הדפסה

בית משפט השלום בנתניה תאד"מ 49488-03-19

בפני
כבוד ה שופט נועם רף

תובע

אמיר פינטו

נגד

נתבע
דוד גבאי

פסק דין

כללי:
1. לפני תביעתו של התובע, עו"ד במקצועו, לתשלום שכר טרחה.

2. בתיק זה התקיימו שני דיוני הוכחות. מטעם התובע נשמעה עדותו שלו ועדותו של עו"ד נתי לב. מטעמו של הנתבע נשמעה עדותו שלו בלבד. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

טענות התובע:
3. הנתבע ביקש לשכור את שירותיו של התובע לטיפול במספר הליכים משפטיים בהם היה מעורב באותה עת. לטענת התובע, מדובר ב- 12 הליכים משפטיים.

4. ביום 10.5.18 נחתם הסכם שכר הטרחה הראשון בין הצדדים (להלן: "ההסכם הראשון").
ההסכם קובע:
"
"

החיוב יהא לפי שעות עבודה ועל פי התעריף של 450 ₪ בתוספת מע"מ.
מקדמה בסך 25,000 ₪ + מע"מ, תשולם במעמד חתימת הסכם זה, תקוזז משעות העבודה שנעשו ויעשו בעתיד . תחילת הייצוג והסכם זה ייכנסו לתוקפם רק לאחר תשלום המקדמה.
בתחילת כל חודש יועבר אליך לחשבון חיוב ביחס לשעות העבודה של החודש הקודם (להלן: "החשבון").
עם איפוסה של המקדמה, ישולם סך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ על חשבון שעות עתידיות.
מובהר כי, לאורך כל תקופת הייצוג, מייד עם איפוס תשלום על חשבון שעות עתידיות ישולם סך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ על חשבון שעות עתידיות. ככל שלא ישולם סכום זה, יופסק הייצוג עד לביצוע התשלום וזאת מבלי לפגוע בהוראות סעיף 8 לעיל.
שכר הטרחה אינו כולל הוצאות כגון מומחים, אגרות, תמלולים, שליחויות וכיו"ב, אשר ישולמו על ידך עם דרישה.
כל סכום שיתקבל אצלנו במסגרת ההליכים המשפטיים ניתן יהיה לקזז כנגד שכר הטרחה המוסכם בהסכם זה.
מוסכם בזאת במפורש, ככל ששכר הטרחה המוסכם לא ישולם במועדו, משרדנו יהיה רשאי להפסיק את הטיפול בתיק לאלתר. חתימה על הסכם זה כמוה בהודעה מוסכמת על הפסקת הייצוג."

הנתבע אישר בחתימתו את האמור בדברים הבאים:

"הריני לאשר הסכמתי לתשלום שכ"ט על פי האמור במכתב זה".

5. ביום 4.7.2018 שלח התובע לנתבע חשבון עסקה בסך של 25,245 ש "ח בצירוף פירוט שעות. החשבון קוזז מול המקדמה ששולמה בסך של 29,200 ש"ח , כך שנכון לאותו מועד לנתבע נותרה יתרת זכות בסך של 3,955 ש"ח.

6. ביום 8.7.2018 ובעקבות צירופו של עו"ד נוסף לטיפול המשפטי, חתם הנתבע על הסכם שכר טרחה נוסף (להלן: "ההסכם השני"). ההסכם קובע:

"בהמשך לפגישה שהתקיימה במשרדי, להלם הצעתי לשכר טרחתי ו/או לכל עורך דין נוסף שיעבוד עמי על התיק, בגין ייעוץ וייצוג:
החיוב יהא לפי שעות עבודה ועל פי התעריף של 450 ₪ בתוספת מע"מ.
שעת מתמחה תעמוד על סך 200 ₪ בתוספת מע"מ.
מקדמה בסך 25,000 ₪ + מע"מ, תשולם במעמד חתימת הסכם זה, תקוזז משעות העבודה שנעשו ויעשו בעתיד. תחילת הייצוג והסכם זה ייכנסו לתוקפם רק לאחר תשלום המקדמה.
בתחילת כל חודש יועבר אליך לחשבון חיוב ביחס לשעות העבודה של החודש הקודם (להלן: "החשבון").
עם איפוסה של המקדמה, ישולם סך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ על חשבון שעות עתידיות.
מובהר כי, לאורך כל תקופת הייצוג, מייד עם איפוס תשלום על חשבון שעות עתידיות ישולם סך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ על חשבון שעות עתידיות. ככל שלא ישולם סכום זה, יופסק הייצוג עד לביצוע התשלום וזאת מבלי לפגוע בהוראות סעיף 8 לעיל.
שכר הטרחה אינו כולל הוצאות כגון מומחים, אגרות, תמלולים, שליחויות וכיו"ב, אשר ישולמו על ידך עם דרישה.
כל סכום שיתקבל אצלנו במסגרת ההליכים המשפטיים ניתן יהיה לקזז כנגד שכר הטרחה המוסכם בהסכם זה.
מוסכם בזאת במפורש, ככל ששכר הטרחה המוסכם לא ישולם במועדו, משרדנו יהיה רשאי להפסיק את הטיפול בתיק לאלתר. חתימה על הסכם זה כמוה בהודעה מוסכמת על הפסקת הייצוג."

הנתבע אישר בחתימתו את האמור בדברים הבאים:

"הריני לאשר הסכמתי לתשלום שכ"ט על פי האמור במכתב זה".

7. ביום 22.7.2018 שלח התובע לנתבע חשבון עסקה שני על סך של 32,110 ש"ח בצירוף פירוט שעות. במסגרת זו קוזזה יתרת הזכות שהייתה לנתבע בסך של 3,955 ש"ח.

8. הנתבע אישר בשיחה טלפונית ובהודעה בכתב ביום 23.7.2018 שהינו חייב סך של 32,000 ש"ח ועוד 15,000 ש"ח עבור שעות עבודה עתידיות. כמו כן, הנתבע ציין שישתדל להעביר את הסכום עד ליום 15.8.2018.

9. לאור התחייבותו של הנתבע המפורטת לעיל, המשיך התובע והשקיע עוד 7 שעות עבודה לטיפול בענייניו המשפטיים של הנתבע כאשר על פי ההסכם בין הצדדים החיוב בגין שעות אלו מגיע לסך של 3,685 ש"ח.

10. הנתבע נותר חייב לתובע את יתרת שכר הטרחה ולמרות מכתבי התראה שנשלחו לו, הוא התחמק מתשלום.

11. למרות שהנתבע אישר מספר פעמים בכתב את החוב לתובע, הנתבע ממען מלשלמו.

12. התובע השקיע שעות עבודה מרובות בטיפול בענייניו של הנתבע והינו זכאי ליתרת התשלום כפי שהתחייב הנתבע.

טענות הנתבע:

13. מאחר וההליך הוגש במסגרת ההוצאה לפועל כתביעה לתשלום סכום קצוב, הנתבע הגיש התנגדות לתביעה.

14. במסגרת התנגדותו טוען הנתבע בתצהירו שהינו מוכר כנכה עיוור על ידי המוסד לביטוח לאומי.

15. במסגרת הסכם שכר הטרחה שבין הצדדים, אסור על מתן אשראי כלשהו בשל מצבו הכלכלי של הנתבע.

16. כאמור בהסכם, הנתבע יפקיד סך 15,000 ש"ח בכל מועד שיוסכם בין הצדדים לצורך המשך ייצוג ובנוסף נקבע שאם לא יופקד סכום זה, הייצוג יופסק.

17. התובע פנה לנתבע בחוסר תום לב במייל וביקש אישור לקיום "חוב עצום" וזאת מבלי לציין בפני הנתבע שמדובר בשינוי של הסכם שכר הטרחה.

18. התובע ניצל את מצבו של הנתבע כעיוור והעדר יכולתו לקרוא או לזכור את הסכמי שכר הטרחה.

19. עוד יצוין כי הפניה לתשלום שכר טרחה נעשתה לאחר שכבר הושקעו השעות מצדו של התובע, מבלי ליתן לנתבע אפשרות לבטלן או לדון בה ן.

