובילה למסקנה כי קיימת יתרה משמעותית לטובת המנוח.
טענותיו של עו"ד חורי
עו"ד חורי הגיש תצהיר ארוך ורחב היקף המונה 32 עמודים של תצהיר עם אלפי נספחים. לתצהיר צורפו אלפי עמודים של נספחים הכוללים את המסמכים מההליכים השונים במשך השנים בהם ייצג את המנוח וכן קבלות ופירוט תשלומים הקשורים לייצוג המנוח ושכר הטירחה.
עו"ד חורי פירט בתצהירו את אופן היכרותו את המנוח וההליכים בהם ייצג אותו. הוא פירט את הסכמי שכר הטירחה שנחתמו עם המנוח וכן פירט רשימה של שירותים נוספים שהעניק למנוח ושבגינם לדבריו הוא לא קיבל שכ"ט ובהם: הכנת תצהיר בנושא אישי של המנוח ; הליך בקשה לביטול פסק בוררות בבית המשפט המחוזי בחיפה והליך פש"ר בבית המשפט המחוזי בנצרת. בעבור שירותיו בהליכים אלה הוא מבקש שייפסק לו שכר ראוי.
עוד הוא טוען כי מאחר וגב' בן חמו הודתה בכתב ההגנה מטעמה על חתימתו של המנוח על 3 הסכמי שכ"ט, עליה להוסיף ולהוכיח את טענתה כי מלוא התמורה בגינם שולמה.
ביחס להסכם שכ"ט הראשון נטען כי לאחר שהמנוח שילם את התשלום הראשון, הוא ביקש לפרוס אחרת את הסכומים שהיה עליו לשלם על פי תנאי ההסכם. הוא נענה לבקשה ופרס את הסכום של 80,000 ₪ בשיקים עוקבים שנמסרו לו ביום 2.4.2012 ובגינם הופקה קבלה מס' 2454(צורף לתצהיר). כל השיקים שמסר המנוח נפרעו במועדם, למעט השיק האחרון על סך 30,000 ₪ אותו ביקש המנוח לא להפקיד. עו"ד חורי הפנה את תשומת ליבו של המנוח לגובה הריבית בהתאם להסכם שיהיה עליו לשלם – 24%. כשפנה אל המנוח לקראת סוף 2012 לגבי השיק, המנוח התנצל ואמר שלא יוכל לשלמו באותה עת וכי ישלם בהמשך, כולל הריבית. בהתאמה עו"ד חורי רשם בספריו ביום 31.12.12 את השיק כמבוטל והחזיר אותו למנוח. קבלות וחשבוניות לגבי התשלומים צורפו כנספחים 2ב-ד.
גביית היתרה של חוב שכ"ט לפי ההסכם הראשון היתה במסגרת הליך ההוצל"פ לאחר הפסקת הייצוג ולאחר שקיזז את הסכום מהכספים שהופקדו בתיקי ההוצל"פ.
בנוסף, עו"ד חורי הסביר בתצהירו כי התקיימו 8 ישיבות בוררות מתוכם 4 ישיבות הוכחות. בהתאם להסכם השכ"ט יש לשלם לו סכום של 878 ₪ (כולל) בגין כל ישיבה החל מהישיבה השלישית . המנוח לא שילם עבור הישיבות. הוא מציין כי על המנוח לשלם לו עבור 6 ישיבות ובסך הכל סה"כ 5,268 ₪ (כולל). סכום זה קוזז על ידי עו"ד חורי מתוך התשלומים ששולמו בתיק ההוצל"פ. לתצהיר צורף הדף הראשון מכל אחד מארבעת ימי ההוכחות בפני הבורר להוכחת קיומם של הדיונים לתצהירו (נספח 2ה).
ביחס להסכם שכ"ט השני עו"ד חורי הסביר בתצהירו כי נגד המנוח ואחרים שהיו צד להליך הבוררות הוגשה תביעה שכנגד על סך של 29,877,107 ₪. מדובר בתביעה מורכבת ובטענות רבות שהועלו נגד המנוח. היא הסבה לו עוגמת נפש רבה והוא ביקש ממנו שייצג אותו גם בה. עו"ד חורי הסכים לייצג אותו ולבוא לקראתו בשכ"ט. בהסכם זה המנוח לא חויב עבור ניהול ישיבות מכיוון שאלה אותן ישיבות עבורן הוא חויב בשכ"ט הראשון. המנוח שילם את החלק הראשון של שכה"ט (15,000 ₪): ב-5,000 ₪ במזומן ושתי המחאות שניתנו בידי צדדים שלישיים. (קבלות וצילומי שיקים צורפו נספחים 3ג-3ד) לא שולם המע"מ עבור סך זה והוא נגבה מאוחר יותר במסגרת קיזוז מהתקבול בתיק ההוצל"פ .בנוסף, לטענת עו"ד חורי לא שילם לו המנוח גם את הסך הנוסף של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ אלא ביקש ממנו להוסיף אותו אל החוב בגין הסכם שכה"ט הראשון. לכן גם סכום זה נגבה על יד עו"ד חורי מתוך הכספים שהתקבלו במסגרת תיק ההוצל"פ.
תצהיר– הנתבע הסכים לערוך עבור המנוח תצהיר שנושאו אינו מחלוקות בין הצדדים. נושאו ותוכנו של התצהיר אינו נדרש להכרעתי. אני לא מציינת א ת נושאו של התצהיר מחמת צנעת הפרט והגנה על הפרטיות. לטענתו הוא הודיע למנוח כי יגבה עבור עריכת התצהיר סך של 500 ₪ בתוספת מע"מ אותם הוסכם שהוא יגבה לא יאוחר מתום הליך הבוררות. עו"ד חורי צירף עותק לא חתום של התצהיר וציין כי גם את השכר בגינו הוא גבה במסגרת הליך ההוצל"פ.
בקשה לביטול פסק הבוררות: עו"ד חורי מציין כי סיכם עם המנוח בעל פה ששכה"ט לא יפחת מהסך של 25,000 ₪ וכי ככל שהבקשה לביטול הפסק תידחה, עו"ד חורי יהיה זכאי לשכ"ט נוסף. בנוסף, הוסכם פעם נוספת כי ככל שייפסק שכ"ט, הוא שייך לעורך הדין. ביום 29.3.2016 התקיים דיון בבקשה, בו נכח גם המנוח. ביום 31.3.16 ניתן פסק הדין במסגרתו נדחתה הבקשה לביטול הפסק והפסק אושר. עו"ד חורי טוען כי למרות ההישג האמור, המנוח לא שילם ל ו עבור שירות זה, לא את שכה"ט עליו הוסכם ולא תמריץ נוסף עליו היה על הצדדים להחליט נוכח התוצאה. רכיב שכ"ט זה כלול בתביעה שהגיש עו"ד חורי ולא מדובר בכספים לגביהם בוצע קיזוז מכספי ההוצל"פ. התביעה ברכיב זה הינה בסך של 29,250 ₪ כולל המע"מ (ללא תוספת התמריץ).
