הדפסה

בית משפט השלום בעפולה ת"א 23137-09-15

בפני
כבוד ה שופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס

תובעים
פלונים
בת.א. 55016-06-15 - ע"י עו"ד ויסאם מוקטרן
בת.א. 46965-12-16 ע"י עו"ד תמיר גולן
בת.א. 40017-12-16 ע"י עו"ד מוחמד חמזה
בת.א. 23137-09-15 ע"י עו"ד כ. חסון

נגד

נתבעים

1.ויסאם גראמנה

2.כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבעת מס' 2 ע"י עו"ד דורון לוריג

3.קרנית קרן לפיצוי תאונות דרכים
נתבעת 3 ע"י עו"ד אילן חגי

צדדי ג' 1. נאסא טורס בע"מ
2. אחמד ג'ראמנה
3. ויסאם ג'ראמנה
ע"י עו"ד חאלד מחאמיד

פסק דין

לפני ארבע תביעות שנדונות במאוחד ועניינן בפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעים, שבעה במספר, לאחר שנפגעו בתאונת דרכים בעת שנסעו ברכב נהוג בידי הנתבע 1 .
הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לגובה הפיצוי המגיע לתובעים. המחלוקת בתיק נוגעת לשאלה על מי תוטל החובה לפצות את התובעים, מבטחת הרכב או קרנית, כאשר בבסיס המחלוקת טענת המבטחת כי תעודת הביטוח מזויפת.

העובדות בבסיס המחלוקת:
התובעים בתיקים המאוחדים נפגעו בתאונת דרכים עת נסעו ברכב מסוג אוטובוס זעיר פרטי (להלן: "הרכב"). בעת התאונה הרכב היה נהוג על ידי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנהג").
התאונה אירעה ביום 17.1.2010 כאשר הרכב התנגש חזיתית עם רכב אחר באזור יקנעם. התובעים שנסעו ברכב נפגעו פגיעות בדרגות שונות.
מספר חודשים לפני התאונה הנהג רכש את הרכב מחברת הסעות בשם נאסא טורס בע"מ אשר בבעלות אחיו אחמד ג'ראמנה (להלן: בהתאמה: "חברת נאסא" , "אחמד")
לרכב הוצאה תעודת ביטוח בחברה הביטוח "כלל" (להלן:"כלל" ו/או "חברת כלל" ) כאשר שם המבוטח הוא שמה של חברת נאסא . כפי שעולה מהתעודה היא הו נפקה על ידי חברת כלל ביום 24.8.09 והסכום לתשלום הוא 3,022 ₪ . הוצגה תעודת ביטוח משולמת מיום 30.9.09 על פי חותמת של סניף בנק הפועלים באום אל פאחם.(להלן: "הבנק").
חברת כלל טענה כי אין תוקף לתעודת הביטוח וכפרה בכיסוי הביטוחי. לטענתה מדובר בחותמת בנק מזויפת כאשר הסכום עבור התשלום לתעודת הביטוח לא הועבר בכלל לחשבונה.
חברת כלל הגישה באוקטובר 2010 תלונה למשטרה בחשד לזיוף תעודת הביטוח. לאחר שנחקרו הנהג ואחיו אחמד ג'ראמנה, המשטרה סגרה את התיק בחודש יוני 2011 כאשר עילת הסגירה: אין מספיק ראיות.
עקב הכפירה בכיסוי הביטוחי, הגישו התובעים את תביעותיהם נגד קרנית וכן נגד כלל.
קרנית כפרה בחבותה ובמקביל הגישה בכל התיקים הודעה לצד שלישי נגד הנהג, נגד אחיו אחמד וכן נגד חברת נאסא.
תביעה 46965-12-16 הוגשה בבית משפט השלום בחיפה. תביעה 40017-12-16 הוגשה בבית משפט השלום בנצרת. תביעה 23137-09-15 הוגשה בבית משפט השלום בקריות. תביעה 55016-06-15 הוגשה בבית משפט זה.
בשים לב לזהות המחלוקת בכל התיקים, בית המשפט העליון, כבוד השופטת ענת ברון, הורה על איחוד הדיון בארבעת התיקים בבית משפט זה (החלטה בבש"א 2691/17 מיום 29.3.17 וכן החלטה בבש"א 7249/16 מיום 19.9.16 ).
לאחר שמונו מומחים ונקבעה נכות ביחס לחלק מהתובעים, ניתנה הצעת פשרה ביחס לגובה הפיצוי לתובעים. התובעים והצדדים כולם הסכימו להצעת הפשרה. לאחר שהושגה הסכמה ביחס לגובה הנזק, המשיך התיק להתנהל בין הנתבעים ביחס לשאלת החבות.
בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות בימים 31.10.19 ו- 5.11.19. בישיבות ההוכחות נחקרו בחקירה ראשית ונגדית העדים האלה: פקידת הבנק הגב' נג'מה מחמיד; מנהל מחלקת הגביה בחברת כלל מר עדי חיים; מר דורון שלטי מנהל צוות התאמות בנקים בחברת כלל; הנהג וכן אחיו אחמד. בישיבה מיום 4.12.19 שמעתי את סיכומי הצדדים בעל פה.

