הדפסה

בית משפט השלום בנצרת 11

בפני
כב' השופטת הבכירה - שאדן נאשף-אבו אחמד

התובעת

1. מדינת ישראל

נגד

הנתבע

1. סמיח רשראש אמין בטחיש

החלטה

1. לפניי בקשת רשות להתגונן נגד תביעה לסילוק יד ופינוי המקרקעין מושא התביעה.

2. התובעת הגישה תביעה לפינוי וסילוק ידו של הנתבע מאדמות מסעדה שברמת הגולן, הידועים כחלקות 16 ו-21 בגוש 202010 (להלן: "החלקות"), וזאת מכוח זכות הבעלות שלה בחלקות הנ"ל שעברו הליכי הסדר. במסגרת כתב התביעה מייחסת התובעת לנתבע פלישה טרייה משנת 2014 לשטח בן 1.93 דונם, תפיסת חזקה בו , גידורו, הכשרת הקרקע והקמת מערכת השקיה ונטיעת עצי דובדבן, וזאת בהסתמך על דו"ח פיקוח מחודש מרץ 2014, שעקבו לו שני מכתבי התראה ששוגרו לנתבע בשנים 2014 ו-2018.

3. לטענת התובעת, אין מקום לנהל את התביעה שלפניי עד תום, הואיל, ולכל היותר, לנתבע מעמד של בר רשות מכללא, שהיא רשות הדירה אשר ניתנת ל ביטול עם משלוח ההתראה ו/או הגשת התביעה דנן . על טיעונים אלו, חזרה ה תובעת בשתי ישיבות הקדם שהתקיימו בתיק ולאחר תיקון בקשת הרשות להתגונן.

4. הנתבע מנגד טוען, כי א ין להורות על דחיית בקשת הרשות להתגונן וקבלת התביעה בשלב זה, מבלי שהתבררו טענותיו ובטרם הובאו ראיותיו, ואף אם ייאמר כי קיימת לו הגנה לכאורה בדוחק, הרי די בה על מנת לאפשר לו את יומו בבית המשפט, זאת בשים לב לבירור העובדתי הסבוך הדרוש במקרה דנן. בפן העובדתי, טוען הנתבע כי ה חלקות היו בחזקת ושימוש אביו משך עשרות שנים ועם פטירתו של האחרון , עברו אליו בירושה החלקות הללו, ומאז מועד זה הוא מעבד את החלקות, משתמש ומחזיק בהן ללא עוררין. הנתבע טוען כי הוא נטע בחלקות עצי דובדבן עוד בשנת 2001, דבר הסותר את טענת התובעת שמדובר בפלישה טרייה, והוא אף נמנה על חברי אגודת חקלאי מסעדה אג"ש בע"מ משנת 2003 , ו אישור על כך המתייחס לשנים 2001-2019 צורף לבקשה (ניתן להנפיק חשבוניות רק בגין 7 שנים). בהקשר זה יצוין כי אף שדו"ח הפיקוח והביקור שצירפה התובעת נערך בשנת 2014, היא נקטה בהליך שלפני רק בחלוף 5 שנים, היינו בשנת 2019.

5. כאמור הבקשה למתן רשות להגן תוקנה לבקשת הנתבע, אשר חזר בו מטענת בעלות בחלקות שנטענה על ידו בתחילת ההליך, ועתה טוען הוא לחזק ה בחלקות לתקופה ממושכת, בת ע שרות שנים בידיעת התובעת, ומכוח שתיקת האחרונה משך השנים שחלפו , הוענק לו מעמד של בר רשות מכוח הסכמה מכללא. בנוסף הפנה הנתבע להליך אחר המתנהל במסגרת תא"ק 62617-01-19 ( בפני כב' השופטת ר' זועבי ) בנוגע לחלקה סמוכה, כאשר הטענות בשני ההליכים הן דומ ות, ובתיק האחר ניתנה זה מכבר לנתבע שם רשות להתגונן.