הסכם שכר טרחה השלישי: מאחר והחייבים לפי פסק הבורר לא שילמו את הסכומים המפורטים בפסיקתא, נדרש המנוח לנקוט בהליכי הוצל"פ. לטענתו של עו"ד חורי הוא בא לקראת המנוח והסכים לגבות 10% במקום 15% וכן עמד על כך ששכה"ט שייפסק בתיק ההוצל"פ יהיה שייך לו. עו"ד חורי מציין כי נוכח העיכוב במתן הסכמתו של המנוח לתנאי שכה"ט בתיק ההוצל"פ, הוא הודיע למנוח בהודעת ס .מ.ס כי אם המנוח לא מעוניין בהמשך שירותיו הוא יוציא לו הודעת חיוב על כל הסכומים שמגיעים לו. מכך מבקש עו"ד חורי ללמוד כי בזמן אמת ועוד לפני שקיבל על עצמו את הטיפול בתיק ההוצל"פ המנוח היה חייב לו סכומים שונים. חיזוק נוסף שמציין עו"ד חורי לטענתו הוא כי המנוח לא השיב לטענה לפיה באותה עת הוא היה חייב לו סכומים נוספים ולא שלל אותה. לאחר מכן נחתם הסכם שכ"ט מס' 3, למרות שהוא נותר נושא את התאריך המקורי בו ערך אותו.
לטענת עו"ד חורי, עם החתימה על הסכם שכה"ט השלישי הוא מיד החל בהליכי ההוצל"פ ועדכן את המנוח בכל שלב ושלב. בנוגע להליכים צורפו מסמכים רבים לתצהירו של עו"ד חורי. עו"ד חורי ציין כי הציג בפני המנוח את גב' אתי כהן כרפרנטית גבייה במשרדו שהייתה אחראית על הטיפול בתיק ההוצל"פ שלו. הוא מדגיש כי השקיע מאמצים רבים ואמצעים יצירתיים במסגרת הליכי ההוצל"פ עד שעלה בידו להביא את החייבים לשלם. ההליך כלל בין היתר בקשות מצד החייבים לפריסת תשלומים אשר חייבו אותו ללמוד את החומר הרב שהגישו ולהכין תגובה. הוא נקט בהליכים שונים נגד החייבים על מנת להביא אותם לשלם ובכלל זה גם הטלת עיקולים. הוא ניהל שני הליכי הוצל"פ במקביל נגד ארבעת החייבים. המנוח היה שבע רצון עד מאוד מדרך ניהולו של את הליכי ההוצל"פ ותוצאות עמלו. לפיכך עו"ד חורי דורש להמשיך ולשלם לו שכ"ט גם בגין הסכומים שממשיכים להיות משולמים בתיק ההוצל"פ ולא רק עד ליום החלפת הייצוג בהוצל"פ. זאת משום שלטענתו המשך התשלומים השוטפים בידי החייבים הם פרי עמלו. עם החלפת הייצוג, עו"ד חורי מסביר כי קיזז את שכר טירחתו בהתאם להסכם השלישי 10% ובסך הכל 47,097 ₪. בתביעתו הוא תובע, בנוסף, את השכ"ט לפי ההסכם גם עבור תשלומים עתידיים שימשיכו להיות משולמים בתיק לפי ההסכם עם החייבים לאחר הפסקת הייצוג על ידו. בגין רכיב זה תובע עו"ד חור סכום של 6,491 ₪.
הליך פשיטת רגל : לגבי חייב אחד – עו"ד אטרש – נפתחה בקשה לפי פקודת פשיטת רגל. עו"ד חורי ייצג את המנוח בהליך זה. לטענת עו"ד חורי ביחס להליך זה הוסכם כי שכה"ט בגינו ייקבע בהתאם לאופן ניהולו והיקף העבודה שהנתבע יידרש להשקיע בו בפועל. בתצהיר פורטו בהרחבה ההליכים שננקטו במסגרת ההליך. נטען כי ההליך נשא פרי ובעקבותיו נחתם הסדר גם עם חייב זה. עו"ד חורי מבקש לפסוק לו שכר ראוי בגין הליך זה ור כיב זה נמצא בתביעתו. לא ננקב סכום מדויק אותו הוא תובע בתביעתו. לציין כי לא בוצע קיזוז כלשהו לגבי רכיב זה.
רכיב נוסף שתובע עו"ד חורי הוא מלוא הריבית וההצמדה בגין החובות מהסכמי שכ"ט 1 +2 (בגין ההסכם הראשון המנוח לא שילם במועד 30,000 ₪ ובגין ההסכם השני לא שילם 20,000 ₪.) עו"ד חורי גבה את הסכומים מתיק ההוצל"פ וכעת הוא תובע עבור כל אחד מהם ריבית שנתית של 24% והצמדה למדד המחירים. מאחר וכבר שולמה ריבית של 6% בקיזוז מתוך תיקי ההוצל"פ, כעת הוא תובע את ההפרש של 18% ריבית שנתית . מדובר בסכום של 39,636 ₪ הפרשי ריבית ביחס להסכם הראשון ו-19,917 ₪ להסכם השני.
בנוסף הוא מבקש לפסוק לו פיצוי של 50,000 ₪ בשל חוסר תום הלב והפרת ההסכמים איתו.
עו"ד חורי פירט בתצהירו כי בשלב שלאחר פתיחת תיקי ההוצל"פ, נפטר המנוח בטרם עת. לאחר פטירת המנוח החלה, על פי הנטען, ב"כ העזבון להגיש הודעות בתיק ההוצל"פ והפש"ר בדבר החלפת ייצוג. עו"ד חורי פירט בהרחבה בתצהירו את המגעים וההתכתבויות שהיו עם האלמנה ועם מר סויסה חברו של המנוח. מגעים אלה כללו התיחסות גם לתיק ההוצל"פ של המנוח וגם מגעים בנוגע לאפשרות ייצוג האלמנה הגב' בן חמו בהליך הקשור לחובות שלה. (סעיפים 90-99 לתצהירו של עו"ד חורי)
דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הרב שהוצג לעיוני, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומים שהגישו, באתי לכלל מסקנה כי דין תביעת העזבון להידחות במלואה ואילו תביעתו של עו"ד חורי מתקבלת, בחלקה, לפי שאפרט להלן.
תחילה אציין כי נקודת המוצא היא כי שלושת הסכמי שכר הטירחה החתומים אינם במחלוקת כלל. מנהלת העזבון ציינה במספר הזדמנויות בכתבי הטענות כי הסכמים יש לכבד. גם בתצהיר הגב' בו חמו צורפו הסכמי שכר הטירחה ללא כל הסתייגות לגבי תוקפם של ההסכמים או התנאים שבהם. מכאן שביחס להסכמים אלה, עלי לבחון מה שולם ומה עדיין לא שולם, על בסיס המוסכם ומפורט בהסכמים.
כאמור, העזבון טוען כי הכל שולם ובאופן מלא. ברור כי במקרה זה הנטל מוטל על העזבון להוכיח את כי פרע את מלוא התשלומים על פי ההסכמים. קביעה זו לגבי נטל ההוכחה נכונה גם לחלקים אשר בתביעתו של עו"ד חורי אשר קשורים בתשלומים הנובעים מההסכמים ואשר הוא טוען שטרם שולמו לו. מדובר בטענת הודאה והדחה לפיה העזבון מודה בחיובים הנובעים מהסכמי שכר הטירחה אך טוען לפרעון אותם חיובים באופן מלא. מקרה זה הינו המקרה הקלאסי של "הודאה והדחה" בגינו מועבר הנטל להוכחת הפרעון על העזבון. ראו ע"א 11102/02 חצור נגד דותם (16.2.2004) :" הדוגמה הנפוצה לטענת "הודאה והדחה" בכל הנוגע לתביעות מכוח חוזה, היא כאשר טוען הנתבע כי פרע את חיובו החוזי כלפי התובע."
