הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 5420-06-16

בפני
כב' השופט ג'מיל נאסר, שופט בכיר

תובע

נסים כהן

נגד

נתבעים

1.לייף סלז' בע"מ
2.רונן עמוס קינן

פסק - דין

בפניי עתירת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בי-דין (השתק עילה).

התביעה העיקרית עניינה עתירה לסעד כספי בעקבות טענת התובע כי הנתבעים הפרו הסכם בלעדיות שנחתם ביניהם ביום 4/12/10 ואשר על פיו התחייבו הנתבעים לשלם לתובע סך 10,000 ₪ לחודש עבור הזכות לשיווק מוצרים באופן בלעדי (המוצר הוגדר בהסכם הנ"ל).

לאחר שהתקיימו מספר ישיבות והליכי ביניים בתיק שבפניי, קבעתי את התיק לשמיעת ראיות הצדדים.

בדיון האחרון שהתקיים ביום 4/10/18 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, ובנוסף, ניתן צו על ידי לפיו רשאי ב"כ הנתבעים לצלם מסמכים מתיק אזרחי מספר 28605-08-10 בבית משפט השלום בחיפה (להלן: "התיק בחיפה"). בעקבות צילום המסמכים המתייחסים לתיק זה, הוגשה העתירה שבפניי לסילוק התביעה על הסף.

בתיק של חיפה הגיש התובע ניסים כהן תביעה כספית נגד שתי חברות: פיטנס אר.אס. בע"מ וכן אף אנד סי ליקוריס בע"מ בטענה של קיום הסכם בלעדיות ביניהם משנת 2005 וכי שתי החברות הנ"ל הפרו את הסכם הבלעדיות להפצת מוצר.

התיק הנ"ל הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין.

הנתבעים טוענים בבקשתם בפניי לסילוק התביעה על הסף שלאחר צילום המסמכים מהתיק של חיפה, גילו לראשונה כי בית המשפט שם נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בין הצדדים, כאשר בסעיף 5 להסדר הפשרה צוין מפורשות כי:

"ניסים (הכוונה לתובע ניסים כהן – ג.נ.) מוותר באופן סופי, מלא מוחלט ובלתי חוזר על כל טענותיו ו/או דרישותיו.... לרבות ויתור סופי שלם ומוחלט על כל טענה לבלעדיות כלשהי, בכל מוצר ו/או פטנט ו/או קניין רוחני ללא יוצא מן הכלל אשר יוצרו בעבר ו/או מיוצרים בהווה ו/או יוצרו בעתיד על ידי פיטנס ו/או ליקוריס ו/או מי מטעמם".

לאור זאת, הביעו הנתבעים תמיהה מדוע הסתיר התובע את המידע הנ"ל, אך הוסיפו וטענו כי יש בהסדר הפשרה הנ"ל שקיבל תוקף של פסק דין כדי להביא לסילוק התביעה שבפנינו על הסף.

הטיעון המרכזי שהעלו הנתבעים הינו שאין ספק כי "הזכות" עליה מבוסס ההסכם שבמחלוקת בתיק שבפנינו הינה "זכות" שנגזרת מזכותו של התובע מול צדדי ג' (אותם שתי חברות בתיק של חיפה) שאותה כביכול הסב לנתבעים כאן. מאחר ואין מחלוקת כי קיים פסק דין חלוט אשר קובע מפורשות כי " הזכות לבלעדיות" שהתובע טוען לה מעולם לא הייתה קיימת כי אז נשמט הבסיס המלא מתחת לתביעה שבפנינו.

