הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 22386-04-16

בקשה מס' 3

בפני
כבוד ה שופטת אביגיל זכריה

המבקש/הנתבע 2:

עו"ד פרג' עווד
ע"י ב"כ עו"ד דקס

נגד

המשיב/התובע:

ד"ר תורכי רדא
ע"י ב"כ עו"ד סקס

החלטה
מבוא
המשיב/התובע בתביעה העיקרית הגיש ביום 1.8.16 כתב תביעה מתוקן כנגד שני הנתבעים שבכותרת שמטעמי אגרה הועמד סכומו על סך של 1.2 מיליון ₪ בגין נזקים שונים שלכאורה נגרמו לו עקב מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים במסגרת ההליכים המתוארים בכתב התביעה.
להבהרת התמונה יצוין כי כתב התביעה המקורי בתיק הוגש באפריל 2016 וסכום התביעה לא נישום בו כהלכה. לאחר החלטה שיפוטית מתאימה הוגש כתב תביעה מתוקן בו נישום סכום התביעה ושולמה בגינו אגרה .
מאחר וכתב התביעה המתוקן כלל רכיבים נוספים על פני אלה שצוינו לעיל ניתנה על ידי בנפרד החלטה המורה על הגשת בקשה לתיקונו בצירוף תצהיר ואולם הדברים אינם נדרשים לבקשה שבפניי.

ביום 24.5.16 (דהיינו עוד ביחס לכתב התביעה המקורי) הוגשה בקשת המבקש להורות למשיב להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - תקנות סד"א).
התיק שהיה בטיפולו של כב' השופט בולוס הועבר לטיפולי לרבות הבקשה שבפניי.

למען הסדר הטוב יצוין עוד שביום 2.8.16 דהיינו, לאחר שהתביעה הכספית הועמדה על סך של 1.2 מילון ₪ - הוגשה בקשת התובע לפטור מאגרה בצירוף תצהיר תומך מטעמו והדברים יקבלו את הנפקות והפירוט המתאימים בהמשך החלטה זו.

תמצית טענות המבקש
המבקש טוען בבקשתו ובתשובה לתגובה כי בשים לב למצבו הכלכלי של התובע כפי שהוצג בכתב התביעה המקורי, ובוודאי כפי שהוצג בכתב התביעה המתוקן ובבקשה לפטור מאגרה , הינו לשיטת המשיב בעצמו בכי רע באופן שידו אף אינו משגת לשלם את אגרת בית המשפט לטענתו. עמדת המבקש היא כי בכך ייצר המשיב בעצמו את החשש שככל שהתביעה כנגד המבקש תידחה לא יעלה בידי המבקש להיפרע על הוצאותיו .
עוד נטען כי התביעה כנגד המבקש משוללת כל יסוד עובדתי ומשפטי בשים לב לכך שהמבקש הינו מי ששימש בורר במערכת היחסים שבין התובע (המשיב) ובין הנתבע 1 ופסק לטובת המשיב ואינו צד לסכסוך העיקרי שבין הצדדים. עוד עמד המבקש על כך שכבר בדיון שהתקיים בעניין בבית המשפט המחוזי ביחס לפסק הבוררות שניתן על ידו הסכים המשיב כי המבקש אינו צד דרוש לבירור הסכסוך שבין הצדדים למעט לצורכי מתן עדות אם יידרש .
בשים לב לכך שסיכויי התביעה קלושים בצירוף מצבו הכלכלי של המבקש המהווה שיקול משמעותי בעת בחינת בקשה להפקדת ערובה עמדת המבקש היא כי יש להתנות המשך ההליכים נגדו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.

