הדפסה

בית משפט השלום בנצרת תא"מ 29441-07-10

בפני כב' השופט יוסף סוהיל – סגן נשיא

המבקשת

פרמטר טכנולוגיות בע"מ ח.פ. 513775817
ע"י ב"כ עו"ד דאוד כרייני

נגד

המשיבה
אילור, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ח.פ. 550001770
ע"י ב"כ עו"ד משה באדר

פסק דין

פתח דבר
1. עסקינן בבקשה שהגישה פרמטר טכנולוגיות בע"מ ( להלן: "המבקשת") לביטול פסק הבוררות שניתן ביום 16.6.2016 ( להלן: "פסק הבוררות") ע"י הבורר שמואל אביעד (להלן: "הבורר"), וזאת בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הבוררות"); ובבקשה לאישור פסק הבוררות שהגישה אילור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ( להלן: "המשיבה").
המבקשת הינה חברה העוסקת בתכנון וייצור של מכונות ומתקנים, "בהתאמה אישית", למפעלים ולחברות תעשייה. המשיבה הינה אגודה העוסקת בייצור ליבות לשנאים.

השתלשלות העניינים
2. בין הצדדים נכרת הסכם, במסגרתו התחייבה המבקשת לייצר מכונה להזנה וחיתוך של גרעינים מגנטיים ( להלן: "המכונה").

3. תחילה, הגישה המבקשת תביעה כספית (בת"א 29441-07-10) לתשלום יתרת התמורה בגין המכונה שתכננה וסיפקה למשיבה. מנגד, לטענת המשיבה, לאחר ששילמה מרבית התמורה, התברר כי המכונה אותה סיפקה המבקשת אינה תואמת תנאי ההסכם. בנוסף, המבקשת לא ביצעה את התיקונים עליהם סוכם בין הצדדים, והמשיבה נאלצה לבצע את התיקונים על חשבונה.
בעקבות כך, הגישה המשיבה תביעה כספית נפרדת לבית המשפט השלום באילת (ת"א 10455-05-13) כנגד המבקשת, בגין הפרת התחייבותה של המבקשת ובגין הנזקים שנגרמה לה כתוצאה מכך.

4. שני התיקים אוחדו בפני בית משפט זה, ונדונו תחילה בפני כב' השופטת נבילה דלה-מוסא.
5. בדיון מיום 11.9.2012 , בפני כב' השופטת נבילה דלה-מוסא, הגיעו הצדדים, להסכמה דיונית לפיה יועברו המחלוקות לבורר מקצועי, מהנדס מכונות ושמאי רכב מוסמך. ההסדר קבל תוקף של החלטה וההליכים בתיק עוכבו בשל העברת המחלוקות לבוררות.

6. בשל חשיבות תוכן ההסכמה הדיונית אצטט אותה בשלימותה:
"מבלי להודות בטענה כלשהי מטענות הצדדים או לגרוע מזכות כלשהי מזכויות הצדדים, מוסכם כי כל המחלוקות בין הצדדים זה תועברנה להכרעתו של בורר דן יחיד. הצדדים להסכמה לגבי זהותו של הבורר בתוך 14 יום מהיום. לחלופין, יגישו רשימה משותפת של מומחים מוצעים לבית המשפט. בית המשפט יתבקש לבחור בורר מתוך אותה רשימה בהתאם לשיקול דעתו. ברשימה שתוגש לבית המשפט לא תצוין זהות בעל הדין שהציע כל מומחה ומומחה. צד לא יציע מומחה שיש לו ו/או היו לו איתו קשרי עבודה ו/או חברות.
על הבוררות תחול התוספת השנייה של חוק הבוררות.
שכ"ט הבורר יחול על שני הצדדים בחלקים שווים והבורר יתייחס להוצאות אלה בפסק הבוררות" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 11.9.2012) ( ההדגשות שלי, הטעויות במקור - ס"י).

7. בתאריך 29.10.2015 מונה אינג' שמואל אביעד, מהנדס מכונות, כבורר.

8. אין מחלוקת, כי לאחר תיאום עם הצדדים נקבעה ישיבת בוררות ליום 10.4.2016 במפעל המשיבה בקיבוץ אילות, לצורך שמיעת הצדדים ובדיקת מערכת הזנה אוטומטית למסור דיסק (ראו: סעיף 5 לבקשה לביטול פסק הבוררות). אולם, בטרם הישיבה במספר ימים הגישה המבקשת בקשה לדחיית מועד ישיבת הבוררות, בטענה כי מנהל המבקשת, ד"ר ברקאי , נאלץ לטוס בדחיפות לסין במועד ישיבת הבוררות.

