הדפסה

בית משפט השלום בנצרת תא"מ 644-11-13

בפני
כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי

תובעת

יתיר שרותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ

נגד

נתבעת

ק. פטריסיה בע"מ

פסק דין

לפי שני תיקים שקושרו יחדיו כשתחילתם של ההליכים הייתה בבקשה לביצוע שטרות על סך סכומים 34,511 ₪ ו 35,491 ש"ח.

רקע וטענות הצדדים
תחילת של שני התיקים בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת, יתיר שירותי יבוא וייצוא סוכנויות מכס בע"מ, (להלן: "התובעת ו/או יתיר") כנגד הנתבעת ק. פטריסיה בע"מ (להלן: "הנתבעת ו/או פטריסיה") בלשכת ההוצל"פ על חוב עבור צ'קים שנתנה הנתבעת לתובעת ,כאשר לטענת התובעת היא אוחזת בצ'קים כשורה וללא כישלון בתמורה, וזאת כאשר במסגרת יחסי העבודה בין התובעת לבין חברה בשם גלזט קוסמטיקס בע"מ (להלן: "גלזט") מסרה גלזט 3 שיקים סחירים על חשבון חובה של גלזט המשוכים ע"ש הנתבעת, דהיינו שיקים אלו נמסרו לתובעת על חשבון חוב בגין השירותים אשר סופקו לגלזט ע"י התובעת.

הנתבעת נתנה הוראת ביטול כנגד 3 צ'קים אותם מסרה לחברה גלזט כאשר היא טוענת שהתובעת חברה ביחד עם גלזט בקומבינה שנרקמה כדי לפגוע בנתבעת, בין היתר ע"י העברת/ הסבת הצ'קים נשוא התביעה מגלזט לתובעת לאחר שהנתבעת הודיעה על ביטולם או לאחר שחלקם הופקד תחילה בחשבון של גלזט ולאחר חילול השיקים,הועבר ליתיר וזאת בין היתר, כדי לפגוע באפשריות ההגנה של הנתבעת.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטרות כאשר בתיק שמספרו 733-11-13 (להלן: "תיק 1") על סך 35,491 ₪ היא טענה כי הינה בעלת זכות שיווק והפצה בלעדית של מוצרי ותכשירי שיער של חברת גלזט, וזאת מכוח הסכם שנערך ונחתם בחודש 11/2003 בין הנתבעת לגלזט לפיו מסרה גלזט לנתבעת את זכויות השיווק וההפצה הבלעדיים של מוצריה במגזר הערבי ובגדה המערבית , למעט עזה, מזרח ירושלים, חברון ורמאללה וכן סוכם לטענתה כי תקופת ההסכם תהיה ל 5 שנים עם אופציה לעוד 5 שנים ובסה"כ 10 שנים שתחילתם ביום חתימת ההסכם והצדדים מימשו את תקופת האופציה כך שההסכם היה תקף עד לסוף חודש 11/13.

עוד נטען כי על פי ההסכם, התחייבה גלזט למנוע את שיווקם של המוצרים בתחום הבלעדיות המוסכם שלא ע"י הנתבעת כאשר במקרה של הפרת התחייבות זו, תהיה זכאית החייבת לפיצוי מוסכם ומוערך מראש בסך השווה ל 100,000 $ בנוסף לכל סעד או תרופה (עותק ההסכם מצורף להתנגדות).

לטענת הנתבעת, בשלב מסוים היא גילתה כי גלזט מפרה את ההסכם בהפרה יסודית, בכך שהיא עצמה מוכרת ישירות את מוצריה בתחום הבלעדיות המוסכם ללקוחות הנתבעת וזאת בניגוד למוסכם.

על כן, הנתבעת שלחה מספר התראות לגלזט וציינה כי היא מתכוונת להגיש תביעה והודיעה במקביל על ביטול 4 צ'קים דחויים בסך של 84,850 ₪ שהנתבעת מסרה לגלזט בזמנו, ודרשה מגלזט להחזיר לידי הנתבעת את הצ'קים ולהימנע מהפקדתם בבנק.
אחד מתוך 4 שיקים שבוטלו הוא נשוא ההתנגדות בתיק 1 ע"ס 35,485 ₪ כאשר רק ביום 17.07.13 יצרה גלזט קשר עם הנתבעת באמצעות מנהלה, מר דובי שבו (להלן: מר דובי") , שבו הודיע כי הנתבעת אינה יכולה לבטל את הצ'קים כי הם כבר הוסבו לזוכה ובאותו יום השיבה הנתבעת כי הצ'קים שנמסרו לגלזט החל מז"פ 30.06.13 בוטלו עקב הפרת ההסכם על ידה, ועל כן הסבת הצ'קים לצדדי ג' הינה מעשה לא חוקי לאור ההתראה מיום 28.06.13.