תמצית טענות המשיב
המשיב מתנגד לבקשה.
בתגובתו, שהוגשה רק ביום 13.1.17 ובאיחור ניכר ביחס למועד שנקצב לכך, טען המשיב שמצבו הכלכלי השתפר מאז מועד הגשת הבקשה לפטור מאגרה בחודש אוגוסט 2016 מאחר והוא התקשר בינתיים עם אחת מקופות החולים ואף הצליח לגייס את הסכום הנדרש לאגרת בית המשפט. עוד ביקש המשיב לפנות לתגובת המבקש כאן בתגובה לפטור מאגרה בה נטען מפי המבקש כי מצבו הכלכלי של המשיב - שפיר.
לעניין סיכויי התביעה מפנה המשיב להלכות הנוגעות בהקשר זה ולעצם חריגות הסעד המבוקש.
יצוין עוד כי המשיב עשה דין לעצמו והגיש תגובה, שהוגדרה על ידו קצרה ותמציתית, לתגובת המשיב. מדובר בהליך שאינו קיים על פי התקנות ומשלא ניתן לו היתר לעשות כן אין בכוונתי להידרש לטענות שהועלו במסגרת התגובה שהוגשה ביום 1.2.17 ללא רשות ושלא על פי הוראות הדין. ממילא לא מצאתי כי היו בה נתונים שלא ניתן היה להציגם במועד הגשת התגובה המקורית לבקשה שכאמור הוגשה רק כשבועיים ימים קודם לכן ביום 13.1.17 ואין למשיב להלין בעניין זה אלא על עצמו .

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה - שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.
להלן הנימוקים.
הפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקנות סד"א - המסגרת המשפטית
תקנה 519 לתקנות סד"א מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בבואו להורות לתובע לקבוע ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע. בית המשפט נדרש במקרים אלה לאזן בין שני אינטרסים: מצד אחד ניצבת זכות הגישה לערכאות אשר יש בה כדי להגשים זכויות יסוד ושזכתה למעמד חוקתי ומנגד מועלה החשש מתביעות והליכי סרק הפוגעת בראש ובראשונה בציבור ובמשאבים ציבוריים המתבטא בבזבוז זמן שיפוטי יקר בד בבד עם פגיעה בזכותם הקניינית של הנתבעים. ברי כי ככלל אין להורות על הפקדת ערבון במסגרת הערכאה הראשונה אלא במקרים חריגים. זאת על מנת להימנע מצד אחד מהגשת תביעות סרק ומצד שני שלא לחסום את דרכם של בעלי דין דלי אמצעים.
הפסיקה מונה מספר פרמטרים אותם נדרש בית המשפט לבחון עת מונחת בפניו בקשה מסוג זה וביניהם:
היות התובע תושב חוץ שאין בידו להצביע על נכסים בישראל מהם יוכל המבקש להיפרע;
אי ציון מען עדכני בכתב התביעה;
סיכויי התביעה - ככל שסיכויי התביעה קלושים כך ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה;
מצב כלכלי ירוד.

עוד נקבע שאין בפרמטרים אלה כדי להוות שיקול יחיד או בלעדי ועל בית המשפט לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הספציפיות וכי מתן הוראה להפקדת ערובה כספית עודנה נותרת החריג ולא הכלל מתוך ראיית זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד מהמעלה הראשונה. ר' לעניין זה: רע"א 197/15 עזבון המנוחה מנסור ז"ל נ' ח'ורי (פורסם בנבו, 21.4.15) והאסמכתאות שם; רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ (פורסם בנבו, 30.12.14); רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין (פורסם בנבו, 13.11.14); רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן (פורסם בנבו, 16.1.13להלן - עניין יגרמן).

