הדפסה

בית משפט השלום בנתניה תא"מ 57365-02-13

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה מרי יפעתי

תובעת

א.ר.י. מרום בניין ואחזקה בע"מ

נגד

נתבע

ירון פרל

צד שלישי ס. דניאל מתן שירותי יעוץ בע"מ

פסק דין

1. התובעת הגיש תביעה כספית, בסך של 58,250 ₪, כנגד הנתבע במסגרתה עתרה לחייב הנתבע לשלם את יתרת החוב בגין עבודה שביצעה בעבורו.
כבר עתה יצוין כי הנתבע שלח הודעה לצד שלישי, חב' ס. דניאל שירותי ייעוץ בע"מ, ואולם, הצד השלישי לא התגונן ומשכך, תלויה ועומדת בקשה למתן פסק דין כנגדו בהעדר הגנה.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים :

2. הנתבע הינו בעלים של דירת טריפלקס המצויה בקומות 3-5 בבניין ברח' ברנדה 37/6 בפתח תקווה (להלן: "הדירה ו/או הנכס"). במועדים הרלבנטיים לתביעה התגוררה בדירה הגב' עמליה ברטמן ובני משפחתה ( להלן: "השוכרת").

3. במהלך שנת 2009 פנתה השוכרת לנתבע והלינה כי קיימת רטיבות במקומות שונים בחלקה הפנימי של הדירה. בעקבות תלונתה של השוכרת, פנה הנתבע לחברת הביטוח מנורה (להלן: "חברת הביטוח") אשר ביטחה את הדירה במועדים הרלבנטיים.

4. בחודש אוקטובר 2009 ביקר בדירה נציג ש.ח.ר נזקי צנרת בע"מ (להלן: "ש.ח.ר") מטעם חברת הביטוח. לאחר שבחן את הנזקים בדירה קבע נציג ש.ח.ר כי הסיבה לכתמי הרטיבות בתקרה ובקירות הדירה הינה חדירת מי גשמים מבעד לגג. משכך, אין כיסוי ביטוחי על פי תנאי הפוליסה המכסה נזק צנרת ולא נזק הנובע מבעיית איטום.

5. טוען הנתבע כי לאור ממצאי נציג ש.ח.ר, ו הקביעה לפיה אין הנזק מכוסה בפוליסה, פנה לקבלן ביצוע פרטי בשם ערן על מנת לבצע התיקונים בדירה. אלא, שהתיקונים הנקודתיים שביצע ערן לא הועילו ומספר ימים לאחר שסיים את עבודתו חזר המצב לקדמותו תוך שנקוו כמויות גדולות של מים בקירות הבית ובעקבותיהם החלו טפטופים חזקים בחדרי המגורים ובתקרת המטבח.

6. על רקע זה פנה הנתבע למר סופר דניאל, מחברת ס. דניאל מתן שירותי יעוץ בע"מ (להלן:
"ס. דניאל") יועץ מומחה בתחום הבניה ומערכות איטום. לאחר בדיקת הדירה קבע ס. דניאל בחוות דעתו מיום 17.2.2010 כי הליקויים הקיימים נובעים מכשל של מערכות האיטום במרפסת ובמעקות הדירה ופירט את רשימת התיקונים הנדרשים. ס. דניאל ציין בחוות הדעת את שמו של יהודה בכר, הבעלים של התובעת, כקבלן ביצוע אשר יכול לבצע את העבודה.

7. בעקבות חוות דעתו של ס. דניאל פנה הנתבע, בחודש פברואר 2010 , לתובעת לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים. אין חולק כי התובעת ביצעה עבודות לתיקון הליקויים בהתאם לחוות דעת היועץ ס. דניאל וכי במהלך העבודות, או בסמוך לאחר סיומן, התגלה על ידי עובד התובעת צינור פגום שהיה מחובר למערכת האינסטלציה של הדירה. אין חולק כי התובעת ביצעה תיקון והחליפה את הצינור הפגום.

8. הנתבע טוען כי לאחר החלפת הצינור הפגום פסקו לחלוטין הנזילות והטפטופים בדירה.
לטענתו, התברר כי הצינור הפגום, ולא בעיית איטום , הוא הגורם לרטיבות ולנזילות בדירה.