עוד נטען כי הנתבעת הופתעה עת ביום 30.06.13 הופקד הצ'ק בחשבונה ע"י התובעת לאחר שהועבר אליה ע"י גלזט.
לטענתה אמנם הנתבעת משכה את הצ'קים לטובת גלזט בתמורה למוצרים שרכשה ממנה ע"פ ההסכם, אך זכות גלזט לפרוע את הצ'קים הייתה מותנית בכך שהיא תעמוד במלוא התחייבותיה והצהרותיה ע"פ אותו הסכם כך שמרגע שהיא הפרה את חובתה, עמדה לנתבעת הזכות לדרוש תשלום הפיצוי המוסכם בסך 100,000 דולר ארה"ב ועל כן נטען שעומדת לנתבעת טענת הקיזוז שהפעילה אותה חלקית עד לסכום כולל של 4 שיקים שנמסרו לגלזט.

בתיק שמספרו 644-11-13 (להלן: "תיק 2") שעוסק בבקשה לביצוע שטר על סך 34,511 ₪ טוען בעל מניות ומנהל הנתבעת מר קובטי (להלן: "מר קובטי") כי ביום 22.10.13 נכנס למחסן הנתבעת אדם שהזדהה כעו"ד אבישלום נגר ב"כ התובעת (להלן: "עו"ד נגר") שהיה אתו איש בשם אבישי רוזנפלד שנטען שהוא שותפו של דובי שבו, מנהל חברת גלזט, (להלן: "מר אבישי") שנכנס למחסן הנתבעת והתחיל לרשום, וטען כי יש צו עיקול.
מר קובטי ניגש לעו"ד שלו בכדי לבדוק את הצו וזה האחרון גילה שיש תיק בהוצל"פ כאשר לא נמצא אישור מסירה בתיק וכי ככל שנמצא אישור אזי הוא אפקטיבי.
הנתבעת חזרה על הגנתה בתיק 1 וציינה את עניין הפרת העסקה וכן נטען כי שניים מתוך ארבעת הצ'קים שבוטלו הם נשוא תיק זה כאשר הראשון ע"ס 18,588 ₪ והשני ע"ס 15,912 ₪.

ביום 19.06.14 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן במהלכו העיד מטעם הנתבעת מר קופטי ובסוף הדיון ניתנה הרשות להתגונן.
לפיכך, התאימו הצדדים את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ונקבע מועד לישיבת הוכחות ליום 03.02.16 בה העיד מטעם התובעת מר אפריים גבי מנהל התובעת (להלן: "מר גבי") ומר דובי ומטעם הנתבעת העיד מר אבישי שהוזמן על ידי בית משפט ומר חוסאם ורואה חשבון מר וליד אבו חנה (להלן: מר וליד").

סיכומי הצדדים הוגשו בכתב לאחר מכן אושרה בקשה להגשת ראיות נוספות שלאחריה הוגשו סיכומים משלימים מטעם התובעת.

דיון והכרעה
ראשית יצוין כי התנהלה בעבר תביעה בין הנתבעת לבין גלזט בגין הפרת חוזה בלעדיות אשר טוענת אליו הנתבעת אך תביעתה לא התקבלה.

בנוסף לענייננו עסקינן בתביעה של התובעת כאשר התובעת מהווה מעין צד ג' אשר איננה קשורה להסכם שנטען על ידי הנתבעת שהוא הופר על ידי גלזט.
אך ישנו מקום לבדוק את טענתה של הנתבעת בדבר התרמית והקומבינה בין התובעת לבין גלזט כאשר לטענת הנתבעת העברת הצ'קים לידי התובעת הייתה בכדי לפגוע בטענות ההגנה של הנתבעת.

מעדי הנתבעת עולה כי אין ביסוס די מספיק בכדי להוכיח את טענותיה של הנתבעת, כך לדוגמא עדותו של רואה חשבון אשר ערך את חוות דעת החשבונאית לקויה, ונדמה כי אינו מבחין בכך שהצ'ק הופקד לראשונה למשמרת על יד גלזט ולאחר מכן הוסב לתובעת וחולל לראשונה אצל התובעת בעקבות הוראת הביטול של הנתבעת דהיינו השיק בוטל והוחזר לראשונה אצל התובעת: עמ' 5 לפרוט' מיום 03.02.16 ש' 21-25:
"ש:לגבי המספרים של השיקים, בפעם הראשונה יש סניף 8051, שזה של גלזית ואני אומר לך שהוא הופקד למשמורת והוצא ממשמורת לפני תאריך הפירעון ונמסר ליתיר ויתיר הפקידה
ת: אתה מחבר לי את התמונה. השיק שנתנה גלזית הופקד למשמרת, בינתיים קובטי הודיע לחברה שהוא מבטל את השיקים, אני מניח שגלזית אמרה שתתבע את קובטי ואז הוציאה אותו ממשמרת.
ש: שני השיקים נכון?
ת: נכון"

