הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 33519-05-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל זכריה

התובעים (המשיבים):

  1. סלימאן מנדו
  2. סעיד מנדו

ע"י ב"כ עו"ד זידאן

נגד
הנתבע ( המבקש):
כנג' עזה
ע"י ב"כ עו"ד סאמר עלי

החלטה בבקשה לביטול צו המניעה הזמני
ולצירוף נתבע

מבוא
1. בפניי בקשה לביטול או צמצום צו מניעה זמני שניתן כנגד המבקש ביום 22.5.19 ב העדר התייצבות מטעמו.
בדיון שהתקיים בבקשה לביטול צו המניעה שוכנעתי כי יש מקום לברר את הבקשה למתן סעד זמני לגופה ובירור הבקשה נעשה באותו דיון. משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה לעניין היקף הסעד הזמני הוגשו סיכומיהם בכתב והתיק בשל למתן החלטה.

מטעמי נוחות ההתייחסות במסגרת החלטה זו תהיה לנתבע כאל המבקש ולתובעים כאל המשיבים.
בשולי ההחלטה אתייחס גם לבקשה 10 שהינה בקשה לצירוף בעל דין נוסף להליך.

תיאור ההליכים בתיק
2. תחילתו של תיק זה בבקשה לסעד זמני שהוגשה ביום 15.5.19 במסגרתה עתרו המשיבים להורות למ בקש להפסיק מיידית את כל העבודות שהוא התחיל בביצוען באמצעות כלים מכניים או הנדסיים לצורך הכשרה ו/או פיתוח או כל מטרה אחרת במקרקעין הידועים כחלקה 74 גוש 19509 בישוב בית ג'אן (להלן: המקרקעין).
בבקשה תואר כי ביום 14.5.19 נודע למשיבים שה מבקש החל לבצע עבודות כאמור בבקשה וזאת בניגוד לדין ומבלי שנערך פירוק שיתוף במקרקעין הנ"ל הרשומים על שם מספר בעלים , לרבות המשיב 2.

3. הבקשה לסעד הזמני במקור הוגשה ללא כתב טענות עיקרי ועל כן הוריתי על הגשתו.
ביום 16.5.19 הוגש כתב טענות עיקרי במסגרתו עתרו המשיבים להורות על פירוק השיתוף בחלקה .
בהחלטה מיום 19.5.19 עמדתי על נתונים שונים החסרים, הן בבקשה והן בכתב הטענות העיקרי , לרבות הצעת חלוקה ורישום מלוא התובעים . בנסיבות אלה לא מצאתי ליתן צו במעמד צד אחד, והדיון נקבע במעמד שני הצדדים ליום 22.5.19.

4. לקראת הדיון באותו מועד הגיש ב"כ המשיבים הודעה לפיה המבקש סירב לקבל לידיו את כתבי בית הדין וסירב לחתום על אישור המסירה . במעמד הדיון הוצגו לעיוני המסמכים המקוריים בעניין זה.
נוכח התנהלות המבקש, אש ר לא התייצב לדיון, ולבקשת המ שיבים ניתן צו זמני המורה למבקש להפסיק באופן מיידי ולהימנע מביצוע כל עבודות חפירה, הכשרה, פיתוח, בנייה וכל עבודה מסוג זה או דומה לה, תהא מטרתה אשר תהא , במקרקעין הידועים כגוש 19509 חלקה 74 בבית ג'אן וזאת עד למתן פסק דין בתיק העיקרי או החלטה אחרת במסגרת הבקשה לסעד הזמני (להלן צו המניעה) .

5. עוד נקבע כי האמור בהחלטה הקודמת לעניין הצורך בתיקון כתב התביעה וצירוף הצעת חלוקה, עומד בעינו וכי על ב"כ המשיבים לפעול לתיקון כתב התביעה וצירוף כל הנדרש בתוך 15 יום.
ביום 5.6.19 הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה, אשר לה נעתרתי בהחלטתי מיום 6.6.19.

6. ביום 29.5.19 הוגשה בקשת המבקש דנן לביטול צו המניעה האמור.
המשיבים הגישו תגובה מטעמם וה בקשה נקבעה לדיון ליום 13.6.19.
לאחר שנשמעו טיעונים קצרים של הצדדים, נקבע בהחלטה מאותו מועד כי הבקשה לסעד הזמני תישמע במעמד שני הצדדים ומתחילתה מהנימוקים שצוינו באותה החלטה . עוד נקבע שנטל ההוכחה בבקשה מוטל עדיין כפי שהיה מלכתחילה דהיינו: על המשיבים.

מטעם המשיבים הגיש תצהיר והעיד המ שיב מס' 1: מר סלימאן מנדו.
מטעם המבקש הגיש תצהיר והעיד המבקש בעצמו: מר כנג' עזה .

משלא עלה בידם כאמור להגיש להסכמה הוגשו סיכומיהם ואין מנוס ממתן החלטה.

תמצית טיעוני הצדדים
7. המבקש עתר לביטול צו המניעה ולחילופין לצמצומו הניכר מהטעמים הבאים:
העדר יריבות - העדר זכות לכאורה למשיב מס' 1 לעתור לפירוק השיתוף במקרקעין בשים לב לכך שהוא אינו רשום כבעל זכויות על פי הנסח ;
חוסר ניקיון כפיים בהגשת בקשה לסעד זמני - העדר גילוי מלא מצד המשיבים ביחס למכלול הפרטים הנדרשים לרבות אלו שאינם נוחים לעמדתם ושיהוי בנקיטת ההליך;
פגמים פרוצדוראליים בבקשה למתן צו המניעה, אי התקיימות התנאים הקבועים בדין למתן צו, אי הכללת כל הגורמים הנדרשים להליך ואי עמידה בנטל ההוכחה ;
מאזן הנוחות - נוטה לעמדת המבקש לעברו בשים לב לכך שאין בעבודות המבוצעות כדי ליצור מצב בלתי הפיך ו/או לסכל ביצוע פירוק השיתוף. נטען שמדובר בעבודות חקלאיות העולות בקנה אחד עם ייעוד הקרקע ותוכנית המתאר החלה עליה וללא פלישה לחלקם של המחזיקים האחרים בשטח;
חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש מאחר והמשיבים לא נקטו באותו הליך כנגד מחזיקים אחרים בקרקע כאשר אלה ביצעו עבודות פיתוח ובנייה.

