הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 24618-04-15

בפני
כב' השופט ג'מיל נאסר, שופט בכיר

תובעים

1.אחמד חסין עאסלה
2.סאלח אחמד עאסלה
3.עלי חסין עאסלה
4.לוטוף חסין עאסלה
5.מחמוד חסין עאסלה
6.מוחמד חוסין עאסלה
7.סאלח חסין עאסלה
8.אחמד אסמאעיל עאסלה
9.מוחמד אסמאעיל עאסלה
10.יוסף אסמאעיל עאסלה
11.עומר עלי עאסלה
12.ח'אלד עלי עאסלה

נגד

נתבעת

מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ

פסק - דין

1. המדובר בתביעה כספית בגין נזקים אשר נגרמו לשתי חלקות מקרקעין שבבעלות התובעים, מספר 11 ו – 13 בגוש 19378 מאדמות העיר עראבה. התובעים טוענים כי עקב זרימת מי ביוב שבאחריות הנתבעת אל שתי החלקות הנ"ל, נגרמו נזקים למטע הזיתים.

2. בתיק מונו שני מומחים מטעם בית המשפט בתחום האגרונומי.

המומחה הראשון (מר יגר נבו) הגיש את חוות דעתו ובנוסף נחקר נגדית אודותיה בבית המשפט. בהמשך לכך, הוגשה בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה הנ"ל, בקשה אשר נדחתה על ידי .

3. יחד עם זאת, בהחלטה מיום 22/1/19 ציינתי הן את הנימוקים שהביאו אותי לדחיית העתירה לפסילת חוות דעת המומחה מחד, ומאידך, את הלבטים שנותרו אצלי בכל הקשור לאפשרות להכריע במחלוקת על סמך ממצאי חוות הדעת הנ"ל.

עקב כך, מיניתי מומחה נוסף באותו תחום, השמאי אייל שפירא, אשר הגיש את חוות דעתו בהתאם לכתב המינוי, מבלי שהובאה לידיעתו חוות הדעת של המומחה הראשון.

3. הסכמה דיונית: ב"כ הצדדים הגישו הודעה מוסכמת לפיה הם מוותרים על קיום חקירות נגדיות בתיק, ולכן ביקשו לבטל את ישיבת ההוכחות. הם הסכימו כי יוגשו טיעונים בכתב על סמך החומר בתיק בית המשפט לצורכי מתן פס"ד מנומק (שלא על דרך הפשרה).

4. התובעים טוענים בתביעתם (הן המקורית והן המתוקנת), וכן בסיכומי טענותיהם שהוגשו בהתאם להסדר הדיוני, כי הנתבעת אחראית להצפת שתי החלקות שבבעלותם במי ביוב, דבר שהביא לנזק רב וכבד ל – 26 עצי זית בחלקות הנ"ל. על פי חוות דעת מטעמם, הוערך הנזק הישיר לנכס בסך 95,331 ₪. כמו כן, טענו התובעים כי הם זכאים לעגמת נפש בסך 10000 ₪.

5. הנתבעת טענה כי אינה אחראית כלל לנזקים הנטענים על ידי התובעים. מדובר בנזקים שהם תולדה של הצפות עקב מי גשמים ואין כל קשר סיבתי בין זרימת מי השופכין בעיר עראבה לבין הנזק הנטען בשתי החלקות הנ"ל. הנתבעת עתרה לדחיית התביעה במלואה.

6. מומחה ראשון מטעם בית המשפט: עקב חוות הדעת הסותרות מטעם בעלי הדין, מיניתי את המומחה יגר נבו, אשר הכין חוות דעת נושאת תאריך 12/12/17. על פי ממצאי חוות דעת זו, ציין המומחה כי לאחר בדיקת טענות התובעים וכן ביקור בשטח, לרבות התייחסות לחוות הדעת מטעם בעלי הדין, הרי הנזקים הנטענים הם נזקים מתמשכים והם תולדה של נזקי ניקוז לקוי ונזקי מים עומדים, אך אינם נזקי מי ביוב. עקב זאת, המליץ המומחה בפני בית המשפט לדחות את התביעה.

7. מומחה שני מטעם בית המשפט: כפי שכבר ציינתי לעיל, המומחה מר נבו נחקר על חוות דעתו ואף הוגשה בקשה לפסילת חוות דעתו. הוריתי על דחיית העתירה לפסילת חוות הדעת, אך מנגד, מיניתי מומחה נוסף באותו תחום (משיקולים שציינתי באותה החלטה מיום 22/1/19).

