הדפסה

בית משפט השלום בנתניה ת"א 20451-01-16

מספר בקשה:39
בפני
כבוד ה שופט אלי ברנד

מבקשים

  1. רוני גולן
  2. נעמה גולן

נגד

משיבים
1. אריה קדמי ו-12 אח'

ב"כ המבקשים: עו"ד שוקי רגב
ב"כ המשיבים: עו"ד עינב נהרי סנדלר

החלטה
רקע והשתלשלות ההליכים
לפני בקשת המבקשים-הנתבעים להורות על זימון 7 עדים מטעמם אשר לא הגישו תצהירי עדות ראשית, זאת מעבר לעדויותיהם שלהם ושל 5 עדים מטעמם אשר עדויותיהם הראשיות הוגשו בתצהירים.
יוער כי בגלגול קודם של הבקשה, שאתאר להלן, הוגש רק תצהיר עדות ראשית אחד מטעם המבקשים , נוסף על תצהיריהם שלהם, אך לאחר שבדיון מיום 12.3.19 הוריתי להם להגיש בקשה מתוקנת לזימון העדים הוגש ה הבקשה לצד 4 תצהירי עדות ראשית נוספים, ומספר העדים שעותרים המבקשים לזמן ללא תצהירים צומצם מ-11 ל-7.
המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה שהיא חורגת ממסגרת המועדים שנקבע כב' השופט עוז ניר-נאוי להגשת תצהירי עדות ראשית ובקשות לזימון עדים ללא תצהירים, כי אין הנמקה מדוע לא הוגשה הבקשה במועד, אין הנמקה מפורטת וממשית מדוע יש מקום לוותר על התצהירים ואין תיאור מפורט של עדויות העדים שזימונם מבוקש.
ברקע הדברים, מדובר בתובענה כספית על סך 400,000 ₪ שהגישו המשיבים נגד המבקשים על רקע מערכת בחירות בה התמודד המבקש 1 על ראשות המועצה המקומית תל מונד בתמיכתם הפעילה של המשיבים וזכה בראשות המועצה, לטענת המשיבים תוך התחזות והטעייתם בכל הקשור בסיפור חייו, השכלתו, התפקידים הצבאיים והאזרחיים בהם נשא וכפועל יוצא מכך יכולתו לכהן במשרה הרמה אליה נשא עיניו ואף נבחר.
עוד טוענים המשיבים בתובענה כי המבקש 1 נטל ועשה שימוש שלא כדין בכספי מימון מפלגות ובכספי תרומות שלהם ושל פעלים נוספים ולמרות שהתחייב להחזירם נמנע מעשות כן.
יש לציין כי בכל הקשור לעניינים אלה מתנהלת גם חקירת משטרה.
בישיבת יום 15.5.18 הורה כב' השופט עוז ניר-נאוי, אשר דן בתובענה באותו שלב, כך –
"הנני מורה כי עדויות ראשיות יוגשו בתצהירים כדלקמן:
תצהירי התובעים יוגשו עד ליום 6.9.18.
תצהירי הנתבעים יוגשו עד ליום 25.10.18.
...
כל צד יצרף לתצהיריו את כל המוצגים אשר בכוונתו להגיש באמצעות עדיו ...
צד המבקש להעיד עד ללא הגשת תצהיר, יגיש במועד אשר נקבע להגשת תצהירים וכן את תמצית העדות הצפויה."
מאז ההחלטה האמורה הוארך המועד להגשת התצהירים מספר פעמים בשל עניינים שונים – חלקם נוגעים לבקשות לקבלת חומרי חקירה.
בסופו של דבר נקבע כי המועד האחרון להגשת תצהירי המשיבים-התובעים יהיה 23.12.18 והמועד האחרון להגשת תצהיר המבקשים-הנתבעים יהיה 24.2.19.
עם הגשת תצהירי המשיבים הוגשה בקשתם לזימון 3 עדים נוספים ללא תצהירים, בקשה אשר המבקשים לא התנגדו לה והתקבלה, וביום 25.2.19 (באיחור קל של יום אחד) ה וגשו תצהירי העדות הראשית מטעם המבקשים עצמם ועד נוסף ובמקביל הוג שה בקשה לזימון 11 עדים ללא הגשת תצהיר ים מטעמם.
המשיבים התנגדות לבקשה מנימוקים שונים, חלקם דומים לנימוקי התנגדותם המפורטים לעיל ובנוסף בשל אי תמיכת הבקשה בתצהיר ובהחלטתי בתום ישיבת יום 12.3.19 הוריתי למבקשים, בין היתר, כך (החלק השני של הציטוט הודגש גם במקור) –
"... ככל שעומדים הנתבעים על בקשתם לזימון העדים שהוגשה, יגישו בקשה מתוקנת הנתמכת בתצהיר אשר יפרט לצד כל שפורט בבקשה גם את הסיבה בעטייה לא הגישו העדים תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים והבקשה תידון ותוכרע. בקשה כזו תוגש עד 60 יום קודם למועד ההוכחות, אולם לאחר מיצוי הליך הגישור.
...
מובהר לצדדים כי מאחר שקיימת חפיפה משמעותית בין עדויות חלק ניכר מן העדים, ייתכן כי לאחר שמיעת חקירת חלק מן העדים יוצע לצדדים לוותר באופן מוסכם על חקירת יתר המצהירים שעדותם חופפת מבלי שהדבר ייחשב כקבלת גירסתם."
בעקבות החלטה זו ולאחר שהליך הגישור שקיימו הצדדים לא צלח, הגישו המבקשים ביום 27.6.19 את בקשתם הנוכחית לצד תצהירי עדות ראשית של 4 מ-11 העדים שאת זימונם ללא תצהיר בקשו, והפעם נתמכה הבקשה בתצהיר.

