הדפסה

בית משפט השלום בעכו רער"צ 42912-08-19

בפני
כבוד ה שופטת דנה עופר

המבקשת

שרה סעב

נגד

המשיבים

1.רשות השידור
2.בנק ירושלים
3.פריד חאג'
4.אס.אר אקורד בע"מ
5.בנק הפועלים בע"מ
6.כ.עכו הובלות 2012 בע"מ
7.מועדד חוסין
9.מכללת סכנין בע"מ
10.תאגיד המים והביוב האזורי אלעין בע"מ
11.דרך ארץ היווז 1997 בע"מ
12.מועדי פרופילי ירכא בע"מ

פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת פ' גלעדי-אליהו, מיום 28.7.19.

בהתאם להחלטה מיום 17.9.19 הועברה בקשת רשות הערעור לתגובת המשיבים. מרבית המשיבים לא הגיבו כלל. חלקם הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש. אחד המשיבים הודיע על התנגדותו לבקשה, ונימק טעמיו (המשיב מס' 4 , להלן: "המשיב").

על פי טענת המבקשת, החלטת כב' הרשמת אשר התנתה את חידוש תיק האיחוד שלה בתשלום של 10,000 ₪ הציבה בפניה מכשול בלתי אפשרי, שכן אין לה אפשרות לתשלום חד פעמי כזה. המבקשת אינה מעוניינת לפנות להליכי פשיטת רגל, ומבקשת לאפשר לה לחזור למסלול איחוד התיקים, בתשלום שיהיה נמוך תחילה אך יעלה בהמשך כאשר תוכל לפרוע את החובות בתשלומים משמעותיים יותר.

המשיב ציין בתגובתו, כי ממילא החל מחודש ספטמבר 2019 אין להכריז עוד על חייבים מוגבלים באמצעים, וזאת לאור חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. עוד הוא נימק התנגדותו בנימוקים העולים מהחלטת כב' הרשמת, לעניין הלוואות שהמבקשת פורעת מחוץ להוצאה לפועל, והעדפת הנושים הכרוכה בכך, כאשר לפירעון הלוואות משלמת המבקשת אלפי שקלים מדי חודש, אולם לא עמדה בצו התשלומים אשר הושת עליה בתיק האיחוד הקודם בסך 2,000 ₪. נוסף על כך מציין המשיב, כי בשנת 2018 עמד סך חובותיה של המבקשת בהוצאה לפועל על כ-75,000 ₪, ואילו כעת החובות מגיעים לכ-200,000 ₪, מה שמלמד כי המבקשת ממשיכה לצבור חובות חדשים.

לאחר שעיינתי היטב בבקשת רשות הערעור על נספחיה, שקלתי טענות המשיב בתגובתו ועיינתי בהחלטת כב' הרשמת , נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, מהטעמים הבאים:

א. מהחלטת כב' הרשמת עולה, כי למבקשת היה תיק איחוד קודם לאחרונה, ובו נצברו פיגורים של 14,000 ₪.

מדובר בפיגורים אשר נצברו לאורך תקופה מוגדרת, כפי שעולה מהחלטת כב' הרשמת: תיק האיחוד נפתח בחודש ספטמבר 2018 ונקבע בו צו תשלומים של 2,000 ₪. מאז פתיחתו של תיק האיחוד ועד לחודש יולי 2019 (תקופה של 11 חודשים) נצברו פיגורים של 14,000 ₪, דהיינו הפיגורים משקפים 7 חודשי תשלום מתוך 11 חודשים.

מהחלטת כב' הרשמת עולה, כי המבקשת הגישה בתיק האיחוד הקודם בקשה להפחתת צו התשלומים, אולם בניגוד להחלטה שניתנה לא המציאה אותה לזוכים, ומנגד – הפסיקה לשלם, עד אשר פוזר תיק האיחוד.

התשלום שנדרש כתנאי לחידוש תיק האיחוד (נוסף על הצגת מסמכים משלימים להוכחת יכולתה של המבקשת כמפורט בהחלטת כב' הרשמת) אינו אלא תשלום חלקי, כאמור, על חשבון הפיגורים. אמנם מדובר בסכום שאינו מבוטל, אולם הוא נופל מהפיגורים שנצברו, ובכך באה כב' הרשמת כברת דרך לקראת המבקשת.

ב. לא מצאתי כי נפלה כל טעות בהחלטת כב' הרשמת לגופה.

אין בבקשת רשות הערעור, למעשה, כל הסבר לאי עמידתה של המבקשת בתשלומים וצבירת הפיגורים האמורים לעיל. על פני הדברים נראה, כי המבקשת בחרה לעשות דין לעצמה כאשר התעלמה מצו תשלומים בסך 2,000 ₪, ולא עמדה בתשלומים עד לפיזור תיק האיחוד.

אציין כי כב' הרשמת פרטה בהחלטתה את התשלומים הרבים שמבצעת המבקשת לנושים שונים מחוץ להוצאה לפועל (הן בניכוי מתלוש המשכורת והן בחיוב חשבון הבנק, וזאת מעבר לתשלומי המשכנתא), בסכומים שמצטברים לכ-10,000 ₪ לחודש; בעוד שלפירעון חובותיה בלשכת ההוצל"פ הציעה תשלום חודשי של 600 ₪ בלבד.

ברי כי דברים אלו עמדו בבסיס הדרישה לביצוע תשלום משמעותי על חשבון הפיגורים שנצברו, כתנאי לדיון בבקשה לגופה. אלא שהמבקשת לא ראתה צורך להתייחס לכל האמור בהחלטת כב' הרשמת, ולא הסבירה בבקשת רשות הערעור מדוע היא משלמת תשלומים כה גבוהים מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל, בשעה שלא עמדה בתשלומי האיחוד.

טענתה של המבקשת כי מדובר ב"נושים מובטחים בדין קדימה" הועלתה באופן כללי, ואין בה כדי להצדיק את העובדה שהיא משלמת סכומים גבוהים ביותר לנושים שונים מחוץ להוצאה לפועל, מבלי שפרעה את חובותיה במסגרת תיק האיחוד כאשר ניתנה לה אפשרות לעשות כן.

לא מצאתי, אפוא, כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת ובדרישה לתשלום סך 10,000 ₪ על חשבון הפיגורים, כתנאי לדיון בבקשה לפתיחת תיק איחוד שני. לנוכח כלל הנסיבות כפי שפורטו בהחלטת כב' הרשמת, עומדת דרישה זו במתחם הסבירות, ואיני רואה עילה להתערב בה.

לאור האמור, אין מקום ליתן למבקשת רשות לערער על ההחלטה.
הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים וללשכת ההוצאה לפועל בעכו .
ניתן היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.