הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 52195-02-15

מספר בקשה:59
בפני
כבוד ה שופטת אביגיל זכריה

המבקש

דוד סויפר
ע"י ב"כ עו"ד מנחם

נגד

המשיבים

  1. גיל מנדלסון
  2. מיכאל אבו
  3. רינת ג'ינו בן ברוך ז"ל
  4. משה ג'ינו

החלטה

לפניי בקש ת התובע לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט לפי תקנות 36 ו- 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן-התקנות) ולהורות כי מר אילן בן ברוך, בעלה של הנתבעת מס' 3 ז"ל (להלן- המנוחה) יהיה בעל דין חליף תחתיה בהליך זה .

הרקע להגשת הבקשה
עניינו של תיק זה בתביעה כספית שהוגשה בפברואר 2015 על סך של כחצי מיליון ₪ על ידי התובע כנגד הנתבעים בטענה למעשה "עוקץ" כפי שהוגדר על ידו. לטענת התובע, הנתבעים לוו ממנו במצגי שווא כספים בשיעור של כ - 340,000 ₪ כנגד התחייבות להקצאת מניות בחברה שהוקמה על ידם ואולם המניות האמורות מעולם לא הועברו לתובע.
התובע עותר להשבת כספי השקעתו ולחיוב הנתבעים בפיצוי בגין מה שכונה על ידו עוגמת נפש/פיצויים עונשים.

ביום 7.6.18 הגיש עו"ד חברון, בא כוחם של הנתבעים מס' 3 ו- 4, הודעה על פטירתה של הנתבעת מס' 3 ביום 27.5.18.
בעקבות זאת, ביום 25.9.18, התובע עתר במעמד צד אחד לצירוף בעלה של המנוחה כנתבע בתיק במקומה, וטען כי הינו היורש הפוטנציאלי של המנוחה וכי ככזה עליו להיות בעל דין בהליך .
עוד נטען, כי מבדיקה ברשם הירושה עולה שלא הוצא ואף לא התבקש צו ירושה ו/או צו קיום צוואה מצד משפחתה של המנוחה ו/או בעלה, וזאת לטענת המבקש על מנת להתחמק ממעורבות בהליך זה.
עו"ד חברון הגיש תגובה בה נרשם לא נתבקש ולא הוצא צו ירושה ביחס למנוחה ועל כן לא ניתן לקבוע כי בעלה של המנוחה הוא יורשה על פי דין. עוד נטען כי קבלת הבקשה תגרום להארכתו של ההליך ולסרבולו שלא לצורך.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה בשלב זה - להידחות .

תקנה 36 לתקנות קובעת, כי תובענה אינה פגה על שום שאחד מבעלי הדין נפטר, כל עוד העילה בעינה עומדת. הגישה המקובלת היא כי עיזבון מנוח הוא חסר אישיות משפטית, ולפיכך אינו יכול לשמש חליף למנוח ועל כן נדרשים חליפים אחרים.
תקנה 38 לתקנות קובעת כי:
"מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית המשפט או הרשם להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר- כי מנהל העיזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא ייתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו".

ככלל צו לחילופי בעל דין יכול שיינתן במעמד צד אחד, אולם החליף שצוּרף רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינויו (ראו: תקנות 39 ו- 42 לתקנות).

בע"א 4923/09 עתילי ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 12.10.10) נקבע, כי בנסיבות בהן הסכסוך נושא אופי כלכלי-כספי תוך פגיעה רכושית אפשרית בעיזבון המנוח, דרך המלך היא כי מנהל העיזבון או יורשי המנוח יהוו את חליפיו של המנוח . על כן ראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או מינוי מנהל לעיזבון, בטרם ניתן צו לחילופי בעל הדין.
באותו עניין בית המשפט מציג שתי דרכי פעולה אפשריות במקרה בו היורשים הפוטנציאליים לא ביקשו צו קיום צוואה או צו ירושה במשך תקופה ממושכת:
" האפשרות האחת היא לבקש את צירופם של יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך הערעורי. לשון אחר; אם ידוע שהמנוח הותיר צוואה – לבקש כי הזוכים הפוטנציאליים על-פי הצוואה יהיו חליפיו. אם המנוח לא הותיר צוואה ( או למצער לא ידוע על קיומה של צוואה) – לבקש כי שאיריו של המנוח שעשויים להיות יורשיו לפי דין, יהיו חליפיו. ברי כי בקשה כאמור צריכה להיתמך בתצהיר ערוך כדין המאשר את העובדות הצריכות לעניין, ובהן – מות המנוח; העדר מנהל לעיזבון וכן העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה על-אף חלוף זמן ממושך מעת הפטירה; וכן העובדות המבססות את זהות יורשיו הפוטנציאליים של המנוח ( ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 209 (1995, מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין))...
האפשרות האחרת היא כי המערער ייזום בעצמו הליך מתאים לשם קביעת זהות יורשיו של המשיב-המנוח. חסרונה של דרך זו טמון לכאורה במשאבי הזמן והכסף הכרוכים בה, כמו גם בצורך לבסס את האינטרס אשר בשמו יוגש ההליך הנדון. יתרונה של דרך זו הוא בכך שבכוחה להוביל לקביעת זהות היורשים בטרם יינתן צו בדבר חליפיו של המשיב-המנוח בערעור. יתרון אפשרי נוסף טמון בכך שככל שיוודע היקף נכסי העיזבון, עשוי הדבר לסייע ליוזם ההליך הערעורי להחליט באופן מושכל האם לעמוד על בירור הערעור כנגד חליפיו של המשיב שנפטר".

