הדפסה

בית משפט השלום בנתניה 03

מספר בקשה:12
בפני
כב' השופטת הבכירה סמדר קולנדר-אברמוביץ

תובע

1.ישראל שלמה חזוט
ע"י עו"ד יצחק הניג

נגד

נתבעים

1.ויקטור לוי ז"ל
ע"י עו"ד ארז חבר

2.תקוה רביב
ע"י עו"ד מאיר בורנשטיין

החלטה

הנתבעות הגישו בקשות לדחיית התביעה על הסף כנגדן. לטענתם התביעה המתבססת על תשלום דמי תיווך המגיעים לתובע לטענתו לאור העובדה שתיווך בעיסקה , דינה להדחות שכן הן לא חתמו על כל הסכם תשלום דמי תיווך וכן לא הוכח שהיה הגורם היעיל אשר בשל פעולותיו נחתמה העיסקה.
הגב' אולגה לוי אף טענה שמעולם עד לרגע החתימה על ההסכם לא פגשה בתובע.

התובע הגיש תגובתו לבקשות אלה. בתגובתו טען שהוא היה הגורם היעיל בעיסקה.
עוד טען כי כל המוכרים בעיסקה יוצגו על ידי עו"ד רבקה רוטשילד, וכולם למעט הנתבעות, כולל עו"ד רוטשילד שילמו לו דמי תיווך עבור העיסקה למרות שאף עימם לא היה כל הסכם תשלום דמי תיווך כתוב. עו"ד רוטשילד יידעה את כל המוכרים כי מועסק מתווך בעיסקה זו לאיתור קונה.

דיון והכרעה:
סעיף 9(א) לחוק המתווכים התשנ"ו 199 6 קובע בבירור כי:
"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה".
הוראת החוק הינה אפוא ברורה וחד משמעית : אי חתימה על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך (כפי שארע בענייננו) שוללת את זכותו של המתווך לקבלת דמי תיווך.
על מנת לקבוע שמתווך זכאי לדמי תיווך בהעדר הסכם תיווך בכתב ובניגוד להוראת סעיף 9 לחוק הנ"ל, על בית המשפט לנמק מדוע במקרה זה יש לחרוג מהוראות החוק המפורשות ומהו הבסיס העובדתי והמשפטי לאמור.
העמדה הרווחת בפסיקה הינה, כי דרישת הכתב בחוק המתווכים הינה דרישה מהותית ומ חייבת, אולם בית המשפט העליון השאיר ב'צריך עיון' את השאלה באם תום לב גובר על דרישת הכתב בסעיף 9(א):
"אכן אין הלכה של בית המשפט העליון בשאלה משפטית זו, אך דווקא בשל כך, אין זה ראוי כי בית המשפט העליון יאמר את דברו בסוגיה זו ללא תשתית עובדתית-קונקרטית.Ex facto jus oritur- "הדין נגזר מהעובדות"..... על מנת להידרש לשאלה אם תום לב יכול בכלל להתגבר על דרישת הכתב בחוק המתווכים או אם יש נפקות להבחנה בין עסקאות תיווך "צרכניות" רגילות לבין עסקאות מורכבות, ראוי תחילה להעמיד העובדות על מכונן. משעה שבירור הסוגיה טרם מוצה, אין לקבל בשלב מקדמי זה את טענת המבקשות כי החלטת בית משפט קמא מנוגדת ללשון חוק המתווכים ומרוקנת את הוראותיו מתוכן. שאלה זו תתברר בגדרו של פסק הדין." [רע"א 1833/15 תעשיות מזון תנובה נ' רוני מאנה (פורסם בנבו, 25.03.2015) - וראה סקירת ההלכה הפסוקה אף בת"א (ת"א) 28763-07-14 רוני מאנה נ' תעשיות מזון תנובה - אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 10.02.2015)]].
בהינתן האמור ומשזהו המצב החוקי והמשפטי, היינו שיש להידרש קודם כל לשאלה, אם תום לב יכול בכלל להתגבר על דרישת הכתב בחוק המתווכים ונדרשת קביעת תשתית עובדתית לסיבות בגינן לא נערך הסכם תיווך בכתב; מדוע התובע ביצע את העסקה למרות שלא נחתם הסכם תיווך בכתב; ומה משקל יש ליתן להעדרו של הסכם בכתב.
לאחר שתקבע אותה תשתית עובדתית מפורטת וקונקרטית, ניתן יהיה לבחון האם מדובר במקרה בו עניין תום הלב, גובר על דרישת הכתב המפורטת הקבועה בסעיף 9(א) לחוק המתווכים- משמע בחינת הסוגיה המשפטית על רקע מכלול הפסיקה בעניין זה.

משכך ובשלב זה, לא ניתן לדחות התביעה על הסף.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ט, 03 יוני 2019, בהעדר הצדדים.