20. התובע פעל בחוסר יושר להוציא מהנתבע "הודעה בחוב" שמעולם לא הוסכם בין הצדדים.

21. לו היה התובע פועל בהגינות, התובע היה מפסיק את הייצוג ולא יוצר את החוב הנטען, שעומד בניגוד להסכם שכר הטרחה.

22. התובע קיבל כ- 30,000 ש"ח וביקש סך נוסף של עוד כ- 40,000 ש"ח רק כדי ללמוד את התיק ולמען הודעה אחת בבית משפט. סכום מופרז ובלתי סביר בעליל.

23. ייצוגו של התובע את הנתבע היה ייצוג רשלני ובכוונת הנתבע להגיש תביעה לרשלנות מקצועי כנגד התובע.

24. במסגרת תצהיר העדות ראשית מטעמו של הנתבע, הנ"ל מפרט ארוכות את השתלשלות ההליכים שהביאו אותו לשכור את שירותיו המשפטיים של התובע.

25. הנתבע מוסיף ומציין בתצהירו שעל התובע שמבקש שכר טרחה היה לתעד במדויק ובזמן אמת את השעות שהשקיע לטובת לקוחו.

26. הנתבע מוסיף ומציין שלמיטב זכרונו התשלום ששילם היה אמור לכסות את כל הייצוג המשפטי עד להשלמת הדיון.

27. הנתבע לא קיבל פירוט שעות לחודשים מאי, יוני ויולי לשנת 2018.

28. התובע התמודד באותה עת לרשות עירייה ויש לנתבע חשש סביר שהשעות בהן נקב התובע אינן משקפות בפועל את עבודתו בענייניו שלו.

29. ההסכם השני הינו בליבת המחלוקת בין הצדדים שכן בהתאם להוראותיו מאחר ולא שולמה המקדמה בסך של 25,000 ש"ח, הסכם זה כלל לא נכנס לתוקפו.

30. הנתבע אינו מבין מדוע נדרש סיוע מעורך דין נוסף.

31. הייצוג שקיבל הנתבע מהתובע היה רשלני. התובע לא היה ערוך כראוי להשיב לבקשה לקבלת פסק דין כנגדו, תגובה שהגיש באיחור.

32. הנתבע מוסיף וטוען שבית משפט לא נתן צו גודר במסגרת טען הביניים. בכך התובע לא התייחס לטענותיו של עו"ד סטרטינר שתבע את הנתבע.

33. על התובע היה לבקש שעו"ד סטרטינר יגיש תצהיר ולבקש לחקור אותו לגביו. ככל שלא הייתה ניתנת הרשות לעשות זאת מצדו של בית המשפט, היה צריך התובע לבקש עיכוב דיון לצורך הגשת ערעור. מחדלו של התובע בענ יין זה גרם לנתבע נזק של מעל מיליון שח.

34. התובע מעולם לא אישור סיוע מצדו של עו"ד נתי לב ויכול ושעות אלה נרשמו במסגרת מסע הבחירות של התובע. הנתבע לא ידע ולא הסכים שעו"ד נתי לב יעסוק גם הוא בעניינו.

35. כמו כן הנתבע מכחיש כל שעות עבודה לאחר מתן פסק דין מים 9.7.18 בעניינו של עו"ד סטרטינר.

דיון והכרעה:
36. כבר בפתח הדברים אציין שלאחר ששמעתי ושקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדותם וראיותיהם, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל במלואה.

37. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהנתבע שכר את שירותיו של התובע לצורך ייצוגו וטיפול בענייניו המשפטיים אותה עת.

38. אין מחלוקת גם על כך שהנתבע חתם על שני הסכמי שכר הטרחה מול התובע.

39. למרות שהנתבע מציג את עצמו כמי שהתובע ניצל את נכותו כעיוור והעדר יכולתו לקרוא או לזכור את הסכמי שכר הטרחה, התרשמותי מהנתבע במהלך כל ההליך היתה שהנתבע שולט היטב בחומר שבפניו ויודע היטב לנהל את ההליך המשפטי.