אומר כבר עתה כי ממקרא המסמכים הרבים שהובאו לעיוני וממקרא כתבי הטענות, לא ניתן להתעלם מהרושם שתביעת העזבון הוגשה בטרם נבדקו העובדות לאשורן. כתב התביעה הוגש על סמך תחושות כי המנוח נעשק כנטען בהרחבה בכתב התביעה ועל סמך עדותה של הגב' בו חמו כי המנוח אמר לה זאת בטרם מותו. אך לתחושה זו כפי שנוכחתי לראות לא היה כל בסיס.
כתב התביעה של העזבון מעלה טענות קשות ביותר לגבי התנהלות עו"ד חורי, זאת למרות שמהתצהירים והעדויות עולה כי לא היתה לכך כל הצדקה. התביעה של העזבון לגבי גביה ביתר משוללת כל יסוד וכך גם ההאשמות הקשות שהוטחו בעו"ד חורי בכתב התביעה ובתצהיר והחקירה הנגדית . בעניין זה הרחיב עו"ד חורי להתיחס בסיכומים תוך שהוא מתיחס לפגיעה בשמו הטוב כתוצאה מטענות אלו שנטענו כלפיו ללא כל בסיס וללא ידיעה של העובדות לאשורן.
העזבון ציין בסיכומיו את הסכומים הרבים שנגבו כשכ"ט ביחס לסכומי הגביה שנגבו בפועל והחיוב על פי פסק הבורר. אך לטענות אלו ביחס למופרזות של שכר הטירחה שנגבה אין כל נפקות לענייננו ואין באפשרותי להתערב בהסכמי שכר הטירחה שנגבו , גם אם אכן מופרזות הן כטענת העזבון. להזכיר ולהדגיש כי בענייננו אין מחלוקת לגבי ההסכמים ותוקפם. בעניין זה אפנה לפסק דינו של כבוד הנשיא אברהם אברהם בע"א (נצרת) 48515-01-18 עו"ד רונן אבינאל נגד מרדכי אוחנה (19.6.2018)
"אגב דברים אלה אציין, כי בפסק הדין נסמכה כב' השופטת קמא על כך ששכר הטרחה המוסכם הוא מופרז. ובכן, בין אם מסכים אני עם מופרזותו של השכר ובין אם לאו, אין בכך כדי לשלול את תוקפו, אלא אם היה בכך כדי לבסס עילה לביטול ההסכם, כגון עושק, כפיה וכד'. טענה זו אף לא נטענה מפי המשיב, שנסמך כאמור על זיוף ההסכם. על כך אוסיף, כי הלכה היא מפי בית המשפט העליון, כי בית המשפט אינו עושה עצמו אפוטרופוס על בעלי הדין ואינו קובע, לפי שיקול דעתו הוא, שתניות החוזה אינן סבירות (ראו למשל ע"א 4839/92 גנז נ' כץ , פ"ד מח(4) (28.09.1994)). "
עוד אבהיר בפתח הדיון ובטרם אכנס לפרטים כי אין כל טענה של העזבון כנגד הייצוג וטיבו. כל הבחינה שלי בפסק הדין נוגעת למחלוקת בדבר התשלומים וכפי שהיא משתקפת מכתבי הטענות והראיות שהובאו . כך גם אין טענה לגבי זכותו של עו"ד חורי לבצע קיזוזים של שכ"ט מתיק ההוצל"פ (בעניין זה אזכיר כי הסכמי השכ"ט כוללים הסכמה של המנוח לקיזוזים).
כמו כן, ובתחילת הדיון אוריד מעל הפרק טענה של העזבון בסיכומיו כי התביעה שכנגד בהליך הבוררות לא הוגש כתב הגנה על ידי עו"ד חורי וכי הבורר דן רק בתביעה העיקרית של המנוח (סעיף 3 לסיכומי העזבון) . ראשית, הטענה לא נטענה בכתבי הטענות ואזכיר כי בכתב ההגנה בתביעתו של עו"ד חורי נאמר כי הסכמים יש לכבד. לא נטען כי עו"ד חורי לא מילא אחר התחייבויותיו בהסכם השכ"ט השני הנוגע לתביעה שכנגד ולא נתן את השירות המשפטי הנדרש ממנו. כל שנטען הוא כי ההסכמים חייבים לכבד וכי המנוח בזמנו שילם את כל הסכומים הנדרשים ממנו על פי הסכמים. שנית, גם לגוף הטענה כי אין בה ממש. פסק הבורר הוגש כנספח לתצהיר עו"ד חורי. בפסק הבוררות עולה בבירור כי הבורר ניתח את התביעה שכנגד ומצא שאין מקו ם להגשתה והורה על דחייתה באופן מוחלט. מכאן שהטענה כי הבורר לא דן בתביעה שכנגד מנוגדת לאמור בפירוש בפסק הבורר ונטענת ללא כל בסיס.
בכתב התביעה של העזבון וכן בתצהיר הגב' בן חמו היו אי דיוקים רבים. לפי התרשמותי אי דיוקים אלה נובעים מחוסר הכרה של הגב' בן חמו את ההתחשבנות ואת הפרטים באופן מדויק. כך למשל ביחס לסכום הגביה בפועל בתיק ההוצל"פ. נטען בתביע ת העזבון כי הסכום עומד על כ-622,000 ₪ (סעיף 12.3 לכתב התביעה וכן סעיף 11 לתצהיר הגב' בן חמו) אלא שסכום זה לא נכון והעזבון הסכים בדיון מיום 15.1.20 כי הסכום שהופקד הוא 422,165 ₪.
כך גם לגבי הסכום שהועבר למנוח מתוך תיק ההוצל"פ. בעוד שנטען כי הועבר למנוח סכום של 55,548 ₪ (סעיף 10 לתצהיר ה גב' בן חמו ) בכתב התביעה המתוקן שהגיש העזבון נטען שהועבר למנוח רק סכום שך 51,043 ₪. אלא ששני הסכומים הנטענים אינם נכונים. בתצהיר עו"ד חורי הוסבר כי הועברו למנוח סכומים יותר גבוהים לגביהם הגב' בן חמו לא ידעה לפרט. אני מפנה לחקירתה הנגדית של הגב' בן חמו עת נשאלה לגבי ההעברות למנוח בעמוד 15 לפרוטוקול:
"ש. בסעיף 10 לתצהיר שלך את מתייחסת לתיק ההוצל"פ למעשה ואת מפרטת את הסכומים שאני העברתי למנוח לפי פירוט.
ת. פירוט שנמצא אצל עוה"ד גם.
ש. אני מפנה אותך לנספח ז' לתצהירך, אני מציג לך אותו התדפיס נושא תאריך מספטמבר 2016 ולא קודם לכן?
....
המשך:
ת. זה מה שעוה"ד שלי הוציאה. זו הסיבה שלקחתי עו"ד תשאל אותה היא בקיאה בפרטים.
ש. את התדפיס הוצאתם לאחר הפטירה או לפני?
ת. אתה יכול לשאול על התדפיס אני לא הוצאתי תדפיס. אני לא יודעת מתי זה היה. אני מניחה שזה אחרי כי יפה נכנסה לתמונה אחרי שהוא נפטר.
ש. אני מסתכל על התצהיר שלך בסעיף 10 את מונה 4 העברות שהראשונה ביום 05.10.16, אני מפנה אותך לכתב התביעה המתוקן שהגשת לסעיף 17, למה בכתב התביעה יש שלוש העברות ולא ארבע כמו שציינת בתצהיר?
ת. מי הגיש לך את זה? היא הגישה (מתכוונת לעו"ד אלון) תשאל אותה, היא יודעת מה יש שם. למה אתה שואל אותי שאלות כאלה. לשאלת ביהמ"ש מתי נפתח תיק ההוצל"פ אני משיבה שאני לא יודעת.

