הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 9260-02-20

בקשה מס' 9
לפני
כבוד ה שופטת אביגיל זכריה

המבקשת/התובעת:
אספלט מ.ש.י בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שחאדה

נגד

המשיב/הנתבע:

ובעניין כונסת הנכסים לעניין המחפרון :
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד כהן ועו"ד בירנבאום

עו"ד עדינה וייל

החלטה בבקשה החוזרת
למתן סעד זמני

מבוא
בפניי בקשה חוזרת שהוגשה ביום 4.3.20 למתן סעדים זמניים במסגרתה עתרה המבקש ת כי אורה למשיב:
להימנע ממכירת המחפרון (להלן - המחפרון) שנתפס על ידי המשיב ואשר בעניינו מונתה כונסת הנכסים;
לעכב את הליכי מימוש המחפרון הננקטים במסגרת תיק הוצאה לפועל במסגרת לשכת ההוצאה לפועל בקריות וזאת עד מתן פסק דין בתובענה העיקרית שהוגשה על ידה.

בפתח הבקשה ציינה המבקשת כי זו מוגשת בשים לב לכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידה ואשר צורף כנספח א' לבקשה .
תגובתם המפורטת של המשיב וכונסת הנכסים הוגשה ביום 12.3.20 .
הדיון בבקשה התקיים ביום 15.3.20 בשים לב לאופי הבקשה והוראת החירום שחלה באותו מועד .

בדיון הסתבר, בין היתר, כי המבקשת עתרה לעיכוב הליכים גם בפני רשם ההוצאה לפועל וזה הורה על עיכוב המשך הליכי המכירה עד מתן החלטה בבקשה שבפניי, נתון שלא הובא לידיעת בית המשפט עובר לדיון .
משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה לרבות במסגרת הדיון - אין מנוס ממתן החלטה.

תמצית ההכרעה
לאחר עיון בכל הבקשות וכתבי הטענות שהוגשו עד היום על ידי המבקשת, תגובות המשיב וכונסת הנכסים והשלמת הטיעונים בעל פה - דין הבקשה להידחות.

נימוקי המשיב וכונסת הנכסים שנערכו בתגובה מנומקת, מלומדת ונתמכת באסמכתאות מקובלים עליי בעיקרם ועולים בקנה אחד עם החלטות קודמות שניתנו על ידי במסגרת התיק.
להלן הנימוקים.

תיאור ההליכים בתיק
הכרעה בבקשה דורשת תיאור מפורט של ההליכים בתיק עד נקודת זמן זו.
ביום 4.2.20 הוגשה בקשתה הראשונה של המבקשת למתן סעד זמני שיורה על השבת המחפרון לידיה ועיכוב כל יתר ההליכים והפעולות שננקטו כנגדה על ידי המשיב (להלן – הבקשה הראשונה לסעד הזמני).
בד בבד הוגש כתב טענות עיקרי, שהוכתר כסעד הצהרתי , הגם שמרבית הסעדים המבוקשים לא התאימו להגדרתו של סעד זה.

בהחלטה מיום 4.2.20 נקבע ביחס לכתב התביעה כי הוא אינו כשיר להתברר כהמרצת פתיחה וכי ככל שהמבקשת מעוניינת לתקן את כתב התביעה עליה להגיש בקשה מתאימה.

לעניין הבקשה הראשונה לסעד הזמני נקבע בהחלטה נפרדת מאותו יום כי לא מתקיימים התנאים למתן צו במעמד צד אחד וזאת בין היתר מהנימוקים הבאים:
ניסוח כתב התביעה ואי ההלימה בין צורת פתיחת ההליך והסעדים המבוקשים;
היות הסעדים המבוקשים בייחוד ביחס למחפרון מסוג צווי עשה המיועדים לשנות מצב כפי שהיה קיים ערב הבקשה ויתר הסעדים המבוקשים ואופן ניסוחם;
קיומו של הליך תלוי ועומד בפני רשות האכיפה והגבייה.