40. הנתבע הינו עו"ד לשעבר שניהל את ההליך שבפני לרבות הגשת בקשות, תגובות וחקירות נגדיות של התובע ועו"ד לב. רק בסוף ההליך הסתייע הנתבע בעורך דין (אציין שהנתבע היה מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי בשלב חקירת התובע והעד מטעמו כאשר עוה"ד אשר מונה מטעם הלשכה לסיוע משפטי לא התערב בחקירה). הנתבע נחזה בעיני כמי שבקיא ברזי ההליך המשפטי ושולט בפרוצדורה וכך גם כמי שבקיא בכל הפרטים בתיק ובמסמכים שהוגשו. משכך, איני מקבל את טענתו של הנתבע לכך שהתובע ניצל את מגבלותיו הרפואיות הן לאור המפורט לעיל והן לאור ההתכתבויות שהיו בין הצדדים – כפי שיפורטו להלן.

41. בניגוד לנטען על ידי הנתבע, מהראיות שעמדו בפני עולה שהנתבע היה מודע לחלוטין לסכומים שנדרשו ממנו לתשלום בעבור שכר טרחת התובע והנתבע נתן את הסכמתו ואישורו לסכומים אלו ולתשלום פעם אחר פעם.

42. לא זו אף זו, בניגוד לנטען ע"י הנתבע, אף לאחר שניתן פסק הדין, ביקש הנתבע המשך סיוע מצדו של התובע להמשך ההליך המשפטי.

43. הנתבע גם היה מודע לכך שמצטרף עו"ד נוסף לסייע לתובע בהכנתו להליך שהתנהל מול עו"ד סטרטינר ושהתובע ועו"ד לב השקיעו שעות רבות בעבודה מאומצת למיין, להכין, להתכונן ולנהל את ענייניו של הנתבע, כאשר מדובר בהליכים רבים עם חומר משפטי ומסמכים רבים.

44. יתרה מכך, הנתבע לא הרים את הנטל שמוטל לפתחו להוכיח שהתובע התרשל במילוי תפקידו. הנתבע לא העלה טענה זו בפני התובע עד להליך שבפני ולראיה שביקש את המשך עזרתו של התובע גם לאחר שניתן פסק הדין כנגדו בעניינו של עו"ד סטרטינר.

45. הנתבע לא נתן כל הסבר משכנע מדוע אישר פעם אחר פעם לתובע את שכר הטרחה שהתבקש על ידו ומדוע ביקש ממנו להמשיך לסייע לו תוך כדי הבטחות שלא מומשו לתשלום. טענת הנתבע בעניין זה בחקירתו הנגדית שהיה "נסער" ו "מבולבל" מפסק הדין שניתן כנגדו בעניינו של עוה"ד סטרטינר במשך שבועות ואף מעבר לכך, אינה יכולה לעמוד לו כטענת הגנה כנגד התחייבויותיו בכתב לתשלום.

46. כך גם פרשנותו של הנתבע להסכם שכר הטרחה השני שלכאורה לא נכנס לתוקף, אינה מתקבלת על הדעת, אינה מתיישבת עם ההיגיון ומייתרת לכאורה מכל תוכן הסכם זה, למרות שהצדדים פעלו לאורו.

47. ובמה דברים אמורים, קודם לחתימתו של ההסכם הראשון התובע עמד על כך שייחתם הסכם שכ"ט ויוסדר הייצוג והתשלום (ר' נספחים 1-3 לתצהירו של התובע).

48. בהתאם להסכם הראשון הנתבע שילם את המקדמה בסך של 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

49. כך גם נקבע בהסכם זה שעם איפוס המקדמה ישולם שכר טרחה נוסף בסך של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין על חשבון שעות עבודה עתידיות. כמו כן נקבע שאם ובמידה סכום זה לא ישולם, יופסק הייצוג.

50. לאחר חתימת ההסכם הראשון וכפי שניתן לראות בנספחים 7-9 לתצהירו של התובע, התובע עסק בשקידה בענייניו של הנתבע לרבות בנוגע לטענותיו של הנתבע בסוגיה של ההשתק והצו הגודר בהליך טען הביניים.

