הדפסה

בית משפט השלום בעכו תו"ב 26587-12-15

בפני
כבוד ה שופט וויליאם חאמד

מאשימה

ועדה מקומית לתכנון שפלת הגליל

נגד

נאשמים
מאזן דיאב

החלטה

לנאשם מיוחסות עבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש ללא היתר, לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965.

הנאשם כפר בביצוע העבירות הנ"ל.

בישיבת יום 5.3.19 ביקש ב"כ המאשימה, במסגרת פרשת התביעה, להגיש ראיה מטעמו שהינה נסח רישום מקרקעין מאושר. הסנגור התנגד להגשת ראיה זו בטענה כי המדובר בראיה שנתקבלה במסגרת פעולת חקירה שבוצעה זמן רב לאחר הגשת כתב האישום, שלא בהתאם להנחיות הרלבנטיות, ואין לאפשר זאת.

באי כח הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב בסוגיה הנ"ל, כאשר תחילה הוגשו טיעוני המאשימה, ולאחר מכן הוגשה תגובה מאת הסנגור, שבעקבותיה הוגשה תגובה מאת המאשימה ובהמשך הוגשה תגובה משלימה מאת הסנגור.

בתמצית אציין כי לפי גישת המאשימה, המדובר בתעודה ציבורית שתוכנה לא נתון במחלוקת ואשר לגביה קיים אישור כללי מאת הגורם המוסמך, שהינו מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, להגיש ראיה כאמור לאחר הגשת כתב האישום ובמהלך המשפט, מקום בו היה בחומר החקירה שהיה ברשות המאשימה עובר להגשת כתב האישום, נסח רישום אינטרנטי. ב"כ המאשימה הפנה לפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק עפ"א 26055-06-17, לפיו ניתן כי בית המשפט יורה על הגשת נסח רישום מאושר, מקום שברשות המאשימה קיים נסח אינטרנטי כאמור, נוכח טיבה של ראיה מוסדית זו.

הסנגור, בטיעוניו בכתב, טען כי האישור הגורף שצורף לטיעוני המאשימה, איננו אישור של מנהל היחידה , כנדרש לפי הנחיית פרקליט המדינה מס' 6.11, הן בהיותו אישור גורף שלא מתייחס לנסיבות המסוימות של המקרה הנתון, והן בהיות המסמך שצורף כאמור ערוך ע"י גורם שאינו מנהל היחידה עצמו. עוד טען הסנגור כי אין להשלים עם מצב של השלמת חקירה ללא אישור כדין, שכן הדבר פוגע בזכויות הנאשם להליך הוגן. הסנגור אף הוא הפנה לפסק הדין הנ"ל של בית המשפט המחוזי בחיפה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לאמץ את בקשת המאשימה להגשת הראיה.

המדובר במסמך שהינו תעודה מוסדית-ציבורית, ועניין זה לא שנוי במחלוקת, כפי שהבהירו הצדדים בטיעוניהם בכתב. מסמך זה לא מתעד פעולת חקירה שביצעה הרשות החוקרת לאחר הגשת כתב האישום, כמו חקירת נאשם או עד, עריכת חיפוש או בדיקת מז"פ, אלא שהמדובר במסמך שהיה קיים במשרד ציבורי, כתעודה מוסדית, וכל אשר עשתה המאשימה הוא להפיק את המידע שבמאגרי הרשות הציבורית, על גבי מסמך, ולהגישו לבית המשפט. מכאן, ספק אם יש לראות במסמך הנ"ל פעולת חקירה קלאסית שבוצעה לאחר הגשת כתב האישום.

ב"כ המאשימה צירף לטיעוניו אישור מאת עורכת דין בת-אור כהנוביץ, סגנית מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי אישור זה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין אישר, מכוח הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, את הבקשה הכללית להתיר השלמת חקירה של הוצאת נסח טאבו מקורי וחתום ע"י רשם המקרקעין, מקום בו היה נסח אינטרנטי בחומר החקירה עובר להגשת כתב האישום, וזאת בתיקים שהוגשו עד ליום מתן האישור הנ"ל (ולא במועדים שלאחר מכן). המדובר באישור שניתן ביום 5.12.16 ועל כן הוא תקף לעניין התיק שבפניי. אני דוחה את טענות הסנגור כי אין המדובר באישור כדין כנדרש לצורך השלמת חקירה. המסמך הנ"ל הינו אישור של מנהל היחידה והעובדה כי אישור זה הועבר לגורמי התביעה ע"י סגנית מנהל היחידה, לא פוגמת בתוקפו של אישור זה. כמו כן, העובדה כי מדובר באישור כללי אף היא לא גורעת ממשקלו ומתוקפו של האישור, שכן המדובר באישור המתייחס לנסיבות דומות במספר מקרים, שאין טעם והצדקה למתן אישור נפרד בכל אחד ואחד מהם (המדובר במקרים בהם היה נסח אינטרנטי בחומר החקירה עובר להגשת כתב האישום, תיקים שהתנהלו עד למועד מתן האישור הכללי, והשלמת חקירה שמוגדרת ע"י תפיסת נסח מאושר). די בנסיבות מוגדרות אלה כדי להצדיק מתן אישור גורף אשר מתייחס למקרים הנ"ל, ולא להידרש למתן אישור נפרד בכל מקרה ומקרה.