לפיכך, טוען הנתבע כי התובעת ברשלנותה גרמה לו לנזקים.
ראשית, התובעת, כמי שנתנה שירותי חוות דעת ייעוץ פיקוח וביצוע עבודות בפועל, ואף כללה בחשבון שהוצג על ידיה דרישה לתשלום בגין ייעוץ ופיקוח, כשלה באיתור הבעיה, קרי הצינור הפגום אשר היה מקור כל הבעיות , וכפועל יוצא ביצעה עבודות מיותרות באיטום הגג וגררה את הנתבע להוצאות רבות ומיותרות.
שנית, כאשר אותר הצינור הפגום על ידי עובד התובעת, לא פעלה התובעת לדווח על כך ולתעד את הצינור הפגום, כאשר הוא מחובר למערכת האינסטלציה של הדירה, בטרם ביצעה תיקון והחלפה של הצינור הפגום. פעולתה זו של התובעת גרמה לסירובה של חברת הביטוח להכיר בקשר הסיבתי בין הצינור הפגום לבין הנזקים הנטענים לאור הפגיעה הראייתית הקשה והעדר האפשרות של חברת הביטוח לבדוק את חבותה.

9. מנגד, טוענת התובעת כי פעלה כקבלן מבצע בלבד וביצעה את עבודות האיטום בהתאם להנחיות בחוות דעתו של המומחה ס. דניאל, המומחה שאת שירותיו שכר הנתבע. משכך, לא היה עליה לבצע פעולות לאיתור הליקויים ואין ממש בטענה כי דרשה כספים בעבור ייעוץ ופיקוח. לטענתה, הצינור הפגום התגלה לאחר שהסתיימו עבודות האיטום כאשר התקבלה הודעה מאת השוכרת בדירה על נזילה וכי פעלה לתיקון והחלפת הצינור הפגום.

טוענת התובעת כי כלל לא הוכח כי הליקויים נגרמו כתוצאה מאותו צינור פגום ולא מבעיות איטום, וממילא היא כלל לא ידעה, עד לאחר תיקון הצינור, כי ישנה חברת ביטוח בתמונה וכי בוצעו בדיקות על ידי גורמים שונים בעבר, למעט חוות דעתו של היועץ ס. דניאל.

לאור זאת, ומאחר ואין בפי הנתבע כל טענה ביחס לטיב עבודתה של התובעת, על הנתבע לשלם את יתרת חובו לתובעת.

10. נוסף למחלוקות שתוארו לעיל, הצדדים חלוקים אף ביחס לסכום שסוכם לתשלום בגין ביצוע העבודות על ידי התובעת ועל גובה הסכום ששילם הנתבע לתובעת בעבור העבודות.

11. בדיון בפני העידו מר יהודה בכר ומר רותם בכר, מטעם התובעת. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו והשוכרת הגב' ברטמן. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה:

12. למעשה, אין מחלוקת בענייננו כי הנתבע התקשר בהסכם עם התובעת לביצוע עבודות וכי העבודות בוצעו על ידי התובעת וכי לא שולמה מלוא תמורתן.
אלא, שהנתבע טוען כי התובעת בהתרשלותה, הן בזיהוי הבעיה והן הנזק הראייתי שיצרה, גרמה לו לנזקים וכי יש לדחות את דרישתה לתשלום יתרת התמורה.

13. אקדים ואומר כי בחינת הראיות בפני מובילה למסקנה כי אין ממש בטענות ההגנה של הנתבע וכי יש לקבל התביעה. להלן טעמיי.

14. כאמור, טוען הנתבע כי התובעת, כמי שנתנה שירותי חוות דעת, ייעוץ, פיקוח וביצוע עבודות בפועל, כשלה באיתור הבעיה וביצעה עבודות מיותרות לצורך טיפול בבעיה שאינה קיימת.
מנגד, טענה התובעת כי פעלה כקבלן מבצע בלבד על פי הנחיות המומחה מטעם הנתבע, ס. דניאל.
על פי הראיות בפני הרי שהתובעת פעלה כקבלן מבצע בלבד ואין ממש בטענת הנתבע כי נתנה שירותיי ייעוץ ופיקוח וכשלה באיתור הבעיה.