עוד טען המבקש כי קיימת זהות בין הסעד הזמני דנן לבין הסעד המבוקש בהליך העיקרי; כי צו המניעה שניתן גורף יתר על המידה וביצוע העבודות החקלאיות ע"י המבקש לא יגרום למשיבים כל נזק בלתי הפיך מאחר וניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו במקרה ותתקבל התביעה לפירוק שיתוף והדבר יידרש במסגרתה .
8. המשיבים מתנגדים לבקשה לביטול הצו או צמצוצו מטעמים שונים, שאת חלקם לא מצאתי כלל רלבנטיים למחלוקת שבפניי בשלב זה ובכלל ועל כן אציין את ה עיקריים בלבד :
זכויות המשיבים ומעמדם - טענות המבקש ביחס לזכויותיהם של המשיבים בקרקע נוגדות את הרישום הקיים בפנקסי המקרקעין ולהוראת סעיף 125 לחוק המקרקעין;
מאזן הנוחות וזכויות לכאורה של המבקש עצמו - נטען כי המבקש אינו המחזיק בפועל באותה חלקה והעבודות מבוצעות בניגוד להסכם שיתוף שנכרת בין בעלי הזכויות במקרקעין. נטען כי במידה ותתקבל התובענה יש באותן עבודות כדי לסכל את ההליך של פירוק השיתוף או להכביד עליו;
לעניין השיהוי - נטען כי משנודע למשיבים בדבר העבודות המבוצעות ע"י המבקש בקרקע, הם עתרו מ יד לקבלת הסעד הזמני;
באשר ליתר טענות המבקש בדבר חוסר תום לב, שימוש לרעה בהליכי בימ"ש והעדר יריבות - נטען כי הן מצריכות בירור עובדתי שלא ניתן לעשותו במסגרת הבקשה דנן;
הפגמים הפרוצדוראליים תוקנו או שהינם ברי תיקון וכי אין זהות בין הסעד הזמני דנן שהתבקש (הפסקת העבודות) לבין הסעד שאליו עתרו המשיבים במסגרת ההליך העיקרי (פירוק השיתוף).

בסיכומיהם ציינו המשיבים כי בשלב זה של הדיון, עת תלויה ועומדת תביעה לפירוק שיתוף הנוגעת לזכויותיהם הקנייניות של הצדדים, הרי שביצוע עבודות פיתוח והכשרה ונטיעת שתילים עלולים לגרום למצב של קביעת עובדות בשטח כאשר ראוי שאלה ייקבעו במסגרת ההליך העיקרי. נוכח המחלוקת הקניינית בין הצדדים והצורך לשמירה על המצב הקיים עד להכרעה בהליך העיקרי, עתרו המשיבים להותיר את הצו הזמני שניתן על כנו כמות שהוא .

דיון והכרעה
9. לאחר עיון בבקשות, בתגובות, במסמכים שהוגשו ושמיעת העדים מטעם הצדדים שוכנעתי שאין מקום לבטל כליל את צו המניעה אלא יש לצמצמו כך שיאפשר למבקש לבצע עבודות במקרקעין ככל שמדובר בעבודות חקלאיות העולות בקנה אחד עם ייעוד המקרקעין ובמסגרת השטח המצוי בחזקת המבקש וזאת עד מתן החלטה סופית בהליך .
עוד יצוין כי כל פעולה שתינקט על ידי המבקש במסגרת ההליך מנקודת זמן זו ואילך לא תוכל להיחשב כהשבחה או להביא לשינוי בתוכנית חלוקת המקרקעין כפי שהייתה יכולה להיות מגובשת ערב נקיטת ההליך ויש מקום להקפאת מצב ולו באופן מתודולוגי על מנת למנוע שינוי מצב לרעה פעם שהוברר כי פני הצדדים לפירוק השיתוף.

מן העבר השני יובהר כי בכוונתי לקדם את ההליך באופן מזורז כך שאין בעצם הותרת צו המניעה על כנו בחלקיו העיקריים הנוגעים לביצוע עבודות בנייה כדי ליתן יתרון לא הוגן למי מהצדדים ול הביא להשתהות בבירור ההליך ואסביר.

בקשה לסעד זמני - המסגרת המשפטית
10. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לסעד זמני עליו לראות נגד עיניו בראש וראשונה את התביעה העיקרית המצויה בתיק. זאת מאחר ותכליתו של הסעד הזמני היא להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי ו/או ביצועו היעיל של פסק הדין (ראו לעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) 907). מכך נגזרת גם ההוראה בדבר הגשת כתב טענות עיקרי בצמוד לסעד הזמני מאחר ובית המשפט נדרש לבחון את הדברים בכפיפה אחת ובשים לב לממשק שביניהם.

תקנה 362 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות) דורשת התקיימותם של מספר תנאים מצטברים עת מתבקש בית המשפט להורות על מתן סעד זמני:
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת התובענה כשתנאי זה מגלם בחובו גם את סיכויי ההליך;
מאזן הנוחות המתבטא בשקילת הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים ככל שישנם כאלה;
שיקולי יושר וצדק - בית המשפט נדרש לבחון האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק, ראוי ומידתי בנסיבות העניין.

