הדפסה

בית משפט השלום בעכו תא"מ 37057-10-18

בפני
כבוד הרשם הבכיר ראמי נאסר

התובע:

ח'אלד בולוס

נגד

הנתבעים:

  1. ח'אלד אבו עקל
  2. שירין אבו עקל

פסק דין

תחילתו של ההליך בכתב תביעה בסדר דין מהיר שהגיש התובע נגד הנתבעים בטענה לקיומה של יתרת חוב הנובעת מהלוואה בסך 40,000 ₪.
יוער, כי בדיון שהתקיים לפניי ביום 18.11.2019 ביקש התובע להעמיד את סכום התביעה על סך 19,000 ₪ בטענה כי חלק מהחוב, בסך 21,000 ₪ , שולם לו כבר. בהחלטתי מאותו יום נע תרתי לבקשה והפחתתי את סכום התביעה בהתאם.
ביום 14.05.2020 התקיים דיון הוכחות שבמהלכו התנהלו חקירות ממושכות של בעלי הדין. בסוף הדיון הוריתי לצדדים להגיש סיכומים בכתב לצורך מתן פסק דין.
ביום 24.05.2020 הגישה הנתבעת 2 בקשה לצירוף ראיה. בהחלטתי מאותו יום דחיתי את הבקשה ללא צורך בקבלת תגובת שאר הצדדים.
ביום 28.05.2020 הגישו התובע והנתבע 1 הודעה על הסכם פשרה, לפיו הסכים הנתבע 1 "ליטול על עצמו, לצורך הליך זה בלבד, את האחריות לפירעון יתרת ההלוואה נשוא התביעה, סך של 21,000 ₪". מאחר והסכם הפשרה הוגש לאחר דיון ההוכחות וכלל הוראות נוספות ביחס לנתבעת 2 וכן מחיקת התביעה נגד שני הנתבעים ללא צו להוצאות, ראיתי לקבל עמדת הנתבעת 2.
הנתבעת 2 התנגדה לאישור הסכם הפשרה ומחיקת התביעה נגדה מנימוקים רבים שפורטו בתגובתה מיום 31.05.2020, ו היא עמדה על דחיית התביעה נגדה תוך חיוב התובע והנתבע 1 בהוצאות משפט.
בהחלטתי מיום 01.06.2020 ביקשתי לקבל את תגובתם של התובע והנתבע 1 לעניין דחיית התביעה נגד הנתבעת 2, כאשר שאלת ההוצאות תידון ותוכרע על ידי בית המשפט.
התובע בתגובתו מיום 03.06.2020 ביקש לדחות את כל הטענות הקשות שהופנו כלפיו על ידי הנתבעת 2 והשאיר עניין הדחייה או המחיקה של התביעה לשיקול דעתו של בית המשפט וביקש שלא לחייבו בהוצאות משפט, נוכח צדקת תביעתו והסכם הפשרה לפיו הוא אמור לקבל את כספיו בחזרה, אם כי מהנתבע 1 בלבד.
הנתבע 1 ביקש בתגובתו מיום 03.06.2020 שבית המשפט כן יאשר את הסכם הפשרה בינו לבין התובע וטען כי אין לנתבעת זכות להתנגד להסכם הפשרה. כמו כן, ביקש הנתבע 1 כי תוצאות ההליך זה לא יפגעו בטענותיו בהליכים נוספים ועמד על אי הטלת צו להוצאות.
בהחלטתי מיום 04.06.2020 הצעתי כי נוכח בנסיבות התיק המיוחדות, שהצדדים יפעלו להגשת הודעה מוסכמת ומשותפת, לפיה הנתבע 1 משלם את סכום התביעה (המתוקן) מכח הפשרה עם התובע, וכי התביעה נגד הנתבעת 2 תידחה, כאשר אין בהסכם הפשרה עם הנתבע 1 ו/או דחיית התביעה נגד הנתבעת 2 בכדי לפגוע בטענות הנתבעים 1+2 בהליכים משפטיים נוספים המתנהלים ביניהם. אשר לשאלת ההוצאות, ומאחר ועניין זה מסור בכל מקרה לשיקול דעתו של בית המשפט, הצעתי כי בית יכריע בשאלת ההוצאות על סמך החומר הקיים בתיק.
ביום 08.06.2020 הודיעו התובע והנתבע 1 כי הם מסכימים להצעתו של בית המשפט. הנתבעת 2 עמדה על דחיית התביעה נגדה לגופו של עניין וחיוב הצדדים בהוצאות משפט.
נוכח עמדת הצדדים, קבעתי דיון במעמד ב"כ הצדדים ליום 17.06.2020.
במהלך הדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים וב"כ הצדדים, לא הושג הסכם פשרה כולל. בהחלטתי בסוף הדין ציינתי, כי הצדדים הוזמנו לדיון "במטרה להביא אותם להסכמות כוללות וזאת לאחר שהתקיימו שלושה דיונים בתיק, לרבות דיון הוכחות. ביהמ"ש השקיע מאמץ רב כדי להביא את הצדדים להסכמות אך הדבר לא צלח בשל הסתייגויות הצדדים להצעות שהיו. טוב היה לצדדים שיגיעו להסכמות מחוץ לכותלי ביהמ"ש או בהמלצת ביהמ"ש ובכך היה ניתן לחסוך הוצאות רבות וזמן שיפוטי יקר". בסוף הדיון ניתנה לצדדים הזדמנות נוספת להגיע להסכמות.
ביום 08.07.2020 הגישו התובע והנתבע 1 הודעה על הסכם פשרה בנוסח מתוקן. בהחלטתי מאותו יום הוריתי לנתבעת 2 להגיש את עמדתה ביחס להסכם הפשרה המתוקן.
הנתבעת 2 חזרה על טענותיה ועמדה על מתן פסק דין לגופו של עניין תוך דחיית התביעה נגדה וחיוב הצדדים בהוצאות משפט.
ביום 20.07.2020 הגישו התובע והנתבע 1 את תגובתם לעמדת הנתבעת 2 הנ"ל ובית המשפט ביקש מהצדדים להבהיר אם הסכם הפשרה בין הצדדים כולל דרישה לתשלום סכום הפשרה במלואו כתנאי לדחיית התביעה נגד הנתבעת 2.
ביום 06.08.2020 הגישו התובע והנתבע 1 את הנוסח הבא והמתוקן של הסכם הפשרה:

בהחלטתי מיום 06.08.2020 קבעתי כדלקמן: "על מנת לשמור על זכות הטיעון של כל הצדדים בתיק, ניתנת בזאת הזדמנות לב"כ הנתבעת 2 להגיש את עמדתו ביחס להסכם הפשרה המתוקן נשוא החלטה זו, וזאת תוך 14 מהיום. ככל שב"כ הנתבעת 2 עומד על התנגדותו לאישור הסכם הפשרה המתוקן, עליו לסכם את טענותיו תוך אותו פרק זמן, בשאלת סמכותו של בית המשפט לאשר / שלא לאשר הסכם פשרה בין חלק מבעלי דין, בצד דחיית התביעה נגד בעל הדין המתנגד להסכם, על כל המשתמע מכך מבחינה משפטית בקשר לדחיית התביעה נגד אותו בעל דין מתנגד והשארת שאלת ההוצאות להכרעת בית המשפט".
ביום 07.08.2020 הוגשה הודעה מטעם ב"כ הנתבעת 2 לפיה הנתבעת מסכימה לדחיית התביעה נגדה. ב"כ הנתבעת 2 חזר על הטענות שנטענו בהודעות קודמות בדבר התנהלות התובע והנתבע 1 שגררה את הנתבעת 2 להליך משפטי מיותר תוך גרימת הוצאות רבות. הנתבעת 2 הדגישה הסתייגותה מההסכמות בין התובע לנתבע 1 שהן "למראית עין".
לאחר בחינה עיון ואיזון, ומכח סמכותי על-פי הדין, אני מאשר את הסכם הפשרה האחרון בין התובע לבין הנתבע 1, שהוגש לתיק ביום 06.08.2020 המצוטט בסעיף 17 לעיל, ונותן לו תוקף של פסק הדין בכל הקשור למערכת היחסים שבין התובע לנתבע 1.
אשר לנתבעת 2, אני מורה על דחיית התביעה נגדה. יצויין כי הנתבעת 2 אמנם הגישה תגובה ביום 07.08.2020, ברם היא לא סיכמה טענותיה בסוגיית חובת מתן פסק דין מפורט בזמן שהתובע מבקש דחיית התביעה נגדה.
מעבר לדרוש אציין, כי נקודת המוצא לדיון היא, כי התובע הוא אדון לתביעתו (ראו: רע"א 7070/14 עזבון המנוח אבו ליל ז"ל נ' עזבון המנוח אלפהום (14. 01.2015)). כלל זה כפוף לשיקולים של הגינות וצדק, כמו גם לשיקולים של אינטרס ציבורי ובהם מניעת בזבוז לריק של זמן שיפוטי.
בנקודת הזמן הנוכחית שבה הגיע התובע להסכם פשרה עם הנתבע 1 לסילוק החוב בנסח המתוקן והאחרון , לא נותרו לתובע טענות כלפי הנתבעת 2, העשויות להצדיק מתן פסק דין מפורט גם לאחר שהתקיימה ישיבת הוכחות . בנסיבות העניין, לא מצאתי טעם והצדקה במתן פסק דין מפורט ולא התרשמתי כי קיימים שיקולים של הגינות וצדק, לרבות מניעת עיוות דין מן הנתבעת 2, העשויים להצדיק אי קבלת בקשת התובע לדחיית התביעה נגד הנתבעת 2. גם שיקולים של יעילות דיונית אינם עשויים להצדיק זאת. אזכיר, כי כל טענותיה של הנתבעת 2 שמורות לה בהליכים הקיימים או לעת הליך עתידי מול הנתבע 1, בעלה לשעבר, ככל שיוגש הליך חדש. גם טענותיה של הנתבעת 2, כי נדרשה להוצאות רבות במסגרת ההליך בבית משפט זה, אינן עשויות להצדיק את דחיית בקשתו של התובע לדחיית התביעה נגד הנתבעת 2 וזאת נוכח פסיקת הוצאות כמפורט להלן.
בשקילת הוצאות ההליך ביחס לנתבעת 2 שקלתי את היקפו, טיבו ומשכו, את מספר הישיבות ואת ההיקף המשוער של תשומות לו נדרשה הנתבעת 2. כך בין היתר, ישיבת ההוכחות שנוהלה, כתבי הטענות והבקשות שהוגשו לפני ואחרי ישיבת ההוכחות. במכלול השיקולים אני קובע, כי התובע יישא בהוצאות הנתבעת 2 ובשכר טרחת עורך דינה בסך כולל מע"מ של 5,000 ₪ . הסכום ישולם עד ליום 01.10.2020, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחור מהיום ועד לתשלום בפועל.
אם יש פיקדונות בתיק, ככל שלא תתקבל בקשה בנושא עד ליום 01.10.2020 הם יושבו למפקידים, בכפוף להעדר עיקולים.
בנסיבות העניין, אינני פוטר את התובע מתשלום המחצית השניה של האגרה ואינני מורה על החזרתה ככל ששולמה.
המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לב"כ הצדדים ותסגור את התיק במערכת.

ניתן היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.