הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 41357-12-14

בפני
כבוד ה שופט עמית רוזינס

התובעת/נתבעת שכנגד

א.מנסור הנדסה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חוסאם סבית

נגד

הנתבעים
1.צור שלום (התובע שכנגד)
2.רוית שלום
ע"י ב"כ עו"ד אורן סלעי

פסק דין

עניינן של שתי התביעות שבפני הן עבודות בניה של שלד בית מגורים, שביצעה התובעת בביתם של הנתבעים.

רקע רלוונטי ותמצית העובדות

ביום 20/11/2013 נחתם בין התובעת לבין הנתבע 1 הסכם שבמסגרתו התחייבה התובעת לבצע עבודות בניית שלד.

במהלך ביצוע העבודה העכירו היחסים בין הצדדים וביום 16/7/2014 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה שעניינו, בין היתר, תשלום בגין עבודות נוספות ושינויים, וקנסות ב גין איחור בסיום העבודות לאחר 30/9/2014. בנוסף, מינו הצדדים את מר מאיר שטרית כנאמן/מגשר/מפשר בעניינם (להלן: "הסכם הפשרה").

התובעת טוענת כי הנתבעים לא שילמו את מלוא התמורה בגין העבודה שביצעה עבורם בסך 187,620 ₪. עוד טענה התובעת כי הנתבעים מחזיקים בידם עצים בשווי של כ 10,000 ₪ ומשטח בלוקים בשווי 2000 ₪ שנשארו בשטח ושייכים לתובעת, וכי הנתבעים שרפו עצים וציוד עבודה שהיו שייכים לתובעת בשווי כ - 10,000 ₪. סה"כ נזקי התובעת נאמדו בסך של 219,620 ₪.

הנתבעים טענו שהתובעת לא השלימה את העבודות עליהם התחייבה בהסכם, דבר שאילץ אותם לפנות לקבלן אחר שהשלים את ביצוע העבודות. עוד טענו הנתבעים כי התובעת לא עמדה בזמנים שנקבעו בהסכם בין הצדדים לביצוע העבודות. כמו כן הנתבעים נאלצ ו לשלם ישירות לספקים שונים של התובעת, במקום התובעת, שכן זו לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם. הנתבעים הכחישו את הנזקים לציוד לרבות שריפת העצים.

עוד טענו הנתבעים לקיומם של ליקויי בנייה רבים ועתרו לפיצוי בגינם בסכום של 183,000 ש"ח. בנוסף עתרו הנתבעים לחייב את התובעת להחזיר להם תשלומים ששילמו בגין עבודות שלא בוצעו ובגין תשלומים ששילמו לספקים במקום התובעת בסך כולל של 46,357 ₪. כן ביקשו פיצויים בגין איחור בסיום ביצוע העבודות, פיצוי עבור עוגמת נפש ועלויות חוות דעת המומחה מטעמם. סה"כ העמידו התובעים שכנגד התביעה שכנגד על סך של 341,695 ₪.

התובעת הכחישה את קיומם של הליקויים הנטענים, טענה כי העיכובים בביצוע העבודות נגרמו ע"י הנתבעים ולא על ידי התובעת. התובעת הפסיקה את עבודתה אצל הנתבעים מכורח המציאות ושעה שלא קיבלה את מלוא התמורה המגיעה לה ומשלא נמסרו לידיה תכניות ביצוע שיאפשרו את המשך עבודתה. כן טענה כי נמסרו לה תכניות המנוגדות להיתר הבניה, שלא היו חתומות על ידי מהנדס כנדרש ועל כן לא ביצעה עבודות אלו.

עוד טענה התובעת בהתייחס לטענת התובע שכנגד ששילם לספקים במקומה סך של 59, 822 ₪, כי סכום זה קוזז בעבר מהתמורה שהגיעה לתובעת וכי מדובר בדרישה לכפל פיצוי כן הכחישה התובעת את סכום התמורה ששילם הנתבע 2 לתובעת וטענה כי שולם סכום של 287,000 ₪ בלבד ולא 361,315 ₪ כפי שנטען.

נוכח הפער בין חוות דעת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, שמאי ומהנדס מר גל מאיר, בהסכמת הצדדים, תוך שמירה על חוות הדעת מטעמם.

בחוות דעתו, אישר מומחה בית המשפט רק חלק מהליקויים הנטענים בתביעה שכנגד והעריך את עלות תיקון כל הליקויים ב- 18,500 ₪. המומחה העריך את שווי העבודות שלא בוצעו ע"י התובעת בסכום של כ- 60,000 ₪, ואת שווי ה עבודות הנוספות שביצעה (בהתאם להסכם הפשרה) בסך של 21,152 ₪. לפיכך, זקף המומחה לטובת התובע שכנגד סכום כולל של 57,348 ₪ [21,152 ₪ - 18,5000 + 60,000].
עפ"י ההסכם בין הצדדים התובעת זכאית לתמורה בסך 420,000 ₪. מתוך סכום זה שולם 287,000 ₪ ועל כן היתרה לתשלום הינה 133,000 ₪. לפיכך, בקיזוז הסכום שמגיע לתובע שכנגד כאמור, זכאית התובעת לתשלום בסך 75,652 ₪ [57,348 ₪ - 133,000 ₪].

בהתייחס לעיכובים בביצוע העבודות , סבר המומחה כי הם נבעו מהתנהלות 2 הצדדים והעריך את הקנס הראוי בסך של 15,000 ₪.

לפיכך, לשיטת המומחה , זכאית התובעת ל סכום כולל בסך של 60,000 ₪.

מסכום זה יש להפחית סכומים שקיבלה התובעת מעל ל 287,000 ₪ ו/או סכומים ששילמו הנתבעים לספקים במקום התובעת .

דיון והכרעה
כללי
הצדדים הציגו הסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה מיום 21/10/18, לפיו הצדדים לא יגישו ראיות בתצהירי עדות ראשית, ופסק הדין יינתן בהסתמך על עדות המומחה מטעם בית המשפט, כתבי הטענות, המסמכים שהוגשו לתיק וסיכומי טענות.

על פי הסדר דיוני זה הצדדים אכן לא הגישו תצהירי עדות ראשית, מומחה בית המשפט העיד ונחקר על חוות דעתו על ידי שני הצדדים ולאחר מכן הוגשו סיכומי טענות הצדדים. מעבר לכך ולמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, לא נשמעו עדויות מטעם הצדדים ולא הובאו ראיות נוספות.