טענות חברת כלל:
כלל טוענת כי לא התקבל אצלה כל תקבול בגין תעודת הביטוח. התעודה לא שולמה בבנק ואילו החותמת המוטבעת על גבי התעודה חשודה כמזויפת.
כלל טוענת כי לא הובאה כל ראיה פוזיטיבית על תשלום התעודה. הנהג טוען כי התעודה שולמה במזומן באמצעות אחיינו שנפטר כמה חודשים לאחר התשלום. העדות של הנהג היא עדות בעל דין יחידה. לא הובאה כל ראיה על ידי הנהג לגבי משיכת התשלום מחשבון הבנק שלו לצורך תשלום התעודה. גם אישתו של הנהג שנטען במשטרה כי היתה עימו בעת משיכת הסכום מהחשבון שלו לא הובאה להעיד.
כלל מפנה למכתב שיצא מהבנק באום אל פאחם ביום 18.4.10, לאחר בדיקות מקיפות בבנק ובמכתב נרשם מפורשות כי תעודת החובה לא שולמה בסניף האמור. כלל מפנה לעדה מטעמה פקידת הבנק נג'מה שחתומה על המכתב. העדה ציינה בעדותה כי ערכה בדיקות בזמן אמת כולל מול המסלקה הראשית בבנק ולא מצאה עדות לביצוע התשלום. לפי עדות העדה באותו יום לא היה הפרש בספרי הבנק ולא היתה חריגה.
כלל טוענת כי די בכך שלא קיבלה תקבול עבור התעודה וכי הבנק לא אישר כי היה תשלום ברישומיו, די בכך כדי לקבוע כי הרימה את הנטל להוכחת טענתה.
כלל טענה כי לא הוכח כי היתה תקלה כלשהי בבנק וכי מדובר בסברה שלא הוכחה ולא הובאה ראיה לגביה ולכן יש לדחותה.
כלל טוענת כי הוכיחה באמצעות נציגיה שהעידו מטעמה כי לא הועבר התשלום אליה. כמו כן, מעדות נציגה מר שלטי עולה כי נבדק כל שובר ונערכת התאמה לקבלת התשלום. בחברת כלל יש חשבון מיוחד ייעודי לתשלום תעודות חובה בבנק הפועלים. לא יכולה להיות סיטואציה כי התשלום השתרבב לחשבון אחר שכן הדבר היה מתגלה בהנהלת החשבונות שאז היו רואים חוסר התאמה. מר שלטי בדק את החשבונות בעצמו. גם קרנית לא קיבלה תקבול עבור התעודה.
כלל טוענת כי אין לתת אימון בעדות הנהג. עדותו היתה מגמתית ואינטרסנטית. לטענת כלל, ישנו ערפל סביב העברת הרכב מהמבוטח לנהג וכי לא הובא הגיס של הנהג לעדות, למרות שהוא ערך את זכרון הדברים ששניהם חתמו עת מכירת הרכב.
עוד טוענת חברת כלל כי הנהג, למרות מצבו הכלכלי הקשה, לא פעל לבטל את הפוליסה ולקבל תשלום החזר פרמיה לאחר התאונה, אז הרכב הוכרז כאובדן כללי. הסיבה לכך, לטענת כלל, היא כי הוא מעולם לא שילם את הסכום.
עוד מפנה כלל לעובדה כי תיק המשטרה בו נחקרה הטענה לזיוף הפוליסה נסגר מחוסר ראיות ולא חוסר אשמה והנהג לא פעל לשנות את עילת סגירת התיק.
כלל טוענת כי רק בעקבות קבלת תיק המשטרה במועד דיון ההוכחות היא נחשפה לטענה כי תעודת החובה המקורית הוחזרה לכאורה לסוכן הביטוח, לפי העדויות במשטרה. הנהג ואחיו ידעו כל הזמן כי תעודת הביטוח אצל הסוכן והם לא הזמינו אותו לעדות. הדבר פועל לרעתם.
טענות קרנית:
קרנית טוענת כי כלל לא טרחה לברר את העובדות ולא ביררה עם מבוטחה אודות תעודת הביטוח. טענת כלל כי הדבר לא ניתן אין בה ממש. שכן , חקירת המשטרה נפתחה 10 חודשים לאחר התאונה ובפרק הזמן הזה כלל לא עשתה שום בירור עם המבוטח ולא חקרה בעצמה את הנושא.
כלל הסתמכה על עדות נציגה מר שלטי, בנוגע לאי קבלת התשלום. קרנית טוענת כי עדות זו לא נתמכה במסמכים מחשבונות הבנק הרלבנטיים למועדים הסמוכים למועד תשלום התעודה כדי להראות שאכן לא התקבל כל תשלום. מר שלטי אף נדרש להביא את הדוחות הרלבנטים לאותם מועדים אך לא הביא מסמכים ואח"כ העיד כי החומר נגרס כעבור 7 שנים. זאת למרות, שכלל זימנה את פקידת הבנק וביקשה ממנה להביא דפי חשבון מחשבונו של המבוטח, והדבר אף בוצע ופקידת הבנק הביאה דפי חשבונות 10 שנים אחורה. דפי החשבון מאותו בנק ייעודי של "כלל" בבנק הפועלים, זה המיועד להעברת התשלומים עבור תעודות החובה, לא הובאו על ידי "כלל" כראיה. בהקשר זה קרנית מפנה בנוסף לעובדה כי הליכים בתיק מתנהלים תקופה ארוכה כאשר התאונה אירעה בשנת 2010.
עוד טוענת קרנית כי עדותו של מר שלטי אינה מספקת שכן הוא העיד בחקירתו כי הוא נסמך על מה שאחרים עושים ומזינים בנתוני המערכת וכי דוח המסלקה מהבנק לא הופק על ידי מר שלטי עצמו. למעשה, טוענת קרנית, עדותו של מר שלטי נסמכת על בדיקה שביצע 9 שנים לפני מועד עדותו מבלי להראות דוחות או מסמכים מחשבון הבנק. מר שלטי אף הודה כי לא בדק נתונים של מספר רישוי של הרכב או של המבוטח ובדק רק לפי מספר תעודת הביטוח, ואין להסתפק בכך.
לגבי עדותו של מנהל מחלקת הגביה בכלל מר חיים, הרי שהוא אישר כי לא עשה שום בירור בזמן אמת ביחס לתעודת הביטוח. מנהל מחלקת הגביה עצמו לא היה מעורב בסריקת הנתונים והחומר שמתקבל מהבנק.
קרנית טוענת בנוסף כי טענת כלל כי לא התקבל תשלום עבור התעודה בקרנית היא טענה שלא הוכחה ובמחלוקת.
קרנית טוענת כי תעודת הביטוח הוחזרה לסוכן שהוא שלוח של כלל.
אשר לעדות פקידת הבנק, הגב' נג'מה, לא ברור אם היא עצמה ביצעה את הבדיקות או מישהו מצוותה. כמו כן, עדותה לא נתמכת במסמכים כלשהם להוכחת אותו מכתב שנשלח בזמנו על ידי הבנק. עדותה מסתמכת על דפי המסלקה של הבנק שלא הובאו כראיה ובכלל, מדובר על דפי מסלקה מהסניף המרכזי של הבנק, כך שכלל לא מדובר בבדיקה שנערכה בסניף עצמו באום אל פאחם.
עוד טוענת קרנית כי הטענה לחותמת מזויפת היא לא יותר מחשד כאשר לא ניתן היה לבסס אותו בעדותה של פקידת הבנק נג'מה. העדה אישרה כי כאשר דובר במכתב של הבנק על חותמת מזויפת הכוונה במכתב היתה לתעודת ביטוח אחרת ולא התעודה מושא התביעה.
בנוסף, טוענת קרנית כי לא הוכח מי עבדו בבנק ביום התשלום וחתימתו של מי מתנוססת על גבי החותמת אשר בתעודת הביטוח.