המסגרת הדיונית
הסמכות להזמנת עדים מעוגנת בסעיף 1 ל פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"ה-1971 הקבוע כדלקמן (ההדגשות בכל הציטוטים להלן שלי, אלא אם יאמר אחרת במפורש) –
"(א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת."
ברע"א 4868/15 בנק לאומי נ' מגי גלזר (29 .7.2015), דן ב ית המשפט העליון בהיק ף הסמכות להורות על זימון עדים, וכפועל יוצא מכך במערכת השיקולים המנחה בבא הערכא ה הדיונית להכריע בסוגיה זו, וכך קבע (פסקה 7 להחלטה) –
"... ס"ק 1(ב) לפקודה מאפשר לבית המשפט לעשות שימוש ב"מסננת" הרלוונטיות כאשר בהזמנת עדים עסקינן, בדומה להלכות הנהוגות לגבי גילוי מסמכים, שהרלוונטיות של מסמך היא התנאי המקדמי לגילוי. אך כפי שהרלוונטיות לצורך גילוי מסמכים מתפרשת בצורה רחבה, כך גם לצורך הזמנת עדים..."
בהמשך ההחלטה מבהיר בית המשפט העליון כי לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב בסוגיה זו וערכאת הערעור תמנע, ככלל, מלהתערב בשיקול דעת זה.
ברע"א 646/14 אשטרום חברת קבלנות בע"מ נ' ניו קופל בע"מ (8.5.2014, פסקה 9) הוסיף בית המשפט העליון שיקול מהותי ורלוונטי, כדלקמן –
"גם מימוש זכות דיונית צריך להיעשות על-פי עקרון המידתיות, במידה שאינה עולה על הנדרש במכלול הנסיבות (ובהן, בין היתר - סוג ההליך, שווי נשוא ההליך, מיהות בעלי הדין, מועד היווצרות העילה נושא ההליך, סוג הנזק: גוף או רכוש וכיוצ"ב, אופי הזכות הנפגעת, הסוגיה המשפטית בה מדובר, טיב הטענות הערעוריות, השלכות הרוחב שיש להכרעה במחלוקת ומספר הערכאות שכבר דנו בנושא). חריגה ממשית מעקרון המידתיות עלולה במקרים מסוימים לעלות כדי שימוש לרעה בהליכי משפט ועילה לחיוב בהוצאות, אף לאוצר המדינה, שכן מהלך כאמור גורם לעומס מיותר על מערכת המשפט ולפגיעה באותם מתדיינים המנהלים הליכים לגיטימיים והממתינים ליומם בבית המשפט, כשהטיפול בעניינם משתהה ונדחה נוכח הצורך לעסוק בהליכי סרק. זו המשמעות האמיתית של הביטוי השחוק 'זמנו היקר של בית המשפט', שלאמיתו של דבר הוא זמנו היקר של ציבור המתדיינים ולא של בית המשפט, שאינו אלא נאמנו של ציבור זה, וזמנם של אותם בעלי דין נמסר כפקדון בידיו ואין הוא רשאי למחול בשמם על השחתתו לשווא ..."
ברע"א 8126/13 עו"ד יעקב כשדי נ' מדינת ישראל, הנהלת בתי המשפט (26.1.2014, פסקה 6 להחלטה) הוסיף בית המשפט העליון וקבע כדלקמן –
"... נוכח משאביה המצומצמים של מערכת בתי המשפט ומשימותיה הרבות, ובהן עניינים של פיקוח נפש ממש, יש רגליים להשקפה שלפיה אין מקום להקצות משאבים נוספים לפרשה זו בדרך של מתן רשות ערעור לבית משפט זה, אף אם היתה כרוכה בה סוגיה עקרונית (ואיני סבור כך), ... גם בהינתן סכום התביעה בו מדובר (לחובה המוטלת בדין האנגלי על בית המשפט לדון בעניין אזרחי באופן שיעמוד ביחס הולם גם להיקפו הכספי, ראו תקנה 1.1 של ה- Civil Procedure Rules 1998 האנגליות, תקנה המונה את מטרות העל שבהתחשב בהן יש ליישם ולפרש את תקנות סדר הדין האזרחי."