6. לאחר עיון בכותבים, בתיק האחר אליו הפנה הנתבע ופסיקה נוספת ואחר ששקלתי את טענות הצדדים שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשת התובעת להורות על סילוק ידו של הנתבע ופינויו מהחלקות מושא ההליך דכאן, מבלי לתת לאחרון את יומו בבית המשפט. עם זאת, סבורה אני כי יש מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, לאור הנימוקים עליהם אעמוד להלן .

7. אין חולק כי התובעת היא הבעלים הרשומים של החלקות מושא ההליך שלפניי ואשר עברו הליכי הסדר. נסח הטאבו שצורף לכתב התביעה מאשש זאת והנתבע בעצמו אינו חולק על עובדה זו ואינו מעלה טענות בהקשר זה.

8. נקודת המוצא להכרעה בבקשת רשות להגן היא העובדות הנטענות בבקשה ובתצהיר התומך בה, כאשר ההנחה היא שיעלה בידי הנתבע להוכיחן. טענת ההגנה בענייננו היא שהנתבע תפס את החזקה בחלקות מלפני כ-20 שנה ועד היום, זאת לאחר שהן עברו לחזקתו מאביו המנוח אשר החזיק בהן שנים רבות לפני כן . החזקה בחלקות, עיבודן והשימוש בה ן נעשה על יד י אבי הנתבע ולאחר מכן ע"י הנתבע עצמו, ללא כל התנגדות מצד התובעת. הוכחה לכך שלא מדובר בפלישה טרייה משנת 2014, כטענת התובעת, אלא תקופת חזקה בת כ-20 שנה, כטענת הנתבע, מוצא האחרון במועד נטיעת עצי הדובדבן בחלקות וכן בחברותו באגודה המספקת את מי ההשקיה והתשלום בגינה שנעשה על ידו משך השנים שחלפו.

9. לטעמי, די באמור לעיל על מנת לקבוע שלנתבע הגנה אפשרית מפני תביעת הפינוי, ואין לחסום את דרכו מלהביא ראיותיו להוכחת טענותיו, וביניה ן טענ ת ההגנה שמדובר במקרה שאין לבטל בו רישיון, גם אם הוא ניתן שלא בתמורה (ראו והשוו : החלטת השופטת ר' זועבי מיום 22.09.19 שניתנה במסגרת תא"ק 62617-01-19 אליו הפנה ב"כ הנתבע בסיכומיו; תא"ק 75000-01-19 מדינת ישראל נ' קאסם אבו ליל (מיום 31.10.2019); תא"ק 48214-09-13 עיריית חיפה נ' אלקובי (מיום 19.11.14)).

10. עם זאת, לא אכחד שהנטל המוטל על הנתבע להוכחת טענותיו, לאור הפסיקה אליה הפנתה ב"כ ה תובעת, הינו נטל כבד, אף כבד מדי, המציב בפניו קשיים להוכחת חזקת השנים של אביו, משך התקופה, העיבוד הממושך שנעשה וכדומה, זאת בשים לב להלכה הפסוקה ולפיה לא די בחזקת רבת השנים כדי לבסס טענת שיהוי, מניעות או וויתור מצד הבעלים של המקרקעין . שיקולים אלה, מצדיקים בנסיבות העניין התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדת עירבון.

11. לסיכום, מצאתי כי לא ניתן לתת פסק דין לסילוק יד, בטרם תינתן לנתבע רשות להתגונן, ועריכת בירור עובדתי ומשפטי מעמיק, בהתאם לעובדות המקרה ונסיבותיו. לפיכך, אני נעתרת לבקשת הנתבע למתן רשות להתגונן, בכפוף להפקדת עירבון כספי במזומן בקופת בית המשפט בסך של 12,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

התיק יובא לעיוני ביום 10.1.20 או עם ביצוע ההפקדה, לפי המוקדם ביניהם.

12. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.