קרנית טוענת כי די בחותמת המוטבעת על גבי התעודה כדי להוכיח כי היה תשלום. קרנית טוענת כי אין צורך בהצגת התעודה המקורית כתנאי לכיסוי הביטוחי. קרנית טוענת כי אין ממש בטענות חברת כלל שהתעודה המקורית לא צורפה וכי הטענה הועלתה בשלב מאוחר בעת הסיכומים. חברת כלל בעצמה הסתמכה על צילום התעודה כדי לטעון לזיוף.
לחילופין טענה קרנית כי ככל שתחוייב לשלם את הפיצוי לתובעים ויקבע כי הביטוח אינו תקף, הרי שהיא זכאית לשיפוי מלא מהצדדים השלישיים.
טענות הצדדים השלישיים:
צדדי ג' הצטרפו לטענות קרנית ביחס לכיסוי הביטוחי. הם הוסיפו כי לאחר התאונה הרכב הוכרז כאובדן כללי והוצא מכלל שימוש. תעודת הביטוח המקורית הוחזרה על ידי הנהג לסוכן וזה האחרון הוא שלוח של חברת הביטוח ועל כן יש לקבוע כי התעודה המקורית הגיעה למבטחת עצמה.
צדדי ג' אף מפנים לעדותו של המתלונן במשטרה מטעם חברת כלל, שציין כי יברר כיצד הגיעה התעודה החשודה כמזויפת לחברת כלל. עדות זו היא מאוקטובר 2010. יש בכך כדי לסתור את כל הטענות של כלל ביחס לתעודה המקורית.
כלל לא עשתה דבר מאז קיבלה את מכתב הבנק באפריל 2010 כי התשלום לא הועבר ועד שהגישה את התלונה במשטרה באוקטובר 2010. בפרק הזמן הזה כלל לא ביררה ולא בדקה את נסיבות התשלום. בזמן זה, עד להגשת התלונה האחיין שהנהג העיד כי שילם עבורו את התשלום בבנק עוד היה בחיים. במידה וכלל היתה פועלת בזמן אמת, אזי ניתן היה לחקור את המנוח ולשמוע את גרסתו בנוגע לתשלום התעודה. גם לאחר הגשת התלונה כלל לא עשתה דבר ואף לא טרחה לברר מה עלה בגורל התלונה במשטרה. יש להסיק מחוסר המעש של כלל כי היא זנחה את הטענה לזיוף הפוליסה. היא לא ערכה כל בירור לנושא התשלום ואף לא ביררה עם המבוטח את טענותיה לזיוף הפוליסה.
צדדי ג' מפנים לעובדה שגם הבנק, שכביכול הוא קורבן העבירה, לא עשה דבר ואף לא הגיש תלונה במשטרה.
צדדי ג' מבקשים לאמץ את עדותו של הנהג שמסר פרטים מדויקים אודות אופן ביצוע תשלום התעודה. עדותו של הנהג ועדות אחיו לא נסתרו.
אשר לטענת כלל כי הנהג לא הביא תדפיס מחשבון הבנק שלו להוכחת המשיכה במזומן, לצורך ביצוע התשלום: לא ניתן ללמוד מתיק המשטרה כי הנהג לא המציא את המסמכים למשטרה בזמנו. כעת, בחלוף שנים מאז המקרה, לא ניתן בבנק הדואר שם התנהל חשבונו של הנהג להוציא תדפיס חשבון. החשבון אף נסגר.
אשר להודעה לצד שלישי, צדדי ג' טוענים כי אין מקום לחייבם. אין מקום לחייב את צדדי ג' 2, 3 , אחמד ג'ראמנה וחברת נאסא טורס. החברה ואחמד מכרו את הרכב והנהג לא היה עובדם או שלוח מטעמם.
דיון והכרעה:
השאלה עלי להכריע בה היא תוקף תעודת הביטוח ואם אכן מדובר בפוליסה מזויפת כטענת "כלל". אומר עתה, כי לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את הראיות וטענות הצדדים, אני קובעת כי תעודת הביטוח תקפה ודוחה את טענת חברת כלל לזיוף. מטעם זה אני קובעת כי על חברת כלל לפצות את התובעים בגין נזקיהם. אני דוחה התביעות נגד קרנית וכפועל יוצא נדחות גם ההודעות לצדדים שלישים. להלן אנמק.
הנהג העיד כי הוא קנה את הרכב מאחיו וקיבל ממנו את תעודת הביטוח שהוצאה עבור הרכב. הוא הסביר כי הוא משך במזומן את הסכום לצורך התשלום מבנק הדואר ביום קבלת קצבת הנכות שלו. הוא מסר את הסכום לאחיינו וביקש ממנו גם לקנות עוד דבר מה נוסף מאום אל פאחם(חומר לדליפת מים לגג). הוא הסביר כי משך 4,000 ₪ ונתן לא חיינו כדי לשלם את תעודת הביטוח . הוא העיד כי נתן לאחיינו לקנות לו גם את החומר הנדרש לצורך התיקון.
עדות זו של הנהג חזרה על עצמה לאורך כל עדותו בחקירה הראשית והנגדית וכן תואמת את עדותו בעניין זה במשטרה (נ/3). לציין כי פרמית הביטוח בתעודה הינו הסך של 3,022 ₪.
לעניין רכישת הרכב מאחיו הנהג הפנה לזכרון הדברים שנחתם על ידי הנהג ואחיו. בעניין זה אציין כי לא ראיתי לקבל את טענת כלל לכך שהגיס לא זומן לעדות.
עדותו של הנהג בנוגע לרכישת הרכב נתמכת גם בעדות אחיו שהסביר כי הוא בעל חברת הסעות. הוא קנה את הרכב במסגרת מכרז במחיר מציאה ואחיו, הנהג, רצה את הרכב. הוא העיד כי לא נעשתה עדיין העברת בעלות על הרכב וכי זכרון הדברים נחתם על מנת להימנע מעבירות תנועה. עדותו של האח אחמד הגיונית ועקבית ולא היו בה סתירות כלשהן. היא גם תואמת את עדותו בעניין זה במשטרה (נ/6)
הנהג פירט בעדותו כי משך את הכסף לא רק לצורך תשלום התעודה אלא גם לצורך תיקון נזילות בגג הוא הסביר מדוע הדבר נעשה באום אל פאחם והסביר כי אצלם בכפר (מוקיבלה) אין חנות לחומרי בניין, והאחיין במילא תיקן עוד בית בכפר והתכוון לנסוע לאום אל פאחם לקנות חומר עבודה.
בעדותו היו גם פרטים בנוגע לכך שביקש מאחיינו לקנות לו עוד חומר בניין והדבר מחזק את האותנטיות של עדותו. אותה עדות לגבי העובדה שנתן לו עוד כסף כדי לקנות לו דבר לתיקון הגג הופיעה בחקירתו במשטרה. הנהג בהגינותו הודה כי אף שקיבל את הרכב והתעודה לתשלום מאחיו ביום 5.9.09 הוא שילם בסוף חודש ספטמבר ביום 30.9.09. הוא הסביר כי לא היה לו כסף לשלם וחיכה לתשלום קיצבת הנכות ביום 28 לחודש. גם על פרט זה חזר הנהג בחקירה הנגדית והראשית וגם במשטרה כי את הסכום לתשלום משך מהבנק ביום ה- 28 לספטמבר. (נ/3 עמוד 3). עדותו של הנהג לגבי התשלום אומנם עדות בעל דין יחידה היא, אך ראיתי להסתמך על עדותו ולקבלה בהיותה עדות הגיונית , עקבית ללא סתירות ואשר תאמה את עדותו של אחיו ושל דבריו שנאמרו במשטרה בשנת 2010.
