הדפסה

בית משפט השלום בעכו בב"נ 28691-04-18

בפני
כבוד ה שופטת ג'ני טנוס

מבקשת

דיאב סמירה
ע"י עו"ד עלאדין דיאב

נגד

משיבה

היחידה הארצית לתכנון ובנייה - מחוז צפון
ע"י עו"ד טארק חטיב

החלטה

1. המבקשת הגיש ה בקשה לעיכוב ולביטול צו הריסה מנהלי (להלן – "הצו המנהלי") שהוצא על ידי המשיבה והודבק בתאריך 10.4 .2018 בקשר לעבודה אסורה במקרקעין הידועים כחלקה 31 גוש 18575 מאדמות טמרה (להלן – "החלקה").

הצו המנהלי מתייחס לעבודה שבוצעה ללא היתר בחלקה הנ"ל, כמפורט להלן:
בניית מבנה קשיח בשטח של כ-60 מ"ר הבנוי רצפת בטון מוגבהת עם גרם מדרגות, קירות בלוקים ועמודים המחופים טיח, וגג מפנל מבודד (להלן – "המבנה החדש " או "העבודה האסור ה").

עיקר טענות הצדדים:
2. המבקשת היא בעלת זכויות בחלקה מכוח היותה היורשת של בעלה המנוח. במסגרת בקשתה המתוקנת טענה המבקשת כי בחלקה לא בוצעה עבודה אסורה, וכל שבוצע היה שיפוץ של חזית בית קיים וישן עקב בעיית רטיבות. המבקשת הוסיפה, כי בהליך הוצאת הצו המנהלי נפל פגם מהותי המתבטא באי גילוי עובדת קיומו של הבית על ידי המפקח לגורמים הרלוונטיים, וזאת בחוסר תום לב ובאופן שפוגם בהליך ההיוועצות טרם הוצאת הצו המנהלי. עוד נטען, כי המפקח לא מסר התראה טרם מסירת הצו המנהלי ולא פעל לסימון המבנה ויתר המבנים בחלקה, ולכן קיים חשש מפני טעות בזיהוי המבנה.

המבקשת הוסיפה וטענה, כי למבנה הקיים יש ככל הנראה היתר וכי המשיבה פועלת כלפיה באכיפה בררנית נוכח כך שבחלקה בנויים מבנים ללא היתר שלא הוצאו לגביהם צווי הריסה מנהליים.

3. המשיבה הגישה תגובה מטעמה ובה פירטה את נימוקי התנגדותה לבקשה, שעיקרם העובדה כי בנקודת הציון בחלקה מתבצעת עבודה אסורה של הקמת מבנה חדש ללא היתר, כמתואר בצו המנהלי, בקרקע שהייעוד שלה הוא חקלאי.

4. עם הגשת הבקשה המתוקנת התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו נחקר המפקח מטעם המשיבה, ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

דיון:
5. אקדים לומר, כי לאחר ששקלתי טענות הצדדים ולאחר שעיינתי במסמכים ובתמונות שהוגשו לתיק, נחה דעתי לדחות את הבקשה.

6. אפתח את הדיון בשאלה המרכזית שהייתה במחלוקת בין הצדדים והיא , האם העבודה האסורה מתבטאת בעבודת שיפוץ גרידא בחזית של מבנה קיים, או שמא בעבודת בניה של מבנה חדש כמתואר בצו המנהלי. בהקשר זה טען ב"כ המבקשת, כי המבקשת לא נחקרה על תצהירה, ולכן טענתה כי מדובר בעבודת ש יפוץ בלבד במבנה שנבנה לפני שנים לא נסתרה.

טענה זו דינה להידחות, ואנמק – המפקח מטעם המשיבה אישר אומנם בתשובותיו לשאלות ב"כ המבקשת כי עפ"י תצלומי האוויר בחלקה היה קיים מבנה באותו מקום לערך בו התבצעה העבודה האסורה, אולם מיקום המבנה הישן ומיקום המבנה החדש אינם חופפים לחלוטין. המפקח הוסיף, כי בסיור שערך בשטח החלקה לא ניתן היה להבחין במבנה הישן, אלא רק במבנה ה חדש המהווה יחידה נפרדת שאינה נשע נת ואינ ה צמוד ה לכל מבנה אחר.

דבריו של המפקח נתמכים בתמונות שצולמו בשטח החלקה, ומהן ניתן להיווכח בצורה ברורה כי הצו המנהלי מתייחס למבנה בלוקים חדש שנמצא עדיין בשלבי בניה וללא חלונות או דלתות, אינו מאוכלס ולא ניתן עדיין לאכלס אותו - כפי שתואר על ידי המפקח בדו"ח הפיקוח וגם בעדותו בבית המשפט. באותן תמונות אין כל אינדיקציה למבנה קיים בצמוד למבנה החדש או אפילו בקרבתו.

