הדפסה

בית משפט השלום בנצרת תא"ק 29430-05-20

מספר בקשה:6
בפני
כב' השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא

המבקש

עדי זיבק
באמצעות ב"כ עו"ד עאוני זייבק

נגד

המשיבה

חברת ארכה בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד רמי שר- ישראל

החלטה

מונחת בפני בקשתו של המבקש, מר עדי זי בק, לביטול פסק הדין שניתן ביום 04.09.2020 בהיעדר הגנה, לחלופין לעיכוב ביצוע פסק הדין .
לאחר עיון בבקשה, תגובה ובתשובה, סבורה אני כי דין בקשתו להידחות.
רקע
ביום 13.05.2020 הוגשה תביעה זו בסדר דין מקוצר על ידי המשיבה, חב' ארכה בע"מ (להלן: "המשיבה" או "התובעת" ; לפי ההקשר), כנגד הנתבעת 1, חב' זייבק בע"מ (להלן: "הנתבעת " או "חב' זייבק"; לפי ההקשר) והנתבע 2, מר עדי זיבק (להלן: "המבקש" או "הנתבע 2"; לפי ההקשר), וזאת בגין חוב נטען בסך של 85,430 ₪.

על פי הנטען, המשיבה, חברה העוסקת בשיווק ומכירת כבלי ומוצרי חשמל, סיפקה לתובעת (חב' זייבק), חברה המתעסקת בתחום החשמל, סחורות שונות שתמורתן התחייבה חב' זייבק לשלם בתנאי תשלום שוטף + 120 יום (ראה סעיפים 4-5 לכתב התביעה).

חב' זייבק פיגרה בתשלומים ויתרת חובה עמד ה על 77,184 ₪, משעורך ליום הגשת התביעה- 85,430 ₪.

להבטחת תשלום חובה, חתמה חב' זייבק על שטר חוב לביטחון על סך של 100,000 ₪. המבקש חתם כערב לפירעון שטר החוב (עותק משטר החוב צורף נספח ו' לכתב התביעה).

לטענת התובעת, חב' זייבק לא עמדה בהתחייבותה ולא שילמה את החוב הנטען.

ביום 15.06.2020 הוגשה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירו של המבקש. בבקשה האמורה הוכחש קיומו של החוב הנטען, ונטענה, אם כי במשתמע בלבד , טענת קיזוז. כך נטען כי, חב' זייבק חויבה בספרי התובעת בתשלום בגין סחורות שלא הוזמנו על ידה, ויש לזכות אותה בגין חיובים אלה, וכי סכום הזיכויים שמגיעים מהתובעת עולה על סכום התביעה.

עוד נטען, כי המחלוקת בין הצדדים לבין ה משיבה החלה באמצע שנת 2016 לאחר שהתגלה שבוצעה תרמית על ידי ה משיבה שבה אף היו מעורבים שניים מעובדי חב' זייבק לשעבר.

הוסיפו הנתבעים כי התובעת הודעה בדבר קיומם של ליקויים ברישומיה ואף החלה לבטל חיובים שהופיעו בכרטסת. ביום 29.01.2017 ניתן זיכוי על סך 27,895 ₪.

עוד נטען, כי משלא נענתה המשיבה לפניות הנתבעת לבירור החוב, ניתנה הוראה לביטול השיקים נשוא התביעה.

ביום 29.06.2020 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן, וביום 03.07.2020 ניתנה החלטה בבקשה במסגרתה הבקשה התקבלה וניתנה לנתבעים רשות להתגונן שהותנתה בהפקדה כספית על סך 10,000 ₪.

ביום 07.08.2020 הגישו הנתבעים הודעה על פתיחת הליכים נגד הנתבעת 1 (חב' זייבק) במסגרת תיק חדל"פ 28208-05-20 בבית המשפט המחוזי בנצרת, ובצידה בקשה לעיכוב ההחלטה מיום 03.07.2020. לא למותר לציין, כי ההחלטה על פירוק החברה במסגרת התיק הנ"ל התייחסה אך ורק לתובעת 1, דהיינו לחברת זייבק.

ביום 09.08.2020 הגישה התובעת את תגובתה, בה היא התנגדה לבקשת הנתבעים, תוך שהדגישה כי הנתבע (מר זיבק) איננו חלק מתיק חדלות הפירעון.

חרף הארכות שניתנו לנתבעים, הם לא השיבו לתגובת התובעים. ביום 04.09.2020 בהיעדר כל תגובה מצד הנתבעים, דחיתי את הבקשה לעיכוב הליכים מיום 03.07.2020, ומשלא הופקד הסך של 10,000 ₪ בהתאם להחלטה, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 04.09.2020, לפיו ישלמו הנתבעים סך של 85,430 ₪ וכן הוצאות משפט לתובעת.

ביום 06.09.2020 הוגשה בקשת הנתבעת 1 (חברת זיבק) לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, מן הנימוק כי ביום 06.08.2020 ניתן צו פירוק החברה (ראה סעיף 11 לעיל).
ביום 09.08.2020 ניתנה החלטה המורה על ביטול פסה"ד מיום 04.09.2020 נגד הנתבעת 1 (החברה) בלבד, ואשר הותירה את פסה"ד נגד המשיב על כנו.