לעקרונות הבסיסיים הכלליים מצטרפים גם שיקולים קונקרטיים הנגזרים בכל מקרה לגופו דוגמת סיווג הסעד (צו מניעה או צו עשה) וההלכות הייחודיות לכל אחד מהסוגים; העדפה כללית מובנית לשימור מצב קיים על פני סעדים זמניים שמשמעם שינוי מצב קיים; בחינת קיומה של זהות הסעדים בין הסעד הזמני המבוקש והסעד העיקרי; עקרון תום הלב כעקרון על במשפט הישראלי ועוד.

ישנם מקרים בהם ימצא בית המשפט כי מבקש הגיע לפתחו בבקשה למתן סעד זמני כאשר הוא אינו נקי כפיים ו/או מבלי שפרש בפני בית המשפט את מלוא התשתית המתאימה - בין שזו נוחה לעמדתו ובין שלא - והדבר עשוי להוות שיקול לדחיית הבקשה או לאישורה בתנאים מתאימים.

שיקול נוסף שבית המשפט נדרש לברר הוא הממשק שבין הסעד הזמני ובין הסעד העיקרי המבוקש. כידוע, קיומה של זהות מוחלטת בין הסעד הזמני והסעד העיקרי מעוררת קושי מאחר והיא מובילה למצב בו המבקש מקבל מיד עם הגשת תביעתו את מלוא הסעד המבוקש על ידו (בהיבט זה) מבלי שניתנה לצד שכנגד האפשרות לפרוש את טענות הגנתו באופן מלא. עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה לא יהווה שיקול זה לבדו עילה לשלילת הסעד במקרים המתאימים לכך וכל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו .

נתון נוסף הוא כאמור נושא שינוי המצב הקיים לעומת המצב שהיה קיים ערב הבקשה . אם נאמר שסעדים זמניים הם חריג לכלל הרי ש צו עשה - המביא לשינוי המצב הקיים - הוא החריג שבחריגים.

לעניין שינוי הסעד הזמני - ברי כי בית המשפט שהיה מוסמך ליתן סעד זמני מלכתחילה, מוסמך גם - בהתקיים הנסיבות והתנאים המתאימים לכך - לשנות את הסעד הזמני שניתן על ידו מאחר וזה אינו מהווה מעשה בית דין. סעד זמני מעצם טיבו הינו החריג שבית המשפט ייטה להשתמש בו רק במקרים חריגים כפי שפורט לעיל ועל פי אותו רציונל גם יפעל לשנותו או לבטלו בהתקיים שינוי נסיבות המצדיקות זאת ולאחר שמיעת טענות הצדדים.
11. תביעות לפירוק שיתוף בדרך כלל מלוות בבקשות לסעד זמני אשר מיועד למנוע ממי מבעלי המקרקעין לשנות את המצב הקיים ערב הגשת התביעה ולקבוע "עובדות בשטח" לקראת פעולת פירוק השיתוף.
סעיף 37(א) ל חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 ( להלן- חוק המקרקעין) קובע כי כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. סעיף זה מבטא את ההנחה כי שיתוף במקרקעין אינו מצב רצוי, וכי יש לעודד את סיומו (רע"א 8233/08 כובשי נ' שוורץ, פסקה 9 (פורסם בנבו, 10.10.2010); ת"א (חי') 24336-05-15 סלמאן סלימאן שעבי נ' עלי אבו אלנעאג (פורסם בנבו, 7.6.15)).

במקרקעין משותפים כאשר בעלות כל אחד מהבעלים מתפשטת על כל אתר ואתר במקרקעין, אין לשותף כלשהו זכות קניינית בחלק מסוים מהחלקה (ראה לעניין זה סעיף 27 לחוק המקרקעין). לכל השותפים גם יחד עומדת הזכות לשימוש רגיל וסביר במקרקעין בהתאם לסוג המקרקעין, ייעודו והוראות הדין. שימוש שאינו עולה בגדר שימוש רגיל וסביר מצריך הסכמת יתר השותפים. לפיכך, מאחר ועבודות בנייה במשמען הרגיל אינן בגדר "שימוש רגיל" במקרקעין על פי הוראת סעיף 31 לחוק, הרי שנדרשת הסכמת כל הבעלים לביצוען.

מושכלות ראשונים הם כי הזכות לעתור לפירוק השיתוף שמורה לכל אחד מהבעלים הרשומים ובית המשפט ככלל לא אמור להידרש לבחינת זכויותיהם של טוענים לזכות, שטרם נרשמו כבעלים , והדברים בוודאי נכונים בעת בחינת בקשה למתן סעד זמני בשים לב לנטל המוטל בשלב דיוני זה .
במאמר מוסגר אציין כבר עתה כי בענייננו לדוגמא המשיב 1 אינו רשום כבעל זכויות אלא הציג טיעוניו מכוח היותו זכאי להירשם כבעלים לפי צו ירושה שניתן כבר לפני כ - 15 שנה מבלי שהונח הסבר כלשהוא מדוע הבעלות לא נרשמה עד היום ואילו שינויים חלו, אם בכלל , בסוגיית הבעלות. בעניין זה מצאתי טעם בעמדת המבקש באשר לאי גילוי מלא מצד המשיבים.

ככלל, ובהעדר נסיבות חריגות המצדיקות אחרת הפירוק ייעשה בין הבעלים הרשומים בלבד, תהא זהותם אשר תהא. הסכם חלוקה קודם בין הצדדים או חלוקה בעין שהייתה נכונה ערב הגשת התביעה יכולים להוות שיקולים רלבנטיים בעת קביעת אופן פירוק השיתוף ואולם אין הם לבדם מכריעים את גורל הפירוק או את אופן הפירוק אלא מהווים שיקול נוסף במניין השיקולים .