עו"ד אלון: ה-4,000 ₪ לא מוצגים שם בתביעה.

המשך:
ש. אם אומר לך שהסכומים שפירטת בכתב התביעה המתוקן אינם נכונים וגם לא מה שציינת בסעיף 10 לתצהירך הוא לא נכון?
ת. אז תראה לי אחרת.
ש. אני מפנה אותך לנספח 31 לתצהירי, העברה בנקאית שבוצעה למנוח בחודש אוגוסט 2016 על 14,499 ₪ מה תגידי על זה?
ת. אני אגיד תודה. ביהמ"ש שואל אותי ואומר לי שכל החישובים שלנו לא נכונים, אני משיבה איפה התדפיסים, הפקדת לו כסף איפה התדפיסים אני רוצה לראות אותם.. הוא התנגד להכל, ברגע שהוא שמע לקחתי מנהלת עזבון ביום הזה שוחחתי איתו בטלפון, הוא התחיל להשתגע, הוא התחיל להשתולל עליי. הוא ניסה לפגוע בי אישית."
כזכור הגב' בן חמו טענה כי כל החיובים על פי ההסכמים שולמו. היא נשאלה על ההסכם השלישי וגם על רכיב המע"מ, שהינו חלק מההסכם השלישי, היא טענה כי היא לא בן אדם של פרטים:
ש. בסעיף 9 את מציינת שבעלך עמד בהסכם הראשון והשני במלואם, זאת אומרת שבהסכם השלישי הוא לא עמד במלואו?
ת. ההסכם השלישי זה עשרה אחוז עוד לא לקחת אותו, אני מודה שמגיע לך עשרה אחוז. ביקשת 15 וקיבלת 10, הסכמת ל-10.
ש. עשרה אחוז פלוס או כולל מע"מ?
ת. עשרה אחוז זה מה שאני יודעת. יכול להיות שזה כולל מע"מ אני לא יודעת אם כן או לא. אני יודעת שדובר על עשרה אחוז. אני לא בן אדם של פרטים אף פעם לא הייתי, בכוח נכנסתי לפרטים האלה. לשאלת ביהמ"ש את אומרת שאת לא בן אדם של פרטים אבל את מעידה על הפרטים אני משיבה שאני מעידה על ראשי פרקים כי נכנסתי וקראתי הכל, אבל כשליאור היה בהליך של המשפט אני הייתי שורה תחתונה, לשאלת ביהמ"ש מה זה שורה תחתונה, ליאור היה אומר לי את הסכומים, שאלתי למה הוא צריך לשלם סכומים כאלה ורבנו על זה, ליאור אמר לי שזה סוף ההליך ואי אפשר להחליף עו"ד עכשיו הוא רצה רק לסיים עם זה. ....."
כך גם לא קיבלתי את טענותיה של הגב' בן חמו כי עו"ד חורי לא העביר דיווחים למנוח בתיקי ההוצל"פ. ניכר כי הגב' בן חמו לא ידעה על כך והצהרתה בנדון אינה נכונה. זאת ועוד, מחקירתה הנגדית עולה כי ברשותה הודעות מהטלפון של המנוח וכן האימייל שלו, אולם היא לא טרחה לבדוק אם היו בהם דיווחים. אפנה בעניין זה לחקירה הנגדית עת הופנתה לתמליל שיחה בין המנוח לבין עובדת משרדו של עו"ד חורי, ממנו עולה כי המנוח כן קיבל דיווח לגבי התשלומים(תמליל זה אגב הוגש במסגרת הליכי הביניים על ידי העזבון עצמו ) :
"ש. במסגרת ההליך ביקשת לצרף הקלטה ותמליל בו למעשה ליאור שוחח עם אחת הרפרנטיות אצלי במשרד שאחראית על הגבייה אני קורא בתמלול כך " רפרנטית: אתה בטח מתקשר על מה שהעברתי לך היום. המנוח: אה עשית העברה היום? רפרנטית: כן, גם וגם העברתי לך את זה במייל. המנוח: אה אוקיי" (הקלטה מיום 04.12.16 עמוד 2 שורות 4-7). בתמלול אומר המנוח מדברים על המייל, אז למרות מה שאת אומרת ולמרות שלא הייתה לך גישה למייל יש סיבה למה המנוח שהוא מדבר עם הרפרנטיות במשרד שלי הם מדברים על מייל על איזה מייל מדובר?
תמלול הוגש וסומן נ/4.
ת. אתה רוצה שניסע לבית העלמין לשאול את ליאור או שנעשה סיאנס?
ש. האם המנוח ידע או היה מעורב בשלבי הגבייה מהחייבים?
ת. כן.
ש. האם הוא היה איתי בדיונים של תיקי ההוצל"פ? דאגתי שהוא יתייצב.
ת. כן.
ש. אני מפנה אותך שוב לתמליל שיחה נ/4 עמוד 2 שורה 10-20, אני מקריא לך, המנוח לא אומר לה איזה מייל לא שלחת לי כלום על מה את מדברת, המנוח אומר אה אוקיי, אז היו דוחות או לא היו דוחות? את רוצה לחזור בך או שאת לא יודעת?
ת. אז יכול להיות שיש דוחות במייל."
הנה אם כן, גם ביחס לטענה כי המנוח לא קיבל דיווח לגבי התשלומים בתיק ההוצל"פ, מדובר בטענה לא מבוססת של הגב' בן חמו והנה בגדר השערה שלה שהתברר שאינה נכונה.
הגב' בן חמו סתרה עצמה גם באחת הבקשות שהגישה עת נטען על ידה כי ידעה על הכספים רק לאחר פטירת המנוח. היא נשאלה על כך ולגבי הנטען מטעמה כי לא ידעה דבר אך לא ידעה להשיב:
ש. באחד ההליכים לפני ביהמ"ש הנכבד עוה"ד אלון כותבת לביהמ"ש כך הכספים שבהוצל"פ הינם כספי ירושה אותם הוריש המנוח לאלמנתו ודבר גילוים נודע לאלמנה אך ורק לאחר פטירתו. אני מדבר על הליך שהוא תשובת מנהלת העיזבון בנוגע להעברת התיק לביהמ"ש לענייני משפחה. תסבירי לי את המשפט הזה בסעיף 4 שורה שלישית, מה את מבינה מזה?
תגובה הוגשה וסומנה נ/5.
ת. העדה מעיינת במסמך ומשיבה אין לי מושג."
במהלך החקירה הנגדית של הגב' בן חמו עולה בבירור כי לא היתה בקיאה בפרטים. היא גם לא ידעה לפרט לגבי הליכי ביטול פסק הבוררות והליך לפי פקודת פשיטת הרגל שהגיש עו"ד חורי –רכיבים שכאמור נמצאים בתביעה של עו"ד חורי, כאשר אין מחלוקת כי הוא ייצג אות המנוח בהליכים אלה.
היא כן הודתה כי לא כל הכספים המגיעים לעו"ד חורי בהתאם להסכם שכר הטרחה השלישי(הייצוג בהוצל"פ) שולמו לו:
"ש. בסעיף 19 לתצהירך את שוב משתמשת במונח בעלי שילם את כל כספי שכר הטרחה?
ת. כל מה שדרשת.
ש. הסכומים שמגיעים לי בגין ביטול הליך בוררות בבימ"ש מחוזי הוא שילם לי?
ת. שילם לך הכל.
ש. כמה הוא שילם לך?
ת. אין לי מושג. שבוע לפני שליאור נפטר הייתה לנו שיחה, שאלתי אם הוא חייב לו משהו שהוא מחזיק את הכספים אצלו הוא אמר שהוא לא חייב לו אגורה. לשאלת ביהמ"ש איך את יודעת כמה שולם על הליך ביטול הבוררות, אני משיבה כמה זה עלה?