51. התובע הגיש תגובה בעניין זה לבית משפט השלום בפתח תקוה בעניינו של עו"ד סטרטינר – תגובה שאורכה 13 עמודים. התובע אף עדכן את הנתבע שעשה כן (ר' מייל מיום 1.7. 2018 – נספח 11 לתצהירו של התובע). משכך אין כל בסיס ושחר לטענת הנתבע לפיה התובע לא פעל להגשת תגובה ועצם העובדה שבית משפט השלום בפתח תקוה לא קיבל את טענותיו של הנתבע בעניין זה, אין בכך כדי ללמדנו על כך שהתובע התרשל בדרך זו או אחרת בייצוגו של הנתבע בהליך זה.

52. זאת ועוד, בניגוד לטענת הנתבע, התובע כן מסר לנתבע פירוט שעות מפורט עבור חודשים מאי עד יולי לשנת 2018 (ר ' נספחים 13 ו- 17 לתצהירו של התובע).

53. הנתבע אישר 6 פעמים את דרישת התשלום של התובע בדברים הבאים:

ביום 16.7.18 השיב הנתבע לפניית התובע לכך שצריך להסדיר את שכר הטרחה ויש המון שעות עבודה שטרם שולמו כדלהלן:

"אני מבין אשתדל לסגור ענין זה השבוע".

לאחר קבלת פירוט השעות לחודש יולי בשנת 2018 ותשלום סך של 32,110 ש"ח, השיב הנתבע ביום 23.7.2018:

"תאשר קבלת המייל וכן הסכומים להבנתי אני צריך לשלם לך את סכום יתרת החוב וכן עוד 15,000 ש"ח עבור שעות עתידיות אנא אשר" (ר' נספח 18 לתצהירו של התובע).

באותו המועד (23.7.2018), אישר הנתבע פעם נוספת את החוב לתובע בדברים הבאים:

"אני מאשר כי עד ליום זה אני חייב לך 32,000 ש"ח וכן עוד 15,000 ש"ח עבור שעות עבודה עתידיות אשתדל להעביר לך סכום זה עד ל- 15 לחודש אוגוסט" (ר ' נספח 19 לתצהירו של התובע).

בפניה נוספת של התובע לנתבע בנוגע לתשלום שכר הטרחה בחודש 8/18 ולאחר שהתובע ציין בפני הנתבע ששכרו אמור להיות משולם עד ליום 15.8. 2018, השיב הנתבע:

"אמיר שלום
יהודה גולדברג מגיע לארץ רק ב- 21 לחודש רק אחרי פגישה איתו אוכל לעדכן אותך" (ר ' נספח 22 לתצהירו של התובע).
משמע, הנתבע אינו מכחיש שעליו לשלם והינו ער למועד התשלום שהוצע על ידו.

בפניה נוספת בנוגע לשכר הטרחה השיב הנתבע ביום 12.8.2018:

"אנא כתוב אלי בכתב שחור ומודגש אני השבוע מסיים את התשלום לבנק המזרחי לאחר מכן אטפל בתשלום שלך" (ר' נספח 22 לתצהירו של התובע).

ביום 30.9.2018 שלח התובע לנתבע מייל ובו הינו מתריע בטרם פניה ל"פסים אחרים" ומבקש מהנתבע לראות בפנייתו זו כמכתב התראה. הנתבע השיב לאמור ביום 11.10.2018 בדברים הבאים:

"... אישרתי בכתב את החוב שלי כלפיך ואני מתכוון לשלם אותו כאשר הדבר התאפשר".

באותו המועד השיב הנתבע פעם נוספת:

"אמיר שלום
זה עתה הסתיימו החגים. קיימת בקשה של עו"ד להתמנות לכונס נכסים ואני חושב שלא הוגן שלא תסייע לי כאשר שילמתי לך כ- 30,000 ש"ח ואני חייב לך עוד 30,000 ש"ח, אני במצוקה רבה ואני מבקש סיוע פשוט" (ר' נספח 24 לתצהירו של התובע).