עם זאת על מנת למנוע עיכובים מיותרים או מתן יתרון בלתי הוגן למי מהצדדים שנוקט בפעולות חד צדדיות, בית המשפט ייטה במרבית המקרים לאסור על פעולות בנייה או הכשרה או פעולות אחרות שיש בהן כדי לייצר את אותה השפעה חדשה על תוצאת הדברים.

מנגד, בית המשפט לא ייטה להתערב בביצוע פעולות שאין בהן כדי להשפיע באופן ממשי על החלוקה ו/או על זכויות הצדדים כאשר הן עולות בקנה אחד עם ייעוד הקרקע והכול כמובן בכפוף לדיני התכנון והבנייה והוראות כל דין אחר וזאת בשים לב לכך שעצם נקיטת הליך הפירוק נעשה במועד שרירותי ומלאכותי משהו שנקבע על ידי יוזם ההליך ואין בה כשלעצמה כדי לשנות מזכויותיו ומעמד ו של בעל המקרקעין באופן מהותי .
עד כאן המתווה המשפטי הכללי.

מן הכלל אל הפרט
12. הערה מקדמית:
כפי שפורט לעיל הרי שהבקשה דנן הוגשה בעקבות עבודות בנייה לכאורה במקרקעין נשוא הצו, עבודות שטיבן לא הובהר באופן מלא. רק לאחר מתן הוראה על הגשת כתב טענות עיקרי, הוגשה התביעה לפירוק השיתוף.
הגם שכתב התביעה הפורמאלי הוגש, הרי שהגשתו נעשתה שלא על פי הוראות הדין הרלבנטי בשים לב לכך שלא כל הבעלים הרשומים בנסח הטאבו נכללו בו ולא הוצגה במסגרת ו הצעת חלוקה מצד התובעים .
על הפגמים הנ"ל כבר עמדתי והם היוו שיקול בעת בחינת הצורך במתן סעד ארעי - שלא ניתן - וההחלטות מדברות בעד עצמן.

זה המקום לומר כי גם אם המשיבים הם יוזמי הליך פירוק השיתוף הרי שאין הם האדונים לו. הדין, והדין לבדו, הוא - הוא אדון ההליך.
כבכל הליך משפטי ובמיוחד בהליך של פירוק שיתוף במקרקעין שהינו הליך מהותי שהשפעתו הינה לדורות, אין בידי המשיבים לבור לעצמם רק את בעלי הדין הנוחים להם או את המתווה הדיוני הנוח להם על חשבון זכויותיהם של גורמים אחרים בהליך וכלל המתדיינים בשים לב לזמן השיפוטי המוקדש לכך.
יתרה מכך: לטעמי , עליהם - כיוזמי ההליך בכלל והבקשה לסעד הזמני בפרט - לעמוד בכל החלטות בית המשפט והוראות הדין והפסיקה באופן דווקני לעניין הגילוי הנאות והמלא, ניקיון הכפיים ותום הלב. אכן התובעים/המשיבים יזמו את ההליך ואולם פעם שהם יזמו אותו - וכל עוד ההליך מתנהל - עליהם לעמוד ב מלוא הנדרש מהם לצורך קידומו ומיצויו ובלוחות הזמנים שנקבעו וייקבעו על ידי בית המשפט .

13. עוד יצוין טרם נידרש לבקשה לגופה כי טענות שני הצדדים חורגות בהרבה מהדרוש להכרעה בסעד הזמני ועל כן ההתייחסות תהיה לטענות הרלבנטיות להכרעה בבקשה זו ובה בלבד. יתר הטענות תוכלנה להיבחן במסגרת התיק העיקרי הן בשים לב להיקפן והן בשים לב לבירור העובדתי הנגזר מהן. משכך, כל טענה שלא תיבחן במסגרת דיונית זו אין פירוש הדבר דחייתה לגופה אלא הותרתה לשלבים מאוחרים יותר של ההליך ועל פי הצורך.

14. ועתה נבחן את הבקשה על פי הפרמטרים הקבועים לכך בדין ובפסיקה.

באשר לקיומן של ראיות לכאורה - כידוע לכל, לכל בעלים רשום יש זכות לעתור לפירוק שיתוף במקרקעין. צודק המבקש בטענתו כי המשיב 1 אינו רשום כבעלים רשום בחלקה (צו הירושה אינו מספק בשלב זה של ההליכים ובעת בחינת בקשה לסעד זמני, שגם הגילוי בה לכאורה לא היה מלא דיו ) ואולם המשיב 2 רשום כבעלים ומכוח זה קיימות ראיות לכאורה המצביעות על אפשרות העומדת לו לעתור לפירוק השיתוף.
יובהר שוב כי לא יתאפשר בירור ההליך לגבי גורמים שאינם רשומים כבעלים ולא יתאפשר קידומו מבלי שיצורפו גורמים שרשומים כבעלים ולא צורפו ובעניין זה לא נחה דעתי מהסברי המשיבים.

על פי הפסיקה עבודות "בנייה" אינן יכולות להוות שימוש רגיל מבלי שניתנה להם הסכמה של יתר הבעלים ועל כן ככל שהמבקש מבצע עבודות בנייה - נתון שכשלעצמו לא הוכח באופן מספק - ניתן יהיה לומר כי לכאורה עשויה לקום פגיעה בזכויותיהם הקנייניות של המשיבים . משכך, וכי עתירת המשיבים לפירוק שיתוף ומניעה זמנית של בנייה או שינוי מצב קיים על ידי המבקש הינה לכאורה זכות הנתמכת בראיות לכאורה, שלא נסתרו בשלב זה שדי בה לצורך שלב דיוני זה.
מבלי להידרש לעצם הצורך בהוצאת היתר בנייה לעבודות המבוצעות - שכפי שציינתי לא פורטו על ידי המשיבים בבקשתם באופן מספק - הר י שברי כי המבקש אינו רשאי לבצע עבודות בנייה הטעונות היתר ללא היתר. הדברים ברורים מאליהם. ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר ללא היתר, יש בו כדי לפגוע בזכויות הצדדים, השותפים בחלקה, ובמערך התכנוני הקיים (ראה לעניין זה ע"א 5522/12 דויק נ' הרב יצחק רלב"ג (פורסם בנבו, 27.7.14)).