8. המומחה הנוסף, מר אייל שפירא, ביקר בשטח בלוויית הצדדים וצילם תמונות וכן ערך תרשומות והגיש את חוות דעתו לתיק בית המשפט.

על פי ממצאי חוות הדעת, מדובר בשטח חקלאי בו נטועים עצי זית בגיל כ -70 שנים. המדובר בשטח של כ -6,568 מטר רבוע שהייתה מוצפת במי ביוב, לכלוך ורפש בחלק המזרחי הנמוך של החלקה. בחלקה הנ"ל נטועים כ – 56 עצי זית, כאשר מתוכם ניזוקו 26 עצי זית בדרגות חומרה שונות.

9. בפרק ממצאי חוות הדעת, ציין המומחה כי אזור העיר עראבה משופע בכרמי זיתים, כאשר רוב היבול משמש ליצירת שמן זית. הגורמים העיקריים שמכתיבים את מרווחי הנטיעה של עצי הזית בגידול בעל (ללא השקיה) הם הצורך שעץ הזית יהיה מואר שמש מכל צדדיו וכן הצורך בנפח קרקע שיש בו משאבי הזנה ורטיבות מספיקים.

בכל הקשור לחלקות המקרקעין נשוא הדיון ( חלקות 11 ו – 13) פירט המומחה היטב את השטח של כל חלקה וחלקה, הגידול בכל חלקה (זית סורי בגידול בעל) וכן הגילאים של העצים, רמת העיבוד וסה"כ מספרי העצים. המומחה ציין כי העצים הנטועים בוואדי ובסמוך לערוץ סובלים מהצפות חוזרות ונשנות בעונת החורף.

להערכתו של המומחה, הגורם העיקרי לנזקי העצים בחלקות הנ"ל הוא הצפה כתוצאה מזרימת מים בוואדי ובסמוך לו בעונת החורף, כאשר "עמידת מים" בחלקה גורמת לתמותת שורשים והתייבשות העצים. המומחה הוסיף והדגיש בחוות דעתו (ההדגשה במקור) כי מי נגר המעורבים במי ביוב החודרים למערכת הניקוז עקב כמוות גדולות של מי גשמים מגבירים את עוצמת הנזק הנגרם לעצי זית. תופעה זו מקובלת בישובים במגזר הערבי שנמצאים בתהליך פיתוח מואץ של בנייה ללא הכנת תשתיות מתאימות.

10. לאחר עיון בטענות הצדדים, ממצאי שתי חוות הדעת של המומחים שמונו על ידי בית המשפט וכן לאור הנימוקים שציינתי בהחלטתי מיום 22/1/19, נחה דעתי לבכר את חוות דעתו של השמאי אייל שפירא ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הנזק הנטען לאותם עצי זית שניזוקו לבין מי השופכין שבאחריות הנתבעת. הנטל הדרוש לעניין זה הוכח על ידי התביעה במיוחד לאור מממצאי חוות הדעת של המומחה אייל שפירא.

11. באשר לכימות הנזק, מצאתי כי קביעותיו של המומחה אייל שפירא הן סבירות ומשקפות בצורה מידתית את הנזק שנגרם לתובעים, הן לעצי הזית והן לעלות הצפויה להחלפת קרקע.

בעמוד 10 לחוות הדעת החל מפרק 7 מפרט המומחה באופן סדור את ראשי הנזק, אחד לאחד, תוך כימות הפיצוי הכספי המגיע בגינו. בגין טיוב הקרקע, כולל תוספת זבל אורגני, קבע המומחה פיצוי בסך 6,600 ₪. בגין 16 עצים שניזוקו באופן חלקי קבע המומחה פיצוי בסך 2,608 ₪. בגין תמותת 10 עצים קבע המומחה נזק בסך 4,700 ₪. סה"כ מדובר בנזק של 13,908 ₪.

12. סוף דבר
מכל האמור לעיל, אני מחליט לקבל את התביעה, בחלקה , ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים , באמצעות בא כוחם , את הסך 13,908 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה, 16/4/15 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים החזר אגרת משפט, באופן יחסי לסכום שנפסק , ובצירוף הפרשים כחוק.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים החזר הוצאות מיוחדות בתיק בסך 2,100 ₪.
לסכום הפיצוי הכולל יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 20%.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ב תמוז תש"פ, 14 יולי 2020, בהעדר הצדדים.