הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 41811-06-19

בפני
כב' השופט ג'מיל נאסר, שופט בכיר

תובע
בנק הבינלאומי כרמיאל סניף מגדים 31059

נגד

נתבעים

1.סתיו חייפץ (ניתן בעניינו צו כינוס נכסים)
2.יעל חייפץ (ניתן בעניינה צו כינוס נכסים)

3.אביגל דנילוב

פסק דין

התביעה ובעלי הדין
במועד הרלבנטי לתביעה הקימו הנתבע 1, מר חייפץ סתיו, ובעלה לשעבר של נתבעת 3, מר אורחן דנילוב (אשר אינו צד להליך שבפניי) שותפות עסקית בתחום הדפוס (שניהם יכונו להלן: "השותפים").

במסגרת זו פתחו השותפים חשבון חח"ד עסקי אצל התובע בסניף הבנק בכרמיאל, כאשר כל אחת מבנות זוגם (נתבעות 2-3), מתבקשת לחתום בנפרד על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום, להבטחת התחייבויות כל אחד מהשותפים כלפי הבנק.

הבנק טוען כי השותפים לא עמדו בתנאי החשבון ובהתחייבויותיהם כלפיו, לרבות אי פירעון הלוואה שנטלו ממנו. מכתבי התראה שנשלחו ע"י הבנק הן לשותפים והן לערבות, לא הועילו.

הבנק עותר לחייב את הנתבעים, הדדית, בפירעון יתרת חוב בסך 138,158.90 ₪ בתוספת ריבית בשיעור מקסימאלי הנהוג אצל התובע מעת לעת לגבי חשבונות קשיי גביה ללא מסגרת אשראי וזאת החל מיום 1.4.19 ועד מועד התשלום בפועל.

עיכוב הליכים נגד נתבעים 1-2
במהלך ההליך שבפניי הגיש הבנק בקשה לעיכוב הליכים נגד נתבעים 1-2 בעקבות כניסתם להליכי פשיטת רגל ולאחר שניתן נגדם צו כינוס נכסים, תוך שמירת זכותו לעתור לחידוש הליכים ככל שהליך הפש"ר וצווי הכינוס נגדם יבוטלו, ובקשתו אושרה (ראו: החלטה מיום 17.3.20).

בנסיבות האמורות, והלכה למעשה, מצטמצמת תביעת הבנק לחיוב נתבעת 3 במלוא סכום התביעה מכוח חתימתה על כתב הערבות כאמור.

בקשת רשות להתגונן שהגישה הנתבעת 3 התקבלה בהסכמה תוך הפקדת סך של 10,000 ₪, וכן הוסכם כי הנתבעת 3 תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן ביחס לטענות שהועלו בבקשה עצמה ובבקשה לתיקון כתב ההגנה שהגיש ב"כ הנוכחי (הוגש כתב הגנה מתוקן).

טיעוני הבנק
כעולה מכתב התביעה, ביום 2.3.16 או בסמוך לכך, פתח הבנק לשותפים, לפי בקשתם, בסניף כרמיאל של הבנק, חשבון מס' 338826, לשם ניהול חשבון ומתן אשראים ו/או הלוואות במטבע ישראלי ו/או מטבע זר. במסגרת זו חתמו השותפים על בקשה לפתיחת חשבון ועל הסכם תנאים כלליים מהדורה 10/2013.

עפ"י תנאי החשבון התחייבו השותפים לשלם לבנק כל סכום שיגיע לו, לפי דרישתו הראשונה, אם וכאשר יהפוך החשבון לדביטורי, בתוספת ריבית מירבית הנהוגה אצל הבנק מעת לעת לגבי כל יתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי ו/או יתרות אשראי לא מאושרות ו/או כל סכום שלא שולם במועד הפירעון, הכול כמפורט בתנאי ניהול החשבון.
לטענת הבנק, לימים הפך החשבון לדביטורי עקב אי עמידת השותפים בתנאי ניהול החשבון, אולם למרות דרישות וחוזרות מצדו, לא מילאו השותפים אחר התחייבויותיהם כאמור, והחשבון נכון ליום 4.6.19 הראה יתרה דביטורית בסך 138,158.90 ₪ כולל יתרת הלוואה בלתי מסולקת ופיגורים בהלוואה שחויבו בחשבון העו"ש (הלוואה בסך 143,000 ₪ שניתנה ביום 5.7.18 לשותפים ע"י הבנק).

הבנק מוסיף וטוען כי נתבעת 3 ערבה לכל התחייבויות השותפים בחשבון בהתאם לכתב ערבות מתחדשת שאינה מוגבלת בסכום מיום 8.3.16 (העתק כתב הערבות צורף כנספח ו' לכתב התביעה).