עוד נפסק בעניין זה ב רע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) (4.8.2014, פסקה 10 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן אשר אומץ פה אחד) –
"ככלל עלויות ניהול ההליך צריכות להיות סבירות ומידתיות בהתחשב בשווי הסכסוך... "
(לענין זה ראו עוד החלטתה המפורטת של כב' השופטת אידית קליימן-בלק בת"א (שלום תל אביב) 3252-11-15 ג'אג'או בימרו נ' המחלקה לחקירת שוטרים (26.6.2017))
כיום מצויים אנו במצב בו אושרו כבר תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") העומדות להכנס לתוקף בעוד מספר חודשים, והללו אף מלמדות על מגמת מחוקק המשנה באשר לאופן ניהול הליכים אזרחיים, אשר יש בה לפחות כדי לשמש כלי פרשני בידי בית המשפט, ובתקנות 5-1 מתוכן נקבע כדלקמן –
"1. מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
2. הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.
3. (א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה...
(ב) חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.
4. לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זה פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.
5. בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי."
לאור מכלול השיקולים ונקודות המכוון שהובאו לעיל אבחן את הבקשה שלפני.
תחילה אציין כי במישור הטכני, לאחר שהוארכו המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית הוגשה הבקשה המקורית כמעט במועד, ואינני סבור כי איחור בן יום אחד הוא בעל משמעות בנושא זה, וגם הבקשה המתוקנת הוגשה במסגרת המועדים שקבעתי, בשים לב למועד הגישור וההוכחות.