גם מעדות מר אבישי שהוזמן על ידי בית המשפט עולה כי הוא מאשר שהתובעת אוחזת כשורה בצ'קים וכי העברת הצ'קים לתובעת על ידי גלזט הייתה לצורך כיסוי חוב בין הצדדים.
כן לא הוכח קיומה של קומבינה כלשהיא בין התובעת לגלזט כפי שטוענת הנתבעת ראה פרוט' עמ'9 ש' 29 ועמ' 10 ש' 1-2:
ש: את השיקים שהצגתי בפניך, מה אתה יכול לספר בנוגע להיסטוריות ההסבות שלהם?
ת: השיקים ניתנו לנו לגלזית והעברנו אותם ליתיר שהוא עמיל מכס שלנו, על סמך כיסוי חוב שאנו חייבים להם. עבור שחרור סחורה מהמכס.

מעדויות התביעה הן עדותו של מר שבו ועדותו ומר גבאי נראו לי מהימנות וקוהרנטיות ומעידות על כך שהצ'קים הועברו לצורך תשלום חוב בין הצדדים ולא לצורך פגיעה בהגנת הנתבעת כטענתה. ראה עדותו של מר שבו עמ' 12:
ש: אמרת שמתנהל חשבון ב 851, מציג בפניך את שני השיקים שאמרנו על 15 ו – 18, זה הופקד ב 851?
ת: לא יודע
ש: מופיע כאן סניף 851?
ת: כן הופקד למשמרת בסניף 851
ש: מתי הוצאת את זה ממשמרת?
ת: לא זוכר, זה לא רלוונטי גם, הם בשליטתי אני יכול להעביר אותם לכל סניף, אני סיפקתי עליהם סחורה ומגיעה לי תמורתה. בנוסף הם איחרו בשלושה חודשים מעבר לתשלום שהוסכם.

באשר לבקשת הנתבעת להוציא מתצהירו של מר גבאי את האישור על ההזמנה תשלום ושחרור – אין מקום לקבל טענה זו מקום שלא הועלתה טענה זו קודם.
אמנם קיים פס"ד בעניין בין גלזט לנתבעת שלגביו הוגש ערעור כאשר בערעור ניתנה החלטה לבטל את ההוצאות שהוטלו בערכאה הקודמת אך לא היה שינוי מבחינת ההכרעה המהותית שניתנה בבית משפט שלום ועל כן נראה כי ההכרעה במחלוקת בין גלזט לנתבעת אף היא נוטה לכיוון התובעת, הרי שאם לא הייתה הפרת הסכם אזי היה על הנתבעת לשלם את חובה לגלזט וזו רשאית להעביר את השיקים משהם אינם למוטב בלבד.
כן לא הוכח שהשיקים בוטלו לפני העברתם, הרי במידה ואכן רצתה הנתבעת לבטלם לפני העברתם אזי מוטלת עליה החובה להוכיח את הטענה אך זו לא הוכחה והתובעת נחשבת כצד " ג" אשר מבקשת את התמורה עבור עבודתה ואין לפגוע בזכותה זו.

אמנם בכרטסת גלזט מופיעה יתרת אפס אל מול הנתבעת אך אין בכך בכדי להעיד על וויתור כלשהוא מצד גלזט לנתבעת הרי מרגע שהסבה את השיקים לתובעת אזי החוב הפך להיות של הנתבעת כלפי התובעת ולא כלפי גלזט.

באשר לליווי מר אבישי לעו"ד נגר, שהינו ב"כ התובעת, אין בליווי זה כדי להעיד על קומבינה כלשהיא הרי בין גלזט לתובעת יש מערכת עסקים שבגינה נדרשת תמורת תשלום כלשהיא ואין זה תמוהה שגלזט תרצה לעזור לתובעת לצורך הבטחת התשלום שהיא התחייבה לשלם לה במסגרת עסקה כלשהיא ביניהם.

באשר לכישלון תמורה באם היה בין הנתבעת לגזלט, אז אין מקומו לידון במסגרת תביעה זה במיוחד מקום שהצ'קים הוסבו כדין לתובעת וככל שזה נכון אזי מקומן של טענות כגון דא להידון בתביעה עצמאית ולא בתביעה זו ( תביעה כאמור כבר נידונה וניתנה בה החלטה ואף הוגש ערעור עליה מטעם הנתבעת משההחלטה לא הייתה לטובתה).

לאור האמור, מסקנתי הינה שלא הוכחו קיומן של יחסים אסורים כלשהן בין התובעת לגלזט כגון מטרה לפגוע בהגנת הנתבעת וכן הוכח שהמדובר ביחסים מסחריים וכי פעלו כדין .