בהתחשב בהסדר הדיוני, ובהיעדר עדויות (בתצהירים או בעל פה), שניתן לקבוע לגביהן ממצאי מהימנות, כאשר נדרשתי להכריע בין גרסאות עובדתיות סותרות, עשיתי זאת על בסיס החומר שעמד לפני , תוך הערכת סבירות הטענות השונות, על פי שיקול דעת בית המשפט.

בסיכומי תגובה שהגישה התובעת, היא טענה כי בהתאם להסדר הדיוני הנ"ל ולאחר שהצדדים הסתפקו בחקירת מומחה בית המשפט בלבד, משמע ויתרו על הסתמכות על חוות הדעת מטעמם, ואין להסתמך עליהן. בעניין זה אציין כי המומחה מטעם בית המשפט מונה בהסכמת הצדדים, שביקשו לשמור על חוות הדעת מטעמם. על כן, מכיוון שחוות דעת מטעם הצדדים היו חלק מהמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט ואף הוצגו בפני מומחה בית המשפט , על פי ההסדר הדיוני כאמור, אין מניעה להתייחס אליהן ואף להתבסס עליהן. זאת כמובן, במקרים ובמקומות המתאימים, ותוך מתן המשקל הראוי .
מעמד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

הנתבעים/התובעים שכנגד ביקשו להעניק לחות הדעת מטעמם משקל זהה לחוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט. הם הפנו לטעויות אשר לטענתם נפלו בחוות דעתו של מומחה בית משפט שנבעו לטענתם, מכך שמומחה בית המשפט ביקר בשטח למעלה משנתיים וחצי לאחר סיום העבודות, כאשר המבנה כבר היה מאוכלס וליקויים תוקנו, בעוד שהמומחה מטעמם ביקר בשטח בסמוך לאחר עזיבת התובעת את המקום ובטרם הושלמו העבודות ע"י קבלנים אחרים. לכן לשיטתם, בכל מקום שמסקנותיו של מומחה בית המשפט מנוגדות לאלו של המומחה מטעם הנתבעים, יש לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעמם.

התובעת מצדה, סומכת ידה על חוות הדעת של מומחה בית המשפט ומבקשת לתת לה משקל מכריע.

צודקים הנתבעים כי אין לקבל חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט ללא שיקול דעת. עם זאת מומחה בית המשפט מוחזק כגורם ניטראלי ואובייקטיבי המשמש זרועו הארוכה של בית המשפט. פסיקת בתי המשפט ייחסה לחוות דעת מומחה מטעם בית משפט מעמד מיוחד. יפים לעניין זה דבריו של השופט א' גולדברג בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 568-569 (1998):
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת.
אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן... (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מ' רבי ואח' [פורסם בנבו] [1]).
...
מתוך הדברים שהובאו לעיל עולה כי חוות-דעת מומחה נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך-כלל את מסכת העובדות הרלוונטית ואת והמסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה."

וראה גם ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); וכן 5509/09 מסארווה נ' עיזבון מסארווה (23/02/2014) .

במקרה דנן, לא הסתפקתי ביישום הכלל אלא שקלתי את חוות הדעת ועדותו של מומחה בית המשפט לגופה, לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לחקור את המומחה על חוות דעתו.

התרשמתי מחוות דעת מומחה בית המשפט ומעדותו, כי מדובר במומחה מקצועי, אובייקטיבי ומאוזן מאוד. חוות דעתו הייתה הגיונית וסבירה. המומחה ציין כי ביקר בנכס לאחר שכבר נבנה ואוכלס וכי לפיכך הרבה מהליקויים שמופיעים ברשימת הליקויים שהגישו הנתבעים, לא היו עוד רלוונטיים במועד זה. עם זאת, המומחה ניסה להגיע לחקר האמת, דבר שלא היה קל וכי הגיע לתוצאות לפי מיטב הניסיון והמקצועיות שלו.

המומחה נחקר ארוכות ע"י על דוכן העדים, הסביר ופירט את שיקוליו בנוגע לממצאים עליהם נחקר. בעדותו הותיר המומחה רושם של איש מקצוע מנוסה מאוד, מקצועי ומומחה בתחומו, שקול, אובייקטיבי וקשוב לטענות הצדדים.

לא אחת, במהלך עדותו, ביצע המומחה התאמות של חוות דעתו לממצאים שהוצגו בפניו במהלך החקירה הנגדית, דבר שהותיר רושם בולט של חוסר פניות, ונכונות לתקן את ממצאיו וקביעותיו במידת הצורך.

אף בכך לא הסתפקתי אלא בחנתי את ממצאי מומחה בית המשפט אחד לאחד, אל מול טענות הנתבעים וחוות הדעת של המומחה מטעמם, מצאתי אותם הגיוניים וסבירים ולא מצאתי כל סיבה שלא לאמץ את רוב קביעותיו, כמפורט להלן.

יצוין כי ביחס לחלק מסעיפי הליקוי קבעתי כי יש לפסוק פיצוי לטובת הנתבעים, למרות ש מומחה בית הnשפט לא קבע פיצוי לגביהם בחוות הדעת, בהתבסס על חקירת המומחה בבית המשפט ותשובותיו, לאחר שהוצגו בפניו ת מונות שצילם המומחה מטעם הנתבעים, שביקר בשטח בסמוך לאחר עזיבת התובעת את האתר.

ראשי הנזק
הסכומים שאינם שנויים במחלוקת
אין חולק כי בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת בגין העבודות סך של 420,000 ₪ בתוספת מע"מ, דהיינו, 491,400 ₪. עוד מוסכם בין הצדדים כי התקבולים ששולמו ע"י הנתבעים לתובעת בגין העבודות היו בסך 361,315 ₪ (כולל מע"מ) .

בנוסף, בהתאם להסכם הפשרה , התובעת היתה אמורה לבצע עבודות נוספות בסך של 38,652 ₪ , וביצעה בפועל עבודות נוספות שנאמדו על ידי מומחה בית משפט בסך של 21,152 ₪ בתוספת מע"מ. סכום אשר שני הצדדים לא חלקו עליו.

ליקויי הבנייה
קומה עליונה – מיקום פתח עליה לגג

התובעים שכנגד טענו שהנתבעת שכנגד בנתה את הפתח לעליית הגג במקום הלא נכון ולא בהתאם לתוכנית, כך שהפתח ממוקם מעל הכניסה לחדר באופן שלא מאפשר להציב סולם מתחת לפתח. דבר שהצריך להזיז את מיקום הפתח.

בחוות דעת המומחה מטעם בית משפט ואף בתשובותיו לשאלות ההבהרה, קבע המומחה כי מדובר בפתח שאינו מופיע בתוכנית הקונסטרוקציה ועל כן אין ליקוי בסעיף זה.