הנתבעים הדגישו כי אינם טוענים למעשה בי-דין מכוח השתק פלוגתא (שכן מדובר בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין), אך טוענים לקיומו של מעשה בי-דין מכוח השתק עילה.
ב"כ התובע הגיש תגובה בכתב שלטעמי ניתן לכנות אותה תשובה כללית שאינה מתייחסת לטיעון המרכזי שהעלו הנתבעים בעתירתם לסילוק התביעה על הסף. מסיבה זו סברתי כי ראוי להפנות את התובע לטיעון המרכזי שהעלו הנתבעים בעתירתם ולתת לו הזדמנות נוספת להתייחס באופן ישיר לטיעון זה (החלטה מיום 11.11.18) . בהמשך לכך, הגיש התובע "הודעה מטעם התובע" בה הוא מציין כי פסק הדין שנתן תוקף להסדר פשרה אינו יוצר מעשה בי-דין מחמת השתק פלוגתא וכי ממילא בית המשפט לא ממהר לדחות תביעה על הסף מחמת מעשה בי-דין. שוב, לא מצאתי התייחסות עניינית מפיו של ב"כ התובע לטענה המרכזית של קיום השתק עילה שמקים מעשה בי-דין אשר יש בכוחו להביא לסילוק התביעה על הסף.

חרף האמור בפסקה הקודמת שקלתי היטב לגופו של עניין את טענת הנתבעים ונחה דעתי לקבל את העתירה ולהורות על סילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בי-דין (השתק עילה).

אין מחלוקת כי על פי הנתונים אשר עולים מהתיק של חיפה בין התובע לבין חברות פיטנס וליקוריס כי טענת התובע בהליך הנ"ל הייתה לקיום הסכם בלעדיות, הפרתו על ידי הצד השני ועתירה לסעד כספי. בנוסף, אין חולק כי על פי הסדר הפשרה עליו חתום התובע אישית ואשר קיבל תוקף של פסק דין, הוא מוותר באון סופי ומוחלט על כל טענה לקיום בלעדיות כלשהי בעבר ובעתיד .

לכך יש להוסיף כי בתביעה שבפנינו טוען התובע נגד הנתבעים כי הוא העביר להם שיווק בלעדי את "זכותו" בהתאם להסכם הבלעדיות שהיה לו עם שתי חברות פיטנס וליקוריס. התובע מוסיף וטוען כי הנתבעים הפרו את הסכם הבלע דיות ומכאן באה תביעתו לסעד כספי.

בנסיבות אלה, קם השתק עילה שכן הודאתו המלאה והבלתי מסויגת של התובע שאין ולא היה לו הסכם בלעדיות עם אותן שתי חברות מביאה לכך שהצהרתו בהסכם בינו לבין הנתבעים (שגם לגביו יש מחלוקת מהותית בין הצדדים. מחלוקת שאינני רואה צורך להידרש אליה במסגרת החלטה זו), ולפיה יש לו בלעדיות עם אותן שתי חברות והוא מעביר את אותה בלעדיות אל הנתבעים ובתמורה יקבל סכום חודשי קבוע – הצהרה זו נ ופלת. משנפלה הצהרה זו על פי הודאתו של התובע, כי אז נשמט הבסיס מתחת לתוקף המשפטי של ההסכם אשר עומד בבסיס התביעה שבפנינו. מסיבה זו, השתק העילה חוסם את האפשרות של הגשת תביעה כפי שעשה התובע בהליך שבפנינו.

בשולי הדברים אוסיף ואציין כי ראוי היה שהתובע יגלה את מלוא הנתונים הקשורים לתיק של חיפה באופן מלא כבר בכתב תביעתו, אך הוא לא עשה כן. גם לאחר שהתקיימו דיונים והוגשו בקשות בהליכי ביניים הוא לא גילה זאת בהזדמנות הראשונה ורק לאחר שניתן צו גילוי מסמכים, הוא נאלץ לעשות כן.

סוף דבר
אני מחליט לדחות את התביעה מחמת מעשה בי-דין (השתק עילה) כמפורט לעיל.
התובע ישלם לנתבעים באמצעות ב"כ הוצאות בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

הדיון הקבוע בתיק מבוטל.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.