לשאלת ביהמ"ש יש שלושה הסכמים את אומרת מגיע לו חלק מההוצל"פ שלא שולם עד כאן נכון אני משיבה כן. לשאלת ביהמ"ש עו"ד ח'ורי ייצג את ליאור בעוד הליכים מעבר להסכמי שכ"ט אני משיבה שכל מה שהוא ייצג אותו הגרעיני של המיליון 300 וכל מה שנלווה לזה. לשאלת ביהמ"ש לשיטתך ביטול הבוררות נכנס להסכם או לא נכנס להסכם, אני משיבה זה שולם לו. אני יכולה לומר משפט אחד ליאור אמר במפורש כמה ימים לפני שהוא נפטר אני לא חייב לח'ורי אגורה. הוא אמר לי שהוא מעכב לו כספים ושאלתי שאולי הוא חייב לו משהו, ליאור אמר שהוא לא חייב לו שום דבר. ליאור אמר שהכסף מוחזק בנאמנות וזה לא נכון כל הכספים מוחזקים בכספים על שם משה ח'ורי.

המשך:
ש. הסכומים שמגיעים לי בעבור ייצוג בהליך בקשה לביטול פסק בורר בימ"ש מחוזי חיפה שולמו או לא שולמו?
ת. תגיד לי באיזה תאריך זה היה. אנחנו שילמנו לו.
ש. כמה שילמתם לי?
ת. אין לי מושג, הוא לא היה חייב לך אגורה. הוא היה נותן לו מזומנים כל הזמן. הוא היה לווה מאמא שלו או מהדוד שלו או מחבר במזומן ונותן לו. נקרא לזה מעטפות? נקרא לזה מעטפות.
ש. הליך נוסף בבימ"ש מחוזי בנצרת פש"ר נגד אטרש?
ת. זה אותו עניין של 300 אלף ₪ של ירדן.
ש. הוא שילם לי עבור זה?
ת. הוא שילם לך הכל.
ש. כמה הוא שילם לי?
ת. אין לי מושג כמה, אבל את כל הכסף הוא קיבל. כמה ימים לפני שהוא מת הוא דיבר על זה על ח'ורי, על הכספים שהוא מעכב לו ושאלתי אותו אם הוא חייב לו משהו והוא השיב שהוא לא חייב לו שום דבר."
כך הגב' בן חמו לא ידעה לפרט בעדותה לגבי סכומים שקיזז עו"ד חורי מתשלומי ההוצל"פ, בגין סכומים על פי ההסכמים החתומים כגון: השיק ע"ס 30,000 ₪ מהסכם הראשון , תשלום של 20,000 ₪ בגין שכר הטירחה מההסכם השני, הפרשי ריבית על פי ההסכמים , תשלום לפי הסכם השכ"ט השלישי, שכ"ט עבור ישיבות הבוררות. ראו עדותה בעניין זה בעמודים 25-26 שם נשאלה לרכיבים אלה אחד אחד ולא ידעה את הפרטים בתשובותיה.
אוסיף כי הנטען אודות התנהלות עו"ד חורי כעולה מכתב התביעה, אינו מתישב עם העובדה כי הגב' בן חמו לאחר פטירת המנוח פנתה אליו שייצג אותה בענייניה שלה. לציין כי בתצהירה היא הכחישה את הדברים ובסעיף 15 לתצהיר טענה כי לא ביקשה את הייצוג שלו. בעדותה לעומת זאת (עמוד 21-22 לפרוטוקול) הודתה כי ביקשה, לאחר פטירת המנוח, כי עו"ד חורי ייצג בעניין הקשור בחובותיה שלה. אפנה בהקשר זה גם לתצהירו של עו"ד חורי לגבי מגעים אלה בין עו"ד חורי לגב' בן חמו ולחליפת התכתובות בנוגע לטיפול בעניינה (ראו סעיפים 90-98 לתצהיר)
העובדה כי הגב' בן חמו ביקשה מעו"ד חורי שייצג אותה סותר את הטענות הקשות שהוטחו בעו"ד חורי כאילו התעמר במנוח באופן מעורר פלצות כלשון התביעה. גם חליפת ההודעות שצורפו בין המנוח לבין עו"ד חורי מעידים על יחסי עבודה תקינים והערכה הדדית. כך גם ההתכתבות שבין העד מר סויסה לבין עוד חורי מעידים על יחסי עבודה תקינים ואימון שנמשכו גם אחרי פטירת המנוח.
כך גם לגבי הייצוג בהליך ההוצל"פ בשנת 2016. המנוח לא היה מחוייב להיות מיוצג ע"י עו"ד חורי בהליכי הגביה. בשלב הזה הליך הבוררות הסתיים כך גם הבקשה לביטול הפסק נדחתה ולמנוח היה פסק דין חלוט לטובתו. הייצוג של עו"ד חורי בהליך הבוררות הסתיים בשלב הזה. המנוח ועו"ד חורי ניהלו מו"מ לגבי הייצוג בהליך הגביה בהוצל"פ. ובסופו של מו"מ סוכם על שכ"ט בגובה 10% בתוספת מע"מ. יש בכך כדי להפריך את הטענה בדבר היעדר האימון בין השניים והטענות לעושק אשר מעלה העזבון כנגד עו"ד חורי. לו היתה בעיה באימון בין השניים, המנוח יכל לפנות לעו"ד אחר כדי לייצגו בהליך הגביה של פסק הדין, הליך נפרד ועצמאי מהליך הבוררות. הגב' בן חמו נשאלה על ההחלטה כי עו"ד חורי ייצג את המנוח גם בהליכי הגביה בהוצל"פ, אף שלא היתה חובה לעשות כן אך לא נתנה תשובה חד משמעית:
"לשאלת ביהמ"ש למה הוא היה חייב לפנות אליו לתיק הוצל"פ אני משיבה הוא פשוט המשיך, צודקת שלא חייבים אני מאוד רוצה לשאול את ליאור למה הוא התעקש. הוא עשק אותו. לשאלת ביהמ"ש ההסכם הראשון משנת 2011 ההסכם השני משנת 2013 ההסכם השלישי משנת 2016, אם לא הייתם מרוצים למה המשכתם לפנות אליו אני משיבה שליאור רצה לסיים, לא רצה עוד מישהו הוא רק רצה לסיים. ליאור היה מיואש. ליאור היה שוכב במיטה, גבר יפה, שוכב במיטה ימים ובוכה."