על פי הוראות הדין נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה הראשונה לסעד הזמני ליום 10.2.20.
ביום 9.2.20 הוגשה הודעה מוסכמת במסגרתה עתרו הצדדים לבטל הדיון על מנת לנסות ולהגיע להסכמות בינם ובין עצמם ובקשתם התקבלה.

לאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה עתרה המבקשת ביום 1.3.20 להתיר לה לתקן את כתב התביעה.
מאחר ולא הוגש עד אותו מועד כתב הגנה או תגובה אחרת - נעתרתי לבקשה.

כתב התביעה המתוקן כולל רכיב של תביעה כספית בסך 100,000 ₪ וכן סעדים נוספים לרבות סגירת תיק ההוצאה לפועל ומתן סעד הצהרתי לעניין מסגרת האשראי וההלוואות.
באותו מעמד עתרה המבקשת לחידוש הדיון בבקשה הראשונה לסעד הזמני ו לעיכוב הליכים במעמד צד אחד (בקשה מספר 8) .

בהחלטה מיום 1.3.20 צוין כי תיקון כתב התביעה מחייב תיקון הבקשה לסעד הזמני בהתאם וכי חלוף הזמן ממילא הקהה את דחיפות הבקשה, שמלכתחילה לא מצאתי בסיס להיעתר למבוקש בה במעמד צד אחד, לא כל שכן בשלב הדיוני בו הוגשה בקשה 8.

ביום 5.3.20 הגישה המבקשת בקשה מתוקנת לסעד זמני היא הבקשה שבפניי והסעדים המבוקשים בה פורטו במבוא להחלטה זו .
לבקשה צורפו מסמכים שונים לרבות כאלה מהתקופה שחלפה ממועד פתיחת ההליך ועד לאותו מועד (בקשה מספר 9) .
העתירה למתן סעד במעמד צד אחד נדחתה בהחלטה מנומקת והבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים ליום 15.3.20.
ביום 12.3.20 הגישו המשיב וכונסת הנכסים תגובה מפורטת לבקשה ודיון התקיים במעמד הצדדים ביום 15.3.20 כפי שפורט בפתח החלטה זו .

תמצית טענות הצדדים
למען הבהירות והחידוד אציין כי הבקשה הנדונה בפניי עתה היא בקשה מספר 9 והיא נבחנת בראי הטענות שהועלו בכתב התביעה המתוקן מיום 5.3.20 ועל פי הסעדים המבוקשים בבקשה החדשה , שאינם כוללים החזרת המחפרון לרשות המבקשת , סעד שהתבקש בבקשה הראשונה (סעיף ג לבקשה הראשונה לסעד הזמני) והושמט כליל מהבקשה שבפניי .

במעמד הדיון היה נראה כי המבקשת ובא כוחה מערבים כל העת בין הבקשה הראשונה לסעד הזמני והסעדים שפורטו בכתב התביעה המקורי ובין כתבי הטענות העדכניים ועל כן מצאתי להבהיר את הדברים כבר בפתח ההחלטה ולמקד את הדיון בבקשה הנוכחית במתווה הדיוני הנכון .
טיעוני הצדדים בבקשה היו מפורטים מאוד, ואפשר שגם מפורטים יתר על מידה, בהתחשב במסגרת הדיונית המצומצמת הנדרשת לבירורו של סעד זמני ועל כן יובאו רק עיקרי הדברים.

המבקשת מתארת את השתלשלות יחסיה עם המשיב לרבות נטילת ההלוואות והעמדת הבטוחה בדמות המחפרון. עוד הועלו טענות שונות לעניין התנהלות הבנק שאין צורך להידרש למרביתן במסגרת דיונית זו. מכל מקום יצוין כבר עתה כי חלק מהטענות עמדו בסתירה לדברי מנהל המבקשת במעמד הדיון לרבות לעניין העמדת המשכון ביחס למכלול האובליגו ולא רק ביחס להלוואה הנטענת .