9. בנוסף, אין מחלוקת, כי הוסכם בין הצדדים לקיום הישיבה ללא נוכחות מנהל המבקשת, כאשר בא כוחה כן יתייצב לישיבה (ראו: סעיף 7 לבקשה לביטול פסק הבוררות).

10. בסיום ישיבת הבוררות, הציע הבורר כי בטרם תינתן החלטתו, ינסו הצדדים להגיע לפשרה. היות ומנהל המבקשת לא נכח בישיבה בקשה המבקשת ארכה ע"מ לגבש עמדתה ביחס להצעת הפשרה, ולאחר שיתאפשר למנהלה לערוך ביקו ר במפעל בכדי לבחון את המכונה. הבורר אישר בקשה זו והתיר למנהל המבקשת לבצע ביקור במפעל.

11. ביום 19.5.2016 ביקר מנהל המבקשת במפעל ובדק את המכונה. בעקבות הביקור שלח ב"כ המבקשת מייל לבורר, בכדי לבחון את העניין מחדש, מאחר ולטענתו קיים פער בין טענות המשיבה לבין הממצאים שעלו מביקור מנהל המבקשת.
12. לאחר קבלת תשובת המשיבה לטענות המועלות ע"י המבקשת, ניתנה החלטה ע"י הבורר מיום 29.5.2016, לפיה: "לאחר בדיקת הנושא הוחלט על ידי לתת לצדדים להגיע לפשרה בניהם עד ליום 16.6.2016. במידה והצדדים לא יגיעו לפשרה, תינתן החלטה על ידי בתיק זה".

13. מאחר והצדדים לא הגיעו לפשרה, הודיע ב"כ המבקשת ביום 14.6.2016 לבורר, כי :
"פנייתך לצדדים להתפשר הייתה בעקבות מכתבו וממצאיו החדשים של מנהל מרשתי ד"ר דב ברקאי . הצד השני לא מצא לנכון להתייחס לממצאי מנהל מרשתי ולעובדות החדשות שעלו מביקורו במפעל הנתבע ובחינת המכונה הנדונה.
חרף הנ"ל הריני להודיעך כי הצדדים לא הגיעו לפשרה .
על כן אתה מתבקש לתת החלטה בבוררות תוך התייחסות למכלול הנתונים , העובדות וכן העדר התייחסות למכתב מנהל מרשתי" (ההדגשות שלי - ס"י).

14. ביום 16.6.2016 ניתן פסק הבורר, בזאת הלשון:
"פרמטר טכנולוגיות לא עמדה בהתחייבותה כלפי אילרר בכך שסיפקה את המכונה שלא בהתאם למפרט הטכני עליו הסכימו הצדדים.
אילור נאלצה לבצע את כל השינויים וההתאמות במכונה כדי להביא את המכונה בהתאם לדרישות המפרט הטכני עליו הסכימו הצדדים טרם התחלת ייצור המכונה.
נוכח האמור, על פרמטר טכנולוגיות לפצות את אילור, כמפורט להלן :
פיצוי בגין השלמת המכונה על פרמטר טכנולוגיות לפצות את אילור כסך 54,482 ₪ לפני מע"מ,
בקיזוז יתר התשלום האחרון בגין המכונה בסך 26,000 ש"ח לפני מע"מ, דהיינו סה"כ 28,482 ₪
לפני מע"מ.
פיצוי בגין שכר טרחה של מומחה ביהמ"ש בסך 12,000 ₪ לפני מע"מ.
פרמטר טכנולוגיות תפצה את אילור בסה"כ 40,482 ₪ לפני מע"מ ( כמפורט בסעיף 11.3 לעיל), תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בתיק.
במידה ופרמטר טכנולוגיות לא תשלם את הפיצוי לאילור עד למועד האמור לעיל, תשלם פרמטר
טכנולוגיות לאילור תוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית, החל מיום קבלת ההחלטה בתיק.
כל אחד מהצדדים יישא בהוצאות ביהמ"ש שלו, כולל ושכר טרחת עו"ד".

עיקר טענות המבקשת
15. ישיבת הבוררות שהתקיימה ביום 10.4.2016 התקיימה ללא נוכחות מנהל המבקשת.