אותו אחיין נפטר לאחר התאונה ובטרם הוגשה התלונה במשטרה (התלונה הוגשה באוקטובר 2010) . על כן, לא ראיתי לזקוף לחובת הנהג שאין עדות נוספת לתמיכה בתשלום שבוצע בבנק באום אל פאחם, שעה שמי ששילם עבורו את התעודה כבר לא בין החיים.
הנהג מסר בעדותו כי מסר את אישור משיכה מבנק הדואר לחוקר המשטרה. לא ראיתי שיש לקבל את טענת כלל כי אישור המסירה לא נמצא בתיק המשטרה. קיים מזכר בתיק כי ביקשו מהנהג את אישור משיכת המזומן אך היעדר אישור שכזה בתיק המשטרה שהוגש לתיק כראיה לא מלמד כי הדבר לא הומצא. הנהג הסביר כי כעבור כמה ימים לאחר שנחקר הביא את המסמכים מבנק הדואר לחוקרים. הנהג השיב כשנשאל מדוע לא הביא את המסמכים לצורך העדות בבימ"ש והשיב כי כיום לא יכול היה להביא את המסמכים מהבנק לצורך עדותו והוא אמר שהלך לדואר ואמרו לו שעבר הרבה זמן. גם בנושא זה , לעניין הבירור בדואר עדותו היתה מפורטת ומהימנה. הוא אף אמר שאין לו כל התנגדות כי ינתן צו לדואר והמציא את המסמכים.
הנהג העיד כי אחיינו החזיר לו את התעודה משולמת. אין לראות סתירה, כטענת כלל, בין עדות האח במשטרה כי אחיו שילם את התעודה ובין עדות הנהג כי שילם באמצעות האחיין. האח לא נשאל כיצד התבצע התשלום והוא רק השיב שהאח שלו , הנהג, שילם את התעודה. הוא בכלל לא נשאל כיצד בוצע התשלום.
התיק נסגר במשטרה בעילה של חוסר בראיות ולא חוסר אשמה. לא ראיתי לקבל את טענת כלל שהנהג לא ביקש לשנות את סיווג עילת הסגירה כפועל לרעת הנהג. הנהג אישר ששלחו לו שהתיק נסגר ואין לזקוף לחובתו כי לא ביקש לשנות את סיווג עילת הסגירה. בעניין זה הנהג נשאל מדוע לא ביקש לשנות את סיווג עילת הסגירה של התיק במשטרה והשיב: "אני לא מבין את השאלה ומבקש שבית המשפט יתרגם לי. אחרי שבית המשפט מתרגם לי את השאלה לשפה הערבית אני משיב שלא, יש לי סגירת תיק מה אני צריך את זה." תשובתו של הנהג, שהסתפק בכך שהתיק נסגר בהחלט מניחה את הדעת ומספקת.
עדותו של האח יש לציין היתה גם היא מהימנית ועקבית לכל אורכה. לא היו בה סתירות כלשהן. היא תאמה את עדות הנהג ואת עדותו במשטרה. הוא פירט כיצד אחיו הנהג ראה את הרכב לאחר שקנה אותו במכרז ומצא חן בעיניו וביקש לקנות אותו. לגבי החברה שלו הוא הסביר כי הוא עוסק בהסעת ילדים. מעדותו עולה כי הוא בעל חברה מסודרת לגביה כל רכב, כולל של קבלן המשנה, יש לו תיעוד לגבי רישיון הרכב ותעודת החובה. יש קלסר לכל רכב שרשום אצלו בחברה. הוא הסביר כי הוא עובד עם רשת אורט ולפי תנאי המכרז הוא חייב להראות כי קיימים ביטוחים והדבר נבדק על ידם פעם בחודש(ראו עמוד 39 לעדות האח אחמד).
אותו רכב שהיה מעורב בתאונה לא היה בבעלות חברת נאסא אף שהיה רשום על שמה. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפגוע בטענת הנהג ואחיו כי הרכב נמכר לפני האירוע שכן, הרכב היה בחזקת הנהג ולכך יש להוסיף את זיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים ביום 5.9.09 . האח אחמד הסביר כי זכרו הדברים נחתם על מנת שלא ירשמו על שמו עבירות תנועה. אכן, בזכרון הדברים מצויין , כטענת האח, כי הנהג הוא הגורם האחראי החל מתאריך הקניה ביום 5.9.09 לעבירות התנועה ולתשלומים לכביש 6. לא ראיתי לקבל את טענת כלל כי לא הובא הגיס להעיד. שכן, מדובר בעניין שולי ביחס למחלוקת שעה שהנהג טען שהרכב בבעלותו והוא רכש אותו קודם מאחיו. אין רלבנטיות בין זכרון הדברים ורכישת הרכב לבין לנושא הכיסוי הביטוחי ולטענה בדבר זיוף הפוליסה.
טענת כלל כי לא נתבקש החזר עבור ביטול הפוליסה, כחיזוק לחוסר המהימנות של הנהג נדחית על ידי. הנהג לא נחקר בכלל לגבי נושא זה ומדובר בעובדה, שלא התקבל החזר עבור ביטול, שלא עולה בכלל מהראיות. כך או כך, אין בנתון זה, כשלעצמו, כדי לפגוע בעדות הנהג, שעה שכלל בזמנו טענה כי לא התקבל אצלה התשלום ואף הגישה תלונה במשטרה .
אין לקבל את טענת כלל כי לא צורפו ראיות לביצוע התשלום. אדם סביר אשר משלם תעודת ביטוח חייב רק לשמור את התעודה המקורית ברכב כשהיא משולמת. כך גם עשה הנהג במקרה דנן ולפי עדותו במשטרה הוא אף הראה לשוטר התנועה את התעודה המקורית בזמן התאונה. בעניין זה אני מפנה לדבריה של כבוד השופטת גלפז בפסק הדין בעניין 7664-07-09 (נצרת) נ.ח. כלל חברה לביטוח בע"מ (13.10.16) שם ציינה כך:
" כאמור, המבוטחת שילמה עבור תעודת הביטוח לבנק, אשר הוגדר מטעמה של כלל, כשלוחו לצורך קבלת הכספים. לא מצאתי כל מקור חוקי להטלת חובה נוספת על המבוטח לוודא כי אכן הועבר התשלום בין הבנק השלוח לחברת כלל השולחת ואף השכל הישר מחייב שלא ליצור חובה שכזו, אשר אינה ניתנת לביצוע, יש מאין."
התעודה המקורית כלל לא הוצגה כראיה. יחד עם זאת, אני סבורה כי אין בכך כדי להביא לשלילת הכיסוי הביטוחי .
ראשית אציין כי יש לדחות את טענת כלל בדבר אי הגשת התעדה המקורית בבחינת טענה שהיא הרחבת חזית. הטענה לא נטענה בכתבי ההגנה בתביעות ולא נטען כי הכיסוי הביטוחי מותנה בהצגת תעודת ביטוח מקורית. למעלה מהצורך, אציין כי הטענה נדחית לגופה.
תחילה יש לציין כי תיק המשטרה לגבי התלונה של כלל בנוגע לתעודת הביטוח הוגש במלואו כראיה לתיק. עדותו במשטרה של נציג כלל שהגיש את התלונה, מר אסף הלוי, הוגשה אף כראיה מטעם חברת כלל במסגרת תיק המוצגים מטעמה . בעדות במשטרה מיום 25.10.10 מציין מר אסף כי באותו מועד הוגשה כבר תביעה בקשר עם התאונה. הוא הציג במשטרה את צילום תעודת הביטוח ובעדותו צויין:"אני אברר באיזה נסיבות הגיעה התעודה החשודה כמזויפת לחברת כלל ביטוח".