54. משמע, מחודש יולי 2018 ועד חודש אוקטובר 2018 מאשר הנתבע לתובע 6 פעמים בכתב את החוב נשוא ההליך שבפני ואף מבקש מהתובע המשך סיוע משפטי, דבר אשר אינו מתיישב עם טענתו לרשלנות מקצועית מבחינתו של התובע בניהול ההליך מול עו"ד סטרטינר.

55. האמור לעיל מהווה הודאת בעל דין מצדו של הנתבע בחוב הנטען נשוא התביעה. כאשר הנתבע נשאל על כך במסגרת חקירתו הנגדית תשובתו בעניין זה התמצתה בכך שהיה "נסער" ו "מבולבל ונסער" מפסק הדין שניתן כנגדו (ר' עמ' 51 ש' 13 וש' 20-21 לפרוטוקול).

56. בהמשך חקירתו ולאחר שהוצגו בפני הנתבע שאלות בנוגע לתכתובות הנוספות מצדו בהן הוא מודה בחוב וזאת על אף שחלף כבר זמן משמעותי לאחר מתן פסק הדין בעניינו של עוה"ד סטרטינר, באופן שבו כבר אין זה הגיוני שהיה נסער או מבולבל, התחמק הנתבע ממתן תשובה בנוגע לטענתו שלא מגיע לתובע שכר טרחה בכך שאינו זוכר ואינו מוכן להודות בחוב (ר' עמ' 51 ש' 31 ו- 35 לפרו טוקול).

57. עדותו של הנתבע בסוגיה זו לא נחזתה כעדות אמינה. מדובר בעדות מתחמקת שאינה מתיישבת עם דבריו שלו בכתב בנוגע לחוב הנטען. טענת הנתבע שהיה נסער ומבולבל אינה יכולה לעמוד לו כטענת הגנה כנגד מסמך בכתב מטעמו.

58. אין להתעלם גם מכך שטענה זו מצדו של הנתבע בנוגע לכך שהיה נסער ומבולבל, אינה קיימת במסגרת תצהירו שתומך בהתנגדות ואף לא בתצהיר עדות ראשית מטעמו . משכך מדובר בהרחבת חזית אסורה ועדות כבושה.

59. לאור המפורט לעיל, די באמור ובהודאות הנתבע בחוב כדי לסגור את הגולל בנוגע לטענותיו.

60. יחד עם זאת, אתייחס למספר נקודות נוספות.

61. טענת הנתבע לכך שלא היה ידוע לו והוא לא נתן את הסכמתו לסיוע של עו"ד נוסף מצדו של עו"ד נתי לב, אינה הגיונית בעיני וגם היא נחזית בעיני כלא אמינה. התרשמתי מעדותם של התובע ועו"ד לב במסגרת תצהיריהם ועדותם בפני שהושקעה על ידם עבודה רבה לצורך הכנה של המסמכים בכלל והכנה לדיון ההוכחות בתיק בעניינו של עו"ד סטרטינר.

62. טענת הנתבע שהתיק לא היה קבוע לדיון הוכחות בעניינו של עוה"ד סטרטינר משוללת כל בסיס, כאשר הצדדים זומנו לדיון הוכחות. הנתבע אף הודה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה בעניינו של עו"ד סטרטינר שהתיק היה קבוע להוכחות (ר' סעיף 6 לערעור).

הנתבע מנוע מלטעון במסגרת הליך משפטי אחד שהתיק היה קבוע לדיון הוכחות כאשר האמור מיטיב עמו ובדיון שבפני לטעון ההיפך. לנתבע השתק שיפוטי מלטעון טענות סותרות שכאלה והדבר אך מלמד על היעדר אמינות מצדו.

63. משהתיק היה קבוע לדיון הוכחות, הכנת התיק בהליך זה, לרבות השלב בו ישבו התובע ועו"ד לב עם הנתבע במשך שעות לצורך הכנה להליך, נחזתה בעיני כעדות אמינה ועקבית. לעומת זאת, עדותו של הנתבע בענ יין זה שהגיע לשעה, שתה קפה וחתם על הסכם שכר הטרחה השני – הא ותו לא, לא נחזתה בעיני כאמינה, מה גם שמדובר בגרסה שלא באה לכדי ביטוי קודם לכן ועל כן מהווה עדות כבושה.