ושוב: לא הונחה בפניי תשתית עובדתית מספקת באשר לאופי העבודות המבוצעות על ידי המבקש כאשר המבקש מחד טוען כי מדובר בעבודות בעלות אופי חקלאי (לרבות בניית טרסה) ואילו המשיבים טוענים כי מדובר בעבודות הכשרה לקראת בנייה ואולם לא הביאו ראיות מספיקות לקביעת ממצא בעניין זה.
בהעדר אפשרות לקבוע חד משמעית מה סוג העבודות שבוצע הרי שאין בידי לקבוע האם הן טעונות היתר, אם לאו, ובעניין זה הסמכות מסורה לוועדה המקומית הרלבנטית.

אציין עוד כי כפי שעולה מהבקשות, מהתצהירים, מעדויות הצדדים וה טיעונים שהועלו בפניי הרי שקיימת מחלוקת לגבי הזכויות הקנייניות במקרקעין ובנוגע ל שאלת הבעלות, ובין היתר ביחס לאותו חלק ספציפי שהמבקש מבצע בו לכאורה את העבודות שהיוו בסיס להגשת הבקשה במועד הגשתה (ראה לעניין זה דבריו של העד סלימאן בס ע' 9- 12, בעמ' 7 , בסע' 11- 16 בעמ' 8 ובסע' 3- 5 בעמ' 11 לפרוט' ודבריו של המבקש מר כנג' בסע' 25- 30, בעמ' 11 לפרוט').

מהות המחלוקת בין הצדדים לא תוכל להתברר במסגרת הסעד הזמני אלא לאחר דיון לגופו במסגרת התביעה העיקרית שהוגשה ולאחר בחינת חוות דעת המומחה שימונה לבחינת פירוק השיתוף המתאים לחלקה המדוברת.

בשלב דיוני זה, כאשר מדובר ב בקשה לסעד זמני שהיקף הדיון בה מטבע הדברים מצומצם ולכאורי, אין ביכולתי להכריע על סמך הראיות שהובאו בפניי מה היקף הזכויות המדויק של הבעלים המשותפים ואם זכויות כל בעל בקרקע הוגדרו באופן מפורש או מכללא בעבר, אם במסמכים ואם בע"פ . הקביעה לצורך בקשה זו תיעשה באופן לכאורי על פי מצב הדברים כפי שמשתקף מהבקשה ובאופן זמני עד התבהרות התמונה הקניינית.

מנגד יש לקצוב מועדים לבירור מצב הדברים הקנייני עובר לפירוק השיתוף כך שלא יהיה בו כדי לפגוע בזכויות המבקש ללא הגבלת זמן, בשים לב לכך שעד היום לא נצרכו המשיבים לפירוק השיתוף , וכי נושא בעלותם שלהם - להבדיל מבעלותו הרשומה של המבקש - היא שמעוררת קושי ראשוני ברור.

לעניין הזהות בין הסעד הזמני לסופי -
במסגרת התביעה העיקרית המשיבים עתרו לפירוק השיתוף ב נוגע לזכויותיהם במקרקעין של הצדדים ושל צדדים רלבנטיים אחרים, ואילו במסגרת הסעד הזמני המשיבים עתרו למתן צו מניעה להפסקת ביצוען של העבודות במקרקעין ע"י המבקש.
לא ניתן לומר כי סעדים אלה הינם זהים ועל כן אני מקבלת את טענת המשיבים כי אין בסיס לטענות המבקש בעניין זה. כאמור לעיל במקרים של תביעות לפירוק שיתוף , מתן סעד זמני למניעת שינויים במצב הקיים ערב הגשת התביעה הינו מקובל.

באשר לטענת השיהוי -
על פני הדברים גם דין טענה זו להידחות.
צו המניעה מתייחס לביצוע עבודות בנייה שהחלו רק לאחרונה , בסמוך להגשת הבקשה, ולא לעבודות שנעשו לפני זמן רב. המבקש עצמו אישר כי החל לאחרונה בביצוע עבודות שונות, שלטעמו הינן עבודות חקלאיות גרידא , הגם שאישר כי אפשר ויש בהן כדי להשביח את הקרקע. על כן לא ברורה לי טענת השיהוי לעניין הסעד הזמני ואין בידי לקבלה.

באשר למאזן הנוחות שהוא המבחן העיקרי בבקשה לסעד זמני -
כאמור, מצאתי טעם בטענות שני הצדדים ביחס למחלוקת שביניהם:
מחד טענות המבקש כי הינו בעלים רשום שזכותו מתפרשת לכאורה על כלל החלקה, הגם שהפעולות המבוצעות על ידו נעשו במסגרת חלקו במקרקעין כפי שנמכר לו לפני שנים רבות ועולות בגדר שימוש סביר ורגיל. טענה זו לא עלה בידי המשיבים לסתור לפחות בשלב זה.
מנגד - טענות המשיבים כי הם מעוניינים עתה לפעול לפירוק השיתוף בחלקה וכי כל פעולת בנייה או פעולה משמעותית אחרת יש בה כדי לפגום או להכשיל זאת. בשים לב לכך שרשומים בעלים נוספים במקרקעין הרי שאפשר וטענתם של המשיבים יפה לא רק ביחס למשיב 2 - הרשום כבעלים - אלא עשויה להיות יפה גם ביחס לבעלים אחרים של המקרקעין.

15. לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים והטענות, שמיעת העדים מטעם הצדדים ובשים לב לכך שהליך של פירוק שיתוף תלוי ועומד ביחס למקרקעין, שוכנעתי כי אין מקום לביטול גורף של צו המניעה בשלב זה אלא מאזן הנוחות בין הצדדים יוגשם באופן מיטבי על ידי צמצומו באופן חלקי ואסביר.

כאמור לא עלה בידי מי מהצדדים לשפוך אור מלא ומהימן על העבודות שבוצעו בקרקע והיוו את הזרז להגשת הבקשה לסעד הזמני.
בידי המשיבים לא עלה להראות כי מדובר בפעולות להכשרה לקראת בנייה דווקא ומנגד לא שוכנעתי מהסברו של המבקש כי מדובר בעבודות חקלאיות שדווקא עתה - כ 19 שנה לאחר רכישת המקרקעין - התעורר הצורך העז בביצוען, בשתילת עצים חדשים וכיו"ב.
בזהירות המתבקשת בשלב זה של ההליכים אציין כי התרשמתי במעמד הדיון כי שני הצדדים מגלים טפח ומכסים טפחיים. ואולם בסופו של יום אין לבית המשפט אלא את שעיניו רואות ואת הוראות הדין וההלכה הפסוקה בראי נטל ההוכחה והרף הדרוש בשלב דיוני זה .

בשים לב להחלטות במקרים דומים אחרים סבורני כי ביטול כליל של צו המניעה ומתן אפשרות לביצוע כל עבודה שהיא במקרקעין עלול להקשות ע ל ביצוע הליכי החלוקה נשוא התובענה העיקרית ו עלול לסכל או לסרבל את הליך פירוק השיתוף. המשך ביצוע העבודות - שטיבן לא הובהר דיו - עלול להביא לפגיעה ממשית בזכויות המשיבים ולקביעת עובדות בשטח שיתכן ויהיו בלתי הפיכות. אזכיר כי אנו בשלב של סעד זמני ולא ניתן לקבוע מסמרות באשר לאפשרות הסיכול או ההכבדה והדברים הינם ברמה לכאורית בלבד.

יפים לענייננו הדברים שנקבעו בע"א 334/98 מחמוד מוסא נ' גמאל מינזל (פורסם בנבו, 28.3.99), כדלקמן:
"פירוק שיתוף במקרקעין הוא הליך מורכב שבו נלקחים בחשבון שיקולים קרקעיים, משפטיים וכלכליים כאחד. אין ספק כי הבניה שהמשיב מבקש לבצע בחלקה תביא לקביעת עובדות בשטח, דבר העלול להקשות על בית המשפט בבואו להחליט מהי הצעת החלוקה הצודקת והטובה ביותר. למעשה, הקמת תחנת דלק תהווה עשיית דין עצמי בידי המשיב אשר במו ידיו יקבע כי השטח שעליו תוקם הוא השטח שבית המשפט צריך לפסוק לו. אין לקבל גישה זו".

במקרה דנן הנזק שעלול להיגרם למשיבים, באם לא יינתן הסעד הזמני או יבוטל כליל, עשוי לעלות לאין שיעור על הנזק שעלול להיגרם למבקש.
המבקש ממילא לא הסביר מהי הדחיפות המיוחדת שקיימת, אם קיימת, בביצוע העבודות המתוארות על ידו ובעדותו הנינוחה והשלווה הסביר כי הדברים נעשים ללא סיבה מיוחדת או דחיפות מיוחדת אלא מתוך רצון כללי להשביח את חלקו ולטפח אותו. המבקש לא טען וממילא לא הוכיח כי קיימת דחיפות או נחיצות מיוחדת בבניית הטרסה או בשתילת עצים חדשים דווקא עתה והדברים משפיעים על מאזן הנוחות. המבקש בעצמו אישר באמצעות בא כוחו כי אין מדובר בעבודות בנייה אלא בעבודות של "עקירת עצים והזזת סלעים" ועל כן גם הנזקים שעשויים להיגרם לו מאי האפשרות לבצע את העבודות הינם נמוכים יותר.
עם כל הכבוד לעמדתו לפיה הוא לא יעמוד על פיצוי במקרה שייקבע כי החלק בו הוא פועל לא יהיה במסגרת חלקו במועד החלוקה בפועל, הרי שאין באמירה כללית ולא מחייבת זו כדי להצדיק שינוי מצב קיים באופן שיש בו כדי להשפיע על שורה של בעלים נוספים.