ביום 29.09.2020 הוגשה בקשת המבקש לביטול פסה"ד שניתן ביום 04.09.2020 ולחלופין לעיכוב ביצועו. בבקשה האמורה, טען הנתבע 2, בהסתמך על סעיף 2 לחוק הערבות, תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הערבות") כי ערבותו מותנ ית באישור תביעת החוב, וכל עוד האחרונה לא הוכחה ואף לא הוגשה לבית המשפט, אזי אין לנתבע 2 כל חבות כלפי התובעת .
כבר עתה ייאמר, כי הבקשה, בת השבעה סעיפים, אינה מתייחסת כלל ועיקר לבקשה לעיכוב שבכותרת הבקשה.

ביום 30.09.2020 הגישה הנתבעת את תגובתה. בתגובה האמורה, טענה התובעת כי החבות של הנתבע 2 הינה חבות אישית ועצמאית.

ביום 28.10.2020 הוגשה תגובת הנתבע 2, שבה חזר הוא על עיקר טיעוניו כאמור בבקשתו מיום 29.09.2020 והוסיף כי ביום 14.10.2020 הגיש לממונה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים (אישור על כך צורף לתגובת הנתבע 2).

דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת הנתבע 2, תגובת התובעת, ותשובת הנתבע 2, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

השאלה בה עסקינן הינה האם ההחלטה על פירוק החברה פוטרת את הנתבע 2, שערב לפרעון שטר החוב בערבות אוואל.

ודוק, ובניגוד לנטען על ידי הנתבע 2, העניין בו עסקינן מעוגן בפקודת השטרות [נוסח חדש]. כך נקבע בסעיף 57 לפקודה שכותרתו:
"ערבות לשטר
57.   (א)  פרעונו של שטר יכול שיהא נערב על ידי אדם שאינו צד לשטר, או על ידי אדם שהוא צד לשטר; ובלבד שהערבות במקרה הנזכר אחרון תהא מוסיפה על זכויות החזרה של האוחז.
(ב)  ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב.
(ג)   ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד." (ההדגשות שלי - נ' ד'מ')

המבקש נאחז בטענה לפיה חבותו כלפי התובעת הינה בבחינה חבות המותנית באישור תביעת חוב שתוגש נגד החברה .

אך וכפי שעולה מלשונו של סעיף 57(ג) הנ"ל הערב לשטר חב "אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה". דהיינו, לשון הסעיף מלמדת כי מדובר בערבות אישית- עצמאית העומדת בפני עצמה, שאינה נטפלת לחבות העיקרית (בענייננו, חב' זיבק).

כך פירש כב' השופט פרופ' א' ברק את הוראת סעיף 57(ג) בציינו כי:
דין דומה, אם כי רחב יותר, קיים בדיני השטרות, כאשר פקודת השטרות [נוסח חדש] קובעת, כי הערב חב " אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה" (סעיף 57(ג) לפקודה). בשל הסדר מיוחד זה נאמר על הערבות בשטרות, כי היא שינתה את אופיה, ושוב 'אינה אקצסורית' או נטפלת לחבות העיקרית, אלא יש והערב חייב, אף על פי שהחייב העיקרי פטור. ערבות מכוח הפקודה יכולה, היא עצמה, להתקיים כחבות עיקרית" (ד"נ 4/82 קוט נ' קוט פ"ד לח(3) 197, 212, 213 (1984) .
(השוו ע"א 3496/16 כהן נ' עו"ד בכר, פס' 10 מפסק דינה של כב' השופטת ע' ברון, ניתן ביום 07.08.2019)

לכן, נראה כי טענת הנתבע 2 בעניין פירוק הנתבעת 1 אין בה כדי להושיעו. שכן וכאמור לעיל, ערבותו מכוח פקודת השטרות מנותקת מחבות הנתבעת 1 העיקרית. ( השווה ע"א (ת"א) 2138/01 מרדכי נ' בוקר, ניתן ביום 20.05.2004) .

לסיכום
עמדתי לעיל , ולא בכדי, על השתלשלות העניינים בתיק בו עסקינן. שכן וכאמור, ביום 03.07.2020 נדונה בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן, והרשות ניתנה בתנאים שלא קוימו. בבקשה הנוכחית, המבקש בוחר להתעלם מהעובדה לפ יה פסק הדין ניתן לאור מחדלו באי קיום התנאים, היינו הפקדת הסך של 10,000 ₪.

הבקשה הנוכחית מערבבת מין בשאינו מינו. העובדות הינן פשוטות למדיי- היה על הנתבע להפקיד כסף כתנאי להתגונן, דבר לא נעשה, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

והנה ביום 29.09.2020 המבקש מגיש בקשה לביטול פסק דין ותולה את כל יהבו בשתי טענות: (1) הנתבעת 1, חב' זייבק, חדלה מלהתקיים; ו-(2) הוא (המבקש) הגיש ביום 14.10.2020 בקשה לפתיחת הליכים. המבקש לא הצביע ולו על שיקול אחד לביטול פסק הדין או לעיכוב ההליכים נגדו .

לאור האמור לעיל, הנני מורה על דחיית הבקשה מיום 29.09.2020.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"א, 05 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.