וכאן אוסיף הערה: הטענות לעושק אותן העלתה המנוחה לא מתיחסות להתנהגותו של עו"ד חורי כלפי המנוח. ובמילים אחרות: לא מדובר בטענת העושק שיש בה כדי להביא לבטלות ההסכם. בעניין זה אני שבה ומזכירה כי טענת העזבון לכל אורך ההליך כי הסכמים יש לכבד. אין טענות כנגד תוקף ההסכמים שנחתמו ואין טענה לבטלותם החלקית או המלאה. טענות העזבון הן כי המנוח שילם את כל חובו על פי ההסכמים.
כעולה מתצהירו של עו"ד חורי, במהלך המו"מ לגבי הייצוג בהוצל"פ וכאשר ראה שהמנוח לא חוזר אליו, הוא שלח לו הודעה ביום 2.5.16 :" אם אתה לא מעוניין גם בסדר. מוציא מחר גם הודעת חיוב על כל הסכומים שמגיעים לי". להודעה זו לא ענה המנוח וענה לאחר יומיים שלא יכול לדבר בטלפון. לא נשלחה על ידי המנוח שאלה או תרעומת על אילו סכומי חיוב מדובר. על פניו וככל שידע כי שילם הכל הוא היה צריך להשיב כך. ובעניין זה אציין כי לגב' בן חמו היתה שליטה על כל ההודעות והמילים של המנוח, כפי שהעידה בחקירה הנגדית, אך לא הוצגה כל הודעה או מייל של המנוח שמכחיש את טענתו של עו"ד חורי לחוב שכ"ט על פי ההסכמים .
מעדותו של מר סויסה העד מטעם העזבון עולה כי מדובר בקרוב משפחה קרוב מאוד ובן בית של המנוח. בחקירה הנגדית הסביר מדוע החליט המנוח לפנות לייצוג לעו"ד חורי בתיק הגביה והסביר כי מדובר היה בשיקול מקצועי וכי אם הוא יעשה את זה דרך עו"ד חורי סיכויי ההצלחה יהיו גבוהים יותר(עמוד 33 לעדותו של מר סוסיה שורות 6-10)
עד זה, אף שהצהיר כי המנוח לא נותר חייב לעו"ד חורי כספים, השיב בחקירה הנגדית, עת נשאל על רכיבי ההסכם השלישי כי הוא לא נכנס לעובי הקורה, ביחס לרכיב ההוצאות, בנוסף לשכ"ט בשיעור 10%. בחקירתו הנגדית הוא אף הוסיף כי בעת ניהול המו"מ על ההסכם השלישי, המנוח אמר כי נותרו עוד 25,000 ₪ חוב לעו"ד חורי בגין שיק שלא הופקד. עניין זה שלא בא זכרו בתצהיר העד, תומך בטענות עו"ד חורי לקיומו של חוב מההסכמים הקודמים(הגם שהעד דיבר על חוב של 25,000 ₪ ראו עדות סויסה בעמוד 33 שורות 19-34) העד נשאל עבור מה היה אותו שיק שלא הופקד ושהמנוח היה חייב לעוד חורי אך הוא לא ידע לפרט :
ש. כשאתה אומר שהמנוח אומר לך ששילם לי 25,000 ₪ בגין שיק שלא הופקד אתה יודע לומר לי בגין איזה שיק ספציפי?
ת. לא יודע להגיד את זה. מס' שיק אני לא יודע. אבל מפיך יצא זה היתרה האחרונה הוא אמר תביא לי את השיק ותיקח אותה. דבר אחרון ביקשת לסגור את היתרה לפני שאנחנו מתחילים את הגבייה. זאת אומרת אם אתה רוצה להמשיך איתי תסגור את היתרה ונפתח את תיק ההוצל"פ. לשאלת ביהמ"ש מדוע לא אמרת את זה בתצהיר שלך מאחר וזה לב המחלוקת לגבי מה שולם לפי ההסכמים אני משיב בשביל זה אני פה אם צריך לתקן את התצהיר אז אני מתקן."
עד זה גם לא ידע כי המנוח יוצג על ידי חורי בהליכים בפש"ר וביטול פסק הבורר. הוא ציין כי ידע רק על הבוררות והתביעה שכנגד ועל התצהיר. העד ציין בתצהירו בסעיף 4 כי הוא יודע משיחותיו עם המנוח כי המנוח שילם ואף במזומן כנגד שיקים ולא נותר חייב כספים לעו"ד חורי. הוא הצהיר כי "המנוח לא נותר חייב כספים לעו"ד משה חורי ולא לשום אדם אחר עלי אדמות ..". אלא שמידע זה שנמסר מפי העד אינו נכון. שכן , לאחר פטירת המנוח הוגשה תביעה נגד העזבון ע"י אדם בשם בוקובזה. כאשר העד נשאל על כך והשיב תשובה שאין בה להניח את הדעת:
"מאיפה אתה יודע שזה קשור לתיק שלך. כשאני נתתי התייחסות לחובות זה כספים שהוא הלווה כדי לשלם לח'ורי. בוקובזה יש לו חשבון של 30 שנה אחורה עם המנוח לא קשור לעו"ד ח'ורי."
אחת משתיים: או שהעד לא היה בקיא בכל הפרטים ובענייניו הכספיים של המנוח או שהוא לא מדייק בתצהירו. בשני המקרים לא ניתן להסתמך על עדותו של העד באומרו כי המנוח לא היה חייב כספים לעו"ד חורי.
מנגד, עדותו של עו"ד חורי היתה מהימנה, מפורטת ביותר, עקבית, ברורה ונתמכת במסמכים שצירף לתצהירו כולל מסמכים מהנהלת החשבונות של משדרו בנוגע לשכ"ט שגבה.
עו"ד חורי נשאל למועד הפניה בכתב למנוח בנוגע לחוב וכן לפירוט החוב:
ש. אתה מאשר שרק ב-02.05.16 כאשר המתנת לחתימת המנוח על חתימת הסכם שכ"ט שלישי שלחת הודעת טקסט למנוח בו התרעת בפניו אודות עריכת חשבון וחיובו בסכומים אשר מגיעים לך?
ת. אם את מדברת על התראה בכתב אז כן.
ש. מדוע באותה הודעת טקסט או בסמוך לה לא ציינת את סכום החוב של המנוח?
ת. כמו ששמת לב כתב התביעה שלי מגולל המון סעיפים וחישובים אודות שיקים שלא נפרעו, אודות תשלומים שלא שולמו, אודות ריביות שלא נפרעו. לא היה מצופה וגם לא קרעתי את החבל. לא אמרתי הולכים למלחמה עם ליאור. הודעתי לו מאוד פשוט או שאתה בא ומסדיר את התשלומים או שאני לא ממשיך לייצג. תקראי את ההודעת טקסט, כתוב סכומים לא כתוב סכום."
לאחר החלפת הייצוג עו"ד חורי שלח הודעת חיוב וקיזז את הסכומים המגיעים לו על פי ההסכמים החתומים. את היתרה ביחס למה שאין הסכם בכתב הוא תב ע בתביעה שהגיש. להלן אפנה להסבר שלו בחקירה הנגדית:
"כשלמעשה במרץ כשהבנו שיש שחקן חדש שלא מעוניין לא להקשיב ובוודאי לא לשלם את מה שמגיע לי, נשלחה הודעת הקיזוז שבה גם מה שיוחס למנוח בחישובים הפנימיים האלה בנספח 18, קוזז כי אם הם לא מכירים במה שמגיע לי יש לי זכות קיזוז על פי ההסכמים. וכאן אנחנו חוזרים למה שציינתי בסעיף 86.19 לתצהיר שלי, 69,791 זה המגיע לי ולמנוח 60,079 ₪ קיזזתי, אמרתי זה שלי, אני אתבע אתכם על היתרה. לשאלת ביהמ"ש אני מסביר שאת הקיזוזים מתוך החיובים בתיק ההוצל"פ הם על חשבון שכ"ט של המנוח אני קיזזתי ביחס למה שנותר חוב לפי הסכמים 1 ו-2 וחלק מ-3 ואת התצהיר על 500 בצירוף מע"מ אבל זה ביקשתי רשות ממנו. כל יתר הסכומים שאני טוען שהוא חייב לי לא נגעתי בתיק ההוצל"פ, הסכומים האלה גם לא מופיעים בדוחות שלי"
בעניין זה אפנה למייל שהועבר למנוח ואשר כלל דיווח מפורט לגבי הפקדות בתיק ההוצל"פ ותשלומים שנגבו מהמנוח נכון ליום 31.8.16 (נספח 18 לתצהיר עו"ד חורי)
אבהיר כי ביחס לכל אותם קיזוזים שמקורם בהסכמי שכר הטירחה, עו"ד חורי פירט לגבי אופן החישוב בהרחבה בתצהירו. הוא לא נשאל כלל בחקירה הנגדית לגבי אופן החישוב ולגבי גובה הסכומים אותם קיזז.
לאחר שהבאתי לעיל את ניתוח העובדות, המסקנה המתבקשת היא כי העזבון לא הוכיח כי המנוח עמד בכל תשלומים על פי ההסכמים שנחתמו בינו לבין עו"ד חורי.
מעדות האלמנה והעד מטעמה עולה כי אינם בקיאים בכל הפרטים ועדותם מתבססת על השערות ולא על ידיעה ברורה, בוודאי לא כזו שיש בה כדי להרים את הנטל לגבי פרעון החיובים. לא הובאו מסמכים כלשהם או עדויות שישי בהם להוכיח תשלומים מעבר מה שצויין על ידי עו"ד חורי בתצהירו. לגבי חלק מהחיובים היתה אף הודאה בקיומו של חוב (כך ביחס לשכ"ט השלישי בגין ההוצל"פ)
בניגוד לעדים מטעם העזבון, עו"ד חורי הביא לפניי גירסה סדורה ועקבית ונתמכת במסמכים. עדותו לא נסתרה בשום שלב. אני מקבלת את טענותיו בכל הקשור לחיובים על פי הסכמי השכ"ט שקוזזו על ידו. אני קובעת כי הקיזוז שבוצע, בוצע על פי זכותו בהסכמי שכר הטרחה.
כפועל יוצא, ומשקבעתי כי כל הקיזוזים שבוצעו מתיקי ההוצל"פ נעשו כדין, המסקנה המתבקשת היא כי יש לדחות את תביעת העזבון ואת טענתו כי עו"ד חורי גבה שכ"ט ביתר ומחזיק כספים שלא כדין .