מתן צו המניעה המבוקש מבטיח כי לא יבוצעו עבודות בניה שיש בהם כדי לשנות את פני הקרקע עד להכרעה בתובענה . בשלב זה של הדיון, לפני קיומו של בירור מעמיק בזכויות הצדדים ובטענותיהם, השיקול של שמירת המצב הקיים הינו שיקול מכריע. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר הסעד הזמני נדרש לשם הגנה על זכויות קנייניות ונוכח קיומם של צדדים שלישיים ו/או בעלי זכויות אחרים בנכס העלולים להיפגע במידה ולא יינתן הצו כאמור או יישאר על כנו בחלקו הארי .
יחד עם זאת, לא מצאתי כל הצדקה עניינית למנוע מהמבקש לבצע עבודות חקלאיות בקרקע ככל שמדובר בפעולות שגרתיות כמותן עשה המבקש או בעלים אחרים באותה חלקה בשנים עברו, עובר להגשת ההליך, ככל שאלה עולות בקנה אחד עם ייעוד המקרקעין ועם שימוש רגיל וסביר של המבקש בחלקו הנטען , בדומה לאחרים.
לא שוכנעתי כי יהיה בביצוע עבודות חקלאיות בקרקע - שאינן כוללות עבודות בנייה מכל מין וסוג שהוא לרבות בניית טרסה שגם אותה אינני מתירה בשלב דיוני זה - כדי לשנות את מצב הדברים בכל הנוגע להליך פירוק השיתוף בחלקה ו/או כדי לגרוע מכל זכות קניינית של מי מהמשיבים ו/או הצדדים האחרים.
לעניין נטיעת עצים חדשים - בכפוף לכך שנרשמה התחייבות המבקש לכך שהוא מודע לכך שמדובר בעצים חדשים שניטעו על ידו בסמוך או לאחר נקיטת ההליך וכי הוא לא יהיה זכאי לכל פיצוי בגינם ככל שבסופו של יום הם לא ייכללו בשטח המוקצה לו - הרי שלכאורה גם בעניין זה לא צריכה להיות מניעה בשים לב לייעוד הקרקע .
ככל שיש למבקש או לבא כוחו ספק לעניין פעולות מותרות ואסורות על פי צו המניעה הרי שפתוחה בפניהם הדרך לעתור בשאלה מתאימה לבית המשפט טרם נקיטת פעולות מאחר וכל הפרה של צו המניעה תתקבל בחומרה.

כמו כן בשים לב לכך שבהעדר המבקש לא נקבעה ערובה כנגד מתן צו המניעה בדיון הראשוני הרי שיש מקום לקבוע ערובה הולמת עתה שאחרת צו המניעה יעמוד על כנו ללא כל ערובה כנדרש בדין .

לסיכום חלק זה של ההחלטה:
צו המניעה שהוטל ביום 22.5.19 יישאר על כנו באופן שייקבע להלן אך זאת בכפוף להפקדת ערובה על ידי המשיבים, ביחד ולחוד, במזומן או בערבות בנקאית בלתי חוזרת לטובת המבקש של 50,000 ₪. ההפקדה תבוצע עד ליום 1.8.19 שעה 11:00 בבוקר בקופת בית המשפט .
בהעדר הפקדה במועד הנ"ל יפקע הסעד הזמני מאליו באותו מועד.

ככל שתבוצע ההפקדה עליה הוריתי במועד הנ"ל, צו המניעה מיום 22.5.19 יוסיף לעמוד על כנו בכל הנוגע לביצוע עבודות בניה, הכנה לבנייה וכל פעולה נלווית אחרת הקשורה בבנייה במקרקעין. הצו יצומצם כך שהוא לא יחול על ביצוע עבודות חקלאיות שוטפות, לרבות עקירת עצים ושתילתם והכול בכפוף לאמור בהחלטה זו בחלק זה ובחלק האופרטיבי שבסופה .

לעניין הבקשה לצירוף נתבע – בקשה מספר 10
16. במסגרת ההליך הוגשה בפניי בקשה לצירופו של מר קאסם סלימאן סאלח כנתבע בתביעה העיקרית וכצד בבקשה לסעד הזמני , וזאת נוכח טענתו בדבר היותו אחד הבעלים של המקרקעין נשוא התביעה.
בבקשה נטען כי זכויותיו הקנייניות של המבקש אינ ן רשומ ות בפנקסי המקרקעין ואולם הוא מחזיק ומשתמש בקרקע משנת 1972 על פי ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 17.7.72 ועל פי כתב חיג'י משנת 1972. נטען כי המבקש הינו צד רלבנטי להליך וכי צירופו נדרש לשם הכרעה בשלמות בפלוגתאות העומדות לבירור במסגרת התביעה. לתמיכה בגרסתו אודות זכויותיו בקרקע צירף המבקש מסמכים שונים לבקשתו.

המשיבים/התובעים מתנגדים לבקשה.
לטענתם, לבית משפט זה לא מוקנית הסמכות העניינית לדון בטענת בעלות במקרקעין. נטען עוד שאין לייפוי הכוח הבלתי חוזר והחיג'י שצורפו לבקשה כל תוקף משפטי וזאת נוכח הוראת סעיף 81 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969.
עוד נטען כי לדחות את הבקשה מכוח הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 ובהעדר יריבות. נטען שהמבקש אינו בעל זכות קניינית בקרקע ו/או אינו בעל זכות רשומה בפנקסים ומשכך הוא אינו יכול להיות צד בתביעה לפירוק שיתוף.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובשים לב לשלב בו מצוי ההליך - לא מצאתי להיעתר לבקשה בשלב זה וזאת מטעמים של יעילות הדיון וסמכות עניינית, ואולם ההחלטה תיגזר באופן שווה ביחס לכל הצדדים שאינם רשומים כבעלי זכויות בהליך בבחינת: "הפוסל- במומו פוסל".
בית משפט זה אינו מוסמך לדון בסוגיות שעניינן בעלות במקרקעין והליך של פירוק שיתוף אינו ההליך המתאים להידרש לכך כעניין שבגררא. הדבר יביא לסרבול של הליך שעל פניו נראה כבר עתה מורכב ולפתיחת חזית דיונית נוספת חדשה שאין מקום לה.
פתוחה הדרך בפני המבקש לעתור לבית המשפט המחוזי לעניין קביעת בעלותו ורישומו כבעלים. בשלב זה וכל עוד לא נקבע אחרת על ידי או על ידי ערכאה גבוהה יותר - אין מקום להיעתר לבקשה.
אזכיר כי צירוף בעל דין דרוש להליך לפי תקנה 24 לתקנות נועד להבהיר ולייעל בירור פלוגתאות ומחלוקות ולא מצאתי כי צירוף כאמור ישיג מטרה זו אלא ההפך הוא הנכון.