עוד עולה ממזכר נוסף בתיק המשטרה :"העברת חומר" מיום 25.10.10 : "מתלונן נציג חברת ביטוח על כך שהועברה אליהם מסוכנות ביטוח בנצרת תעודת חובה החשודה כמזויפת" .
האמור בדבר העברת התעודה לחברת כלל על ידי הסוכן תואם גם את עדותם של הנהג ואחיו הן בבית המשפט והן במשטרה שמסרו את התעודה לסוכן הביטוח . אחמד אף ציין בעדותו בבית המשפט כי מאז נטען כי התעודה זויפה הוא עזב את אותו סוכן וכבר לא עובד איתו.
בענייננו חברת כלל לא טענה שהתעודה לא הופקה על ידה. ראו עדות העד מטעמה מר שלטי שאישר בחקירה הראשית עת הוצג לו עותק התעודה כי מלבד החותמת כל השאר הוכן על ידי חברת כלל (עמוד 20 שורות 8-15) וכן עדותו בחקירה הנגדית בעמוד 21 -22 באותו נושא שם אישר כי התעודה הוצאה על ידי חברת כלל וכי מדובר בתעודה אותנטית למעט החותמת .
טענתה של כלל היתה רק כי החותמת מזויפת וכי התשלום לא הועבר לידה. בכתב הגנתה כלל לא טענה דבר לעניין אי הגשת תעודה מקורית או כי התעודה המקורית הינה תנאי לכיסוי הביטוחי. לזאת יש להוסיף כי התעודה המקורית, כעולה מהראיות, נמצאת והועברה לכלל באמצעות הסוכן שהוא השלוח של חברת כלל. על כן, מהטעמים שציינתי לעיל טענתה של כלל בכל הנוגע לאי הגשת תעודה מקורית נדחית בזאת. בנוסף, טענתה לאי זימון הסוכן לעדות, פועלת לרעתה היא ולא לרעת הנהג ואחיו כנטען על ידה.
חברת כלל כזכור טוענת כי לא התקבל אצלה תשלום עבור תעודת החובה. בעניין זה העיד מר שלטי שתפקידו בכלל הוא מנהל צוות התאמות בנקים. במסגרת תפקידו הוא הסביר שהוא בודק את כל התקבולים , זיכויים ותשלומים שהתקבלו ומאמת אותם ומעביר אותם לרישום במחלקת הגביה.
הוא הסביר כי הוא בודק את התשלום שמתקבל מהבנק אלא מול שוברי התשלום שמתקבלים מהבנק. הוא הסביר כי תשלום החובה מתבצע באופן שהתשלום מועבר לחשבון ייעודי של חברת כלל לתשלום תעודות ביטוח חובה. השוברים של התשלום מועברים מהבנק למרכז סליקה בנקאית שמעבירים לחשבון הייעודי.
הוא הסביר כי בזמנו פנו אליו ממחלקת תביעות של החברה וביקשו ממנו לבדוק עקב חשש שתעודה לא שולמה ולא רואים אותה במערכת. הוא הסביר כי בדק מול זיכויי הבנק והוא בדק חודש לפני ואחרי התאריך המוטבע על התעודה (30.9.09) . הוא ציין כי לא מצא רישום כלשהו במערכת לגבי אותה תעודה.
טענת כלל כי לא התקבל תשלום מהבנק בגין אותה תעודה לא גובתה במסמכים כלשהם דהיינו חומר הגלם על בסיסו ערך מר שלטי את הבדיקה. אומנם, מדובר במסמכים מלפני 9 שנים, אך התביעה בגין נזקי הגוף בתאונה היתה ידועה לכלל כבר באותה שנה. (אפנה לתלונת כלל במשטרה מאוקטובר 2010 כי התקבלה תביעה בגין התאונה ). לפיכך, לא היתה כל מניעה ואף מחובתה של כלל היה לשמור על אותם מסמכים הנדרשים לה לצורך בירור טענתה לזיוף בחותמת בפוליסה.
למרות כל האמור בנוגע לאותם מסמכים שלא הוגשו, לא ראיתי לדחות את טענת כלל כי לא התקבל תשלום בנוגע לתאונה התעודה וזאת משתי סיבות: מכתבה של חברת כלל שיצא בזמן אמת לפיו לא התקבל תשלום עבור אותה תעודה, וכן עדותה של פקידת הבנק הגב' נג'מה והמכתב שהוציא הבנק ביום 10.4.10 .
במכתב של מר שלטי שהופנה לבנק הפועלים הסניף הראשי ביום 25.2.10 הוא פונה בנוגע לתעודה מושא התביעה מציין את מספרה וכותב כי "עד היום לא זוכה חשבוננו הנ"ל. אבקשך לזכות את חשבוננו הנ"ל בסך 3,022 ₪ "
מר שלטי פנה באופן דומה גם ביחס לתעודה אחרת שאינה קשורה לענייננו אשר על גביה גם חותמת של אותו סניף בנק באום אל פאחם שגם לגביה חברת כלל טענה כי לא הועבר תשלום (להלן:"התעודה השניה"). מועד תשלום התעודה השניה היה ביום 10.3.10 והמכתב של מר שלטי לגבי התעודה השניה היה ביום 10.3.10.
הבנק שלח ביום 18.4.10 מכתב תשובה לכלל באמצעות העדה הגב' נג'מה ובו צויין לגבי התעודה מושא התביעה דנן:"לא שולם דרך סניפנו 548 –חשד לחותמת מזויפת". (להלן:"מכתב הבנק")
באותו מכתב של הבנק ניתנה גם תשובה לגבי התעודה השניה וצויין :" לא שולם דרך סניפנו 548 חשד לחותמת מזויפת. גם כן לא משתמשים בחותמת אחה"צ יותר משלוש שנים מאז שעברנו ליום עסקים ארוך"
על כן, ובשים לב למכתבים של הבנק ושל חברת כלל אני מקבלת את טענת כלל כי התשלום מהבנק לא הועבר אליה. מדובר בבדיקה שנערכה בזמנו על ידי שני גורמים שונים ותוצאום זהה: כי לא אותר התשלום בבנק ולא הובער לכלל.
גם אם קבעתי כי התשלום לא הועבר לכלל כטענתה אין בכך כדי להביא לדחיית הכיסוי הביטוחי. להלן אנמק.
הגב' נג'מה ציינה בעדותה לפני כי בדקה בזמנו את התשלומים שבוצעו אך מעדותה עולה כי לא נעשה בירור כלשהו בבנק בנושא. לא ידוע מי עבד באותו היום בו בוצע התשלום. הגב' נג'מה אף לא ידעה אם היא בעצמה ביצעה את הבדיקה או שמא מדובר בעובד מהצוות שלה. היא העידה כי בוצעה בדיקה ביחס לתקבולים וההתאמות בכל קופה וקופה ולא נמצא כל הפרש.
חשוב לציין כי הגב' נג'מה לא טענה שהחותמת מזויפת. בחקירתה היא נשאלה לגבי החותמת על גבי התעודה מושא התביעה והעידה כי :
"יש אחהצ" (העדה מעיינת) אני ראיתי בתעודה השניה. אני מעיינת בתעודה מושא התביעה ושלחו לנו שלא שולמה
ש. חוזר על השאלה ומסביר אותה , אני שואל על מסקנה נוספת חשד לחותמת מזויפת מה הביא אותך למסקנה הזו ביחס לתעודה 70 מושא התביעה?
ת. אני היום לא זוכרת , כי אני כבר חמש שנים לא משתמשת בחותמות ולא ראיתי אותה. תבקש את החותמת החדשה מהבנק.
ש. מה השוני בין חותמת אחה"צ לבין רגילה?
ת. אני לא זוכרת, אני שוב חוזרת ומציינת שאין חותמת בוקר ואחה"צ משנת 2008-אין."