16. הבורר התעלם מטענות מנהלה של המבקשת שהעלו בדו"ח ביקורו במפעל ביום 19.5.2016. ובהתאם לסעיף 24(4) לחוק הבוררות, התעלמות הבורר מדו"ח הביקור מקימה למבקשת זכות לבטל פסק הבורר בשל אי מתן " הזדמנות לטעון טענותיה או להביא ראיותיה".

17. בהתאם לסעיף 24(5) לחוק הבוררות, העדר מתן החלטה ו/או הכרעה לעניין ממצאי דו"ח הביקור במפעל מקים זכות למבקשת לביטול פסק הבוררות הואיל והבורר " לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעה".

עיקר טענות המשיבה

18. משמעות ההסכמה הדיונית לפיה על הליך הבוררות תחול התוספת השנייה, היא שהצדדים קבעו שפסק הבוררת ניתן לערעור לפני בורר. התוספת השנייה מתייחסת להוראות סעיף 21א. לחוק הבוררות, ובו נקודת המוצא היא, כי הצדדים להסכם הבוררות קבעו בפסק הבוררות כי ניתן לערעור לפני בורר. מה גם, הבקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 24 (4) ו- 24(5) סותרת הוראות הדין המורות שבמקרה כזה (בו הוסכם שבפסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר) ניתן להגיש בקשה לביטול פסק בוררות על סמך העילות בסעיף 24(9) ו- 24 (10) בלבד. לאור טענה מקדמית זו, יש לדחות את הבקשה על הסף.

19. פסק הבוררות יבוטל ע"י בית המשפט אך ורק במקרים קיצוניים וחריגים, כאשר בחינת פסק הבוררות אינה נעשית על-פי אמות המבחן של ערכאת הערעור.

20. ישיבת הבוררות נערכה ללא נוכחות מנהל המבקשת בהסכמת המבקשת, ומכאן, מ ושתקת ומנועה היא מלטעון, כי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה להביא טענותיה. בנוסף, המבקשת היתה מיוצגת בישיבה על ידי בא כוחה וניתנה לה הזדמנות לטעון טענותיה ולהביא ראיותיה (ראו: סעיף 46 עמ' 10 לתגובה).

21. הבורר הכריע בכל המחלוקות שנמסרו להכרעתו, ועצם העובדה שהוא לא קיבל את טענות המבקשת אינה יכולה להקים למבקשת עילה לביטול פסק הבוררות (רא ו: עמ' 11 סעיפים 50 ,51, 52, 54 ו- 55 לתגובה).

22. הבורר התייחס בהחלטתו מיום 29.5.2016 להשתלשלות העניינים, ציין במפורשות כי הוא קיבל את תגובת המשיבה לבקשה שהגישה המבקשת לאחר ביקורו הנוסף של מנהלה במפעל, ובסיום נתן החלטתו על בסיס כך.
23. ב"כ המבקשת ידע היטב שהבורר הכריע בטענותיו אשר הועלו בעקבות דו"ח ביקורו במפעל. ב"כ המבקשת בעצמו שלח מייל לבורר ביום 14.6.2016 ( נספח מ' 10 לבקשה), בו הודיע כי הצדדים לא הגיעו לפשרה, ועל כן, יש לתת החלטה במחלוקות שהובאו בפניו ( סעיף 56 לתגובה). משכך, יש לראות במייל הנ"ל כויתור של המבקשת על טענותיה, (סעיף 57 לתגובה).

24. לא נגרם למבקשת כל עיוות דין, וממילא לא הוכיחה המבקשת כי נגרם לה עיוות דין (סעיף 26(א) לחוק הבוררות) . גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה
25. שקלתי את טענות הצדדים, והגעתי לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי המבקשת להצביע על עילה לביטול פסק הבוררות מכוח סעיפים 24 (4) ו- (5) לחוק הבוררות, ולפיכך דין הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות ודין פסק הבורר להיות מאושר. להלן אבאר מסקנתי זו.

26. מקבל אני את הטענה כי בנסיבות בהן עסקינן, לא ניתן היה להגיש בקשה לביטול פסק בוררות בעילות לפי סעיף 24(4) ו- 24(5) לחוק הבוררות, מאחר והצדדים הסכימו שתינתן להם זכות ערעור בפני בורר אחר.

27. כלל הוא, כי פסק בוררות אינו ניתן לערעור, בכפוף לשני סייגים: ערעור לערכאת ערעור פנימית בפני בורר אחר לפי התוספת השניה ( סעיף 21א), או ערעור ברשות לבית המשפט על הפסק לפי סעיף 29ב (א) לחוק הבוררות.