במהלך עדותו בבית המשפט הופנה המומחה לחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת שכנגד, מר רונן שטרנברג ולתוכנית הקונסטרוקציה שמופיעה בע"מ 4 לחוות דעת. המומחה מטעם בית משפט הסכים כי אכן מופיע שם פתח, כי אין התאמה בין התוכנית למקום הפתח וכי הפתח בוצע במקום הלא נכון (עמ' 10 שורות 12 עד 23 לפרוטוקול הדיון).
המומחה העריך את עלות העתקת פתח עליית הגג למקום הנכון וסגירת הפתח הקיים בסך 1,500 ₪ (עמ' 11 שורות 12-15 ושורות 27-30) ולא בסך 6,500 ₪ כפי שהעריך המומחה מטעם הנתבעים.

הנתבעים ניסו לטעון כי העתקת הפתח בגודל 40X40 למיקומו הנכון דורשת פירוק של תקרת בטון בשטח 5 מ"ר בערך והקמת תקרה אחרת במקומה . מומחה בית המשפט העיד שלא נדרש תיקון נרחב שכזה וניתן להסתפק בפתיחת פתח מתאים במקום הנכון וסגירה פשוטה של הפתח במקום הלא נכון . דעתו זו של המומחה מקובלת עלי ואף הערכת העלויות לביצוע תיקון זה נראית הגיונית וסבירה .

לנוכח כל האמור אני קובע כי עלות תיקון ליקוי זה הינו בסך 1,500 ₪.

ביצוע פיר כביסה בחדר רחצה ילדים

התובעים שכנגד טענו שלא בוצע פיר כביסה בחדר הרחצה של הילדים. עלות יצירת פתח ברצפה לשם כך הוערכה ע"י המומחה מטעם הנתבעים בסך של 2 ,000 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט התייחס לטענה זו בחוות דעתו וקבע כי היות והפתח הנ"ל אינו מצוין בתכנית הקונסטרוקציה, התובעת לא נדרשה לבצע עבודה זו ועל אין בכך שלא בוצע הפתח משום ליקוי.

בחקירתו בבית המשפט שב המומחה והדגיש כי הפתח אינו מופיע בתוכנית הקונסטרוקציה עליה היתה אמורה להתבסס התובעת בעת ביצוע העבודות. המומחה הסביר את ההבדל בין ליקוי נטען זה לליקוי בנוגע לפתח עליית הגג. בעוד שביחס לפתח שבעליית הגג, מיקום הפתח מופיע בתוכנית הקונסטרוקטור שצורפה לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, פיר הכביסה, לא נזכר בתוכנית הקונסטרקטור ואף לא בזו של המומחה מטעם התובעת.

הנתבעים לא הוכיחו כי במצב בו קיימים פערים בין תוכנית הקונסטרוקטור לתוכנית האדריכלית, יש לפעול דווקא על פי תוכנית האדריכלית ומדוע יש להעדיף תוכנית זו על פני תוכנית הקונסטרקטור.

אציין כי אין בתשובתו של מומחה בית המשפט בנוגע לעלויות פתיחת פתח שכזה (עמ' 12 שורות 34-35), כדי ללמד שהמומחה הסכים לכך שמדובר בליקוי המזכה בפיצוי.

הסברו של המומחה מטעם בית משפט בעניין זה מקובל עליי. לא הוכח על ידי התובעים שכנגד שהנתבעת שכנגד נדרשה לבצע עבודה זאת. על כן איני מוצא לנכון לחייב את התובעת בגין ליקוי נטען זה.

ביצוע יציקה בקומה העליונה של שתי חגורות שלא על פי התוכנית

התובעים שכנגד טענו כי בקומה העליונה בוצעה יציקה של שתי חגורות בטון שלא על פי התוכנית שהיה צורך לפרקן.

בחוות דעתו, המומחה מטעם בית משפט התייחס לטענה זו ואמר שלא ניתן היה לאמת אותה בעת הביקור שביצע בשטח, כאשר המבנה כבר היה בנוי ומאוכלס.

בחקירתו בבית המשפט הוצגו למומחה תמונות המופיעות בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים שכנגד ( ת/3). המומחה היה מוכן לשנות את קביעתו זו נוכח התמונות שצולמו בסמוך למועד בו עזבה התובעת את האתר, וקבע כי אכן מדובר בחגורות שאינן מופיעות בתוכנית ועל כן יש לפרקן (ר' עמ' 13 שורות 4-9).

קביעתו של מומחה בית המשפט כי עלות פירוקן של שתי החגורות שלא הופיעו בתוכניות היא כ- 1,000 ₪ מקובלת עלי.

סגרגציה וברזלים בולטים בבטון

התובעים שכנגד טענו לקיום סגרגציות ביציקת תקרת גג עליון וברזלי זיון גלויים (ליקוי מס' 5 ברשימת הליקויים מטעמם) ; סגרגציות וברזלי זיון גלויים בגג משופע מעל חדר דיור (ליקוי מס' 6) גבשושיות ; סגרגציות וחוסר רציפות בפני הקורה העליונה (ליקוי מס' 8) ; וסטייה ממ ישוריות קיר דרום מזרחי ליד צינור ניקוז (ליקוי מס' 7). עלות תיקון ליקויים אלו הוערכה ע"י המומחה מטעמם בסך של 5,000 ₪.

מומחה בית המשפט התייחס בחוות דעתו לליקויים אלו וציין, כי בביקור בשטח לא ניתן היה להבחין בליקויים הנטענים שכן המבנה כבר נבנה ואוכלס. המומחה התרשם כי כיום התקרה יצוקה, משויפת ומטויחת. ביחס לליקוי מס' 7 ציין המומחה כי בקיר הנדון נפרצה דלת יציאה למרפסת ולכן לא ניתן בביקור היה להבחין בסט ייה במישוריות. לגבי ליקוי מס' 8, היות ואף מומחה התובעת ציין כי ראה את הליקוי עת סייר במקום, יצא המומחה מטעם בית משפט מנקודת הנחה כי אכן בשעתו היה לקוי כאמור והסכים עם הערכת המומחה מטעם התובעת כי עלות התיקון נאמדת בכ - 500 ₪.

בחקירתו בבית המשפט הוצגו בפני המומחה תמונות שצולמו ע"י המומחה מטעם התובעים שכנגד בסמוך לאחר עזיבת התובעת את האתר (ת/4) והוא אישר כי אם אכן זה היה המצב בזמנו, היה צריך לבצע עבודות תיקון והכנה לטיח . אולם , העריך את עלות ביצוע העבודה בסך של 1,000 ₪ (עמ' 13 שורות 12 - 22).

