הדפסה

בית משפט השלום בעכו ת"א 19012-05-12

מספר בקשה:48
בפני
כבוד ה שופטת דנה עופר

המבקש/הנתבע

יזיד טורעאני

נגד

המשיבה/התובעת

בטון קדמאני בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשה להורות על חיוב המשיבה, התובעת, להפקיד ערובה בסכום שלא יפחת מ-50,000 ₪ להבטחת הוצאות ההליך, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). כן לפניי תגובת המשיבה לבקשה זו ותשובת המבקש.

2. ברקע הבקשה עומדת תביעה כספית על סך 214,698 ₪ שהגישה המשיבה נגד המבקש , בגין יתרת חוב של המבקש, בהתאם להסכם מכירה של משאית , שנחתם בין הצדדים ביום 1.3.10. כעולה מכתב התביעה המתוקן , המשיבה העבירה את המשאית לחזקתו של המשיב, אולם לא קיבלה את מלוא התמורה עבורה, משום שחשבונו של המבקש הוגבל, וכל השיקים שזמני פירעונם מחודש דצמבר 2010 והלאה חוללו באי פ ירעון.

בכתב ההגנה מכחיש המבקש את חובו וטוען כי שילם את מלוא התמורה עבור המשאית , כאשר חלק מהשיקים שחוללו שולמו ע"י המבקש ו-11 שיקים נוספים שנותרו בידי המשיבה, שולמו באמצעות שתי העברות בנקאיות מחשבונן של שתי חברות, האחת בבעלות אחיו של המבקש והשנייה בבעלותו של המבקש עצמו. לטענתו, בהגשת התביעה יש חוסר תום לב מצידה של המשיבה , לאחר שמנהליה אישרו בכתב כי תמורת המשאית שולמה במלואה.
3. המבקש עותר לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה, בהתאם להוראת סעיף 353א לחוק החברות. לטענתו, יש להורות על הפקדת ערובה כאשר התביעה מוגשת ע"י חברה, קל וחומר כאשר החברה התובעת נמצאת בהקפאת הליכים/הסדר נושים, ולא הומצא אישור הנאמן לניהול התביעה. למשיבה אין אמצעים, ואם תפסיד במשפט אין ביכולתה להבטיח את תשלום ההוצאות שנגרמו למבקש בעטיה של התביעה.

המבקש טוען כי סיכויי הגנתו טובים, כאשר בקשתו לקבלת רשות להתגונן התקבלה במלואה.

4. על פי הנטען בתגובה, חברת איגמה ניהול ומסחר בע"מ (להלן: "חברת איגמה") רכשה את הזכויות בתיק ומתחייבת לשאת בכל הוצאה שתושת על המשיבה. כתב התחייבות מטעם חברת איגמה צורף לתגובה. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה מאחר שמדובר בניסיון של המבקש לגרום למשיבה להסיר את תביעתה בדרך של הערמת קשיים כספיים עליה, בעוד סיכויי התביעה להתקבל טובים. בנוסף, יש ליתן משקל לפגיעה בזכות הקניין שלה במידה ויוטל עליה להפקיד ערובה.

5. סעיף 353א לחוק החברות קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינו מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הוראה זו קובעת נקודת מוצא לפיה חברה בערבון מוגבל שמגישה תביעה, תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, אלא אם הראתה החברה כי מתקיימות נסיבות שאינן מצדיקות חיוב כזה, או שהראתה חוסן כלכלי מספיק לתשלום הוצאות במקרה של דחיית התביעה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, 13.7.08).

הנטל לסתירת החזקה בדבר הפקדת ערובה, מוטל על החברה התובעת להציג איתנות כלכלית ולבסס טענה זו על מסמכים חשבונאיים וראיות, שיוכלו לבסס את הרושם בדבר המעמד הפיננסי של החברה.
6. במקרה הנוכחי נכנסה המשיבה להליכי פירוק והקפאת הליכים לאחר הגשת תביעה זו, ולאחר שניתן לזכותה פסק דין בהעדר הגנה (פסק דין ניתן ביום 8.7.12) . לימים בוטל פס ק הדין (22.7.15), אך קודם לכן, במהלך שנת 2014, כבר החלו הליכי חדלות פירעון נגד המשיבה. על פי הנטען, עוד בטרם החל הליך הפירוק, "רכשה" חברת איגמה מהמשיבה את החובות בתיקי ההוצאה לפועל שהתנהלו לטובתה (במהלך 2013, וראה הודעת התובעת בהליך מס' 25) , וכעת מי שמנהלת את התובענה היא, למעשה, חברת איגמה, המתחייבת לשאת בהוצאות, ככל שיוטלו.

על אף האמור, התביעה המתוקנת הוגשה בשם המשיבה, ואילו חברת איגמה צוינה כ "משיבה פורמלית" ב לבד. האסמכתא שהוצגה בדבר "רכישת" התיקים הוצגה באופן חלקי בלבד.

מי שמונה כנאמן בהליך פירוק החברה אמנם צוין אף הוא כ"משיב פורמלי" בכתב התביעה המתוקן, אולם לא הוצג לביהמ"ש אישורו של הנאמן להגשת התביעה ולניהולה או כל אסמכתה המלמדת על ידיעתו בדבר ניהול תיק זה לפניי (או אישור של ביהמ"ש לעשות כן) , למרות התחייבות ב"כ המשיבה להמציא אישור הנאמן, ולמרות ההחלטה שניתנה לעניין זה ביום 20.9.18.

7. כאמור, הכלל הוא כי יש לחייב חברה בהפקדת ערובה, בעוד שמתן פטור מהווה חריג, ובמקרה שלפניי אך ברור כי יש לפעול על פי הכלל, ולא על פי החריג.

למעשה, לא ברורה לי כיום המסגרת המשפטית אשר בה מתנהלת התביעה:
האם היא מתנהלת ע"י המשיבה או שמא ע"י חברת איגמה (יובהר כי אין בכתב התביעה טענה להמחאת זכות)?
האם לב"כ המשיבה ייפוי כוח ממנה?
האם ניתן אישור המפרק להגשת תביעה זו ולניהולה ע"י מי שבפועל מייצג את חברת איגמה בשם המשיבה? האם ניתן אישור מטעם ביהמ"ש שדן בתיק הפירוק?

נוכח אי בהירות זו מתחזקת הדרישה להתנות את המשך ניהול ההליך בהפקדת ערובה ראויה.

8. לאור כל האמור לעיל, גם מבלי שאקבע מסמרות באשר לסיכויי התביעה או ההגנה , הרי שאם בסופו של דבר תידחה התביעה, עלול המבקש לעמוד בפני שוקת שבורה בגביית ההוצאות, ככל שייפסקו.

9. לאור האמור לעיל, ונוכח הכלל הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות, ובשים לב לסכום התביעה (אשר ננקב כסכום של 214,698 ₪, ללא הסבר ראוי לעניין הפער בין סכום זה לבין סכום התביעה המקורי), אני מורה כי על המשיבה להפקיד, כתנאי להמשך בירור תביעתה, סכום של 20,000 ₪ בקופת ביהמ"ש , תוך 45 ימים מקבלת החלטה זו.

כמו כן, המשיבה נדרשת להציג בפני ביהמ"ש, בתוך המועד הנקוב לעיל, אישור הנאמן לניהול ההליך (על י סוד אישור ביהמ"ש הדן בתיק הפירוק), וכן ייפוי כוח לעורך הדין לפעול בשם החברה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותרשום תזכורת מעקב בהתאם.
ניתנה היום, ט' שבט תשע"ט, 15 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.