15. לאחר קביעת חברת ש.ח.ר כי מקור הנזקים מבעיית איטום בדירה ולא נזק צנרת, ולאחר שתיקון הליקויים באופן נקודתי על ידי ערן, בעל המקצוע שהנתבע שכר את שירותיו, לא הועילו, החליט הנתבע כי לא נות רה בידו ברירה אלא לפתור הבעיה באופן כולל ופנה לקבלת ייעוץ וחוות דעת מ מומחה לאיטום, ס. דניאל: "אשר יבצע בדיקה יסודית ומקיפה שתביא לזיהוי מקור הנזקים ובעקבות חוות דעתו זו יבוצעו התיקונים באופן מוחלט וסופי" (סע' 8 לתצהיר ההתנגדות).

ביום 17.2.2010 ניתנה חוות דעתו של המומחה ס. דניאל. מדובר בחוות דעת מקיפה המפרטת את הבדיקות שבוצעו על ידי המומחה, הממצאים, המסקנות והאופן שבו יש לטפל בליקויים לצורך פתרון הבעיה. המומחה הגדיר את מטרת חוות הדעת : א. אבחון/ איתור ליקויים
ב. ניתוח הגורמים לחדירה ועבירות מים ג. הכנת תסריט לביצועם של עבודות איטום ייעודיות.
המומחה קבע בחוות דעתו כי לאור הבדיקות שערך והממצאים שעלו הגיע למסקנה לפיה: "הליקויים הקיימים נובעים מכשל של מערכות האיטום במרפסת ובמעקות".
המומחה מפרט בחוות דעתו בפרטי פרטים את העבודות שיש לבצע לצורך תיקון הליקויים, תוך מתן הנחיות פרטניות והמלצות לאופן ביצוע העבודות, מתן מפרט למערכת האיטום שיש ליישם ואופן יישומה. המומחה אף נותן הנחיות בחוות הדעת לחיפוי / ריצוף המרפסת, תסריטי ביצוע לצביעת מעקות פנימיות במרפסת, הנחיות ביחס למעטפת המבנה ועוד.

בסופה של חוות הדעת קבע המומחה ס. דניאל כי יש לפנות לקבלני ביצוע לקבלת הצעות מחיר רלבנטיות והעברתם למשרדו לצורך בחינתן. תחת "קבלני ביצוע" ציין ס. דניאל את שמו של יהודה בכר, הבעלים של התובעת.

הנה כי כן, הנתבע שכר את שירותיו של יועץ מומחה לאיטום, ס. דניאל, לצורך זיהוי מקור הנזקים וקביעת התיקונים שיש לבצע. חוות דעתו המפורטת של המומחה אכן קובעת את מקור הבעיה והן את אופן הטיפול בה.

16. הנתבע שכר את שירותיה של התובעת כקבלן מבצע בלבד לצורך תיקון הליקויים כפי שפורטו בחוות דעתו של ס. דניאל. התובעת הוצגה על ידי ס. דניאל בחוות דעתו כקבלן מבצע. חשוב מכך, בהצעת המחיר 227 מיום 28.2.10, שהעבירה התובעת לנתבע טרם ביצוע העבודות ואושרה בחתימתו, נכתב תחת תיאור העבודות : "עבודות איטום ומניעת חדירת מים לדירות תחתונות לפי דו"ח ומפרט טכני של מר ס. דניאל מתאריך – 17.2.2010".

בנסיבות אלה, טענת הנתבע לפיה היה על התובעת לבדוק את מקור הנזק בטרם החלה את עבודתה, אין לה על מה לסמוך והיא אף אינה הגיונית וסבירה בנסיבות העניין. ברי כי הנתבע שכר את שירותיה של התובעת אך ורק כדי לבצע העבודות כפי שנקבעו על ידי המומחה מטעמו בחוות דעתו. מהראיות בפני עולה כי במועד בו שכר הנתבע את שירותיה של התובעת לביצוע העבודות היה ברור לתובעת ולנתבע כי מדובר בבעיית איטום ולא בכל בעיה אחרת.