תביעתו של עו"ד חורי:
מכאן אעבור לתביעתו של עו"ד חורי לקבלת שכ"ט. אזכיר כי רכיבי התביעה שהגיש עו"ד חורי הם אלה:
א. ייצוג בהליך פשיטת רגל. הייצוג אינו במחלוקת והוכח גם במסמכים שהוצגו לתיק. אין הסכם חתום לגבי ייצוג זה.
ב. ייצוג בבקשה לביטול פסק הבוררות. אין הסכם חתום לגבי ייצוג זה.גם כאן אין מחלוקת כי עו"ד חורי ייצג את המנוח בהליך.
ג. שכ"ט בהליך ההוצל"פ לגבי הגביה העתידית שתיגבה מהחייבים, בהתבסס על הרכיב שנקבע בהסכם השלישי.
ד. הפרשי ריבית והצמדה על פי הסכמי שכר הטירחה.
בנוגע לייצוג המנוח בהליך פשיטת הרגל והבקשה לביטול פסק הדין, כאמור לא נפסק הסכם שכר טירחה. אין בעובדה כי לא נכרת הסכם בכתב ביחס לייצוג בהליכים אלה כדי לשלול מעורך הדין את שכר הטירחה. במקרה זה ומשלא נכרת הסכם בכתב, הוא זכאי לשכר טירחה ראוי. בעניין זה אפנה לפסק הדין בע"א 9282/022 יכין חקל בע"מ נגד עו"ד יצחק יחיאל (28.4.2004) בסעיף 9 לפסק הדין.
אשר לאומדן השכר הראוי, נפסק בפסק הדין בעניין יכין כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. נפסק כי לא מדובר בעניין שהינו בגדר ידיעה שיפוטית אלא יש לבחון את הראיות שהובאו. יש להביא בחשבון את היקף העבודה שהושקעה, מהות ומידת מורכבות השירות: ראו סעיף 10 לפסק הדין :
"10. כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק, דרך קביעתו של השכר הראוי ושיעורו אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית-המשפט לקובעם על בסיס הראיות המובאות בפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד [4], בעמ' 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל [1]). בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך -הדין לטיפול בעניינו של הלקוח; את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות; את שוויו של העניין מושא השירות; את המונטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה [5], בעמ' 593). כמו כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון – אם קיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין ראו למשל ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט [6]). "
ייצוג בהליך פשיטת הרגל: אין מחלוקת שעו"ד חורי ייצג את המנוח בהליך זה, שהוגש נגד אחד החייבים על פי פסק הבוררות, עו"ד אטרש. עו"ד חורי פירט בהרחבה בתצהירו את העבודה שלו בהליך זה וצירף מסמכים שהגיש במסגרת ההליך בשם המנוח החל מיום 20.7.2016 עד שהוגשה הודעה מטעם מנהל העזבון על הפסקת הייצוג ביום 8.5.2017 (ראו פירוט בסעיפים 80.36- 80.48 וכן נספחים 10ט' עד 10 יב לתצהיר) . אגב בהודעה זו שהוגשה לבית המשפט המחוזי (נספח 10יב) נטען כי המנוח לא קיבל מתיק ההוצל"פ בטרם נפטר ולו שקל אחד, טענה שאיננה נכונה עובדתית.
עו"ד חורי הסביר כי סוכם כי שכר הטירחה יהיה בהתאם להליך ואופן ניהולו. עו"ד חורי לא נשאל ולו שאלה אחת על דבריו בתצהירו לגבי ההליכים והעבודה שביצע במסגרת ההליך. אין טענה של העזבון כי שולם לו לעו"ד חורי על הייצוג בגין הליך זה. בתביעתו עו"ד חורי לא פירט את הסכום המדויק הנתבע על ידו בגין הליך זה אך הסתפק בלתבוע שכר טירחה ראוי. עו"ד חורי הגיש במסגרת טיפולו בהליך זה התראה לפשיטת רגל, ולאחר הגשת תגובה על ידי החייב הוא הגיש תשובה (נספח 10יא') לא הובא לפניי כי התקיים דיון או הליכים נוספים בהם טיפל עו"ד חורי עד שהוחלף הייצוג על ידי מנהלת העזבון. בשים לב לאמור, שכר הטירחה בגין ייצוג בהליך ההתראה והתגובה יעמוד על סך של 2,500 ₪ ועוד המע"מ לצידו .
ייצוג בהליך ביטול פסק הבוררות: גם לגבי הייצוג בהליך זה עו"ד חורי לא נשאל כלל בחקירה הנגדית לגבי הייצוג והיקף העבודה שביצע, כפי שפורט בתצהיר מטעמו. ראו פירוט בסעיפים 48-59 לתצהיר וכן עותק הבקשה והתגובה , פרוטוקול הדיון שהתקיים בבקשה ופסק הדין שניתן (נספחים 6א' -6ד' בהתאמה). אין גם טענה בפי העזבון כי שולם עבור ייצוג זה של המנוח. לטענתו של עו"ד חורי סוכם תשלום 25,000 ₪ בתוספת תמריץ. כאמור , לא נחתם הסכם בכתב. בגין הייצוג בהליך זה זכאי עו"ד חורי לשכר ראוי. בהתחשב בהיקף העבודה שבוצעה, כפי שניתן להתרשם מהמסמכים מהליך זה, ובשים לב לגובה הפסק (700,000 ₪ ללא ההוצאות והשכ"ט שנפסקו) וגם בהתחשב בתעריף המינימלי בכללי לשכת עורכי הדין, שכר הטירחה עבור הייצוג בהליך זה יעמוד על 20,0000 ₪ בתוספת המע"מ.
הפרשי הצמדה וריבית על פי ההסכם: נטען בתצהיר של עו"ד חורי כי במסגרת הקיזוזים מתיק ההוצל"פ נגבה רק חלק מהפרשי הריבית : 6% במקום 24% על פי ההסכם ועל כן הוא תובע את היתרה 18% הן עבור השיק בסך של 30,000 ש"י שהיה צריך לשלם ביום 3.10.12 ונגבה מתיק ההוצל"פ והן בגין הסכום בסך של 20,000 ₪ שנותר מההסכם השני כאשר יש להוסיף את הריבית מהתאריך לתשלום 30.3.2014. בתצהיר לא פורט סכום מדויק. ביחס לירתת הפרשי הריבית אני דוחה את התביעה ברכיבים אלה. כאן אציין כי עו"ד חורי גבה את הריבית באופן חלקי בלבד ויש לראות בכך הסכמה מצידו לריבית שנגבתה בפועל, קרי ריבית שנתית בשיעור 6%. כמו כן, לא הובהר הסיבה בגינה נגבתה רק ריבית בשיעור 6% ולא על פי ההסכמים. כמו כן, בתצהיר לא פורטו סכומים מדויקים (הגם שבתביעה ננקבו סכומים אך לא ניתן להבין את הסכומים שהובאו בתביעה וכיצד חושבו). על כן, אני דוחה את התביעה ברכיב זה של התביעה.
גביה מתיק ההוצל"פ על פי ההסכם: כאן תובע עו"ד חורי פיצויי קיום על פי הסכם שכר הטירחה, ומבקש להחיל את ההסכם ג ם על הסכומים שיתקבלו בתיק ההוצל"פ שנותר פתוח, גם לתקופה שלאחר שפוטר והוחלף הייצוג. לעניין הפסקת הייצוג, הרי שהזכות של לקוח להפסיק את הייצוג קיימת בכל עת, גם מטעמים של חוסר כדאיות כלכלית. במקרה והפסקת הייצוג היא הוגנת ונוגעת לאובדן האימון בין הלקוח לעורך הדין, לעורך הדין אין זכות לקבל פיצויי קיום על פי הסכם שכר הטירחה. אני מפנה בהקשר זה לפסק דינו של כבוד הנשיא אברהם בע"א 24113-11-19 שלום פריג' נגד דוד שפירא(31.5.2020) שם הוא סקר את ההלכה במקרה של הפסקת הייצוג והזכות לשכר טירחה על פי ההסכם:
" בשל יחסי האמון בין עורך דין ולקוחו נקבעו בפסיקה כללים מיוחדים החלים על הסכם שכר טרחה, המאפשרים ללקוח להפסיק את ההתקשרות עם עורך הדין בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שלשמה נשכרו שירותיו, ואף מטעמים של חוסר כדאיות כלכלית. כך נפסק בע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5), 114 (1993) (להלן: הלכת ביניש-עדיאל):-
"בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו".
הלכת ביניש-עדיאל התפתחה בהמשך בע"א 8854/06 עו"ד חיים קורפו נ' סורוצקין (20.03.2008), שם נקבע כי לצד הזכות הנתונה ללקוח להפסיק את התקשרותו עם עורך דינו בכל עת, עומדות נסיבות בהן התנהלות זו אינה לגיטימית, כגון נסיבות בהן הגיעה הצעה כדאית מעו"ד אחר:
".. יש להבדיל בין שימור יסוד האמון לבין הפיכת ההסכם בין עורך הדין ללקוח לנייר אשר הינו בגדר המלצה בלבד עבור הלקוח. אין מקום לאפשר ללקוח להשתחרר מן ההסכם אותו כרת עם עורך דין פלוני מבלי להיות חייב בתשלום פיצויי ציפייה, רק משום שהגיעה אליו הצעה מפתה יותר מעורך דין אלמוני."
תמציתם של הדברים הללו, אם הסיבה להפסקת ההתקשרות על ידי הלקוח היא הוגנת, ונוגעת לאובדן האמון בעורך הדין, או לכך שהעסקה כולה שוב אינה כדאית מיסודה, הפסקת ההתקשרות אינה מזכה את עורך הדין בפיצויי קיום או הסתמכות, כי אם בתשלום שכר ראוי בלבד."