28. אין חולק, כי עפ"י ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 11.9.2012 , הוסכם באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי : "על הבוררות תחול התוספת השנייה של חוק הבוררות". הסכמה זו מלמדת, ולו במשתמע, כי הצדדים קבעו שפסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר אחר , זאת מאחר והתוספת השנייה לחוק הבוררות עניינה בקביעת סדר הדין בהגשת ערעור בפני בורר אחר , מכוח הוראת סעיף 21א. לחוק, שכאמור עניינו בהסכמת הצדדים לזכות ערעור בפני בורר אחר .

29. במצב דברים זה, בו קבעו הצדדים להסכם הבוררות, כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר אחר , ניתן להגיש בקשה לביטול פסק בורר על-פי העילות בסעיף 24(9) ו- (10) בלבד.
סעיף 21א(ג) לחוק הבוררות, מורה במפורש כי:
"21א. (א) קבעו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר –
...
(ג) קבעו צדדים כאמור בסעיף קטן (א) –
(1) ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות על פי העילות האמורות בסעיף 24(9) ו-(10) בלבד" (ההדגשות שלי ס"י).

30. ובענייננו, הבקשה לביטול פסק בוררות נשענת בעיקרה על עילות 24(4) ו- (5) לחוק הבוררות. משכך, דין הבקשה להידחות מטעם זה בלבד.

31. למעלה מן הנדרש, סבורני כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין.

32. כידוע, בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו של הבורר, אף במקרה שבו נפלה טעות בפסק הבורר, למעט בנסיבות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות העוסקות , בעיקר בשל חוסר תקינות של הליך קבלת ההחלטה. בית המשפט המחוזי ב- הפ"ב (מחוזי חיפה) 27357-03- 14 רכבת ישראל בע"מ נ' עירית נהריה (26.7.2015), קבע כי:
"פסק הבוררות מהווה מעשה בית דין לצדדים לבוררות ולחליפיהם. מושכלות יסוד הם כי ההתערבות השיפוטית בו מוגבלת. הפיקוח על פסק הבוררות מבקש להשיג איזון בין עצמאות הבורר והצדדים להליך לעצב את מסגרת המחלוקת ביניהם לבין הצורך לשמור על תקינות וטוהר ההליך מבחינה משפטית. פועל יוצא מכך, הוא כי ההתערבות השיפוטית בפסק הבורר תהיה צרה ומוגבלת".

33. כאמור, אמת המידה להתערבות בית המשפט בפסק הבוררות בבקשה לביטולו לפי כל אחת מעילות הביטול תהא מחמירה, מתוך מטרה לחזק את מעמדו של פסק הבוררות, רע"א 1941/14 סקורפיו (בשג) בע"מ נ' יוסי לנגוצקי (19.03.2014):
"לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי שדינה להידחות אף בלא להידרש לתשובת המשיבים. כידוע, אמת המידה להתערבות בפסק בוררות – במסגרת בקשה לביטולו המוגשת לפי סעיף 24 ל חוק הבוררות – היא מחמירה. אמת מידה זו נגזרת מהשאיפה לבצר את מעמדו של מוסד הבוררות ככלי יעיל ומהיר לבירור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, המקנה משקל ניכר להסכמת הצדדים להתדיין לפני בורר אשר עילות ההתערבות בהחלטתו תחומות ומוגבלות".
(ראו: רע"א 7177/13 אסתר יעקב נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (13.01.2014); רעא 7205/01 כפר דניאל נ' יעקב מיטרני, (4.2.2002); רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז(6) 605, 617-615 (2004)).

34. משמע, יש לפרש בצמצום את עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק, בעוד שלהסכם הבוררות יש ליתן פרשנות מרחיבה כך שיחול ויתפרש על המחלוקת בכללותה (ראו: רע"א 9542/06 ליכטנשטיין נ' AIG אחזקות ומשכנתאות בע"מ (14.2.2010)), וזאת כמובן, ככל שהצדדים לא נקטו בלשון ברורה ומפורשת לעניין הסמכות (רע"א 4095/12 מגנזי תשתיות ב.ג.מ בע"מ נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (13.11.12)).