הכרעה
שתי טענות מטענות המשיבים טעונות לטעמי בחינה, והן סוגיית תוכן ופירוט ההנמקה מדוע לא הוגשו תצהירי העדים האמורים ופירוט תוכן העדות הצפויה, זאת לצד השיקולים הכלליים שהובאו לעיל מתוך הפסיקה והתקנות החדשות לענין זימון העדים המבוקש.
אשר לפירוט ההנמקה מדוע לא הוגשו תצהירי העדים, מבהיר המבקש 1 בתצהיר התומך בבקשה (המוכתרת בכותרת – "הגשת תצהיר ובקשה לזימון עדים") כך –

המשיבים טוענים כי מדובר בהנמקה לאקונית ולא מפורטת.
אכן ניתן היה לנסח את הדברים ולבארם ביתר פירוט, ברם, לא ניתן לומר כי מתוך ההנמקה המובאת לעיל לא ניתן להבין את הנסיבות הנטענות של אי הגשת התצהירים מטעם העדים שזימונם מבוקש או להגיע למסקנה שעל פניו מדובר בנימוק מופרך.
אינני סבור שיש מקום להכנס לרמת פירוט אשר תביא להגשת תצהיר עדות ראשית נוסף רק ביחס לסיבת אי הגשת תצהיר העדים האמורים וברי כי היקף ההנמקה דלעיל מספק למצער על מנת שלא יהיה בכך משום עילה לסילוק הבקשה על הסף.
מובן כי המשיבים יוכלו לחקור את המבקש ואת העדים – ככל שיזומנו – גם על נושא זה, הכל בשים לב למשקלה של שאלה זו ביחס למכלול המחלוקות ולמסגרת הזמנים הסבירה שתקבע .
טענה דומה טוענים המשיבים גם ביחס לתמצית העדות שתוארה בבקשה ובתצהיר התומך בה , היינו – כי מדובר בתמצית לא מפורטת, סתמית אשר לא ניתן להבין מתוכה מה הרלוונטיות שלה להליך הנוכחי, וככל שניתן להבין משהו המסקנה היא כי מדובר בעדויות שאינן רלוונטיות.
מטבע הדברים, בנסיבות בהן אין מוגש תצהיר עדות ראשית של עד שאינו בעל דין ומסרב לערוך תצהיר אין בעל הדין או בא כוחו יכולים לתאר בפרוטרוט את עדותו הצפויה של העד שכן העד הוא האמור להביא את גרסתו כפי שהוא רואה את הדברים על כל פרטיהם וניסוחם , ולו היה ניתן לקבל את גרסתו הכתובה יש להניח כי היה מוגש תצהיר, כפי שהוגש מטעם עדים אחרים .
יתרה מכך, ייתכן כי לו היה מוגש תיאור גרסה מפורטת של העד היה הצד שכנגד טוען כי העדות הוכנסה לפי העד או נוסחה עבורו או שהטענה בדבר סירוב להגיש תצהיר אינה נכונה .
מטרת הדרישה להגיש את תמצית העדות הצפויה היא לצמצם במידת האפשר באופן סביר את מרחב חוסר הוודאות בו פועל הצד שכנגד, כאשר אמור להחקר על ידו עד שלא הגיש תצהיר בניגוד לעדים אחרים בהליך.
במצב זה אמור הצד שכנגד אמור להערך לחקירה נגדית מבלי שהעדות הראשית מונחת לפניו ומטרת הצגת תמצית העדות הצפויה היא הצגת עיקרי הנושאים שבכוונת הצד המביא עד כזה להעלות בחקירה הראשית, באופן שהצד שכנגד יוכל להערך ל חקירה הנגדית במידת האפשר.
יש להזכיר כי ברירת המחדל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 היא שמיעת כל העדויות הראשיות בעל פה (ראו תקנה 164 וכן תקנה 67 לתקנות החדשות המקנה עדיפות לעדויות בעל פה), באופן שמקשה מאד על הערכות מראש לחקירה הנגדית ובית המשפט אף רשאי להתיר הגשת תצהירי עדות ראשית על ידי צד אף אם טרם הוגשו תצהירים נוספים (תקנה 168(א)).
ברי, איפוא, כי תמצית העדות שעל בעל הדין להביא ביחס לעדות עד שלא ניתן לקבל ממנו תצהיר, כשמה כן היא – תמצית שנועדה לשפר את מצב הצד שכנגד יחסית לברירת המחדל של התקנות .
תמצית העדות שהובאה על ידי המבקשים אמנם קצרה יחסית אך מבהירה מה מקור היכרותם עם הפרשה נושא תובענה זו ומהו נושא עדותם בזיקה למחלוקות נושא התובענה.
לטעמי, גם אם היה מקום להרחיב מעט את התמצית אין מדובר במקרה בו התמצית אינה מספקת אפילו ברמה הבסיסית את המידע המהווה מטרת הגשתה, ועל כן אינני סבור כי כשלעצמה מדובר בתמצית שקיצורה מהווה עילה לדחית הבקשה.
עתה לשאלת הרלוונטיות, אשר כפי שהובא מן התקנות והפסיקה לעיל – היא ה"מסננת" הע יקרית על פיה בוחן בית המשפט בקשות מעין זו, והדברים מבוצעים במשולב עם סוגיית ההיקף הסביר של זמן ומשאבים שראוי להקדיש לבירור הסכסוך.
להלן רשימת העדים זימונם מבוקש ותמצית עדותם כפי שהובאה על ידי המבקשים –