כאמור התרשמתי מהאובייקטיביות וההגינות של המומחה ועל כן אני מאמץ את קביעתו של המומחה כי יש לפסוק לטובת הנתבעים בגין ראש נזק זה 1,000 ₪.

בניה עקומה של קיר מערבי בקומה העליונה

התובעים שכנגד טענ ו כי הקיר המערבי הצמוד למדרגות נבנה עקום , עם הפרשי מפלסים של עד כדי 1.5 ס"מ בפני הקיר.

המומחה מטעם בית המשפט, אשר ביקר בשטח, לא ראה בעיניו סטייה בקיר זה.

על אף חקירה נגדית ארוכה ומקיפה בעניינים רבים, כולל בעניינים שערכם הכספי נמוך בהרבה, התובעים שכנגד לא שאלו את מומחה בית המשפט דבר בעניין ליקוי נטען זה.

משכך ונוכח התרשמותי מהמומחה כאמור, אני מאמץ את קביעתו בנוגע לסעיף ליקוי זה.

השלמת יציקת עמוד עגול בין שני מפלסי הקומות

התובעים שכנגד טוענים כי בקומה העליונה לא השלימה התובעת יציקת עמוד עגול בין שני מפלסי הקומות. עלות התיקון הוערכה על ידי המומחה מטעמם בסך של 2 ,000 ₪.

המומחה מטעם בית משפט קבע כי אכן העמוד העגול לא יצוק בצורה מקצועית וניכרת סטייה לכל אורכו. לשיטתו יש צורך בסיתות סביב העמוד וטיוחו מחדש לקוטר המתאים וכן צביעה מחדש בהתאם לצבע הקיים. המומחה העריך את עלות התיקון בסך 3,000 ₪.

הצדדים לא חלקו על קביעה זו של המומחה. אני מאמץ את קביעת המומחה ופוסק לטובת הנתבעים סך של 3,000 ₪ בראש נזק זה .

בנייה בסטייה מהמידות בתוכניות, בקומה העליונה– ליקויים 10 - 12 ברשימת הליקויים

התובעים שכנגד טוענים לסטייה בעובי העמוד הצמוד למדרגות (סעיף 10 ברשימת הליקויים מטעמם), סטייה מאנכיות חשף מערבי בחלון, דבר הגורם להקטנה של כ – 2 ס"מ ברוחב החלון החופשי ( סעיף 11 ברשימת הליקויים) ולסטייה של כ 2.5 ס"מ בחשפי חלון מערבי (סעיף 12).

המומחה מטעם בית משפט קבע כי בנוגע לליקוי מס' 10 ברשימת הליקויים לא נראית סטייה לעין אולם לאחר מדידות במס' מקומות בגבהים שונים נמצא כי בחלק הצר ביותר הרוחב 55.7 ס"מ, בחלק האמצעי 56.1 ס"מ ובחלק התחתון 56.2 ס"מ. המומחה העריך את עלות התיקון בסך 1,000 ₪.

אשר לליקוי מס' 11, קבע המומחה בהסתמך על מדידת רוחב החלון בחלק העליון ובחלק התחתון כי הרוחב אחיד ועל כן ובניגוד לנטען ע"י המומחה מטעם התובעים שכנגד אין ליקוי המזכה בפיצוי.

בנוגע לליקוי מס' 12, לאחר ביצוע מדידות הסכים המומחה מטעם בית משפט כי מדובר בסטייה של כ 2.5 ס"מ כפי שממדו הנתבעים בזמן אמת ללא טיח אולם לשיטתו זוהי סטייה בגדר המותר כ 2% ועל כן אינה מזכה בפיצוי.

כאמור המומחה עשה עלי רושם של אדם אמין, מקצועי ובעל ידע נרחב בתחומו. על כן קביעותיו בנוגע לסעיפי ליקוי 11 עד 12 מקובלות עליי ואין הצדקה לסטות מהקבוע בהן. המומחה מצא בנוגע לליקוי מס' 10 סטייה המזכה בפיצוי וסכום הפיצוי שפסק אינו שונה בהרבה מהסכום שפסק המומחה מטעם הנתבעים.

לפיכך, בנוגע ללקוי נטען זה, אני פוסק סך של 1,000 ₪ לטובת הנתבעים.

לא בוצע משטח חיצוני טרפזי אלא ריבועי בפינה הצפון מזרחית של הבית

התובעים שכנגד טוענים שבמקום משטח חיצוני טרפזי, בפינה הצפון מזרחית של הבית , בוצע משטח ריבועי.

המומחה מטעם התובעת קבע כי המשטח נעשה בהתאם לתוכניות.

המומחה מטעם בית משפט ציין בחוות דעתו כי בעת ביקורו בשטח, המשטח כבר רוצף ועל כן לא ניתן היה לבחון טענה זו.

המומחה לא נחקר בעניין זה ולא עומת עם ממצאי המומחה מטעם התובעים שכנגד בסוג יה זו. עיינתי בתמונה שצורפה לחו"ד מומחה התובעים שכנגד בסעיף זה ולא מצאתי בה ראיה לטענה זאת.

משכך, אני קובע, כי הליקוי הספציפי הנטען בסעיף זה לא הוכח.

חוסר בלוחות בידוד פוליסטרון לאורך קורה עליונה מערבית בקומת הקרקע

התובעים שכנגד טענו לחוסר בלוחות בידוד פוליסטרון לאורך קורה עליונה , מערבית , בקומת הקרקע (ליקוי מס' 14) והמומחה מטעמם העריך את עלות התיקון ב 500 ₪.

המומחה מטעם התובעת חווה דעתו כי יש צורך בהדבקת קלקר חיצוני לצורך תיקון הליקוי בעלות של 200 ₪.

המומחה מטעם בית משפט שביקר כאמור בשטח לאחר שהמבנה כבר נבנה ואוכלס לא היה יכול להתרשם בעת ביקורו מקיומו של ליקוי כנטען ועל כן לא פסק פיצוי.

בחקירתו בבית המשפט לא עומת המומחה ולא נשאל על כך.

במצב דברים זה ומשהסכימו הצדדים כי אכן קיים ליקוי בבידוד, אני פוסק על דרך האמצע פיצוי לטובת הנתבעים בסך 350 ₪.

טעות במיקום החלון בקומת הקרקע

התובעים שכנגד טוענים כי החלון נבנה בסטייה ממקומו על פי התוכניות וכי נדרשו לבצע תיקון עקב כך. המומחה מטעמם העריך את התיקון בסך של 1,000 ₪.

המומחה מטעם בית משפט ציין כי אין בידיו תוכניות המאשרות את הנ"ל וכי לא ניתן בעת הביקור לאמת את הנטען.