בעניינו של הנאשם שבפניי, היה בחומר החקירה עובר להגשת כתב האישום נסח אינטרנטי, וזה הוגש במסגרת פרשת התביעה (סומן ת/8), ומשכך, התקיימו כל התנאים על מנת לאפשר השלמת חקירה והגשת הראיה נשוא ההחלטה היום.

ההגנה לא טענה, ולו בעקיפין, כנגד תוכנו של הנסח המאושר. הנסח המאושר חופף בתוכנו לנסח האינטרנטי שהוגש וסומן ת/8. תוכנו של הנסח המאושר, כמו תוכנו של הנסח האינטרנטי, גלוי היה לעיני הנאשם והציבור, בהיותו תעודה מוסדית שיש לציבור גישה לעיין בה ע"י פניה ללשכת הרישום, ואין לראות בתוכנו של המסמך מידע מפתיע עבור ההגנה. כמו כן, הנאשם, בתשובתו לכתב האישום במסגרת ישיבת ההקראה מיום 12.6.17, אישר כי הוא רשום בטאבו כאחד הבעלים של הקרקע. מכאן, הנאשם מאשר למעשה את תוכנו של הנסח המאושר, ועל כן אין בהגשתו של המסמך כדי לפגוע בהגנת הנאשם. עוד אציין כי המאשימה מבקשת להגיש את המסמך במסגרת פרשת התביעה, ובטרם החלה פרשת ההגנה, ועל כן לרשות הנאשם האפשרות להתייחס לתוכנו של המסמך, במסגרת פרשת ההגנה, במידה והוא טוען לשינוי בזהות הבעלים הרשומים לאחר המועד הנקוב בנסח המאושר.

הסנגור, כאמור, מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי בפסק הדין בתיק עפ"א 26055-06-17 עואד נ' וועדת תכנון ובניה שפלת הגליל, לפיה בית המשפט מצא שם נסיבות משכנעות לכך כי המאשימה, באותו עניין, הגישה העתק של נסח טאבו, כראיה משנית, ולא הגישה ראיית מקור מאושרת, בעוד שבעניינו של הנאשם כאן, לא הייתה כל סיבה כי המאשימה לא תפעל בשקידה סבירה לתפוס את המסמך של נסח מאושר עובר להגשת כתב האישום ולהגישו כראיה במהלך המשפט, ובשל מחדלה זה, אין להתיר עתה הגשת ראיה זו. לא מצאתי לאמץ טענה זו של ההגנה, שכן, בצד הקביעה הנ"ל של בית המשפט המחוזי בפסק הדין האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי:

"לטעמי, נכון היה עושה בית משפט קמא לו נעתר לבקשת המאשימה
ונותן צו להמצאת הנסח הרשמי, על אף שהבקשה התבקשה רגע לאחר
שב"כ המאשימה הצהיר "אלו עדיי". זאת, מאחר שמדובר בראיה
רשמית, פשוטה וברורה, אשר הייתה מבהירה, באחת, את הטעון
הבהרה בעניין הבעלות במקרקעין. ראוי לנהוג בגמישות, בבקשות
להגשת ראיות מסוג זה, בהיותן ראיות מוסדיות/רשמיות, אשר לא
יכולה להיות מחלוקת על תוכנן או על אמיתותן, בפרט כאשר מבקשים
להגישן בטרם הסתיימה שמיעת הראיות, ובמקרה דנן עוד
בטרם החלה פרשת ההגנה".

ההחלטה הנ"ל של בית המשפט המחוזי תואמת את הנסיבות בתיק שבפניי. לפי החלטה זו, אף בהנחה ונסח רשמי כלל לא היה ברשות המאשימה, במהלך שמיעת פרשת התביעה, קיימת אפשרות כי בית המשפט יצווה על תפיסת מסמך זה והגשתו כראיה מטעמה, במידה והדבר יתבקש ע"י ב"כ המאשימה.

סוף דבר:

אני נעתר לבקשת המאשימה לקבל את נסח הרישום המאושר כראיה מטעמה. מסמך זה יוגש בפתח הדיון שייקבע להלן.

אני קובע דיון לשמיעת פרשת ההגנה ליום 20.06.19 שעה 12.00.

המזכירות תמציא החלטה זו לבאי כח הצדדים.

הסנגור ידאג להופעת הנאשם.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ט, 06 מאי 2019, בהעדר הצדדים.