עוד נטען בבקשה כי פעולת מימוש המשכון נעשתה משיקולים שהוגדרו על ידי המבקשת כשיקולים "זרים" וכי לא הייתה כל התראה עובר לנקיטת הפעולה הדרסטית.
המבקשת בבקשתה טוענת שעמדה בהתחייבויותיה ביחס לפירעון ההלוואות, כולן או מרביתן, כך שלא היה בסיס לדרישת הבנק להעמדת ההלוואות לפירעון מלא ומיידי יחד עם מימוש המשכון. יצוין כי גם בעניין זה היה הבדל בין הטענות שהועלו בבקשה ובין דברי מנהל המבקשת במעמד הדיון ביחס למצבה הכלכלי של המבקשת בשנת 2019.

המבקשת טוענת כי המשיב פעל בצורה שרירותית, בניגוד לדין, ברשלנות וללא אינטרס מוצדק תוך גרימת נזק כלכלי ותדמיתי קשה למבקשת.

בדיון שהתקיים חזר ב"כ המבקשת על חלק מהטענות והעלה טענות חדשות שלא בא זכרן בכתב התביעה המתוקן או בבקשה מספר 9 והן מהוות הרחבת חזית או שינוי חזית, שאין בכוונתי לדון בה.
כמו כן אין בכוונתי להידרש לנושאים שהועלו על ידי ב"כ המבקשת בדיון הקשורים במו"מ לפשרה שנוהל בין הצדדים ואין לי אלא להתפלא על הדרך הדיונית בה נקט ב"כ המבקשת , באופן שלכאורה חרג מאמות המידה הקולגיאליות המקובלות.

עוד מצאתי טעם לפגם בפערים שבין טענות ב"כ המבקשת בדיון ובין טענות מנהל המבקשת בעצמו:
ב"כ המבקשת טען שמצבה הכלכלי של המבקשת טוב ואיתן ואולם הדברים עמדו בניגוד לנתונים שנמסרו על ידי מנהל המבקשת בעצמו במעמד הדיון. מנהל המבקשת אישר כי מצבה של החברה בשנת 2019 היה בעייתי ומדבריו עלה כי תפיסתו של המחפרון אף גרמה לשיבוש של ממש בעבודת המבקשת באתר המדובר ולקשיים משפטיים וכלכליים נוספים. עוד נטען על ידו - בניגוד לאמור בסעיפים 14, 15 לבקשה - כי הוא ידע שהמחפרון הועמד כבטוחה ביחס לכל האובליגו ולא רק ביחס להלוואה/ות שצוינו בבקשה.

בזהירות המתבקשת אציין שיש להתפלא על כך שהמבקשת ובא כוחה מדברים בשני קולות ומספרים סיפור שונה ביחס לאותה מסכת עובדתית והדברים פגמו במהימנות הבקשה והמבקשת .

המשיב וכונסת הנכסים טענו בתגובה כי דין הבקשה להידחות מאחר והיא אינה עומדת באמות המידה הקבועות בדין למתן סעד זמני בשים לב לכתב התביעה שעיקרו תביעה כספית ולאופי הסעדים המבוקשים על ידי המבקשת במסגרת הבקשה לסעד הזמני.
עוד עמד המשיב על ההבדלים בין ה סעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן לעומת כתב התביעה המקורי והשלכתו של שינוי זה על הסעדים המבוקשים במסגרת הסעד הזמני בבקשה החדשה , באופן המביא ל היעדר תוחלת כלשהיא במתן ה סעדים המבוקשים בבקשה החדשה.

המשיב פירט בהרחבה את התנהלות המבקשת, עובר להגשת ההליך ו לאחריו, לרבות לעניין אי עמידה בתשלומי ההלוואות, אי עריכת ביטוח מתאים למחפרון, הטלת עיקולים והגבלת חשבונה של המבקשת בבנק אחר והכול כהיבטים המבססים את החשש האותנטי של המשיב בבואו לממש את המשכון.