המומחה לא נחקר בבית המשפט על כך ומשלא הונחו בפניו התוכניות המאשרות את הנטען הרי שהנתבעים לא הוכיחו הליקוי הנטען ועל כן איני מוצא כי יש לפסוק לנתבעים פיצוי בגין סעיף ליקוי נטען זה.

סטיה במידות הממ"ד וחדר הרחצה

התובעים שכנגד טוענים כי ה נתבעת שכנגד מיקמה את קיר הממ"ד במקום לא נכון, דבר שגרם להרחבה של חדר הרחצה בקומת הקרקע בכ – 20 ס"מ והקטנה של חדר השינה (הממ"ד) בכ – 12 ס"מ. המומחה מטעמם טען כי לא ניתן לתקן את הליקוי והעריך את הפיצוי הראוי בגין סטייה זו בכ- 6 ,000 ₪.

המומחה מטעם בית משפט מדד את הקירות ומצא כי אורך קיר הממ"ד 3.04 מ' בפועל במקום 3.16 מ' בתוכניות ואילו רוחב חדר הרחצה 2.80 מ' בפועל במקום 2.60 מ' בתוכניות. לשיטתו, מדובר בסטייה גדולה אשר לא סביר שלא אושרה על ידי הקונסטרוקטור בזמן אמת. הקונסטרוקטור אמור לאשר את היציקות החשובות במהלך הבנייה, וקיר הממ"ד מהווה יציקה חשובה, אשר לא הגיוני שנעשתה ללא תיאום ואישור של הקונסטרוקטור. על כן, לדעת מומחה בית המשפט אין מקום לפיצוי בסעיף זה .

בחקירתו בבית המשפט הסביר מומחה בית המשפט את עמדתו זו, כי לפי המקובל בענף לא סביר שתבוצע סטייה שכזו ללא אישור של הקונסטרוקטור , שכן לדבר יש השלכה על כמות הברזל הנרכשת והזיון של כל העבודה משתנה. המומחה אישר שאין באפשרותו לדעת זאת בוודאות וכי ביקש שיומצאו לו אישורים לבניית הממ"ד אך לא קיבל. המומחה העריך את שווי הפרשי העלויות בגין הפרשי הכמויות בקשר עם ליקוי זה בסך של 5,000 ₪.

נוכח קיומו של הפרש כמותי ברור בין התוכניות לבין הביצוע בפועל, הסברה שקבלן סביר לא היה מבצע יציקות ללא אישור קונסטרוקטור איננו מספיק להכריע נושא זה לטובת הנתבע ת שכנגד , בעיקר כאשר היא נהנית, כתוצאה מכך , מחיסכון של עלויות הבניה. היה על הקבלן להביא לעדות את הקונסטרוקטור, להעיד שאישר את ההפרשים או לפחות, להציג תוכניות ביצוע חתומות על ידו.

מכל מקום, נוכח החישוב שעשה מומחה בית המשפט, עלויות ביצוע בפועל של הבניה כפי שבוצעה זולות יותר בסך של כ- 5,000 ₪ מהעלויות שהוסכמו, על פי תוכניות הבניה.

לכן, יש לזכות את התובעים שכנגד בפיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין ליקוי זה.

בנייה בסטייה מהמידות בתוכניות, בקומת הקרקע - ליקויים 17 ו - 20 ברשימת הליקויים

התובעים שכנגד טוענים כי קיר החוץ המערבי בקומת הקרקע, מדרום לדלת הכניסה אינו באותו קו הבניין של המשך אותו קיר שמצפון לדלת (ליקוי מס' 17). חלקו הדרומי של הקיר בולט כ 20 ס"מ מערבה. לגישתם הדבר מחייב תיקון הבקשה להיתר ויתכן אף אישור הקלה או תכ נית נקודתית למצב הקיים. אומדן עלות תיקון הליקוי הוערך ע"י המומחה מטעם הנתבעים בסך של 30,000 ₪ כולל הליך הרישוי.

המומחה מטעם בית המשפט מצא כי אכן קיימת סטייה בין קיר הסלון לקיר הממ"ד אך היא לא בולטת לעין היות וקיר הממ"ד מטויח בעוד קיר הסלון מחופה אבן. בנוסף, גם בעניין זה, המומחה סבר כי מכיוון שמדובר בסטייה גדולה יחסית, יש להניח שבוצעה בידיעה ובאישור אדריכל או קונסטרוקטור.

על אף חקירה נגדית ארוכה ומקיפה בעניינים רבים, כולל בעניינים שערכם הכספי נמוך בהרבה, המומחה לא נשאל בעניין ליקוי זה במהלך עדותו בבית המשפט.

עיון בתצלום, נספח מס' 63 לחו"ד מומחה בית המשפט מלמד, כי אכן מדובר בסטייה שאיננה בולטת ולא גורמת לנזק של ממש.
משכך ונוכח הסברים שנתן המומחה בחוות הדעת, אני מוצא כי הסברי המומחה סבירים ומקובלים עלי ועל כן איני פוסק לתובעים שכנגד פיצוי בגין ליקוי זה.

התובעים שכנגד טענו בנוסף , כי ישנה סטייה בקומת הקרקע מאנכיות הקיר שמדרום לדלת הכניסה, סטייה ממישוריות של קיר החוץ מדרום, סטייה מזווית ישירה בין הקירות וסטייה מישורית בקיר החלון בשירותי האורחים (ליקוי מס' 20) . המומחה מטעמם טען שלא ניתן לתקן את הליקוי וכי הדבר לא יאפשר חיפוי אבן עפ"י התכנון אלא יהיה ניתן רק לבצע חיפוי אבן בקיבוע רטוב בכדי לפצות על הסטיות. אומדן התיקון הוערך על ידו ב 15,000 ₪.

המומחה מטעם בית משפט מצא כי אכן קיימות סטי ות של הקיר אך לדעתו, מדובר בליקויים שניתן היה להתגבר עליהם בעת ביצוע עבודות חיפוי אבן וטיח, שלא נכללו בעבודות שהוזמנו מהנתבעת שכנגד, כי הפיצוי הראוי עבור סטיות אלה הוא בסך 5,000 ₪.

גם בעניין זה לא נחקר המומחה בבית המשפט ולא מצאתי כל נימוק שלא לפסוק על פי חוות דעתו.

על כן, אני מאמץ את חוות דעתו וקובע שהנתבעים זכאים לפיצוי בסך 5,000 ₪ עבור ליקוי זה.

ריבוי שברים סביב החלונות בקומת הקרקע

התובעים שכנגד טוענים כי קיימים שברים רבים בדופן לוח פוליסטרין סביב החלונות. המומחה מטעמם העריך את עלות התיקון בסכום של 1,500 ₪.