בכל הקשור להוכחת החוב הנטען, טוען הבנק כי דפי החשבון נשלחו על ידו לנתבעים באופן סדיר מבלי שהם חלקו על נכונותם לפי תנאי החשבון. כל המסמכים שצורפו על ידו לתביעה לרבות פלטי המחשב מהווים "רשומה מוסדית", לפי פקודת הראיות. הבנק נוהג במהלך ניהול עסקיו הרגיל, לערוך רישום מדויק ואמין של האירועים המפורטים ברשומות הנ"ל, הנרשמים באופן אמין ע"י פקידי בנק מיומנים סמוך למועד התרחשותם. דרך איסוף הנתונים נשוא הרשומות ודרך עריכת הרשומות המוסדיות, הנעשות בצורה מסודרת ע"י עובדי בנק מיומנים, יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנן של הרשומות. כן נוקט הבנק, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש עבודת המחשב.

בכל הנוגע ליידוע הנתבעים אודות העמדת יתרת ההלוואה לפירעון מיידי, טוען הבנק כי שלח לנתבעים מכתבי התראה בטרם העמדת ההלוואה לפירעון מיידי (מפנה להעתקי מכתבי התראה ואישורי מסירה שצורפו כנספח ז' לכתב התביעה), כך שלטענת הבנק הנתבעים היו מודעים היטב ליתרת חובם כלפיו, אולם נמנעו מלפרוע אותה, ומכאן התביעה.

הגנת הנתבעת 3
הנתבעת 3 הנה אם חד הורית המפרנסת שני ילדים קטינים, ואשר התגרשה ממר אורחן דנילוב (אחד השותפים) בהליך גירושין שבסופו נחתם הסכם גירושין (תמ"ש 25854-10-18).
לגרסתה, היא הוזמנה ע"י בעלה לשעבר לחתום על כתב ערבות לקבלת הלוואה מהבנק לרכישת ציוד, כפי שהוסבר לה ע"י בעלה מדובר על הלוואה בערבות מדינה שחתימתה כערב מוגן, כאשר יש ציוד משועבד לבנק המבטיח את החוב.

לטענת נתבעת 3 הליך החתימה על הערבות בוצע תוך דקות, בלא שניתנה להם (לה ולנתבעת 2) שהות לקריאת המסמכים, וללא מתן כל הסבר מצד פקיד הבנק, ובכלל זה, גם לא ניתן לה מידע בדבר שווי הציוד המבטיח את החזר ההלוואה.

נטען כי נתבעת 3 חתמה על המסמכים, ללא שניתנה לה הזדמנות סבירה לעיין בהם, ללא שנמסר לה עותק מהם, וללא שידעה דבר מלבד מה שהסביר לה בעלה שיש שעבוד על הציוד ואין חשש מן הערבות.

נטען כי הבנק נהג בחוסר תום לב, ולא גילה לנתבעת 3 האם הערבות היא לחוב חדש או חוב קיים, וכן לא ניתן מידע ביחס לעמידת הלווה בתשלומים, פיגורים וכו', וללא שנרשם במפורש בכתב הערבות שהנתבעת 3 הינה ערבה מוגנת.

הנתבעת 3 מוסיפה וטוענת כי לא קיבלה מהבנק הודעה בדבר פיגורים בהלוואה, ולפיכך יש לפטרה כדי הנזק שנגרם לה, העומד על מלוא סכום התביעה, ובפרט שהבנק לא שעבד ו/או לא תפס את הציוד ששועבד לטובתו ו/או שהיה אמור להיות משועבד לטובתו.

נתבעת 3 טוענת כי הבנק לא הסביר לה את מהות הערבות והסיכונים הכרוכים בה, ואין הבנק יכול להסתמך על כך שהלווה יסביר זאת לערבים, באשר האינטרסים מנוגדים המה, וכי מאז החתימה על הערבות הבנק לא שלח לה ולו מכתב אחד.

בכל הקשור לתוקף הערבות עליה מבוססת התביעה נגדה, טוענת נתבעת 3 כי כתב הערבות עליו חתמה הינו פגום. אומנם היא אכן בת זוג של אחד השותפים אך אינה בת זוג של השותפות ו/או של השותף הנוסף סתיו חייפץ (נתבע 1), ומכאן שהינה "ערב יחיד", ועפ"י דין כאשר ערב יחיד מוחתם על טופס ערבות ללא הגבלת סכום, אין תוקף לערבות זו כלל (מפנה לס' 21 לחוק הערבות).

נתבעת 3 מוסיפה וטוענת כי הבנק מעולם לא טרח לעדכן אותה אודות הלוואה החדשה בסך כ- 143,000 ₪ אשר העניק לשותפים ביום 5.7.18 (לאחר מועד החתימה על כתב הערבות), והדבר נודע לה רק עם הגשת תביעה זו.