17. הנתבע, אשר לא שכר את שירותיה של התובעת לצורך מתן שירות כלשהו למעט ביצוע עבודות, מנסה לבסס טענתו לפיה התובעת לא רק ביצעה את העבוד ות אלא אף נתנה שירותי חוות דעת, ייעוץ ופיקוח, על חשבון 265, מיום 14.4.2010 , בו כללה התובעת, לטענתו, רכיב בגין ייעוץ מקצועי ופיקוח בסך של 10% מעלות העבודות.
אלא, שיש לדחות מכל וכל ניסיון זה של הנתבע.

בהצעת המחיר 227 שהוציאה התובעת טרם תחילת העבודה, ואושרה על ידי הנתבע, כוללת אך ורק רכיב ביצוע עבודות וכלל לא הופיע רכיב בגין ייעוץ ופיקוח. אין אף חולק כי התובעת אף אינה עותרת לחיוב הנתבע בגין רכיב ייעוץ ופיקוח.

בחשבון 265 מיום 14.4.10 המופנה על ידי התובעת "למפקח ס. דניאל" כלל לא מופיע רכיב ייעוץ ופיקוח. הנתבע מבקש להתבסס על אותו מסמך, חשבון 265, ואולם, נקל להבחין כי מסמך זה הופנה לנתבע על ידי המומחה ס. דניאל כאשר הרכיב בגין "חוות דעת, ייעוץ מקצועי ופיקוח" מתייחס לעלות עבודתו של המומחה ס. דניאל ולא של התובעת.
עיון במסמך מעלה כי ס. דניאל הפנה לנתבע את חשבון התובעת בגין ביצוע העבודות על גבי נייר הנושא את שמו ואת הלוגו שלו, בחלקו העליון והתחתון של הדף, וציין : " רצ"ב חן עסקה של קבלן הביצוע". ( יוער כי המומחה נהג כך גם במסמכים נוספים שהכניס לתוך חוות דעתו המאוחרת ובכלל זה פוליסת ביטוח, מסמכי בדיקות ש.ח.ר ועוד).
יתרה מכך, רכיב העלות בגין חוות דעת, ייעוץ ופיקוח נרשם במנותק מהחשבון בגין עלות ביצוע העבודות ואף נכתב בגוף ראשון יחיד : "עלות חוות דעתי המקצועית, ייעוץ מקצועי ופיקוח ע"ס של 10%". ברי כי מדובר בעל ויות בגין חוות דעת ייעוץ ופיקוח של המומחה ס. דניאל ולא של התובעת. אין חולק כי התובעת לא נתנה חוות דעת לנתבע והטענה כי היתה אמורה לפקח על עבודה המבוצעת על ידה הינה אבסורדית.

סבורני כי טענת הנתבע לפיה התובעת נתנה לו שירותי ייעוץ נולדה אך ורק על מנת להימנע מביצוע תשלום יתרת התמורה לתובעת ותוך ניסיון להתבסס באופן מטעה על חשבון 265. דוגמה לכך עולה אף מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע שם טען כי פנה לתובעת במהלך חודש פברואר / מרץ 2010 לצורך ביצוע התיקונים וכי התובעת "הציגה את עצמה כמי שיש ביכולתה כדי לחוות דעה מקצועית, ליתן ייעוץ מקצועי ולפקח על העבודות אותן היא תבצע". הנתבע אינו מפרט כיצד הציגה התובעת מצג זה אלא מפנה לחשבון 265 מיום 14.4.10, חשבון שהוצא לאחר ביצוע העבודות.

18. נוכח האמור לעיל, הרי שיש לקבוע כי התובעת פעלה כקבלן ביצוע בלבד ועל פי הנחיותיו של המומחה מטעם הנתבע ס. דניאל. אין מחלוקת כי העבודות בוצעו על ידי התובעת ואף אין טענה ביחס לטיב העבודה. ודוק, אין הנתבע טוען, וממילא אף לא הוכח, כי על אף חוות דעתו הברורה של המומחה ס. דניאל היה על התובעת לחשוד כי מסקנותיו והנחיותיו של המומחה אינן עולות בקנה אחד עם המצב בשטח.
מעבר לנדרש, וכפי שיפורט בהמשך, איני סבורה כי עלה בידי הנתבע להוכיח טענתו לפיה הצינור הפגום הוא הסיבה הבלעדית לנזקי הרטיבות בדירה.