המומחה מטעם בית משפט, עת ביקר במבנה לאחר שנבנה ואוכלס, ציין כי לא ניתן לאמת את הדברים.

המומחה מטעם הנתבעת שכנגד אף הוא ציין כי לא ניתן להבחין עת ביקר במבנה, בליקוי הנטען.

התובעים שכנגד לא הצליחו להוכיח כי המדובר בשברים מרובים. לחוות דעת של המומחה מטעמם צורפו שתי תמונות אשר אין בהן כדי להוכיח, באופן גורף , כי ישנם שברים מרובים סביב החלונות. כמו כן, מכיוון שהשברים ככל הנראה תוקנו, היה על התובעים שכנגד להציג עלויות תיקונים בפועל, דבר שלא עשו.

על כן איני מוצא כי יש מקום לפסוק פיצויים בגין ליקוי נטען זה.

ליקויים בבניית הבריכה – ליקויים 19, 21 ו 24

התובעים שכנגד טוענים לבליטות של ברזלי זיון וסגרגציה בקירות הפנימיים של הבריכה (ליקוי מס' 19). המומחה מטעמם העריך את עלות התיקון בסך של 15,000 ₪.

המומחה מטעם בית משפט, אשר ערך ביקור במבנה לאחר שנבנה ואוכלס, רשם כי לא ניתן בשלב הביקור לאמת את הדברים.

בחקירתו בבית המשפט הוצגו בפני המומחה תמונות של המומחה מטעם התובעים שכנגד שצולמו בסמוך למועד עזיבת התובעת את האתר. המומחה הסביר כי לא בכל מקום בתמונות שמוצגות בפניו (ת/5) אכן ניתן להבחין בסגרגציה. כמו כן ניתן להבחין בברזלים בולטים אולם לא ניתן לקבוע בהסתמך על התמונות את כמות הברזלים הבולטים.

לגבי תיקון הליקויים, העיד המומחה כי יש לחתוך את הברזלים הבולטים ולאטום את החורים עם חומר המתאים. המומחה העריך את עלות תיקון ליקויים אלו בסך 50 ₪ למ"ר. סה"כ היקף הבריכה 8X2.8 מ', וגובהה כ 2 מ' בממוצע. סה"כ כל קירות הבריכה כ – 40 מ' ואם צריכים לעבור על כל הקירות העלות של התיקון תהא 2,000 ₪. המומחה ציין כי תיקון של סגרגציה יעלה אף הוא בערך 50 ₪ למ"ר.

לא נראה והדבר אף עולה מהתמונות שצורפו לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים שכנגד , שנדרש תיקון של כל קירות הבריכה. לכן, אני פוסק על דרך האומדנא, סה"כ 2,000 ₪ בגין תיקוני ה סגרגציה והברזלים הבולטים שהיה צריך לבצע, המהווים חצי מהעלות של תיקון מלא של כל קירות הבריכה.

ליקוי נוסף שנטען ע"י התובעים שכנגד בנוגע לבריכה הינו חוסר הקבלה בין יסוד הבריכה ובין קירות הבריכה (ליקוי מס' 21). המומחה מטעמם העריך את עלות תיקון הליקוי בסך של כ 16,000 ₪.

המומחה מטעם בית משפט חווה דעתו כי אכן הקירות והיסודות אינם מעובדים בצורה מקצועית, ברזלים גלויים, יסוד מוזז מהקיר ועוד. היום נמצאים על הקירות צינורות וכבלים. הוא אינו חושב כי כיום יש לבצע תיקון ויישור הקירות כיוון שהדבר יצריך ביצוע טיח עבה ללא הצורך. לפיכך הוא מציע לבצע טיח שפריץ על כל הקירות בעלות של 6,000 ₪.

הסבריו של מומחה בית המשפט מקובלים עלי, אני מאמץ את עלות התיקון המוצעת על ידו ופוסק לנתבעים פיצוי בסך 6,000 ש"ח בגין ליקוי זה.

עוד טענו התובעים שכנגד בנוגע לבריכה, כי המשטח הדרומי ביציאה לכיוון הבריכה , בוצע בצורה מעוותת, שיצרה קשת בקיר החיצוני, דרומי (ליקוי 24). עלות התיקון נאמדה על ידי המומחה מטעמם בסך של 15,000 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט מצא כי היום לא ניתן לבצע תיקון וכי הדבר אינו מפריע לשימוש בבריכה. עם זאת יש לפסוק לטובת הנתבעים פיצוי על כך שלא קיבלו מוצר מוגמר כנדרש. הפיצוי הוערך על ידו בסך של 3,000 ₪.

קביעתו של המומחה והסבריו נמצאים אמינים עלי ואני פוסק לטובת הנתבעים בגין ליקוי זה סך של 3,000 ₪.

סה"כ, בגין הליקויים שנמצאו בבריכה, אני פוסק לטובת הנתבעים 11,000 ₪.

ליקוי מס' 22 – שאריות ברזלי קשירה בולטים בקומת הקרקע

התובעים שכנגד טוענים כי נשארו שאריות ברזלי קשירה בולטים, הדורשות קיצוץ ותיקון הבטון בקומת הקרקע. העלות הוערכה ע"י המומחה מטעמם בסך של 1,500 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט כותב בחוות דעתו כי התייחס לכך עת עמד על עלות התיקונים של הליקויים בבניית הבריכה וחישב את עלות תיקון לקויי מס' 22 במסגרת העלות של תיקון לקוי מס' 21, שבו דן מעלה.

לאחר שקבעתי כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה בנוגע לליקוי מס' 21 ומשהעלות המוערכת בגין ליקוי זה כוללת גם את עלות תיקון ליקוי מס' 22, איני מוצא כי יש לפסוק פיצוי נוסף לנתבעים בגין ליקוי זה.

ליקוי מס' 23 – פינוי פסולת מהאתר

הנתבעים טוענים כי פינו פסולת בניה שנותרו מעבודת השלד במקום התובעת. עלות הפיצוי נאמדה על ידם בסך של 4000 ₪.

המומחה מטעם בית משפט רשם בחוות דעתו כי לאחר ש המבנה כבר הושלם ואוכלס לא ניתן במעמד הביקור לאמת את הדברים.