הפסקת הייצוג בתיק ההוצל"פ היתה לאחר פטירת המנוח . המנוח הוא אשר היה הלקוח של עו"ד חורי. אלמנתו וגם מנהלת העזבון שנכנסו בנעלי המנוח אינן לקוחות של עו"ד חורי . לכן, החלפת הייצוג אינה דבר לא סביר בייחוד לנוכח העובדה, כפי שהבאתי לעיל בהרחבה, מכך שלא הכירו את העובדות ואת פרטי ההסכם בין עו"ד חורי למנוח . על כן, במצב דברים זה הן היו רשאיות להפסיק את הייצוג ואין לחייבם להמשיך ולשלם הסכם שכר טירחה על פי ההסכם גם עבור תשלומים עתידיים. בהקשר זה אציין כי אומנם עו"ד חורי הגיע להסכם עם החייבים, אך עדיין התשלומים המשיכו להיכנס לתיק (על פי מה שעלה מהעדויות נותר רק חייב אחד שלא סיים לשלם את חובו על פי ההסכם) . עדיין צריך העו"ד המיצג לעקוב כי החייבים משלמים כמתחייב ובמידה ולא עליו לנקוט בהליכים מתאימים. מכאן, אני דוחה את תביעת עו"ד חורי לקבל פיצויי קיום, דהיינו שכר הטירחה על פי ההסכם השלישי בנוגע לתשלומים אחרי החלפת הייצוג.
הדרישה לתשלום פיצוי כאמור בסעיף 63.5 לכתב התביעה של עו"ד חורי עבור חוסר תום לב והפרת ההסכם נדחית בזאת. אין הצדקה לפיצוי נוסף ואין פירוט לבסיס שבקבלת סכום פיצוי כאמור.
להלן סיכום של כל הסכומים אלה שנגבו מתיק ההוצל"פ ואלה אשר בכתב התביעה שהגיש עו"ד חורי:
רכיב שכר הטירחה
מקור החיוב
הכרעה
30,0000 ₪ בתוספת מע"מ
נגבה
התשלום האחרון של שכ"ט לפי ההסכם הראשון
קוזז מתיק ההוצל"פ כדין
39,636 ₪
לא נגבה

ריבית שנתית עבור האיחור בתשלום החלק האחרון של שכ"ט הראשון [כבר גבה 6% ריבית שנתית מתיק ההוצל"פ ובהסכם סוכם על 24%- תובע כעת את ההפרש בשיעור 18%]
חלק מכתב התביעה של עו"ד חורי.
התביעה ברכיב זה נדחתה.
5,268 ₪
נגבה
לפי הסכם שכ"ט הראשון 750 בתוספת מע"מ עבור כל ישיבה החל מהישיבה השלישית.

הסכום קוזז כדין.
20,000 ₪ בתוספת מע"מ
נגבה
יתרה מהסכם שכ"ט השני
הסכום הקיזוז כדין.
19,917 ₪
לא נגבה
הסכם שכ"ט שני [הוסכם על ריבית שנתית של 24% בגין איחור בתשלומים, בתוספת הצמדה למדד כבר גבה 6% ריבית שנתית מתיק ההוצל"פ כעת התביעה היא על ההפרש בשיעור 18%
רכיב זה בתביעה של עו"ד חורי נדחה .
2,550 ₪ מע"מ עבור סכום של 15,000 ₪
נגבה
המנוח שילם את התשלום הראשון במסגרת הסכם שכ"ט השני ללא המע"מ
הסכום נגבה מתוך תיק ההוצל"פ.

הקיזוז של הסכום היה כדין.
500 ₪ בתוספת מע"מ
נגבה
תצהיר שערך הנתבע.
אין הסכם בכתב.
יש הסכמה שהשירות ניתן.
קוזז מהוצל"פ.
לא הוכח על ידי העזבון כי שולם עבור השירות.
הקיזוז כדין.

שכ"ט בגין בקשת ביטול פסק הבוררות
לא נגבה

אין הסכם בכתב.
רכיב בתביעה של עו"ד חורי.
נפסק שכ"ט ראוי. יש לשלם 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.
6,491 ₪ שכ"ט בתוספת מע"מ
לא נגבה
הסכם שכ"ט שלישי-פיצויי קיום.

רכיב מהתביעה של עו"ד חורי
הדרישה נדחתה
שכ"ט בגין ניהול הליך הפש"ר

לא נגבה
אין הסכם בכתב.

רכיב בתביעה של עו"ד חורי
נפסק שכ"ט ראוי

נפסק 2,500 ₪ בתוספת מע"מ
47,097 ₪
סכום שנגבה
הסכם שכר טירחה שלישי
10% מסכום הגביה
מהסך של 422,164 ₪ (הסכומים שנגבו בתיק ההוצל"פ) בתוספת מע"מ ₪ .
קוזז מתיק ההוצל"פ –קוזז כדין

7,359 ₪
נגבה

6% הפרשי ריבית עבור איחור בתשלום 30,000 ₪-שיק מההסכם הראשון.

קוזז מתיק ההוצל"פ-קיזוז כדין.

3,291 ₪
נגבה

6% הפרשי ריבית עבור הסכום בסך של 20,000 שח שלא שולם מההסכם השני

קוזז מתיק הוצל"פ-קיזוז כדין.
431 ₪
סכום שנגבה
הוצאות מסירה בתיקים-(סעיף 86.9-86.11 בתצהיר עו"ד חורי)

קוזז מתיק ההוצל"פ
קיזוז כדין

16,018 ₪ שכ"א א'
13,743 ₪ שכ"ט ב'
41,462 ₪ שכ"ט א'
29,079 ₪ שכ"ט ב'
סכומים שנגבו

הסכם שלישי-הליך הוצל"פ
על פי ההסכם השלישי שכ"ט שנפסק בתיק ההוצל"פ שייך לעו"ד
קוזז כדין מתיק ההוצל"פ
-על פי ההסכם השלישי
60,808 ₪ הסכום נגבה
שכ"ט עו"ד שנפסק בפסק הבוררות(ראה פסיקתא)
לפי הסכם השכ"ט בהליך הבוררות שכ"ט שנפסק בהליך שייך לעו"ד
קוזז
על פי ההסכם הראשון והשני סכום שנפסק שייך לעו"ד

בטרם אסיים אתיחס לטענה של מנהלת העזבון בנוגע לכשירותה של התביעה של עו"ד חורי להיות מוגשת כתביעה שכנגד. טענות אלו כלל אינן רלבנטיות. שכן, כלל לא מדובר בתביעה שכנגד. מדובר בתביעה עצמאית ונפרדת שהוגשה ועל פי החלטתי הדיון בה אחד עם הדיון בתביעת העזבון. גם הטענות כי היה עליו להסתפק בהעלאת טענות קיזוז בכתב הגנתו אינה נכונה ואינה רלבנטית. שכן , טענת קיזוז מותנית בכתב התביעה ואילו כאן מדובר בתביעה עצמאית ונפרדת שאינה תלויה בכלל בתביעה של העזבון ובקבלתה, כפי המצב בטענת קיזוז במסגרת כתב הגנה.
סיכום: תביעת העזבון שמספרה 2697-01-18 נדחית.
תביעת עו"ד חורי שמספרה 55130-05-18 מתקבלת בחלקה. על העזבון לשלם לעו"ד חורי סכום של 26,325 ₪ (כולל המע"מ ).

הוצאות: בשים לב להיקף הבירור הנרחב וריבוי החומר והמסמכים שנדרשו לבירור שני התיקים , כמו גם לתוצאה אליה הגעתי , אני מחייבת את העזבון לשלם לעו"ד חורי הוצאות משפט בסך כולל של 25,000 ₪.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"א, 15 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.