יתרה מכך: ככל שלעמדת המבקש אין מחלוקת של ממש בין הצדדים אודות זכויותיו הרי שהפנייה לבית המשפט המחוזי יכולה להיעשות בהסכמה. ככל שאין הסכמה כאמור (כעולה מטענות המשיבים) הרי שהדבר אך תומך במסקנה כי צירופו אך יביא להכבדה על בירור ההליך וזאת בנושא שממילא אינו בסמכותו של בית משפט השלום.

עם זאת, בשים לב לעיקרון השוויון בין בעלי הדין השונים הרי שנושא הרישום בנסח הטאבו, והחלת ההליך על הגורמים הרשומים יפה לכל הנוגעים בדבר ולא רק לגורם שביקש להצטרף במסגרת בקשה 10 . הדברים נכונים ביחס למשיב 1 וכל בעלי הדין חדשים שצורפו במסגרת כתב התביעה המתוקן.
על כל הגורמים הנ"ל להסדיר רישומם בלשכת רישום המקרקעין לאלתר.

במסגרת החלטה זו תינתן אורכה של 60 יום לכל הצדדים המעורבים להסדיר רישומם בנסח המקרקעין על מנת שניתן יהיה להמשיך ולקדם את ההליך באופן ראוי ומיטבי בראי התקנות החדשות שרוחן כבר שורה על בתי המשפט ופסיקותיהם.

בשלב זה בקשה 10 - נדחית ללא צו להוצאות. ככל שיעלה בידי המבקש בבקשה 10 להסדיר מעמדו בתוך 120 יום מהיום הוא יהיה רשאי לפנות בבקשה חדשה.

למען הסר ספק מדובר בהחלטת ביניים שאינה יוצרת מעשה בית דין ואינה מביעה עמדה לגבי עצם סיכויי המבקש בבקשתו לגופה או מעמדו במקרקעין שלא נבחנו על ידי במסגרת דיונית זו מטעמי יעילות בשים לב לתוצאה אליה הגעתי .

סוף דבר
17. לאחר ששקלתי את כל השיקולים שהובאו לעיל ובשים לב לעקרונות העומדים בבסיס מתן סעד זמני ושינויו על פי הצורך, מאזן הנוחות בעת הזאת , הסעדים הכלולים בתביעה העיקרית בהליך שבפניי ויתר הנסיבות הצריכות לעניין - אני נעתרת לבקשת המבקש כפי שצומצמה על ידי בא כוחו במסגרת הדיון שהתקיים בתיק באופן הבא ומורה כדלקמן ביחס למכלול ההיבטים הנדרשים לתיק בשלב זה :

א). צו המניעה שהוטל ביום 22.5.19 יישאר על כנו באופן שייקבע להלן אך זאת בכפוף להפקדת ערובה על ידי המשיבים, ביחד ולחוד, במזומן או בערבות בנקאית בלתי חוזרת לטובת המבקש של 50,000 ₪.
ההפקדה תבוצע עד ליום 1.8.19 שעה 11:00 בבוקר בקופת בית המשפט.
המזכירות לא תקבל הפקדה באיחור ללא החלטה מתאימה.
בהעדר הפקדה במועד הנ"ל יפקע הסעד הזמני מאליו באותו מועד.

ב). ככל שתבוצע ההפקדה עליה הוריתי צו המניעה מיום 22.5.19 יוסיף לעמוד על כנו בכל הנוגע לביצוע עבודות בניה, הכנה לבנייה וכל פעולה נלווית אחרת הקשורה בבנייה במקרקעין. הצו יצומצם כך שהוא לא יחול על ביצוע עבודות חקלאיות שוטפות, לרבות עקירת עצים ושתילתם והכול בכפוף לאמור בהחלטה זו. העבודות החקלאיות תבוצענה באופן שלא יהיה בהן כדי לשנות או להסיט גבולות החלקה הספציפית והחלקות האחרות על פי הסכם החלוקה בפועל לפיו פועלים הצדדים עד היום וזאת מבלי להביע עמדה לעניין אופן הפירוק בסופו של יום .

ג). הוצאות הבקשות לסעד הזמני ולביטולו בסך 5,000 ₪ יהיו חלק מהוצאות ההליך ויוטלו על הצד הרלבנטי על פי תוצאותיו בתום ההליך .

ד). בקשה מספר 10 נדחית ללא צו להוצאות.
ככל שיחול שינוי במצבו המשפטי של המבקש הוא רשאי להגיש בקשה נוספת בתוך 120 יום.

ה). כל בעלי הדין הטוענים לזכות מכוח ירושה, שאינם רשומים כבעלים בנסח הטאבו על פי חלקם ופרטיהם האישיים, יפעלו להסדיר את הרישום בתוך 60 יום מהיום.
ימי הפגרה במניין הימים.
ב"כ התובעים יגיש נסח טאבו עדכני עד ליום 7.10.19 ובקשה לתיקון כתב התביעה בצמוד לו.

ו). הצדדים רשאים להביע עמדתם לעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת אפשרויות פירוק השיתוף או הודעה על מומחה מוסכם עד ליום 7.10.19 על מנת לקדם את פירוק השיתוף בתיק העיקרי. בהעדר הודעה כאמור ימונה מונה על פי שיקול דעת בית המשפט בהנחה שכל יתר ההחלטות קוימו כסדרן.

ז). אי עמידת התובעים בהחלטה ובמועדים הנ"ל תביא למחיקת הבקשה לסעד הזמני ביום 1.8.19 התביעה ביום 10.10.19 על פי העניין וללא התראה נוספת.

בכפוף לעמידת הצדדים בכל האמור לעיל נקבע לתזכורת במעמד ב"כ ליום 4.11.19 שעה 10:00.

המזכירות תמציא ההחלטה +זימון לדיון לצדדים ותביא התיק לעיון ביום 10.10.19.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.