עיון בחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים, (אשר ביקר באתר בסמוך לעזיבת התובעת את המקום), מלמדת כי לא צורפו תמונות כלשהן להוכחת הנטען, בעוד שבנוגע לסעיפי ליקוי אחרים צורפו תמונות לשם המחשה, בנוגע לסעיף זה לא צורפו תמונות כאמור. יתרה מכך, הנתבעים לא צרפו אסמכתא כלשהיא, כגון: חשבונית/קבלה על פינוי פסולת כאמור. מכאן שלא הוכח הנטען על ידם ועל כן איני מוצא לנכון לפסוק פיצוי בגין ליקוי נטען זה.

סיכום פיצוי עבור ליקויי הבנייה

מן האמור מעלה עולה כי הפיצויים להם זכאים התובעים שכנגד בגין ליקויי הבניה שנמצאו מסתכמים בסך של 28,850 ₪.

עבודות שטרם בוצעו:

המומחה מטעם התובעים שכנגד פירט בסעיף 20 לחוות דעתו את העבודות שטרם בוצעו ובכלל זה, יציקות של קירות וקורות שונים, השלמה של החלוקה למחיצות פנים, יציקות באזור הבריכה ותיבת בטון לכיסוי נגלל הבריכה, ביצוע של מבנה החניה ויחידת הדיור וקיר הפרדה משותף עם השכן הדרומי. סה"כ העריך המומחה מטעם התובעים שכנגד את עלות העבודות שלא בוצעו בסך של 138,520.50 ₪ כולל מע"מ .

המומחה מטעם בית משפט העריך את השלמת העבודות שטרם בוצעו ובכלל זה ביצוע החנייה ויחידת הדיור, השלמת החלוקה למחיצות פנים, ביצוע קיר משותף עם השכן ויציקה אחרונה של הבית בסך של 60,000 ₪.

התובעים שכנגד טוענים בסיכומיהם כי הסוגייה נבחנה ע"י המומחה מטעם בית משפט על סמך דברי הצדדים בלבד ובהתבסס על הערכות כלליות בלבד, וזאת בניגוד לחוות הדעת של המומחה מטעמם המבוססת על בדיקה הנדסית שנעשתה בזמן אמת, עוד בטרם הושלמו עבודות אלו ע"י קבלנים אחרים.

אין בידי לקבל טענה זו של התובעים שכנגד, שלא הוכיחו את עלות העבודות הללו ולא ששילמו עבור ביצוען באמצעות אסמכתאות כלשהן.

זאת ועוד, גם לגבי חוות הדעת שהוגשה מטעמם ניתן לטעון כי היא מבוססת על טענותיהם בלבד, שכן המומחה מטעמם הסתמך על דבריהם בלבד. סעיף 20 לחוות דעתו אינו מגובה באסמכתאות כלשהן, תמונות, דפי כמויות, חישובים הנדסיים אלא טבלה שהוא עצמו עשה על סמך המידע שקיבל מהנתבעים בלבד.

דהיינו, לא הוצג בפני בסיס לכך שיש להעדיף את חוות דעתו של מומחה התובעים שכנגד על פני חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט , ולא מצאתי נימוק שיצדיק לסטות מקביעתו של מומחה בית המשפט בעניין זה .

לפיכך, אני פוסק כי בגין העבודות שטרם הושלמו, יש להפחית מהסכומים שהתובעת זכאית לקבל סך של 60,000 ₪.

פיצוי בגין עיכוב במסירת העבודות

התובעת טוענת כי בהסכם הפשרה מיום 16/07/14 (להלן: "הסכם הפשרה"), נרשם שימי האיחור המזכים את הנתבעים בפיצוי אמורים להיקבע על ידי מר מאיר שטרית , הממונה שמונה מטעם הצדדים כנאמן. לגישתה היות והנאמן לא קבע דבר בנוגע לימי האיחור, אין ביסוס לחיוב התובעת בגין עיכוב במסירת העבודות לידי הנתבעים.

הנתבעים, מנגד, מפנים לסעיף 4 להסכם הפשרה הקובע כדלקמן:
"4.ד. המשך העבודות יתחדשו ע"י התובעת בתוך ימים ויתבצעו, ברציפות, לפחות 5 ימים בשבוע, ע"י 3 פועלים לפחות, לא כולל מנסור, בהתחשב בימי החג של העובדים והיהודים.
4.ה. קנס לכל יום פיגורים במסירת המבנה, מעבר ל – 30.9.2014, יהיה 150 בתוספת מע"מ ויעלה ל 250 ₪ בתוספת מע"מ ליום, החל מתאריך 16.10.2014.
4ו. מנסור ישלח לצור ולנאמן כל יום דיווח יומי...".

לטענתם, התובעת נמנעה מלהביא את יומני הדיווח וכי יש להסיק מכך שלו היתה מציגה אותם כראיה, היה הדבר פועל לרעתה. בית המשפט התבקש ליתן לכך את הדעת ולחייב את התובעת בפיצוי בגין 8 חודשי איחור במסירת העבודות, בהתאם לסכום הפיצוי שנקבע בהסכם הפשרה - בגין 179 ימים (עד ליום 16/10/2014), 150 ₪ ליום (בתוספת מע"מ) 31,683 ₪; בגין 59 ימים נוספים (עד ליום 15/12/2014), 250 ₪ ליום ( בצירוף מע"מ) 17,405 ₪ ובסה"כ 49,088 ₪ .

המומחה מטעם בית המשפט חווה דעתו כי אין להאשים בעיכוב רק אחד מהצדדים והעריך כי האשמה של התובעת מתבטאת בשלושה חודשים, כ 90 יום, אשר ע ל פי אומדן הקנס שסוכם בהסכם הפשרה, מזכה בפיצוי של כ - 15,000 ₪.

לטענת התובעת, קביעות מומחה בית המשפט בעניין אינן מוצדקות ואין לחייבה בשל האיחור כלל , שכן בהעדר קביעה של הנאמן שמונה מטעם הצדדים בהסכם הפשרה, אין כל בסיס להערכותיו.

הנתבעים מתנגדים לקביעת המומחה כי מתוך 8 חודשי האיחור, יש לזקוף 3 חודשים בלבד לחובת התובעת. לטענתם, המומחה לא נימק את קביעתו, לא תמך אותה באסמכתאות כלשהן ו מדובר בקביעה שרירותית.

מכתבי הטענות של הצדדים עולה כי הנתבעים טוענים שאי העמידה של התובעת בלוח הזמנים נובעת מהעדר הק צאה מספקת של כוח אדם מצד התובעת או בעיות כלכליות אליהן נקלעה התובעת בעיטיהן לא שילמה לעובדיה ולספקים. לעומתם טוענת התובעת כי העיכובים נגרמו דווקא בשל התנהגות הנתבעים אשר לא שילמו לתובעת בזמן, דרישות אין סופיות לשינויים ותוספות מצד הנתבעים שהובילו לעיכובים, אי אספקה בזמן של חומרים ש האחריות להזמנתם ואספקתם הייתה מוטלת על הנתבעים, וכן תוכניות ביצוע שסופקו לתובעת המנוגדות להיתר הבנייה ואשר העירייה נקטה בהליכים למניעתם.