עוד ציין המשיב את מחדליה הדיוניים של המבקשת בהיבטים של תום הלב ונ יקיון הכפיים שהם תנאי סף בבואה של המבקשת לקבל סעד מן היושר מבית המשפט. המשיב עמד על כך שהמבקשת לא חשפה, ולא בכדי לעמדתה , את הנתון כי עתרה לעיכוב הליכים בפני כב' רשם ההוצאה לפועל וכי כב' הרשם - מ נימוקיו - הורה על עיכוב ההליכים עד מתן ההחלטה בבקשה זו, הגם שבית המשפט לא מצא ליתן סעד זה בעצמו.

עוד עמד המשיב על כך שהתחייבות לכאורה להפקיד 350,000 ₪ בחשבון הבנק, כפי שזו שצוינה בבקשה (וצורף נספח ז' בקשר לכך) איננה ביחס למשיב שבפניי אלא ביחס לבנק אחר באופן שלכאורה יש בו כדי להטעות את בית המשפט. עוד צוין השיהוי שנקטה בו המבקשת כנימוק נוסף המצדיק דחיית הבקשה.
לעניין הסעדים בכתב התביעה נטען כי הסעד העיקרי הינו סעד כספי ועל כן לא ניתן לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקשת מאחר ואין כל חשש שאם תתקבל תביעתה הכספית של המבקשת יקשה עליה להיפרע מהמשיב.
זאת בניגוד לטענה בדבר המצב ההפוך לפיו אם תתקבל הבקשה, יקשה מאוד על המשיב לגבות את הכספים המגיעים לו מהמבקשת בשים לב למכלול מצבה הכספי כפי שהיא עצמה מציגה אותו וכפי שהוא עולה מהדוחות הכספיים שהוצגו על ידה .

לעניין קיומן של ראיות לכאורה בדבר עילת התביעה עליה מתבססת המבקשת עמדת המשיב היא כי ה הסכמים שבין הצדדים הם הם שמקימים את זכותו של המשיב לפעול כפי שפעל וכי אין בתשתית שהונחה כדי לבסס את טענות המבקשת ביחס לפעולות שננקטו על ידי המשיב וברי כי לבנק אין כל "שיקולים זרים" כאלה ואחרים למעט רצונו הברור והלגיטימי להגן על כספו והשקעתו .

עוד נטען כי גם אם נפל פגם כלשהוא לעניין מתן התראה למבקשת - נתון המוכחש כשלעצמו - הרי שעדין אין בכך כדי להצדיק מתן סעד זמני כה דרקוני אשר ישנה מצב קיים ועשוי לפגוע לא רק במשיב - שכבר נקט בהליכים המוקנים לו על פי החוק וההסכמה שבין הצדדים - אלא גם בצד ג' (הרוכש הפוטנציאלי) באופן המצדיק דחיית הבקשה .

בקשה לסעד זמני - המסגרת המשפטית
בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לסעד זמני עליו לראות נגד עיניו את התביעה העיקרית המצויה בתיק. זאת מאחר ומטרתו של סעד זמני הינה להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי או להבטיח את ביצועו היעיל של פסק הדין (ראו לעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) 907 להלן - גורן). זוהי אף תכלית ההוראה בדבר הגשת כתב טענות עיקרי בצמוד לסעד הזמני מאחר ובית המשפט נדרש לבחון את הדברים בכפיפה אחת ובשים לב לממשק שביניהם.

תקנה 362 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 דורשת התקיימותם של מספר תנאים מצטברים עת מתבקש בית המשפט להורות על מתן סעד זמני:
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת התובענה כשתנאי זה מגלם בחובו גם את סיכויי ההליך;
מאזן הנוחות המתבטא בשקילת הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים ככל שישנם כאלה;
שיקולי יושר וצדק - בית המשפט נדרש לבחון האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק, ראוי ומידתי בנסיבות העניין.