בית המשפט באותו עניין עומד על החסרונות והיתרונות הגלומים בכל אחת מדרכי הפעולה ואולם לא מצאתי כי הדברים נדרשים בשלב זה להכרעה בתיק שבפניי וזאת בשים לב לכך שלעמדתי טרם חלף אותו פרק זמן משמעותי המצדיק היעתרות לבקשה בשלב זה ואסביר.

מן הכלל אל הפרט
בענייננו עילת התובענה הכספית בעינה עומדת, ומות המנוחה אינו מפיג את התובענה.
בהתאם לתקנה 38 לתקנות ניתנת בידי בית המשפט סמכות רחבה שבשיקול דעת להחליט כיצד יש להמשיך את ההליכים בתיק.
מן ההודעות והתגובות שבתיק עולה כי מאז פטירתה של הנתבעת מס' 3, לא מונה מנהל לעיזבון, לא ידוע על צוואה שהמנוחה התירה, ואף לא התבקש, וממילא לא ניתן, צו ירושה בעקבות פטירתה. מכאן, עתירתו של המבקש לצירופו של יורשה הפוטנציאלי של המנוחה מר אילן בן ברוך כחליפה בהליך.

המנוחה נפטרה כאמור ביום 27.5.18 והבקשה דנן לצירוף בעלה של המנוחה כחליפה הוגשה ע"י התובע ביום 25.9.18, רק כארבעה חודשים לאחר פטירתה. בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי מדובר בפרק זמן משמעותי ובלתי סביר שיש בו כדי לה צדיק היעתרות לבקשה, גם לא בנקודת זמן זו בה ניתנה ההחלטה.

מדובר בסכסוך הנושא אופי כלכלי- כספי (תובענה כספית) תוך פגיעה רכושית אפשרית בעיזבון המנוחה. משכך, ונוכח העובדה שלא ברור בשלב זה אם בעלה של המנוחה הינו יורשה היחיד או שמא ישנם יורשים אחרים , דומני כי ראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה או מינוי מנהל לעיזבון, בטרם ניתן צו לחילופי בעל דין.

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור קביעת ביהמ"ש העליון בעניין ערפאת, כי אין להורות על צירוף של יורש אחד בלבד מבין מספר יורשים:
"על דרך הכלל יש לכלול את כל היורשים בהליך נגד נכסי עיזבון, על מנת שלא לאלץ יורש אחד מבין רבים לשאת בנטל לבדו, ועל מנת שלא לקפח את זכותם של יורשים אחרים להגן על זכויותיהם בעיזבון" (עניין ערפאת בעמ' 6-7).

בהקשר זה נקבע עוד:
"הזכות לקבוע מי יהיו חליפיו של המנוח, אינה נתונה אך ורק בידי התובע, אלא היא כפופה לאישורו של ביהמ"ש, אשר בבואו להפעיל את שיקול דעתו ולהחליט מהו החליף הנכון והמתאים לתביעה אשר בפניו, עליו ליתן דעתו, בין היתר, לתוצאות הנובעות מהוראתו ובכלל זה חייב הוא ליתן דעתו לצורך לאפשר זכות טיעון לכל מי שזכויותיו עלולות להיפגע עקב מתן פסק הדין, ומשמעות וחשיבות זהות החליפים (ת"א (חי') 35948-02-10 תקלה מועלם נ' עז' המנוחה ביכה מינא יעקוב סוכר ז"ל (פורסם בנבו, 23.11.10) ).

אף מעבר לכך, בקשה כאמור צריכה להיתמך בתצהיר ערוך כדין המ אשר את העובדות הצריכות לעניין, לרבות מות המנוחה; העדר מנהל עיזבון והעדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, וכן העובדות המבססות את זהות יורשה הפוטנציאלי של המנוחה.

בענייננו, התובע צירף לבקשתו תצהיר שאינו מכיל את כל הפרטים הנדרשים הנ"ל. בין היתר, לא נרשמו בו את העובדות המבססות את זהותו של מר אילן כיורשה הפוטנציאלי של המנוחה, לרבות קיומם או היעדרם של יורשים פוטנציאלים אחרים . לפיכך, גם מבחינת הפן הפרוצדוראלי, המבקש לא ענה על הדרישה בדבר תצהיר ערוך כדין.

כאמור לעיל הרי שגם לגופו של עניין מצאתי כי במקרה הנדון לא יהיה נכון לסטות מ"דרך המלך", לפיה יש לבחון ראשית מי הם היורשים ומה הוא היקף העיזבון, זאת על מנת למנוע פגיעה פוטנציאלית בזכויותיהם של יורשים שאולי קיימים ולא צורפו להליך.
מכאן כי יש להמתין להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה ובמקרה של היעדרם של אלה לשוב ולבחון את הבקשה בחלוף פרק זמן ניכר יותר אשר אינו חורג מהסביר בנסיבות העניין. מבלי לקבוע מסמרות לגופם של דברים הר שאפשר ובחלוף 12 חודשים ממועד הפטירה יהיה מקום לבחון הדברים פעם נוספת .
יחד עם זאת אין באמור כדי להצדיק עיכוב המשך שמיעת התיק מאחר וראיות הנתבעים ממילא הונחו בו.

סוף דבר
לאור האמור לעיל, אני דוחה בשלב זה את הבקשה להורות על צירוף בעלה של המנוחה כחליף של המנוחה כנתבע בתיק זה.
בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.
התיק קבוע לשמיעת ראיות הנתבעים ליום 13.5.19 שעה 10:00 כאמור בהחלטה קודמת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.