35. גישה מחמירה זו לאי התערבות בפסק הבוררות, קבלה ביטוי מפורש ע"י המחוקק אשר קבע בסעיף 26(א) ל חוק הבוררות, כי בית המשפט רשאי שלא לקבל בקשת ביטול שהוגשה, על אף קיומה של אחת מן העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, כל עוד סבר לא נגרם עיוות דין.

עילת ביטול בשל העדר הזדמנות נאותה לטעון ולהביא ראיות (סעיף 24(4)), האמנם?
36. לעניין זה טענה המבקשת, כי ישיבת הבוררות שהתקיימה ביום 10.4.2016 התקיימה ללא נוכחות מנהל המבקשת. מה גם, הבורר התעלם מטענות מנהלה של המבקשת שהעלו בדו"ח ביקורו במפעל ביום 19.5.2016.

37. אקדים ואומר, כי בית המשפט אינו רואה בעין יפה העלאת טענות מצד המבקשת בדבר אי- תקינות הליך הבוררות, רק בשלב שלאחר מתן פסק הבורר, בעוד שהטע מים הנטענים היו ידועים לו עוד קודם לכן.
גם לגופו של עניין, לא מצאתי ממש בטענות המבקשת הנוגעות לכך שלא קיבלו הזדמנות להביא ראיות, וסבורני כי דינן להידחות. כבר נפסק, רק במקרים חריגים נוטה בית המשפט לבטל פסק בוררות בשל הטענה של מי מהצדדים לאי מתן הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו. בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו ב- רע"א 7177/13 אסתר יעקב נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (13.1.2014):
"באשר לטענת המבקשים הנוגעת לכך שלא קיבלו הזדמנות להביא ראיות; סבורני כי דינה להידחות. כידוע, סמכותו של הבורר לנווט את סדרי הדיון של הליך הבוררות המתנהל לפניו היא שמאפשרת את ניהול הבוררות ביעילות ולפיכך בית המשפט ימעט להתערב, אם בכלל, בשיקול הדעת הדיוני של הבורר, ובכלל זה בהחלטותיו של בורר לעניין הבאת ראיות וזימון עדים [ראו: רע"א 6327/12 ניב נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 21 לחוות דעתי והאסמכתאות הנזכרות שם (1.9.2013); רע"א 7191/11 אורגד ח.ש.ן בע"מ נ' משב הנדסת קירור ומיזוג אוויר בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 11 לפסק הדין (14.12.2011); אוטולנגי, כרך א' בעמ' 631-630 ו-699-698]".
ועוד, ב- רע"א 6327/12 ניב נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ( 1.9.2013):
"למעשה, בית משפט זה נעתר רק במקרים חריגים לטענת צד לבוררות לפיה לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו וביטל בשל כך פסקי בוררות".

38. אין ממש בטענת המבקשת, כי לא ניתנה לה הזדמנות להגיש ראיותיה ו/או טענותיה. אומנם הישיבה נערכה ללא נכוחות מנהל המבקשת, אולם הדבר היה בהסכמת המבקשת עצמה ( ראו: סעיף 7 לבקשת הביטול), והישיבה נערכה בנוכחות בא כוחה, שהייתה לו, מן הסתם, ההזדמנות להעלות טענות המבקשת ולהגיש ראיותיה. וגם לאחר ביקור מנהלה של המבקשת במפעל מיום 19.5.2016, שגר בא כוחה ביום 24.5.2016 מייל לכב' הבורר בו העלה ממצאיו של מנהלה, ד"ר ברקאי, מביקורו במפעל. ודוק, למייל צורף קובץ בו מפורטות טענות המבקשת בעניין זה ( נספח 6 לבקשת הביטול).
הווה אומר, למבקשת ניתנה הזדמנות להביא ראיותיה וטענותיה בפני הבורר.

39. לא זו אף זו, ההסכמה הדיונית מיום 11.9.2012, נעדרת הוראה מפורשת בדבר כללי ההכרעה החלים על הליך הבוררות. משכך, ובהתאם לסעיף 2 לחוק הבוררות, רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם. וסעיף יד' לתוספת הראשונה מורה:
"יד. הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט".

40. למעשה, כאשר הבורר לא חויב לפסוק על פי הדין המהותי, ניתן לומר כי גם אם טעה הבורר בהפעלת שיקול הדעת, לא יהווה הדבר עילה לביטול פסק הבורר (ראו: רע"א 7773/06 גולדסיל בע"מ נ' אליר חברה לבניין בע"מ (13.1.2010)).