הצדדים טענו טענות אלו בכלליות, מבלי שהביאו עדויות או ראיות לתמיכה בטענותיהם. על כן, כאמור, בהתאם להסדר הדיוני ביון הצדדים, אחליט בנושא זה בהתאם לטענות, למסמכים שהוצגו בפני ולעדות מומחה בית המשפט, לפי סבירות הטענות, על פי שיקול דעתי.

העובדה שלא מונה נאמן כפי שהוסכם בהסכם הפשרה לא מצדיקה התעלמות מכך שבסופו של יום, בוצעו העבודות באיחור של 8 חודשים. איחור משמעותי זה יש בו כדי לזכות את הנתבעים בפיצוי אם כי לא מלא, שכן התרשמתי כי שני הצדדים אחראים בחלקים שווים לאיחור בביצוע העבודות.

לפיכך ולאחר ששקלתי טענות הצדדים נחה דעתי כי יש לזקוף חלק מהעיכוב לחובת התובעת ועל כן אני מחליט לחייבה בסך של 20,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

תקבולים ששולמו לספקים במקום התובעת

הנתבעים טוענים כי מיתרת התמורה שהיה עליהם לשלם לתובעת בגין העבודות עפ"י ההסכם יש לקזז סך של 59,122 ₪, אותו נאלצו לשלם לספקים במקום התובעת וזאת עקב בעיות כלכליות ו/או תזרימיות שהיו לתובעת באותה עת ועל מנת להימנע מעיכוב בביצוע העבודות ו/או אספקת חומרי גלם לאתר. הנתבעים טוענים בהקשר זה כי למעשה, התובעת לא הכחישה את עצם הטענה אלא טענה שהסכומים כבר קוזזו מהתמורה שקיבלה (בסעיף 10 לכתב ההגנה שכנגד) . הנתבעים טוענים שאין הדבר כך וכי גם המומחה מטעם בית משפט אישר את טענתם, בסעיף 30.4 לחוות דעתו.
התובעת מצידה טוענת שסכום זה, המוכחש על ידה, נכלל במסגרת הסכומים ש היא מודה בקבלתם על חשבון התמורה בסך של 361,315 ₪. עוד טענה התובעת כי הנתבעים לא צרפו אסמכתאות לתשלומים הנ"ל על ידם.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי הנתבעים לא הוכיחו את טענתם בסוגייה זו. הם לא הציגו ראיות לכך ששילמו את הסכומים הנטענים ישירות לספקים. ולא הציגו ראיות לכך שסכומים אלו מתווספים על הסכומים שהתובעת מודה שקיבלה ולא, נכללים במסגרתם.

הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים מלמד כי ניתן לנתבעים זיכוי בגין תשלום ששילמו עבור הכלונסאות (סך של 5,000 ₪) , זיכוי על תשלום ספק בניה ירוקה (סך של 37,288 ₪) וזיכוי על תשלום למודד (סך של 1,000 ₪). לא עלה בידי הנתבעים להביא ראיות לכך שהתשלומים הנטענים אינם אלו המצוינים בהסכם הפשרה, אלא נוספים.

זאת ועוד, התשלומים לספקים שהנתבעים מתייחסים אליהם נכללים בנספח התשלומים שצורף לחוזה בין הצדדים כחלק מהתשלום הכולל ולא כתוספת עליהם.

למעלה מן הצורך אציין כי מומחה בית המשפט לא קבע בחוות דעתו כי הנתבעים שילמו לתובע סכומים כלשהם מעבר לסכום המוסכם. אלא, שאם יקבע שאכן שולמו סכומים מעבר לתמורה שהתובעת מודה שקיבלה, אזי יש להפחיתם מהסכום שנקבע לטובת התובעת. למותר לציין כי סוגיית מתן תשלומים וקבלתם איננה במומחיות המומחה.

לנוכח האמור, אני קובע שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח ששילמו תשלומים לספקים במקום התובעת, ובפרט לא מעבר לסכומים שהתובעת מודה שקיבלה.

רכיבים נוספים שנתבעו ע"י הנתבעים

בנסיבות העניין ולאחר שמצאתי כי שני הצדדים אחראים במידה שווה לאיחור בביצוע העבודות וכי לצד הליקויים בבנייה, עדיין זכאית התובעת ליתרת תשלום בגין העבודות שביצעה, אין לפסוק במקרה זה עוגמת נפש לנתבעים.

כמו כן, משהעדפתי את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט על פני חוות הדעת מטעם הצדדים, אשר שתיהן מסתכמות בפערים גדולים מאוד ביחס לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, לא אפסוק למי מהצדדים החזר עלויות בגין חוות הדעת של המומחים מטעמם .

טענת התובעת בעניין חומרי בניה שנשארו בשטח

התובעת טענה שהשאירה בשטח עצים ובלוקים בשווי כולל של 22,000 ₪, שחלקם נותרו בידי הנתבעים וחלקם נשרפו על ידם. הנתבעים הכחישו טענות אלו.

טענות אלו של התובעת לא הוכחו ואני דוחה אותן.

סיכום

בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים היה על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 420,000 ₪, מתוך סכום זה שילמו הנתבעים לתובעת 287,000 ₪. כלומר, הסכום שנותר לתשלום לפי החוזה הינו 133,000 ₪. (הנתבעים שילמו לתובעת גם סכום נוסף על חשבון חלק מהעבודות הנוספות שביצעה, שמתקזז מול אותו חלק של העבודות הנוספות).

מסכום זה יש להפחית את שווי העבודות שלא בוצעו ב סך 60,000 ₪, ולהוסיף את שווי העבודות נוספות שכן בוצעו ולא שולם בגינן בסך של 21,152 ₪ .

עוד יש להפחית מסכום זה פיצויים להם זכאים התובעים שכנגד בגין ליקויי הבנייה שנמצאו בסך של 28,850 ₪ וכן פיצויים בגין עיכוב במסירת העבודות כאמור בסך של 20,000 ₪.

כלומר, בסיכום תוצאות התביעה והתביעה שכנגד, נותרו הנתבעים חייבים לשלם לתובעת סך של 45,302 ₪, בתוספת מע"מ כחוק.

סוף דבר

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 45,300 ₪ + מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪. סכומי הוצאות המשפט והשכ"ט ישולמו בתוך 45 יום מהיום, אחרת יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' אב תשע"ט, 07 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.