הדפסה

בית משפט השלום בעכו עש"א 22178-06-19

בפני
כבוד ה שופט עמית רוזינס

מבקש

מוסא זבידאת

נגד

משיב
בנק מרכנתיל דיסקונט סחנין 17687

החלטה

המבקש הגיש ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלו אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 והוא מבקש להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד.

המבקש לא טוען כי איזה מן השקים שסורבו, סורב על אף שמסגרת האשראי בחשבונו אפשרה את פרעון השיק.

עם זאת, לטענת המבקש, נוכח העובדה שהבנק נהג בעבר לכבד שקים שמשך, על אף קיום יתרות חובה חריגות, נוצר הסכם מכללה בין הצדדים, לפיו על הבנק לכבד גם שקים בחריגה ממסגרת האשראי, דבר שהקים לו יסוד סביר להניח שהשקים המסורבים יכובדו.

עוד טוען המבקש כי הסתמך על התחייבות בעל פה של מנהל הסניף, מר חוסאם דאב ומנהל המחוז, מר אנס אלדבי, כי השיקים יכובדו.

הבקשה לוקה בליקויים מהותיים אשר מצדיקים דחייתה על הסף –

הבקשה מתייחסת ל- 19 שקים בלבד שסורבו ביום 28/5/2019, מבלי להתייחס לסך כל השקים שסורבו בחשבון המבקש במהלך תקופה של שנה. המבקש אף צירף לבקשה דפי חשבון חלקיים בלבד, לתקופה של כחמישה וחצי חודשים בלבד, החל מיום 1/1/2019.

עיון בדפי החשבון החלקיים, שכן צורפו, מלמד כי במהלך תקופה זאת סורבו בחשבון המבקש עשרות רבות של שקים, בכמות העולה על 40. כך שגם אם יתקבל הערעור ויוסרו 19 השקים שהערעור מתייחס אליהם מרשימת השקים המסורבים, לא יהיה בכך כדי להוביל לביטול ההגבלה.

בניגוד להוראת סעיף 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981, לא צורפה לבקשה תשובת המשיב לפניה לבטל את השיקים נשוא הערעור ממנין השיקים המסורבים. פניה כזאת מהווה תנאי להגשת הערעור ובלעדיה דינו להידחות על הסף. [ראה למשל רע"א 36199-01-11 חוצבי הנגב והדרום בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (3/2/2011), וכן סעיף 5 לפסק הדין בבש"א (שלום י-ם) 9548/04 וולס נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (9/4/2006) וסעיף 7 לפסק הדין בבש"א (ביש"א) 569/07 עופרי הירדן נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ(12/4/2007)].

למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלו של המבקש והגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה גם לגופה.

טענתו של המבקש כי התנהגות הבנק בעבר יצרה התחייבות מכללא של הבנק להמשיך ולפרוע שקים בחריגה ממסגרת האשראי איננה עולה בקנה אחד עם הדין.

יפים לעניין זה דברים שנכתבו במאמרו של כבוד השופט י' עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מד עמ' 471:

"החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים... העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להגיח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי... העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי, אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש".

טענת המבקש בעניין התחייבות בעל פה של מנהל הסניף ו/או מנהל המחוז, לא נתמכה באסמכתא כלשהי, היא נרשמה בצורה סתמית, ומבלי לציין מדוע לטענתו, היה על מנהל הסניף לכבד דווקא את 19 השקים שהמבקש מבקש לגרוע מרשימת השקים המסורבים ולא שקים אחרים מתוך 26 השקים שסורבו באותו היום, דהיינו ביום 28/5/2019, ואשר מצטרפים לעשרות שקים אחרים שסורבו, כעולה מדפי החשבון שצורפו החל מחודש 1/2019.

דהיינו, אין בטענות המבקש להקים תשתית ראייתית לכאורית מינימאלית, המבססת סיכוי סביר לקבלת הערעור.

המבקש מדגיש את הנזקים החמורים שעלולים להיגרם לו אם לא יינתן צו זמני כמבוקש.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, תכלית החוק מקימה אינטרס ציבורי חשוב לא לעכב כניסה של הגבלת חשבון לתוקף, שגובר על האינטרס האישי, למעט בנסיבות חריגות. ראה פסק דינה של כבוד השופטת עדנה ארבל ברע"א 7435/05 סגל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (26/10/2005):
"...מן העבר השני עומדת במאזן הנוחות הפגיעה בציבור באם ינתן צו המניעה הזמני, היינו, אינטרס הציבור בהטלת ההגבלה לאלתר (י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד (תשנ"ח) 449, 478). מעבר לתכלית ההרתעתית של החוק, שנפגעת עם דחיית ההגבלה, נועד החוק להתמודד עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, על-ידי מניעת מי שעשרה שיקים שלו סורבו על-ידי הבנק מלהמשיך ולפזר שיקים ללא כיסוי בשנה שלאחר המועד בו סורב השיק העשירי. נראה כי קיימת חשיבות להגבלתו של החשבון דווקא במועד זה, מאחר ואותו לקוח הראה כי מצבו הפיננסי אינו יציב, וישנו חשש מוגבר ממשיכת שיקים ללא כיסוי על-ידו בתקופה שסמוכה לאירועים שהביאו להגבלתו. ברי כי מתן צו מניעה זמני יפגע באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים שימשוך לקוח שכזה. יש לזכור כי חוק זה נחקק על מנת להילחם במכת המדינה של שיקים ללא כיסוי (עמית במאמרו הנ"ל, בע' 449-450, 482). בית משפט זה עמד לא פעם על חשיבותו של מאבק זה, ועל הגישה המחמירה שצריכה להנחות את בתי המשפט ביחס לנושא (ראו למשל החלטותיו של השופט רובינשטיין ברע"א 9374/04 אי. אנד. ג'י. מערכות נ' בנק לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 11.11.04) וברע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 5.12.04))." ההדגשה שלי – ע.ר.)

בית המשפט העליון שב ועמד על הגישה הנוקשה, אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעניין זה, כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגע באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה. ראה רע"א 7026/07 משתלות יהל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (12/11/07), פסקה 7:

"בית משפט זה עמד על הגישה הנוקשה אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעת דיון בנושא שיקים בלא כיסוי, וזאת כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגעת, כאמור באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה."

וראו גם רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ואבן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (5/12/07); רע"א 9162/04 הרב סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (5/2/04); רע"א 2333/04 בן לולו נ' בנק דיסקונט לישראל (18/3/09).

לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה.

על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקש בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.

על המבקש להמציא למשיב את הערעור והבקשה, על כל נספחיהם, ביחד עם החלטה זאת, בהמצאה כדין עם אישור מסירה, עד ליום 17/6/2019, ולהגיש לתיק בית המשפט את אישור המסירה.

אם ביום 17/7/2019 לא תימצא בתיק בית המשפט תגובת המשיב לערעור ולא אישור מסירה כאמור, ימחק הערעור על הסף, ללא התראה נוספת.

התיק יובא בפני ביום 18/7/2019.
המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ המבקש.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ט, 11 יוני 2019, בהעדר הצדדים.