בחקירה הנגדית נשאלה העדה נג'מה על החותמת בתעודה מושא התביעה אם היא רואה לגביה שנרשם אחה"צ, כמו התעודה השניה שם זה מופיע בחותמת והשיבה כי אינה רואה זאת:
"ש. בתעודה מושא התביעה האם מופיע המשפט הזה (שזה אחה"צ על החותמת-הערה שלי-מ.ג'.מ.)
ת. לא ברור. אני שוב אומרת תבקשו את החותמת משנת 2008."

ובמקום אחר בחקירה הנגדית:
"ש. המסקנה שלך שהחשד לחותמת מזויפת לגבי התעודה מושא התביעה נובעת אך ורק מכך שאת לא מצאת אצלך בסניף רישום על התעודה ובמסלקה המרכזית לא מצאו?
ת. לא, יש עוד בדיקה תבקשו את החותמת הנכונה שאנו משתמשים משנת 2008 ועד היום. אני לא יכולה להשיב כי אני לא משתמשת בחותמת היום.
ש. את התייחסת קודם לכך שיש חותמת שכתוב עליה חותמת אחה"צ אני רוצה להפנות אותך לעובדה שבתעודה השנייה כתוב אחה"צ?
ת. מעיינת בתעודה השנייה ומשיבה כן.
ש. במכתב שלך שדיברת על החותמת המזויפת זה היה ביחס לתעודה השנייה?
ת. כנראה כן."