לעקרונות הבסיסיים הכלליים מצטרפים גם שיקולים קונקרטיים הנגזרים בכל מקרה לגופו דוגמת סיווג הסעד (צו מניעה או צו עשה) וההלכות הייחודיות לכל אחד מהסוגים; העדפה כללית מובנית לשימור מצב קיים על פני סעדים זמניים שמשמעם שינוי מצב קיים; בחינת קיומה של זהות הסעדים בין הסעד הזמני המבוקש והסעד העיקרי; עקרון תום הלב כעקרון על במשפט הישראלי, ניקיון כפיים, שיהוי ועוד.

ישנם מקרים בהם ימצא בית המשפט כי מבקש הגיע לפתחו בבקשה למתן סעד זמני כאשר הוא אינו נקי כפיים ו/או מבלי שפרש בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית המתאימה - בין שזו נוחה לעמדתו ובין שלא - הרי שהדבר עשוי להוות שיקול לדחיית הבקשה או לאישורה בתנאים מתאימים.

שיקול נוסף שבית המשפט נדרש לברר הוא הממשק שבין הסעד הזמני ובין הסעד העיקרי המבוקש. כידוע, קיומה של זהות מוחלטת בין הסעד הזמני והסעד העיקרי מעוררת קושי מאחר והיא מובילה למצב בו המבקש מקבל מיד עם הגשת תביעתו את מלוא הסעד המבוקש על ידו (בהיבט זה) מבלי שניתנה לצד שכנגד האפשרות לפרוש את טענות הגנתו באופן מלא. עם זאת יודגש כי על פי ההלכה הפסוקה לא יהווה שיקול זה לבדו עילה לשלילת הסעד במקרים המתאימים לכך.
במקרה שבפניי ראוי לציין שהבקשה החוזרת לסעד הזמני זהה, כמעט מילה במילה, לכתב התביעה המתוקן באופן שמציף זהות כמעט מלאה בין הסעד הזמני והסעד העיקרי, היבט שכשלעצמו מעורר קושי בעת בחינת בקשה לסעד זמני.

נתון נוסף הוא כאמור נושא שינוי המצב הקיים. סעדים זמניים הם חריג לכלל וצו עשה - המביא לשינוי המצב הקיים - הוא החריג שבחריגים. במקרה שבפניי מתעורר לטעמי קושי מיוחד בשים לב לאופי הסעד המבוקש ותוכן הצו.

לכך מצטרף שיקול שעניינו השתהות בעתירה למתן הסעד המבוקש ובעניין זה חל שיהוי אף לאחר הגשת הבקשה הראשונית ועד הגשת הבקשה שבפניי.
כבר נקבע כי:
" החובה שלא להשתהות בפנייה לערכאות בבקשה לסעד זמני, נעוצה בעצם מהותו של הסעד. נמצא שעל המבקש צו ביניים מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת. מבקש אשר השהה את בקשתו לסעד הזמני אינו יוצא ידי חובה זו. בעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתו שהצו חיוני ושהענקתו אינה סובלת דיחוי...מבקש שהשתהה בפנייתו לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני יתקשה לשכנע את בית המשפט בקיומה של דחיפות. לכן לעיתים עשוי השיהוי לבדו לשמש טעם מספיק לדחיית הבקשה לסעד הזמני, וזאת אף בנסיבות שבהן לא היה בשיהוי כדי לגרום נזק למשיב" (גורן, עמ' 915).

מן הכלל אל הפרט
למען הסדר הטוב יובהר כי הקביעות הכלולות בהחלטה זו רלבנטיות לבקשה לסעד הזמני ואין בהן כדי להביע עמדה לגופה של תביעה בשים לב לכך שטרם הוגש כתב הגנה מטעם המשיב.