ניתן לראות מן הרשימה כי כל העדים הנזכרים אמורים להעיד על המצגים שהציג לפניהם המבקש 1 בקמפיין הבחירות, וכל אחד מהם אמור להעיד על אלמנטים נוספים.
לאחר שעיינתי בתמציות האמורות, בשים לב להיקף העובדתי של המחלוקות, לסכום התביעה ולמספר העדים שכבר הגישו תצהירים מטעם המבקשים ותוכן תצהיריהם סבורני כי יש מקום להעתר לבקשה רק באופן חלקי, שכן הנושא המרכזי לגביו אמורים עדים אלה להעיד – מצגי המבקש 1 – בא כבר לידי ביטוי בעדויות המצהירים מטעם המבקשים.
כך למשל, אינני סבור שיש מקום להעתר לבקשה לגבי הגב' ריימונד אסרף (סעיף 5.4 לבקשה) שאמורה להעיד גם על התגייסות בעלה למסע הבחירות של המבקש 1, עדות שהיא ממילא עדות מפי השמועה, או על קבוצות תושבים מבוגרים שהביא בעלה לביתם שהרלוונטיות שלהן לענין המחלוקות נושא תובענה זו קלושה.
אינני סבור שיש מקום להעתר לבקשה גם ביחס לה"ה איוון וגיא אולייניק (סעיפים 5.6-5.5 לבקשה), שכן לטעמי הסיבות להחלטתם להצביע עבור המבקש 1 בבחירות הן עניינם הפרטי שאין מקום להדרש אליו לצורך בירור תובענה זו, מה גם שהשלכתן על ההכרעה בתובענה שלפני מינורית, ובסוגית המצגים שהציג המבקש 1 טרם הבחירות מעידים כבר לא מעט עדים מטעם המבקשים ואין הצדקה להרחב ה נוספת של היריעה.
כך הדבר גם לגבי מר אמיר רובין, שכן משקלה של פעילותו לטובת המבקש 1 במסגרת מסע הבחירות מינורית ביותר, שלא לומר אפסית, לצורך ההכרעה שלפני ובסוגית המצגים שהציג המבקש 1 טרם הבחירות מעידים כבר לא מעט עדים מטעם המבקשים ואין הצדקה להרחבה נוספת של היריעה.
לעומת זאת, ד"ר ידגר, הגב' ויצמן-שניאורסון והגב' בכר אמורות להעיד גם ביחס להתנהלות המשיבים – ענין שייתכן שיש לו רלוונטיות לסוגיה שלפני ואשר כמעט לא מצא ביטוי בעדויות יתר העדים מטעם המבקשים, ועל כן סבורני כי האיזון בין השיקולים מוביל להעתרות לבקשה ביחס לזימונן.
עם זאת, חקירת כל אחד מן העדים מטעם המבקשים תוגבל הן מבחינת תוכן, כך שלא אתיר שאלות הנוגעות לסיבה בעטיה בחר מי מהם להצביע למבקש 1 אלא רק בסוגית המצגים שהציג עובר לבחירות והתנהלות המשיבים, והן מבחינת זמן כך שעדותו הראשית של כל אחד מן העדים שלא הגישו תצהיר לא תארך יותר מרבע שעה וחקירתו הנגדית לא תארך יותר ממחצית השעה, כאשר בשים לב לאופן ניצול הזמן המוקצה לכל צד בהקשר זה אשקול אם ין מקום לצמצם אף יותר מכך את היקף העדויות .
