הדפסה

בית משפט השלום בנתניה 25

מספר בקשה:42
בפני
כב' השופטת הבכירה סמדר קולנדר-אברמוביץ

מבקשים

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

משיבים

אליהו נעים

החלטה

שתי תביעות שהוגשו על ידי התובע, אשר הוגדרו על ידו בכתב התביעה כתביעות חוזית כספיות, האחת על סך 92,015 ₪ והשניה על סך 51,408 ₪. כל צד הגיש כתמיכה בטענותיו חוות דעת מומחה תעסוקתי, ובית המשפט מינה מומחה מטעמו – את ד"ר ישראל טרייבר אשר קבע כי יש לראות את התובע כמי שנשללה ממנו 75% מכושר עבודתו.
לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה ביקשו הצדדים להגיש תחשיב נזק מטעמם. התובע הגיש תחשיב נזק במסגרתו תבע סך של כ- 750,000 ₪. הנתבעת התנגדה לכך וטענה שלא ניתן לתבוע סכומים מעבר לאלה שהתבקשו בכתב התביעה. הצדדים ביקשו לטעון טענותיהם בכתב בענין זה.

לטענת התובע אם תתקבל טענת הנתבעת המשמעות תהא כי על בעל דין המבקש להגיש תביעה בגין פוליסה, יאלץ לתקן תביעתו ולתבוע המגיע לו מדי חודש בחודשו

לטענת הנתבעת אין כל מקום לקבל טענות אלה. התובע הגיש תביעה כספית בהתאם לפוליסה לקבלת כספים עד יום הגשת התביעה. כן שילם אגרה בהתאם לכך. התובע לא הגדיר תביעתו כתביעה הצהרתית ואף אם היה עושה כן עדיין אין בכך כדי לחייבה בסכומים מעבר לנקובים בכתב התביעה.

דיון והכרעה:
כבר בכתב הגנתה טענה הנתבעת שהתובע לא הגיש תביעתו לסעד הצהרתי וכי לא שילם האגרה – ראה סעיפים י ויא לכתב ההגנה. אכן התובע הוא שהגדיר עילת תביעתו כעילה כספית וחוזית. העובדה שבסעיף 57 לכתב התביעה ציין שמבקש לחייב הנתבעת בגין סכומים הן בגין העבר והן בגין העתיד, אינה משנה המסקנה כי התובע בחר להגיש תביעתו כתביעה כספית ולשלם אגרה בגין הסכומים שנתבעו על ידו. לא ייתכן שהתובע ישלם האגרה בגין הסכומים שביקש בכתב התביעה וכעת יגיש תחשיב נזק בסכומים העולים אין שיעור על סכומים אלה.

התובע טוען שיש מקום לתקן תביעתו כעת. איני סבורה כך. מצויים אנו בשלב שלאחר מינוי מומחה מטעם הצדדים והגשת תחשיבי נזק. אין זה שלב מקדמי של התביעה ולא ניתן כעת לבקש לתקן התביעה. שמורה לתובע הזכות להגיש תביעה לאחר שיסתיים הדיון בתביעה שבפני במסגרתה להעלות טענותיו.
שאלת התשלום הגמול החודשי בגין פוליסת הביטוח הקיימת הינה שאלה שאם תוגש התביעה אף לגבי העתיד יהיה מקום לבררה , שכן העובדה שכיום קבע המומחה שכושר עבודתו של התובע נפגע ב- 75% אינה גוררת המסקנה שאף בעתיד ייקבע כך. משכך אין עסקינן בתיקון פורמלי של כתב התביעה אלא בתיקון מהותי שיגרור אחריו הליך חדש וארוך באשר לעתיד. על כן איני סבורה שניתן לעשות כן באמצעות תיקון כתב התביעה.

אין מדובר בסעד שכומת ונתבע במסגרת התביעה. בית המשפט איננו מנוע אמנם מלפסוק סעד כספי שהתגבש לאחר הגשת כתב התביעה ועד למתן פסה"ד, ככל שמדובר "בעילה נמשכת", אולם זאת בגבולות הסכום בגינו שולמה האגרה (ראו: רע"א 1011/12 בנדק נ' עו"ד יעקב לסרי (פורסם במאגרים) (2012), פסקה 6; וראו תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007).

ההנחה היא כי פתיחת פתח להגשת תביעה לסעד ההצהרתי יהיה בה כדי להרבות שלא לצורך בהתדיינויות שהרי תביעה הצהרתית לא תהיה אלא שלב ראשון במערכה ובעקבותיה תידרש תביעה נוספת - כספית, לפגוע באינטרסים של הצד השני ולפתוח פתח למניפולציות כגון במישור החבות באגרה. אולם ככל שבידי התובע להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק מתן סעד הצהרתי בשל כך שתביעה לסעד ממשי איננה אפשרית או איננה יעילה, אין לסגור בפניו את הדלת לתביעת סעד כאמור (ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר, פ"ד לב(1) 85; רע"א 8188/14 יורוטקס טקסטיל בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) (2015)).

בפסק הדין בענין ב.צ.ק נ' מנורה מבטחים בע"מ שניתן במסגרת ת.א. 32905-0515 נקבע כי : "אשר לבקשת התובע למתן פסק-דין אשר מצהיר כי הוא זכאי לתשלום חודשי בגין אובדן כושר עבודתו, ככל שהדברים אמורים לגבי העתיד; סבורני כי לא ניתן לקבל את דרישת התובע בעניין זה. תחילה אציין כי עיון בכתב התביעה מעלה כי סעד הצהרתי כלל לא נדרש בתביעה, אשר הוגדרה על-ידי התובע כתביעה כספית בסכום נקוב. בסעיף האחרון לכתב התביעה (סעיף 22) התבקש אמנם "לחייב הנתבעת לשלם לתובע את תשלומי אי הכושר החודשיים לעתיד", אולם נוסח זה איננו מצביע על סעד הצהרתי להבדיל מבקשה המכוונת לחיוב כספי (השוו: רע"א 6713/15 מפעלי תחנות בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) ((2015), פסקה 16). מכל מקום, לגופם של דברים אינני סבורה כי יש מקום למתן פסק-דין הצהרתי כמבוקש על-ידי התובע. הזכאות לתגמולים לפי הפוליסה צומחת מדי חודש בחודשו ומותנית בהתקיימות תנאי הפוליסה במועד הזכאות, ובנסיבות אלה לא ניתן להצהיר ביחס למצב דברים עתידי שטרם ארע (ראו: ע"א (מחוזי תל-אביב – יפו) 20078-08-11 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בוקטוס (פורסם במאגרים) (2012)). "

לאור האמור לעיל סבורני שהתובע אינו יכול להגיש תחשיב נזק מעבר לסכומים אותם תבע בתביעותיו. על כן תחשיב נזק מתוקן יוגש על ידי התובע עד ליום 15.1.20, הנתבעת תגיב לתחשיב נזק זה עד ליום 1.2.20 . נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 4.2.20 שעה 11.30.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תש"פ, 25 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.