19. הנתבע העלה טענה נוספת לפיה התובעת, אשר פעלה לתיקון הצינור הפגום בטרם תיעדה אותו כשהוא מחובר למערכת האינסטלציה בדירה ומבלי שדיווחה על כך טרם התיקון, גרמה לכך כי חברת הביטוח לא תכיר בחבותה לנזקים בשל פגיעה ראייתית קשה ביכולת חברת הביטוח לבדוק את חבותה.
בחינת הראיות בפני מובילה למסקנה כי גם טענה זו דינה להידחות.

20. כאמור, טענה התובעת כי כלל לא ידעה כי ישנה חברת ביטוח בתמונה וכי בוצעו בדיקות קודמות בדירה על ידי גורמים כגון חב' ש.ח.ר. עדותו של יהודה בכר ורותם בכר לפיה נודע להם על חברת הביטוח רק לאחר שנמצא הצינור הפגום, היתה עדות מהימנה אשר לא נסתרה ואף נמצא לה חיזוק בחומר הראיות בפני.
כך, בחוות דעתו המפורטת והמקיפה של המומחה ס. דניאל, מיום 17.2.10, על בסיסה ביצעה התובעת את העבודות, אין כל אזכור לבדיקות שבוצעו על ידי חברת ש.ח.ר, על קיומה של חברת ביטוח ועל עמדתה של חברת הביטוח לעניין הכיסוי הביטוחי לנזק. זאת בשונה מחוות דעתו השנייה של ס. דניאל, שניתנה ביום 27.4.10, לאחר שנמצא הצינור הפגום ולאחר שהסתיימו העבודות. בחוות דעת זו, אשר נועדה לצורך פנייה לחברת הביטוח, מציין המומחה ס. דניאל את פוליסת ביטוח, ואת הדוחות שהוציאה חב' ש.ח.ר מיום 1.10.09 ומיום 25.3.10, מסמכים שאין להם כל אזכור בחוות הדעת הראשונה.

זאת ועוד, הנתבע לא טען בתצהיר התומך בהתנגדות, הוא כתב ההגנה, כי יידע את התובעת טרם תחילת העבודות על חברת הביטוח ועל הבדיקות הקודמות שנעשו. בחקירתו במסגרת הדיון בהתנגדות טען הנתבע כי בפגישה שנערכה עם יהודה בכר טרם תחילת העבודות, בנוכחות ס. דניאל והשוכרת, נאמר בין היתר כי היה נציג של חב' ביטוח וכי השוכרת תוכל להעיד על כך. על אף זאת, טענה זו כלל לא עלתה בתצהיר העדות הראשית של הנתבע ושל השוכרת.

21. הנתבע לא הרים הנטל להוכיח כי התובעת ידעה על חברת הביטוח ועל הבדיקות הקודמות שנעשו באופן שבו היה עליה לפעול בהתאם, לדווח מיד על מציאת הצינור הפגום טרם תיקונו ולכל הפחות לתעדו.
מעבר לכך, הנתבע אף לא הוכיח את הנזק שנגרם לו כתוצאה מפעולות התובעת, הן באשר לנזק הראייתי והן באשר לביצוע עבודות מיותרות, כהגדרתו. ובמה דברים אמורים?

22. בתצהיר התומך בהתנגדות טען הנתבע כי חברת הביטוח סירבה להכיר בנזק ככזה שנגרם עקב הצינור הפגום וכי עקב נזקים ראייתיים שגרמה התובעת אין באפשרותה של חברת הביטוח לבחון את שאלת החבות. עוד טען הנתבע באותו תצהיר כי התנה את תשלום היתרה לתובעת (על גבי חשבונית 393 שהוצאה ביום 1.6.10) לאחר בירור הכיסוי הביטוחי אל מול חברת הביטוח. לטענתו, "עם סיום הבירור שערכה חברת הביטוח בשאלת החבות נקבע, כי התובעת גרמה נזקים ראייתיים ולכן חברת הביטוח לא תכסה את עלות הנזקים ששילם הנתבע מכיסו ואת העלויות שעליו לשלם" (סעיף 27 לתצהיר ההתנגדות).