אשר על כן, אני מורה למבקשים להגיש עד יום 25.8.19 למזכירות את פרטיהן המלאים של העדות ד"ר ידגר, הגב' ויצמן-שניאורסון והגב' בכר, היינו – שם מלא, כתובת מדוייקת ומספרי תעודות זהות, ולאחר מכן – כפוף להפקדת סך של 750 ₪ עבור כל אחת מהן – ימציאו להן המבקשים במסירה אישית כדין את הזימון שתנפיק המזכירות לא יאוחר מאשר 15 יום קודם למועד עדותן, בשים לב להוראות תקנה 182 לתקנות סדר הדין האזרחי .
אשר לבקשה להורות על הוצאת התצהירים הנוספים שהגישו המבקשים ללא קבלת היתר מתיק בית המשפט, אפתח תחילה ואומר כי אכן היה מקום להגשת בקשה בענין זה ולא לקביעת עובדה.
עם זאת, הרי המשיבים הלינו על העובדה שלא קבלו תצהירים מטעם יתר העדים ואף על העובדה שהתמצית שקבלו לא היתה מספקת, באופן הפוגע ביכולתם להערך לחקירה הנגדית, ובקשו הרחבה של התמצית גם בשלב הנוכחי .
המציאות שיצרו המשיבים בהגשת התצהירים, גם אם היה מקום לעשות את הדבר באופן מסודר ועל פי הדין, הביאה לכך שמטרת המבקשים האמורה תושג באופן המיטבי ויש בפניהם עתה לא רק תמצית מפורטת יותר אלא את העדות הראשית של עדים אלה זמן מספיק לפני חקירתם , באופן שמאפשר את ההכנה המיטבית לחקירתם.
בשים לב לאמור לעיל ולעובדה שבהנתן עדויות אלה אף צמצמתי את מספר העדים שעל זימונם הוריתי לעומת המבוקש, אינני מוצא מקום להעתר לבקשה להוציא את התצהירים הנוספים שהגישו המבקשים מן התיק .
עם זאת, הגם שהבקשה התקבלה חלקית ועמדת המשיבים נדחתה הרי שבשים לב לעובדה שהמבקשים קבעו עובדות בשטח ולא עתרו כדין לקבלת היתר אינני עושה צו להוצאות בשלב זה ושמורים לצדדים הטיעונים לענין ההוצאות גם בענין זה להליך העיקרי.

לצד האמור, ובשל אילוץ אישי, יוקדם מועד שמיעת ההוכחות שנקבע ליום 26.9.19 ליום 24.9.19 בין השעות 9:00 – 14:30 . המועדים האחרים ייוותרו על מכונם.
אבהיר כבר עתה כי בשים לב להערתי בהחלטה מיום 12.3.19 (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 14-12) ולהיקף הזמנים שקבעתי לענין העדויות לעיל אשקול את עצם הנחיצות בקיומו של יום ההוכחות השלישי.
הצדדים יודיעו עד יום 25.9.19 את סדר העדת העדים מטעם כל אחד מהם, על מנת שניתן יהיה לתזמן את זימון העדים.
בכל מקרה לא יוזמנו עדי הגנה למועד ההוכחות הראשון.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.