באשר לראיה הנוספת שהוגשה מטעם הנתבעת בעניין מכתבו של עו"ד נגר מיום 4.5.16 שהועבר לב"כ הנתבעת, כשהראיה הינה תגובת עו"ד נגר למכתבים קודמים של ב"כ הנתבעת, ואשר בהן נשלחה דרישה לעו"ד נגר להמצאת חשבונית כחוק בצירוף רכיב המע"מ בטענה כי הקבלה שהוצאה מנוגדת לפס"ד שניתן בהליך אחר בתביעה שבין הנתבעת לבין גלזט, ואשר על פיו נדחתה תביעתה של הנתבעת כאן תוך חיובה בתשלום הוצאות בסך 40,000 . מדובר בחשבונית שבה דווח על סכום של 46,800 ₪ בתור הוצאות לקוח לא חייב מע"מ כאשר בתיבת המע"מ נרשם סכום אפסי וכאשר מדובר בחשבונית על סכום ששילמה פטריסיה לגזלט עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 + מע"מ (סך 46,800 ₪ כולל).

באשר לראיה זו טוענת התובעת כי מדוע שגלזט תוציא חשבונית נוספת כל עוד הנתבעת לא משלמת את חובה? וכי אין בפעולה זו בכדי להצביע על תרמית אלא על נקיטת זהירות כל עוד לא שולם החוב לתובעת בכדי שלא ייגרם לתובעת ולגלזט נזק נוסף .
עוד נטען כי התובעת וגלזט אינן זהות וכי התובעת הינה חברת עמילות מכס ואילו גלזט יבואנית מוצרי שיער כאשר בתם לב נעזרה בשירותי עו"ד של גלזט ובביצוע עיקולים ואכן מצאתי שאין בכך כל פסול.
באשר לחוות דעת החשבונאית שהגישה הנתבעת אמנם לא הוגשה חוות דעת נגדית אך המומחה נחקר על חוות דעתו.

טענות הנתבעת באשר לקיומה של מערכת יחסים מיוחדת וקרובה מאוד בין התובעת לגלזט לא הוכחה ואין ב " עדכון/ עזרה" שעושה גלזט לתובעת אודות המחלוקות בינה לבין הנתבעת בכדי להצביע על קיומו של יחס ,שמטרתו לפגוע בנתבעת ,הרי במהלך החיים הרגילים של העסקים ובקיומן של מערכות מסחריות טובות ,אין זה תמוה שצדדים בעסק יתייעצו ביניהם לגבי נושאים שונים הקשורים לחיים העסקיים, אף אם לא מדובר ביחסים עסקיים שבין אותם צדדים, אלא שבין מי מהם ללקוח אחר אזי על אחת כמה וכמה ,כשמדובר בנתבעת ,אשר גם ביצעה עסקים עם גלזט ,דהיינו לא רק התובעת ביצעה עסקים עם גלזט אלא גם הנתבעת לכן ברור הוא כשמדובר בצדדים שמכירים אחד את השני בעולם העסקי שיוכלו להיוועץ ביניהם בנושאים שונים, על כן אין בליווי עו"ד נגר למר אבישי בכדי להוכיח קיומה של קומבינה כלשהיא במיוחד מקום שהתשלום משולם עבור עסקה בין גלזט לתובעת.

לעניין הכרטסת ע"ש הנתבעת בגלזט אשר נסגרה על חשבון אפס נמצא אף כי מקום שהעבירה גלזט את הצ'קים לידי התובעת אזי סגרה היא את חשבון הנתבעת אצלה בהנחה שהתשלום יועבר לידי התובעת באמצעות הנתבעת דרך הצ'קים.

טענות הנתבעת מהוות מעין הודאה והדחה טענת "הודאה והדחה", הינה טענה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מצד שני מציין עובדות נוספות אשר בהתאם להם גורס הוא, כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש. במצב זה, מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימן, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה (ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004; רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע"מ, פ"ד נה(5) 193, 194; י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, (מהדורה שביעית), 1995, 321-320).

לאחר ההתרשמות מעדויות הצדדים ומטענותיהם כאמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את טענתה.
לאור כל האמור ולאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים, על כלל נספחיהם, וכן לאחר שהתרשמתי מהעדויות ועיינתי בסיכומיהם מצאתי כי דין התביעות להתקבל.

סוף דבר
התביעות מתקבלות- ההליכים בתיקי הוצל"פ יימשכו כסדרם בשני התיקים.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט סך של 2,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד
סך של 7,000 ₪.
המזכירות תשיב את העירבון בסך של 5,000 ₪ לתובעת באמצעות בא כוחה.
העירבון בסך של 400 יושב לנתבעת באמצעות בא כוחה.

המזכירות תמציא העתק פסק-דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ו, 28 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.