64. כך גם טענת הנתבע לרשלנות מצדו של התובע לכך שלא התבקשה חקירתו של עו"ד סטרטינר במהלך הדיון בבית משפט השלום בפתח תקוה אינה נכונה ואינה מתיישבת עם האמור בפרוטוקול הדיון מיום 9.7.2018 ובהחלטת בית המשפט בעמ' 21 לפרוטוקול זה.

65. טענתו של הנתבע לכך שאין תוקף להסכם השני מאחר ולא שולמה מצדו המקדמה הנקובה בו, דינה גם להידחות.

66. לפרשנותו של הנתבע בנוסף לתשלום הסך של 29,200 ש"ח ששולם על ידו זה מכבר בעקבות הסכם שכר הטרחה הראשון , היה אמור להיות משולם סכום זהה נוסף בגין הסכם שכר טרחה השני.

67. ראשית האמור לא בא לכדי ביטוי באף אחד מהתכתובות שבין הצדדים.
נוסף בזאת, בעניין זה יפים ומקובלים עלי דברי התובע בחקירתו הנגדית:

"כן, זה אותו הסכם, אותה מקדמה. אתה אמר שזה אותו הסכם, זה אותו הסכם עם שינוי, שני שינויים בלבד, שנועדו לצורך הוספת עו"ד נוסף לתיק, באפשרות במידת הצורך מתמחה" (ר' עמ' 31 ש' 11-12 לפרו טוקול).

שנשאל שוב בעניין זה השיב התובע:

"זה אותו הסכם שכ"ט ואתה יודע שזה מתייחס למקדמה שכבר שילמת וזו התשובה שלי" (ר' עמ' 31 ש' 14 לפרו טוקול).

68. כל פרשנות אחרת להסכם השני אינה מתיישבת עם ההיגיון ואינה מתיישבת עם התכתובות שבין הצדדים והתנהלותם, כפי שפורטה לעיל.

69. יתרה מכך, האמור מתיישב במדויק עם שני השינויים היחידים בהסכם שכר הטרחה השני לעומת ההסכם הראשון, כאשר מדובר על עורך דין נוסף ומתמחה.

70. כמו כן, מעדותו של התובע והתכתובות בין הצדדים עולה שהנתבע ביקש מהתובע המשך סיוע משפטי אף לאחר מתן פסק הדין מיום 9.7.2018 בבית משפט השלום בפתח תקוה, דבר האומר דרשני.

סוף דבר:
71. לסיכומם של דברים, תביעתו של התובע מתקבלת במלואה.

72. הנתבע ישלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך של 36,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבע יישא בנוסף בהוצאות התובע בסך של 900 ש"ח אגרות, סך של 500 ₪ החזר הוצאות העד ובשכ"ט עו"ד בסך של 11,700 ש"ח.

73. אציין שבמסגרת החיוב בשכ"ט עו"ד בית המשפט לוקח בחשבון את היקף ההליכים שהתנהלו בתיק , התנהלותו של הנתבע במסגרת ההליך והתמשכותו של ההליך. במסגרת זו נכלל האמור בהחלטה מיום 26.1.20 בנוגע להוצאות שתילקחנה בחשבון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו נוכח אי התאמת ההליך בזמנו מצדו של הנתבע להליך בסדר דין מהיר.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 ימים.

74. מאחר וההליך נפתח במסגרת תיק הוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב, התובע יעדכן את הסכומים שנפסקו בפסק הדין בתיק ההוצאה לפועל. במידה והנתבע לא ישלם את הסכומים תוך 30 ימים, ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו.

75. לבקשת התובע העיקולים שניתנו בתיק יורחבו מבחינת הסכומים לסכום שנפסק בפסק הדין (כולל הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות ושכ"ט עו"ד).

זכות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 60 ימים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.