אלא, שבמסגרת הדיון בהתנגדות העיד התובע כי חברת הביטוח שילמה לו סך של 45,000 ₪ +מע"מ, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בכלום , וכי מדובר למעשה בהשתתפות של חברת הביטוח בכל התשלומים ששולמו על ידו עד למועד שבו עצר את התשלומים לתובעת.
יתרה מכך, הנתבע אישר בעדותו כי התשלום מחברת הביטוח הועבר עוד בטרם הוגשה ההתנגדות.

עמדת חברת הביטוח והתשלומים שבוצעו על ידה הינם פרטים מהותיים להגנת הנתבע ועל אף זאת לא רק שהנתבע לא טרח לציין התשלומים ששולמו לו כבר במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות אף יצר הרושם בתצהיר כי חברת הביטוח דתה את דרישתו ולא הכירה בנזק. חשוב מכך, הנתבע אשר קשר, בחשבונית 393 , בין תשלום היתרה לתובעת עם סיום הבירור שמבצעת חברת הביטוח, לא טרח לציין מה עלה בגורל אותו בירור ומה היו תוצאותיו.

זאת ועוד, בעוד שבדיון בהתנגדות טען הנתבע כי חברת הביטוח שילמה לו 45,000 ₪ + מע"מ הרי שבעדותו בהליך העיקרי העיד כי שולם לו סך של 60,000 ₪. באף שלב לא טרח הנתבע להציג מסמכים מחברת הביטוח המעידים על הסכומים ששולמו לו ועל עמדת חברת הביטוח ביחס לחבות ולנזק (להבדיל מחוות דעת חב' ברוש המייעצת לחב' הביטוח וברי כי אין בה כדי להוות את עמדתה הסופית של חברת הביטוח).
מעבר לכך כי למסמכים אלו חשיבות ניכרת לצורך בחינת טענת ההגנה של הנתבע ביחס לנזקים שגרמה לו התובעת, התנהלות הנתבע אשר בחר להסתיר את תוצאות הבירור בחברת הביטוח ואת הכספים שקיבל נגועה בחוסר תום לב.

23. כפי שנקבע לעיל, הרי שהתובעת פעלה כקבלן מבצע על פי הנחיות המומחה מטעם הנתבע ס. דניאל. מעבר לנדרש יצוין כי הנתבע אף לא הרים הנטל להוכיח כי הצינור הפגום היה המקור לרטיבות בדירה וכי העבודות שבוצעו על ידי התובעת היו עבודות מיותרות שכלל לא נדרשו.

הנתבע מנסה לבסס טענתו על שתי חוות דעת, האחת חוות דעתו השנייה של המומחה ס. דניאל והשנייה חוות דעתה של חב' ברוש מעם בחברת הביטוח.
אלא, שעיון מעמיק בשתי חוות דעת אלו מלמד כי אין בהן כדי לבסס טענה זו. ס. דניאל בחוות דעתו מיום 27.4.10, שניתנה לאחר התיקון והופנתה לחברת הביטוח קבע כי לא היה מקום לבצע עבודות נקודתיות וכי לאור המצב בשטח התחייב ביצוען של העבודות מראשיתם כפי שהונחה הנתבע לבצעם באמצעות קבלן ביצוע.
בחוות הדעת של "ברוש שמאות והערכת נזקים", חוות דעת ביום 26.5.10 שניתנה בעבור חברת הביטוח שביטחה את הדירה, נדחתה הטענה כי הנזק לדירה נגרם כתוצאה מנזק צנרת לא רק בשל הפגיעה הראייתית הקשה ביכולת של חברת הביטוח לבדוק את הצינור הפגום טרם החלפתו.
קביעה זו התבססה על ממצאים נוספים ומסקנות נותן חוות הדעת ובין היתר, קביעת חב' ש.ח.ר והבדיקות שערכה, הטענה כי לאחר התיקון שביצע בעל המקצוע (ערן) נטען ע"י המבוטח והשוכרת כי היו מספר ימים בהם מצב הדירה היה תקין, כי הרטיבות חזרה ביתר שאת לאחר התיקון של ערן ובקורלציה לגשם, וכי הצנרת שהוצגה היתה במצב קורוזי מתקדם ואילו היתה דרוכה במים נזקי המים בדירה לאורך זמן היו קשים מנשוא ולא ניתן היה לנהל אורך חיים בדירה כאשר צינור כזה דולף.

