הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 64304-02-18

בפני
כבוד ה שופטת אביגיל זכריה

התובע/המבקש:

עלי רביע

נגד

נתבעת:

ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם

החלטה

מבוא
1. בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתו עותר התובע להפחית של סכום התביעה ולשנות את חלוקת הנזקים השונים שנתבעו על ידו כך שנזקיו בגין פעולת ההפקעה יעמדו על כ - 100,000 ₪ ונזקיו הלא ממוניים יעמדו על 200,000 ₪.

הרקע להגשת הבקשה
2. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה על סך של כמיליון ₪ בגין הפקעת מקרקעין נרחבת שנעשתה על ידה ואשר לשיטתו גרמה לו נזקים ממוניים בסך של 940,000 ₪ ₪ ונזקים לא ממוניים בסך של 150,000 ₪.
הנתבעת בכתב הגנתה עתרה לסילוק התביעה מחמת העדר סמכות ושורה של טענות מקדמיות נוספות מתחום המשפט המינהלי לרבות אי מיצוי הליכים, שיהוי, העדר עילה וכו'. לגופה של תביעה נטען כי במועד רכישת החלקה על ידי התובע היה עליו לבדוק ו/או לדעת אודות תוכנית ההפקעה של החלקה ולכלכל צעדיו בהתאם.

התיק נקבע לקדם משפט ליום 26.12.18.
במועד הדיון הודיע ב"כ הנתבעת לראשונה כי ההפקעה האמורה בוטלה כחודש לפני הדיון וכי הודעה על כך פורסמה כדין.
באותו דיון ביקש התובע שהות על מנת לבדוק את הדברים ולגבש עמדתו בשים לב להשפעות ביטול ההפקעה על תביעתו.
ביום 12.2.19 עתר התובע לאפשר לו לתקן את כתב התביעה ואת הנזקים הכלולים בו על רקע ביטול ההפקעה וזו הבקשה שבפניי.
טענות הצדדים בבקשה
2. התובע טוען כי הגם שההפקעה בוטלה הרי שאין באמור כדי לאיין כליל את נזקיו ועל כן הוא עותר לאפשר לו להגיש כתב תביעה מתוקן בצירוף חוות דעת שמאי מתוקנת ביחס לנזקים הממוניים לתקופה שממועד ההפקעה ועד מועד הביטול הנאמדים בכ - 100,000 ₪ וכן בנזקים הלא ממוניים , ש שיעורם הועלה בכתב התביעה המתוקן לעומת המקורי והועמדו על כ - 200,000 ₪ .

הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לעמדתה מלכתחילה בית משפט זה היה חסר סמכות לדון בהליך, וכי העילה מכוחה עותר המבקש עתה הינה עילה שונה לחלוטין שאין מקום להיעתר לתיקונה במסגרת הדיונית הקיימת וזאת על פי ההלכות הנדרשות לעניין . עוד הפנתה להיעדר תצהיר תומך.
לחלופין עתרה הנתבעת כי תיקון כתב התביעה יותנה או יהיה כרוך בתשלום הוצאותיה.

התובע בתשובה לתגובה ביקש שלא לחסום את דרכו מטעם פרוצדורלי כגון סוגיית התצהיר וציין כי התיקון נדרש עקב התנהלות הנתבעת וכי בנסיבות אלה מן הראוי לקבל את הבקשה ואף לחייב את הנתבעת בהוצאותיו.

הכרעה ודיון
4. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה -דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל.

5. ככלל, והדברים ברורים וידועים, בית המשפט מצווה לנקוט גישה ליבראלית ומרחיבה בכל נוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השיפוטי.
הכרעה בסוגיית תיקון כתב טענות צריכה לגלם איזון מתאים בין שלושה אינטרסים: אינטרס המבקש - להעמיד את מלוא המחלוקת להכרעה; אינטרס המשיב - שלא להרחיב את יריעת המחלוקת ככל שאין בכך צורך; והאינטרס הציבורי - המגולם ביעילות ההליכים ובחיסכון בזמן שיפוטי ובהתדיינויות מיותרות (ר' לעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) 349-350, להלן - גורן).
בעת בחינת אינטרס מבקש התיקון יש לבחון, בין היתר, את התנהגות בעלי הדין והאם נפל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עוד נדרש בית המשפט לבחון תמיד האם אי הנוחות שנגרמת למשיב - ככל שמדובר באי נוחות בלבד - יכולה למצוא תיקונה בפסיקת הוצאות.

6. בשים לב לכך שבחודש נובמבר 2018 בוטלה ההפקעה נשואת הפיצוי הנטען וכי ב"כ הנתבעת מצא לנכון להודיע על כך רק במעמד הדיון שהתקיים בתיק ביום 26.12.18 הרי שלא נפל כל שיהוי בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה מצד התובע.
גם הנתון כי לא הוגש תצהיר תומך אין בו כדי להעלות או להוריד בשים לב לנסיבות האופפות את התיקון המבוקש. בחינת מכלול נסיבות התיק עד כה אף לא מעלה כי נפל פגם בהתנהגות המבקש המצדיק שלילת הבקשה על רק זה.

7. לעניין שינוי העילה -
אמנם, ככלל, צודקת המשיב ה בטענ ה כי בדרך כלל בקשה לתיקון כתבי טענות לא תשמש כר להוספת עילה חדשה אלא להבהרה או פירוט של עילה קיימת . ואולם , גם לעניין זה קיימים חריגים כאשר כאמור עיקרון העל המנחה הוא הכרעה שלמה ומלאה במחלוקת כל עוד אין בכך כדי לגרום לצד השני נזק שלא ניתן לתיקון (דוגמת הוספת טענת התיישנות לאחר שחלפה ההזדמנות הראשונה לכך וכדומה). הדברים נתונים לשיקול דעת בית המשפט ומשתנים ממקרה למקרה על פי נסיבותיו, השלב בו מצוי ההליך, אופי התיקון המבוקש וכיו"ב.
ככל שעמדת הנתבעת הייתה כי בית המשפט מלכתחילה היה חסר סמכות לדון בעילה - טענה שלא הוכרעה - הרי שדומה כי בשלב זה ביחס לעילת התביעה הנוכחית אין עוד מחלוקת כי בית המשפט מוסמך לדון בה ומשכך הרי שיעילות הדיון מצדיקה היעתרות לבקשה.

8. ניתן להגיע לאותה מסקנה גם בשים לב לכך שהתיקון העיקרי המתבקש במסגרת זו הוא תיקון סעיף הסעדים על ידי הפחתת חלק מסכום התביעה. כידוע, תיקון מסוג זה הינו תיקון שנחשב תיקון קל, כמעט פורמאלי (ר' גורן בעמד 358) ובכל מקרה נזקי המשיבה בשלב זה - אם קיימים - יוכלו למצוא תיקון בפסיקת הוצאות.

במקרה זה נוכח הנתון כי התיקון הינו על רקע פעולות של המשיבה ובשים לב לכך שהמשיבה המתינה עד מועד הדיון כדי להודיע על האמור הרי שלא מצאתי כי יש להתנות את התיקון בפסיקת הוצאות למי מהצדדים.
9. סוף דבר -
אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.
נוסח כתב התביעה המתוקן כפי שהוגש יועבר לתיקיית כתבי טענות.
כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 60 יום מהיום.

אין צו להוצאות.

נקבע לקדם משפט ביום 4.6.19 שעה 10:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשע"ט, 20 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.