כפי שציינתי כבר בהחלטה הראשונה שניתנה על ידי בהליך - ב שלב בו הליכי הוצאה לפועל היו בשלב מקדמי יותר - מתן סעד זמני בהליך שעניינו סעד הצהרתי הינו חריג שבחריגים. הדברים נכונים גם עתה ביחס לרכיב שעניינו הסעד ההצהרתי המבוקש בתביעה העיקרית ואפשר שגם ביתר שאת.
לגבי הסעד שהתבקש בבקשה הראשונה לעניין המחפרון ציינתי כבר אז שמדובר בצו עשה מאחר והמחפרון כבר נתפס והוצא מרשות המבקשת והסעד המבוקש מיועד לשנות מצב קיים ערב הגשת הבקשה - סעד שבית המשפט ייע תר לו במעמד צד אחד במקרים חריגים, ש מקרה זה אינו נמנה עליהם.

מצב עובדתי ומשפטי זה לא רק שלא השתנה בעת הגשת הבקשה החדשה באופן שיש בו כדי לסייע למבקשת אלא ההפך הוא הנכון. כך מאחר וממילא העתירה לעניין השבתו הפיסית של המחפרון לידי המבקשת הושמטה כליל מהבקשה החדשה וכל הנימוקים שהועלו על ידי המשיב בהיבט זה וביחס להיעדר תוחלת כלשהיא בסעדים המבוקשים בבקשה שבפניי - מקובלים עליי במלואם.
יתרה מכך: דומה כי הדברים מקובלים גם על המבקשת מאחר ובבקשה החדשה היא אינה עותרת כלל להשבת המחפרון לרשותה אלא אך ורק לעיכוב הליכי מכירתו וההליכים בתיק בכלל.
ויודגש שוב : במסגרת הבקשה החדשה המבקשת כלל לא עותרת להחזיר אליה את המחפרון אלא רק לעכב את הליכי מכירתו או את כל ההליכים בתיק ההוצאה לפועל עד מתן פסק דין בתיק העיקרי.
הניסוח העמום בכתב התביעה העיקרי לעניין סגירת תיק ההוצאה לפועל והפסקת כל ההליכים אינו פועל לטובת המבקשת במסגרת הבקשה לסעד זמני. כבר הוכברו תילי תילים של מילים אודות הצורך להבהיר ולחדד כל טענה וכל עתירה בבקשה לסעד זמני ובכתב תביעה . העמימות שנקטה בה המבקשת בכתב התביעה המתוקן (אם במכוון ואם בשגגה) פועלת לחובתה גם בהקשר זה.

כל עתירה אחרת או נוספת שהועלתה במסגרת הדיון, על ידי ב"כ המבקשת ו/או על ידי מנהל המבקשת, הינה הרחבת חזית אסורה שדינה להידחות והיא לא תידון במסגרת זו .

גם לאחר עיון מעמיק בכתבי הטענות ושמיעת טענות הצדדים לא הצלחתי לרדת לסוף דעתה של המבקשת כיצד עיכוב הליכי המכירה ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל יהיה בהם כדי לסייע למבקשת בנקודת זמן זו ביחס לבקשה לסעד הזמני ו/או במבט צופה פני עתיד בראי התביעה העיקרית .

לגופה של עתירה לעיכוב ההליכים לא מצאתי כל הגיון משפטי או כלכלי בעתירתה זו של המבקשת.

ככל שהמבקשת אינה מבקשת - והיא אינה מבקשת - להחזיר לרשותה את המחפרון במסגרת הסעד הזמני הרי שברי כי לה צריך להיות האינטרס הראשון במעלה להביא למכירת המחפרון במועד המוקדם ביותר האפשרי על מנת שערכו הכספי לא ירד מחד ועל מנת להפחית את שיעור חובה למשיב מאידך.
כל עיכוב במכירת המחפרון - שממילא לא התבקשה השבתו - פועל לא רק לרעת המשיב שמבקש לגבות את הבטוחה בשוויה המקסימלי אלא גם, ואפשר שבעיקר : לרעת המבקשת. ערכו של המחפרון ככלי רכב הולך ו פוחת מחודש לחודש במצב דברים רגיל לא כל שכן במצב החירום בו אנו מצויים עתה שעשוי להביא לירידה נוספת בערכו, או לחזרת המציע מהצעתו או להפחתת שיעורה הכספי של ההצעה בשיעור ניכר והכול כאמור: לרעת המבקשת שחובה למשיב לכאורה רק ילך ויגדל .
הדברים נראים בעיניי כה ברורים מאליהם עד שהם אינם טעונים ביאור נוסף.