הנה כי כן, על פי חוות דעת ברוש נדחתה הטענה כי מדובר בנזק צנרת ממספר סיבות ולא רק בשל אי הצגת הצינור הפגום כשהוא מחובר למערכת הדירתית. עוד נקבע בחוות הדעת כי "למען הסר ספק קיימת גם האפשרות כי בנוסף לכשלים באיטום הגג אותרה גם צנרת דולפת שדלפה לאחר בדיקת שחר". ואולם, מסקנת נותן חוות הדעת נותרה כי : " יובן כי אנו בדעה כי נגרמו נזקים למבנה בשל כשלים באיטום, מי גשמים שחדרו למבנה דרך התקרה חיבלו בכתלים ובארונות..".

אין בחוות הדעת אליהן הפנה הנתבע כדי לבסס את טענתו לפיה סירובה של חברת הביטוח להכיר בחבותה נבעה אך בשל הנזק הראייתי וכי מקור הבעיה הבלעדי היה הצינור הפגום כך שהעבודות שבוצעו על ידי התובעת היו מיותרות. אמנם, יש לבחון חוות דעת אלו בזהירות שכן חוו"ד ברוש ניתנה בעבור חברת הביטוח וחוות דעתו המאוחרת של המומחה ס. דניאל ניתנה לצורך פניה לחברת הביטוח אך היה צורך ליישבה עם חוות הדעת הראשונה של המומחה. יחד עם זאת, הנתבע לא צירף חוות דעת מומחה מטעמו בהליך זה והסתפק בהפניה לאמור בחוות דעת אלו.

ודוק, דברים אלו נכתבו רק מבער לנדרש שכן הוכח לטעמי כי התובעת ביצעה את העבודות על פי הנחיות המומחה ס. דניאל כפי שהתבקשה לעשות כן על ידי הנתבע.

24. אף במחלוקת בין הצדדים ביחס לתשלום שעל הנתבע היה לשלם לתובעת בגין העבודות והתשלומים ששולמו בפועל, יש להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע.

דרישת התשלום של התובעת מתבססת בין היתר על חשבונית מס 393 שהוציאה ביום 1.6.10. בחשבונית זו צוין כי שולם על ידי הנתבע סך של 45,000 ₪, על חשבון ביצוע עבודות, וכי נשאר לתשלום 39,800 ₪ +מע"מ. החשבונית שהוציאה התובעת כוללת אף את רכיב המע"מ על הסך של 45,000 ₪ ובסה"כ 52,200 ₪ ואולם, יהודה בכר העיד כי שולם רק 45,000 ₪ כפי המצוין בחשבונית אך הוציא את חשבונית המס כולל רכיב המע"מ.
באותה חשבונית ציין הנתבע בכתב ידו, מספר ימים מאוחר יותר, כי סכום העסקה הינו 67,500 ₪ +6,000 ₪ תוספת שאושרה. מתוך סכום זה שולם 45,000 ₪ כך שנותרה יתרה בסך של 28,500 ₪ +מע"מ אשר תשולם לאחר סיום הבירור שמבצעת חברת הביטוח.

בעוד הנתבע טוען כי סכום העסקה המקורי בהצעת המחיר 227 עמד על סך של 67,500 ₪ טוענת התובעת כי הסכום הועמד על סך של 87,500 ₪ + מע"מ. לגבי התשלומים ששולמו, טוענת התובעת כי שולם אך ורק סך של 45,000 ₪ ואילו הנתבע טוען כי שולם סך של 52,200 ₪.
הצדדים חלקו על הסכום המצוין בהצעת המחיר 227. הגם שהסכום שנכתב אינו ברור לחלוטין הרי שמעיון במסמך נראה כי הסכום שצוין בו הינו 87,500 ₪ לפני מע"מ.