ובחקירה החוזרת שוב נשאלה לגב החותמת מושא התביעה :
"ש. נשאלה והסברת על החותמת בתעודה השנייה שרואים אחה"צ וביחס לתעודה הראשונה אמרת זה לא ברור, מה הכוונה לא ברור?
ת. לא ברור לי, אני לא יודעת מה זה, אני מעיינת והכיתוב לא ברור לי"
הנה, העדה מטעם הבנק בכלל לא טענה כי החותמת מזויפת והסבירה כי ככל הנראה האמור במכתבה לעניין זיוף החותמת התייחס לתעודה השניה. לא הובאו בפניי כל נתון או ראיה , לא כל שכן חוות דעת, שיש בו כדי לבסס את טענת זיוף החותמת על גבי הפוליסה.
כמו כן, העדה לא ידעה לציין של מי החתימה בכתב יד שעל גבי החותמת. העדה גם לא ידעה לפרט מי עבד באותו היום בו שולמה התעודה. עוד עולה כי הבנק כלל לא עשה כל בירור ביחס לטענה של חברת כלל ובעקבות הבדיקה שנערכה בבנק עצמו כי לא אותר בבנק תיעוד לביצוע התשלום.
לסיכום נקודה זו אציין כי גם אם אני מקבלת את טענה כי התשלום עבור התעודה לא הועבר לחברת כלל , אין בכך כדי להביא לשלילת הכיסוי הביטוחי. מלבד נתון זה, לא הוכח, בשום דרך, כי היה כי החותמת מזויפת.
בעניין זה אוסיף ואפנה לפסק דינה של כבוד השופטת גלפז בעניין 7664-07-19 הנ"ל שציינה כי :" אם לא הועבר התשלום לחברת הביטוח, הדבר אינו יכול לעמוד לרועץ, הדבר אינו יכול לעמוד לרועץ לתובעת. רשלנות הבנק, מחדלו, או כל טענה אחרת שיש לכלל נגד הבנק , נזקפים לחובתה של כלל"
הדברים יפים לענייננו. מהעדויות עולה כי חברת כלל לא ערכה בירור כלשהו ביחס לתעודה, לא עם המבוטח ולא עם סוכן הביטוח. מלבד הגשת תלונה למשטרה חברת כלל לא עשתה דבר. גם הבנק לא עשה כל בירור ביחס לטענות כלל לגבי התעודה. אי העברת התשלום יכול לנבוע מסיבה הקשורה בבנק עצמו, תקלה כלשהי באותו היום, מחדל של הפקיד באותו היום ושלל אפשרויות הקשורות במערכת היחסים שבין הבנק לחברת כלל. כאמור, הן כלל והן הבנק לא ביררו את הנושא ולעולם לא נדע מה היתה הסיבה לאי העברת התשלום.
לסיום: שוכנעתי כי הנהג שילם את התעודה בהתאם לעדותו. אין הוכחה כלשהי לטענה כי החותמת מזויפת ולמעשה אין ולו בדל ראיה לתמיכה בכך. הנטל המוטל על המבטחת להוכיח כי הפוליסה מזויפת לא הורם. אומנם, שוכנעתי כי התשלום לא התקבל בחברת הביטוח כלל, אך אין לזקוף זאת לרעת הנהג והמבוטח.
המסקנה מכל האמור כי תעודת הביטוח בחברת כלל היא תקפה.
סיכום:
התביעה נגד קרנית נדחית ביחס לכל התביעות. כך גם ההודעות לצדדים שלישיים נדחות בכל התביעות.
על חברת כלל לשלם לקרנית הוצאות משפט בסך כולל של 7,000 ₪ ובנוסף הוצאות בסכום דומה לצדדי ג' (צדד ג' יחדיו).
כמו כן, אני קובעת כי יתרת האגרה בהודעות לצדדים שלישיים ישולמו על ידי חברת כלל.
על חברת כלל לשלם פיצוי לתובעים. הפיצוי יהיה בהתאם להצעת הפשרה שניתה בהחלטתי מיום 17.3.19 הצעה לה הס כימו כל הצדדים. על סכומי הפיצוי שלהלן יש להוסיף אגרת פתיחה לפי ערכה כיום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 11% תוספת מע"מ :
ת.א. 46965-12-16 :