מן הכלל אל הפרט
לעניין סיכויי התביעה - נוכח השלב בו מצוי התיק קיים קושי מסוים בהערכת סיכויי התביעה ביחס למבקש בין הי תר בשים לב לסכומה ולעילתה ביחס למבקש שאפשר ו לא הובהרה די צרכה. בזהירות המתבקשת נוכח השלב בו מצוי ההליך ומבלי שיהיה בכך כדי קבוע מסמרות לגופם של דברים יצוין כי מעיון בכתב התביעה (המקורי והמתוקן המוצע) ישנם רכיבים שונים בכתב התביעה אשר מעוררים קושי בגיבוש עילת התביעה כנגד המבקש . אפשר והדברים מצאו ביטוי גם בפרוטוקול הישיבה שנערכה בבית המשפט המחוזי והדברים שנרשמו שם מפי ב"כ המשיב.
לעניין מצבו הכלכלי של המשיב - המשיב טען לעניין יכולתו הכלכלית טענות כלליות בלבד תוך שהוא מבקש ליתן דגש ליכולת הפירעון על בסיס נכס ועל בסיס התקשרותו החדשה עם אחת מקופות החולים. הדברים עומדים בניגוד גמור וחריף למצג שהוצג בתצהיר שהוגש מטעמו בבקשה לפטור מאגרה רק בחודש אוגוסט האחרון (בקשה 7) .
באותה בקשה הציג עצמו המשיב כמי שמרופא הפך להיות שליח פיצה ועובד כפיים וככזה הינו מחוסר אמצעים ואף אין בידו לקבץ אמצעים ממקורות אחרים . ברי כי לטעמי אין כל פגם בביצוע איזה מבין התפקידים הנ"ל ואולם הנקודה העיקרית היא כי המשיב צייר עצמו כמחוסר אמצעים באופן שאין בידו לשלם את אגרת בית המשפט על בסיס נימוקים אלה, לרבות אי יכולתו ליטול הלוואה לשם כך.
לכאורה, ככל שהבקשה להפקדת ערובה הייתה נדונה כבר באותו מ ועד - ואשר לא נדונה בין היתר בשל מחדלי המשיב מלהגיש תגובתו במועד ואי תשלום אגרה - היה מקום להורות על הפקד ת הערובה על בסיס הבקשה לפטור מאגרה והתצהיר הת ומך בה.

התנהלות המשיב בעניין זה אשר לאחר שטען מה שטען בבקשה לפטור מאגרה והמבקש עתה להפנות לתגובת מטעם הצד שכנגד באותה בקשה מעוררת לכל הפחות אי נוחות והעלאת טענות עובדתיות סותרות וזאת בלשון המעטה של ממש וסקירת התיק עד כה תומכת בכך .

בשים לב לשיקולים שהותוו בפסיקה כפי שפורטו לעיל ומתוך ראיית מכלול נסיבות העניין לרבות סיכויי התביעה כנגד הנתבע 2 ומצבו הכלכלי של המשיב כפי שהוצג על ידו רק לפני מספר חודשים במסגרת בקשה מספר 7 אני מוצאת כי מתקיימים התנאים החריגים הקבועים בדין ובפסיקה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש/הנתבע 2.

אשר לגובה הערובה נקבע בפסיקה כי יש לקבוע את גבוהה בסבירות ובמתינות, תוך בחינת השלכות גובהה על התובע ועל עתידו של ההליך המשפטי המוגש על ידו על מנת שלא לחסום את דרכו מלברר את תביעתו. ברי כי ככל שמצבו הכלכלי של המשיב השתפר כפי שהוצג על ידו במסגרת התגובה לבקשה דנן הרי שלא יקשה עליו להפקיד את הערובה הנדרשת מאחר וזו תיפסק במתינות.
יובהר לשני הצדדים כי אין בגובה הערובה עליה אני מורה במסגרת החלטה זו כדי לגלם את מלוא הוצאות ההליך אם וכאשר יתברר עד תום ביחס למי מהם .

לאור כל האמור לעיל, בשים לב לסכום הנתבע על סך 1.2 מיליון ₪ ושקילת מכלול נסיבות העניין - אני מורה למשיב (התובע) להפקיד תוך 30 יום בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית סך של 10,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש (הנתבע 2 בלבד) בהליך דנן, ככל שייפסקו לטובתו.

הוצאות הבקשה יהיו חלק מהוצאות התביעה העיקרית.

המזכירות תעקוב אחר ביצוע ההפקדה במועד שנקבע ותביא התיק לעיון ביום 4.4.17.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ז, 02 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.