אלא, שהתובעת אינה עותרת לתשלום בהתאם להצעת המחיר אלא בהתאם לחשבון 265 שהוציאה, ביום 14.4.10, בסיום העבודות ובו נקבה בסך של 84,800 ₪ + מע"מ. כך גם בחשבונית 393 צוין כי נותרה לתשלום סך של 39,800 ₪ לאחר תשלום הסך של 45,000 ₪ ולפני מע"מ.

חשבון 265 נכלל במסגרת חוות דעתו השניה של ס. דניאל , חוות דעת מיום 27.4.10 ואף בחוות דעתו המשלימה מיום 4.6.10. הנתבע הגיש שתי חוות דעת אלו לחברת הביטוח.

הנתבע לא טען בתצהיריו כי העלה טענה כלשהי ביחס לחשבון 265. רק בחקירתו העיד כי : "אני מעולם לא קיבלתי הצעת מחיר אלא רק את החשבון וגם את זה לא קיבלתי מיהודה אלא רק דרך הדו"ח של דניאל. הסכום של 73,000 ₪ זה 67,000 ₪ שהיה הסכום המקורי, ועוד 6,000 ₪ תוספת שאישרתי, שאר הסכומים מעולם לא אישרתי". הנתבע אף לא פירט אלו תוספות אושרו על ידו ואלו לא.
חשוב מכך, הנתבע העיד כי "יש מייל ביני לבין דניאל שאני מערער על הסכום, ואני מפנה אותו לחשבונית המקורית שזו הצעת מחיר 227 שם כתוב 67,500 ₪ ללא מע"מ...". ואולם, גם מייל זה לא צורף על ידי הנתבע.

לעניין התשלומים ששילם הנתבע, טענה התובעת כי שולם אך ורק סך של 45,000 ₪ במזומן וזאת ביום 31.5.10, וכי חשבונית 393 הוצאה יום לאחר התשלום. כראיה הציגה התובעת אסמכתא ממנה עולה כי הופקדו בחשבונה במזומן סך של 45,000 ₪ ביום 31.5.10.

מנגד, טען הנתבע כי שילם סך כולל של 52,200 ₪. לא בתצהיר התומך בהתנגדות ולא בתצהיר עדותו הראשית לא פירט הנתבע הסכומים ששולמו על ידו, מתי שולמו ובאיזה אופן שולמו, הגם ששאלה זו עמדה במחלקות בין הצדדים.
רק במהלך דיון ההוכחות נטען כי שולמו שני תשלומים בשיקים, האחד על סך של 29,000 ₪ והשני על סך של 3,200 ₪, וכן סך של 20,000 ₪ ששולם במזומן עם תחילת העבודות.
לא רק שטענה זו ביחס לתשלומים שבוצעו ואופן התשלום הועלתה על ידי הנתבע לראשונה רק בדיון ההוכחות אף לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא צורפו השיקים והאישור משיכה במזומן כראיה, הגם שהם מצויים ברשותו של הנתבע. ברי כי אין די בהצגת השיקים לנציג התובעת במהלך חקירתו מבלי שהתובעת קיבלה הזדמנות לבדוק שיקים אלו, האם נמסרו לידיה והאם נפרעו.
יורע כי בתצהיר ההתנגדות טען הנתבע כי שילם לתובעת הסך של 52,200 ₪ "כנגד חשבונית מס מיום 1.6.10".

נוכח האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובעת הסך של 84,800 ₪ + מע"מ, בניכוי הסך של 45,000 ₪ ששולמו על ידו, כך שיתרת החוב עומדת על הסך של 54,216 ₪.

25. נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 54,216 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך של 13,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

26. לעניין ההודעה לצד שלישי – מאחר והצד השלישי לא הגיש כתב הגנה, אני מחייבת את הצד השלישי לשלם לנתבע את הסך אותו חויב הנתבע לשלם לתובעת, 54,216 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, יישא הצד השלישי בתשלום האגרה כפי ששולמה על ידי הנתבע.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ז, 01 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.