נתבעת 3 מכחישה את יתרת החוב הנטענת של השותפים בספרי הבנק מחוסר ידיעה.

ראיות הצדדים
בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום. מטעם התביעה העידו 2 עדים: מר אמנון סער (פקיד הבנק סניף קריית ביאליק בפניו נחתם כתב הערבות נשוא התביעה), וגב' ורד צור, אחראית בנקאות עסקית בסניף הבנק בכרמיאל. מטעם ההגנה העידו 2 עדים: בעלה לשעבר של הנתבעת 3, מר אורחן דנילוב, וכן הנתבעת 3 בעצמה. הוגשו סיכומים בכתב.

שאלת הוכחת החוב הנטען
כאמור, עילת התביעה הינה חוזית (מימוש כתב ערבות), ומבוססת על טענת הבנק בדבר קיומה של יתרת חוב דביטורית בחשבון השותפים (החייבים העיקריים), אשר לא נפרעה על ידם עד היום, ומכאן העתירה לחיוב החייב המשני (נתבעת מס' 3), וזאת מכוח כתב הערבות עליו חתמה ביום 8.3.16 (ראו: נספח ו' לכתב התביעה).

במסגרת סיכומיו טען הבנק כי היות ולא נטענה טענה כלשהי כנגד החוב, הרי שגובה החוב אינו שנוי במחלוקת (ראו: ס' 15 לסיכומי הבנק).

טענה זו הנני דוחה, מהטעם העיקרי כי הוכחת קיומו של חוב מצד החייב העיקרי (בעלי החשבון) כלפי הבנק (הנושה), הינה חלק מרכיבי התביעה נגד החייב המשני (כך שבנטל זה נושא הבנק כתובע), מה גם והחייב המשני (הנתבעת מס' 3) הכחיש במסגרת כתב ההגנה המתוקן שהגיש את יתרת החוב נשוא התביעה מחוסר ידיעה (ראו: ס' 37 לכתב ההגנה המתוקן).

לגרסת הבנק בסעיף 10 לכתב תביעתו - "החשבון הפך דביטורי בגלל משיכות יתר ו/או אי פירעון הלוואות ו/או אי פירעון חריגה ממסגרת האשראי המאושרת ו/או העדר בטחונות ו/או אי תשלום בגין שירותים בנקאיים", כך שנכון ליום 4.6.19 הראה החשבון (של החייבים העיקריים) יתרה דביטורית בסך 138,158.90 ₪, " כולל יתרת הלוואה בלתי מסולקת ופיגורים בהלוואה שחויבו בחשבון העו"ש" (הבנק מפנה לדף תנועות אחרונות בחשבון, שצורף כנספח ד' לכתב התביעה).

עיון בנספח ד' לכתב התביעה מעלה כי הוא מתייחס לתקופה 27.1.19- 4.6.19, כאשר ניתן לראות מפירוט התנועות בחשבון כי בתאריך 22.4.19 עמדה היתרה הדביטורית בחשבון מס' 338826 על סך 206.57 ₪ בלבד וכי רק יום לאחר מכן (23.4.19) בעקבות העמדת הבנק את כל יתרת ההלוואה (מס' 57) לפירעון מיידי (כולל חיוב בריבית ובעמלות), "קפצה" היתרה הדביטורית בחשבון לסך 138,092.90 ₪, אשר בצירוף עמלת "החזר שיק/הרשאה" בסך 66 ₪ מיום 21.5.19, מהווה את סכום החוב נשוא התביעה, נכון ליום 4.6.19 (138,158.90 ₪).

הינה כי כן, למעט חוב כספי זניח בחשבון בסך כ- 270 ₪, כל יתרת החוב נשוא התביעה מבוססת על טענת הבנק בדבר אי פירעון הלוואה מס' 57 ע"י בעלי החשבון (הלווים). ראו: גם נספח א' שצורף למכתב התראה לערב שמוען ע"י הבנק לנתבעת 3 מיום 4.3.19 בו מודיע לה הבנק על כוונתו להעמיד את כל יתרת הלוואה (מס' 57) מיום 5.7.18 בסך 135,894.92 נכון ליום 19.2.19, לפירעון מיידי, וזאת ככל שלא יוסדר החוב תוך 21 ימי עסקים מיום קבלת המכתב (ראו: נספח ז' לכתב התביעה).