לעומת זאת, גרסת המבקשת אינה מתיישבת עם מצב הדברים המשתקף מהתמונות המדברות בעד עצמן. טענתה כי ביצעה עבודות שיפוץ על ידי שינוי חזית הבית (בשל בעיית רטיבות), אינה מתיישבת עם התמונות המתעדות בניית מבנה חדש כיחידה נפרדת במצב של שלד בניין מבלוקים עם תפסנות, ללא רצפה וללא גג, ולאחר מכן במצב של שלד עם גג וטיח על הקירות החיצוניים וללא חלונות או דלתות.

בכל מקרה, המבקשת לא מסרה הסבר בתצהירה או בסיכומים מטעמה לפשר הבניה החדשה המתועדת בתמונות שצולמו על ידי המפקח - אף שבית המשפט ביקש את התייחסותו של ב"כ המבקשת לבניה זו - לא חלקה על עצם קיומו של המבנה החדש מושא הצו המנהלי, ולא צירפה תמונות או ראיות אחרות המתעדות את המבנה הישן או את עבודות השיפוצים שבוצעו לטענתה במבנה הישן.

בנסיבות אלו, אין כל משמעות לעובדה כי המבקשת לא נחקרה על תצהירה.

נוכח האמור, אני מעדיפה בבירור את גרסת המפקח בדבר העבודה האסורה שתועדה על ידו בשטח החלקה והקמת מבנה חדש שאינו מאוכלס, כמתואר בצו המנהלי.

7. טענה אחרת שהועלתה על ידי המבקשת בסיכומים מטעמה מתייחסת לאפשרות של טעות בזיהוי המבנה. לטענתה, המפקח לא ביצע מספור עבור המבנה מושא הצו המנהלי, אף שהודה בחקירתו בבית המשפט כי בחלקה קיימים מבנים נוספים.

טענה זו אין בה ממש ודינה להידחות. הן בדו"ח הפיקוח והן בצו המנהלי קיים זיהוי נקודתי של מיקום המבנה החדש על ידי אזכור נקודת ציון ספציפית. המפקח אישר בחקירתו בבית המשפט, כי בחלקה ישנם מבנים נוספים, ברם באותה נקודת ציון ספציפית בתוך החלקה לא היו מבנים אחרים מלבד למבנה החדש מושא הצו המנהלי.

די בכך כדי לבסס את זיהוי המבנה החדש ובפרט שהמבקשת עצמה אינה חולקת על נקודת הציון המתייחסת למבנה אליו מתייחס הצו המנהלי.

8. טענה נוספת שהועלתה על ידי המבקשת נסבה על אי מסירת התראה טרם הוצאת הצו המנהלי. המבקשת סומכת את ידה על העובדה כי המפקח לא הציג במהלך הדיון את מכתב ההתראה, אף שטען כי מכתב כזה הוכן ונמסר.

ובכן, גם טענה זו דינה להידחות. לא ברור לי מדוע העלתה המבקשת טענה זו בסיכומיה תוך הסתמכות על תשובתו הראשונה של המפקח לפיה אין בידו להציג את מכתב ההתראה שהוצא בקשר למבנה, שעה שהמפקח השלים את תשובתו מאוחר יותר והפנה למכתב ההתראה שמסר לידי מבצע הבניה ו עותק ממנו הוגש ל תיק על ידי המשיבה בצירוף תמונות התומכות בכך .

לאור זאת, אין כל משמעות לעובדה כי המבקשת הוזמנה לחקירה במשרדי המשיבה כחודשיים לאחר מועד הוצאת הצו המנהלי, ככל הנראה במסגרת השימוע שהמשיבה ביקשה לערוך לה לקראת הגשת כתב אישום .

9. המבקשת העלתה טענה נוספת בדבר פגמים מהותיים שדבקו בהליך הוצאת הצו המנהלי ש לדידה מצדיקים את ביטולו. מרבית 'הפגמים' מתייחסים לטענות בדבר ביצוע עבודות שיפוץ ולא עבודות בניה של מבנה חדש וטענות נוספות שנידונו והוכרעו. הטענה היחידה שנותרה על הפרק בהקשר זה מתייחסת לעובדה כי המפקח לא ציין בדו"ח הביקור או בפני הממונים עליו כי במקום בו הוקם המבנה החדש היה מבנה ישן.