משלא התבקשה השבת המחפרון אלא עיכוב הליכים בלבד ביחס למכירתו או לתיק ההוצאה לפועל בכלל הרי שאין בכך כדי לסייע למבקשת בתיק העיקרי ואין בכך כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתה בבקשה לסעד הזמני, ודין הבקשה כולה להידחות בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית מינימאלית התומכת בסעדים המבוקשים .

מספר הערות קצרות בקשר ליתר הפרמטרים שבית המשפט נדרש לבחון בבקשה לסעד זמני
לעניין מאזן הנוחות -
לא מצאתי כי בתיקון כתב התביעה עלה בידי המבקשת לשנות את התשתית העומדת בלב הבקשה. העברת עיקר המשקל לכאורה אל עבר הסעד הכספי הביא בפועל להטיית מאזן הנוחות עוד יותר אל עבר המשיב ולא אל עבר המבקשת. נראה לי כי המבקשת נתפסה לכלל טעות בעניין זה ואסביר.

תכליתו של הסעד הזמני היא לשרת את הסעד העיקרי ולאפשר קיום פסק הדין לכשיינתן או את עצם קיום ההליך המשפטי. תביעה כספית כנגד בנק, לא כל שכן בסכום הנקוב בתביעה שבפניי, אין בה כדי לייצר חשש ממשי שלא יעלה בידי הבנק לעמוד בתשלום הכספי אם וכאשר יחויב לשאת בו . מאזן הנוחות במקרה זה ביחס לסעד הכספי אינו יכול לנטות לטובת המבקשת.

גם אם כל טענות המבקשת בכתב התביעה העיקרי תתקבלנה הרי שעדין משמעות הנזק הנטען או מימוש המשכון שלא כדין (על פי טענת המבקשת) היה מסתכם בחיוב כספי כזה או אחר (על פי האגרה ששולמה על ידי המבקשת). אין בסכום הנקוב בכתב התביעה, ואפילו במלוא שיעור החוב הנטען , כדי לשנות את מאזן הנוחות בין המבקשת ובין הבנק, שהינו גוף פיננסי איתן שאניח כי מסוגל לעמוד בחיוב גדול בהרבה מזה הנטען בכתב תביעה זה.

ממילא שיעור החוב הכולל של המבקשת כלפי המשיב - לעמדת המבקשת עצמה - עולה על 200,000 ₪ כך שלא ברור מדוע תביעה כספית כנגד הבנק , המתבססת על עוולת הרשלנות והפרת הסכם (שאין אני נדרשת לסיכוייה בעת הזאת), על סך של 100,000 ₪ מצדיקה סעד זמני. כפי שציינתי נראה כי המבקשת נתפסה לטעות מסוימת בעניין זה ואסתפק בכך.

מנגד, יש לכאורה בסיס לטענות המשיב ביחס למצבה הכלכלי של המבקשת ולהטיית מאזן הנוחות לטובתו באופן המצדיק דחיית הבקשה. זאת נוכח מצבה הכלכלי של המבקשת כפי שתואר בבקש תה (ר' לדוגמא סעיפים 54, 72, 73).
ב"כ המבקשת תיאר בבקשה ובדיון כיצד התדרדר מצבה הכלכלי של המבקשת עקב פעולה אחת דוגמת מימוש המשכון של המחפרון. מנהל המבקשת תיאר בדיון את מצבה הכלכלי הלא משופר של החברה כבר בשנת 2019 (באופן התומך בעמדת הבנק ביחס להתנהלות המבקשת והחשש שעלה כתוצאה מכך) והדוחות הכספיים שהוצגו אף תומכים בכך, בניגוד לטענות ב"כ המבקשת. משכך, יש טעם של ממש בעמדת הבנק כי כל עיכוב במימוש המשכון אך פוגע ביכולתו של הבנק להיפרע מן הבטוחה וכי מאזן הנוחות במקרה זה נוטה באופן מובהק לטובתו.