במסגרת סעיף 9 לתצהיר עדות ראשית של עדת התביעה, גב' ורד צור, המשמשת כאמור כאחראית בנקאות עסקית ומסחרית בסניף כרמיאל של הבנק (הסניף בו התנהל חשבון השותפים), הוצהר על ידה - כי החייבים (בעלי החשבון) לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי התובע בחשבון, לרבות אי פירעון תשלומי ההלוואה (מפנה לדפי בנק לתקופה הרלבנטית שהוגשו במאוגד אשר צורפו לתצהירה וסומנו נספח ו').

מעיון בנספח ו' לתצהיר גב' צור (דף חשבון מס' 2/2018 לתקופה 1.7.18- 25.10.18), עולה כי ביום 5.7.18 זוכה חשבון השותפים בסך 143,000 ₪ (" הלוואה תשלום קרן 507"), ולמחרת היום חויב החשבון בערך של יום קודם (5.7.18) בסך 142,761.89 ₪ (" הלוואה- חיוב בגין פירעון מוקדם").

מכאן, שעפ"י התנועות שנרשמו בדפי החשבון שהנפיק הבנק עצמו לשותפים (המהווים "רשומה מוסדית" לפי פקודת הראיות), נכון ליום 6.7.18, יממה בלבד לאחר זיכוי מלוא סכום ההלוואה בחשבון השותפים, נפרעה ההלוואה במלואה בפירעון מוקדם (למעט סכום זניח בסך 238.11 ₪), כך שלכאורה לא קיים בסיס עובדתי או משפטי לחיוב הבנק את חשבון השותפים בסכום החיוב השוטף (קרן +ריבית) בסך 2,479.39 ₪ מדי חודש למשך 72 חודשים החל מיום 25.8.18 ומדי 25 לכל חודש שלאחריו בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה (ראו: " בקשה לקבלת הלוואה בש"ח בשיטת שפיצר" מיום 5.7.18 (העתק מהבקשה צורף כנספח ה' לתצהיר גב' צור).

המשמעות המשפטית הנובעת מהקביעה דלעיל הינה – כי בהעדר הוכחת החוב הנטען מצד החייבים העיקריים (הלווים - בעלי החשבון) כלפי הבנק, לא קמה עילת תביעה נגד הנתבעת 3 (כערבה). ראו סעיף 1 (א) לחוק הערבות, תשכ"ז- 1967: " ערבות היא התחייבות של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי "), ההדגשה אינה במקור, ג'.נ.

כאן המקום לציין כי לבנק ניתנה הזדמנות מיוחדת להתייחס ספציפית לאותו דף חשבון (מס' 2/2018) המלמד כאמור על סילוק מלא ומוקדם של ההלוואה נשוא התביעה ע"י בעלי החשבון (ראו החלטת ביהמ"ש מיום 29.8.21), אך הוא בחר להתעלם לחלוטין בתגובתו לאותו דף חשבון (הנכלל בדפי החשבון שצורפו כנספח ו' לתצהיר גב' צור), והפנה בתגובתו לדף חשבון ממועד מאוחר יותר (מס' 1/2019 המתייחס לתקופה 1.1.19- 30.6.19), המלמד על העמדת הבנק את יתרת חוב ההלוואה בחשבון לפירעון מיידי ביום 23.4.19, וזאת כ- 10 חודשים לאחר המועד שבו כבר נרשמה בספרי הבנק פעולת פירעון מוקדם של מלוא אותה הלוואה ע"י בעלי החשבון.

יצוין כי הבנק בתגובה שהגיש להחלטה מיום 29.8.21, טען כי לפי כתב הערבות עליו חתמה נתבעת 3 היא ערבה לקיום כל התחייבויות השותפים כלפיו ולא רק לפירעון הלוואה ספציפית. טענה זו אומנם נכונה (ראו הגדרת "הסכומים המובטחים" בכתב הערבות), אולם בנסיבות תיק דנן, מאחר ולא הוכח ע"י הבנק קיומה של יתרת חוב בחשבון השותפים (לאחר הפירעון המלא והמוקדם של הלוואה מס' 507 שנרשם בספרי הבנק מיום 6.7.18), הרי שבהעדר הוכחת חוב אחר בחשבון (בעל משמעות), הרי שאין עילת תביעה כלשהי נגד הערבה (נתבעת מס' 3), כך שדין תביעת הבנק נגדה להידחות כבר בשלב זה, ללא צורך לדון ולהכריע בטענות ההגנה שהעלתה נתבעת 3 כנגד מימוש כתב הערבות נגדה .

סיכומו של דבר
מכל האמור לעיל נחה דעתי לדחות את התביעה נגד הנתבעת מס' 3, וכך אני מורה.
המזכירות תסגור את התיק גם נגד הנתבעים מס' 1 -2 לאור עיכוב ההליכים.
הבנק ישלם לנתבעת מס' 3, באמצעות ב"כ, הוצאות בסך 10,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.