כפי שציינתי מקודם, בביקורים שערך בשטח המפקח לא ראה כל מבנה קיים או ישן בסמוך או בצמוד למבנה החדש. לא זו בלבד שדבריו בנדון לא נסתרו, אלא שהם נתמכים בתמונות שתיעד וצורפו לתיק. בנסיבות אלו, העדר התייחסות ואי אזכור המבנה שהיה קיים בתצלומי האוויר אינה גורעת מהעובדה כי במקום המבנה הישן, או בסמוך למקום בו היה בנוי, נבנה המבנה החדש.

כמובן, שאם המבנה החדש היה נבנה כתוספת למבנה הישן, אזי ניתן היה להתייחס לאי אזכור עובדה זו בתור שיקול שמצדיק עיכוב ביצוע הצו המנהלי או אפילו ביטולו אם הצו אינו מסויג לבניה החדשה בלבד , ובפרט אם המבנה הישן נבנה עפ"י היתר. אלא שאין זה מצב הדברים במקרה דנן, לאחר שהתברר כי אין עוד זכר למבנה הישן המתועד בתצלום האוויר, ובמקומו או בסמוך אליו נבנה מבנה חדש לחלוטין.

10. ולנושא אחר - ב"כ המבקשת הגיש הודעה בדבר קיומו של מסמך שנרשם בכתב ידו של בעלה המנוח של המבקשת אודות היתר שהוצא בחלקה נשוא הדיון. הגם שהודעה זו לא נתמכה בתצהיר מטעם המבקשת, נכונה אני להניח כי היא נכונה. יחד עם זאת, קיומו של מסמך כזה אין בו כדי להשפיע על גורל הבקשה או על גורל הצו המנהלי, שכן יש להניח כי ההיתר – ככל שהוא אכן קיים – מתייחס למבנה אחר בחלקה או למבנה הישן שהופיע בעבר בתצלום האוויר, אך בפועל אינו קיים עוד – כנראה משום שנהרס ובמקומו נבנה המבנה החדש.

בכל מקרה, לא נטען וממילא לא הוכח כי מדובר בהיתר עבור המבנה החדש שעד להוצאת הצו המנהלי היה עדיין בשלבי בניה וטרם אוכלס, ולכן אין כל נפקות לקיומו של היתר עבור מבנה אחר הבנוי בחלקה או עבור המבנה הקודם שבמקומו נבנה המבנה החדש.

11. הטענה האחרונה שבפי המבקשת מתייחסת לקיומה של אכיפה בררנית. לטענת המבקשת, בחלקה נבנו מספר מבנים ללא היתר שהמשיבה לא נקטה לגביהם צעד דרסטי של הוצאת צווי הריסה מנהליים. המבקשת הוסיפה, שגם המפקח אישר בניית מבנה גדול של כ-1,000 מ"ר בחלקה ללא היתר.

דין הטענה להידחות. ראשית כל אבהיר, כי המפקח לא אישר בחקירתו הנגדית את הנתון שהוצג לו על ידי ב"כ המבקשת לגבי קיומו של מבנה ספציפי של 1,000 מ"ר שנבנה בחלקה ללא היתר – ואין לי אלא לתהות מדוע נרשם אחרת בסיכומי המבקשת.

לעומת זאת, המפקח אישר כי הוצאו מספר צווי הריסה מנהליים לגבי מבנים אחרים בחלקה, וכי ההחלטה לגבי הוצאת צווים מנהליים מסוג זה תלויה במספר גורמים, כגון יעוד הקרקע, כאשר במקרה דנן הקרקע עליה הוקם המבנה החדש היא בשטח חקלאי מוכרז – נתון שמשליך על הסיכוי הנמוך, אם בכלל, להכשרת מבנה כזה בעתיד.

כך או כך, המבקשת לא ביססה די הצורך את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומה של אכיפה בררנית, וטענתה בנדון נותרה בגדר טענה בעלמה.

12. סיכומו של דבר, המבקשת לא הוכיחה פגם כלשהו בצו המנהלי ולא הוכיחה עילה לביטולו. מעבר לכך, המבקשת לא טענה וממילא לא הוכיחה קיומו של היתר לגבי המבנה החדש, ולא הוכיחה כי קיים סיכוי ממשי לקבלת היתר בעתיד הקרוב.

אחרית דבר:
13. אני דוחה את הבקשה.

לאור התוצאה, אני מבטלת החלטתי מיום 18.4.2018 בדבר עיכוב ביצוע הצו המנהלי.

14. הפיקדון שהופקד על ידי המבקשת יועבר למשיבה בגין הוצאותיה.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.