המשך הותרת המצב על כנו תביא לפגיעה לא רק במשיב אלא גם בצדדים שלישיים שאינם חלק מהסכסוך אך מושפעים מעצם קיומו דוגמת המציע בהתמחרות שהתקיימה ואשר עוכבה לבקשת המבקשת בפני רשם ההוצאה לפועל .

לעניין ניקיון כפיים ותום לב -
כפי שציינתי גם במעמד הדיון היה מקום כי המבקשת בעצמה תביא לידיעת בית המשפט כי רשם ההוצאה לפועל עיכב את הליכי המכירה (הגם שמותב זה לא מצא להורות על כך) ולא להותיר את הדברים למשיבה על מנת שתציגם .
צירוף נספח ז' לבקשה ואופן הצגת הדברים בבקשה ובתצהיר, כאילו מדובר בהפקדה שבוצעה לחשבון הבנק אצל המשיב בעוד שבפועל מדובר בהפקדה שבוצעה לטובת בנק אחר (בנק לאומי) נראית על פניה הטעיה של בית המשפט וניסיון להציג תמונת מצב שונה מזו האמיתית ואני רואה את הדבר בחומרה.
גם הדיבור בשני קולות של המבקשת וב"כ המבקשת פגמו במהימנות הטענות של המבקשת במכלול הבקשה ומפאת כבודו של ב"כ המבקשת אסתפק בכך.

חשיפת הנתונים מהליכי מו"מ לפשרה בין הצדדים חרגה לטעמי מאמות המידה המקובלות ואולם הדבר כשלעצמו לא השפיע על ההכרעה בבקשה. ההכרעה המבוססת על הוראות הדין, הפסיקה והנתונים העולים מכתבי הטענות שהוגשו וטענות הצדדים.

לסיכום, בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ועל מנת שלא להרחיב את היריעה - שכבר הורחבה דיה - מעבר לנדרש אין אני נדרשת ליתר טענות הצדדים . כל יתר טענות המבקשת ייבחנו במסגרת התיק העיקרי על פי הצורך.
מהמקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר
הבקשה לסעד הזמני - נדחית.
לעניין ההוצאות - בשים לב לתגובה המפורטת לה נדרשו המשיב וכונסת הנכסים ולקיום הדיון בבקשה לסעד הזמני בלוח זמנים מזורז ו לתוצאת הבקשה, אני מחייבת את המבקשת לשאת בהוצאות המשיב וכונסת הנכסים ושכר טרחת עורכי דינם בגין הבקשה לסעד הזמני בשיעור כולל, מופחת, של 5,500 ₪ (לשניהם יחד), שישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ב"כ המשיב רשאית להגיש פסיקתא לחתימתי לעניין ההוצאות במקרה הצורך.
כונסת הנכסים תעביר את ההחלטה לעיון כב' רשם ההוצאה לפועל בתיק הרלבנטי.

כתב הגנה יוגש על פי התקנות בשים לב למועד בו הומצא/יומצא למשיב כתב התביעה המתוקן כדין.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולעיון כב' רשם ההוצאה לפועל סאלם גדעון ותעקוב אחר הגשת כתב הגנה על פי הנהלים.
התיק יובא לעיון עם הגשת כתב ההגנה ולא יאוחר מיום 1.7.20.

ניתנה היום, כ"ז אדר תש"פ, 23 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.