  1. תובע מס' 1 דראגמה איימן : הפיצוי יעמוד על סך של 51,000 ₪ נטו.
  2. תובע מס' 2 דראגמה אחמד הפיצוי יעמוד על סך של 6,000 ₪ נטו
  3. תובע מס' 3 דראגמה גסאן, הפיצוי יעמוד על סך של 10,000 ₪ נטו
  4. תובע מס' 5 בשאראת מחמוד הפיצוי יעמוד על סך של 10,000 ₪ נטו
  5. תביעתם של תובעים 4 ו- 6 נמחקה מהיעדר התייצבות בישיבה מיום 10.10.19. בפסק הדין שניתן עולה כי חלה טעות סופר ברישום ספרה במספר התיק. למען הסר ספר אני מורה על מחיקת תביעתם של תובעים 4 ו- 6 בתיק זה לא צו להוצאות.

למען הסר ספק: בתיק זה יש לשלם אגרת פתיחה פעם אחת עבור כל התובעים ולחלקה בינם באופן שכל תובע יקבל החזר של רבע מאגרת הפתיחה.
ת.א. 40017-12-16 : התובע האני מעאלי, הפיצוי יעמוד על סך של 62,000 ₪ נטו.
ת.א. 55016-06-15: התובע מאג'ד צואטפה , סכום הפיצוי יעמוד על סך של 20,000 ₪ נטו. ת.א. 23137-09-15 התובע עלאם מוחמד , סכום הפיצוי 30,000 ש"ח נטו.

ניתן היום, י"ח כסלו תש"פ, 16 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.