עילת ביטול "הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו" (סעיף 24(5)), האמנם?
41. לטענת המבקשת, פסק הבורר נעדר הכרעה לעניין ממצאי דו"ח הביקור במפעל מיום 19.5.2016, ואף כב' הבורר התעלם לחלוטין מטענות מנהלה של המבקשת.

42. דומני, כי אף העילה הקבועה בסעיף 24(5) ל חוק הבוררות אינה מתקיימת בנסיבות העניין. כב' הבורר הכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו.
43. אין בידי לקבל את טענת המבקשת, כי הבורר נמנע מלהכריע בטענותיה שהועלו לאחר ביקור מנהלה במפעל מיום 19.5.2016 שהונחו על שולחנו. גם אם, נשמטה מעיני הבורר ראיה כלשהי אין בכך די כדי לבסס קביעה לפיה הבורר לא הכריע באחת המחלוקות שנמסרו להכרעתו, (ראו: רע"א 5546/13 אחים שגראוי ייזום ובניה בע"מ נ' ועקנין (22.8.2013)).

44. מה גם, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הבורר המצדיק התערבות וביטול פסק הבוררות. כידוע, הבורר רשאי להפעיל את שיקול דעתו בנוגע לטענות שנחוץ להכריע בהן. בבהקשר זה ראו: רע"א 1006/07 עומרי עאהד חברה לבניין בע"מ נ' קרקעות עמק במרחב (1998) בע"מ (7.2.2008):
"לא אחת נפסק כי אין בורר חייב לפסוק בכל טענה וטענה שבעל דין שוטח לפניו, ורשאי הוא להתייחס לטענות הצריכות הכרעה, לדעתו. במיוחד נכונים הדברים כשלא היתה מוטלת על הבורר החובה לנמק את פסקו. כך למשל נפסק מפי כבוד השופט טירקל ברע"א 1021/04 קואופרטיב מפיצי תוצרת החלב של תנובה חיפה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצאת חקלאית בע"מ ( [פורסם בנבו], 26.10.2004):
 
"העיון בפסק הבוררות מראה כי הבורר הכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו, ואפילו לא דן בטענה חלופית מסוימת, אין בכך כדי להחיל על פסקו את עילת הביטול שבסעיף 24(5) לחוק. אכן, כמו בית משפט אין בורר חייב לפסוק בכל טענה וטענה, חשובה ובלתי חשובה, עיקרית וחלופית, שבעל דין שוטח לפניו, ורשאי הוא לתת דעתו על הטענות הצריכות, לדעתו, להכרעה ולא לעמוד על האחרות."
 
עוד ראו לעניין זה: רע"א 233/88 שחר ושות' - חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' יונה גבאי ואח' ( [פורסם בנבו], 20.10.1988); רע"א 2040/95 קנת כהן נ' דוד זיזה ואח' ( [פורסם בנבו], 23.7.1995); רע"א 4782/00 מוחמד שוואח נ' מוניר חלבי ( [פורסם בנבו], 3.9.2000)".

(הדברים לובנו ב- רע"א 4665/14 וייל נ' עזריהו (23.10.2014)).

45. בענייננו, כב' הבורר הכריע במחלוקות שהונחו בפניו, וחזקה כי שקל את מכלול טענות הצדדים.
עיון בפסק הבורר מעלה, כי כב' הבורר הכריע במחלוקות שהובאו לפניו ע"פ הראיות וכתבי הטענות שהוגשו ע"י הצדדים, תוך התייחסות לממצאי הפגישה עם הצדדים, ממצאי בדיקתו למכונה מיום 10.4.2016, סיכומי הישיבה וטענות הצדדים, וברור כי כל הנתו נים והראיות שהצדדים הציגו עמדו לנגד עיני הבורר, ולא נעלם ממנו נושא שהועמד להכרעה.

46. מכל מקום, ככל שהבורר לא התייחס לטענה מטענות שהועלו ע"י מנהלה של המבקשת , אין בכך משום אי-הכרעה בעניין שנמסר להכרעתו (בשים לב כי הבורר התייחס לאותן טענות בהחלטתו מיום 29.5.2016). המדובר בדרך הניתוח בה בחר הבורר לפי שיקול דעתו לשם הכרעה בעניין זה. בענין זה ראה החלטת בית המשפט העליון ב- רע"א 870/09 Ahmet Selcuk Sayinsoy נ' אבוקסיס, (1.4.2009):
"קביעת גדר המחלוקת מסורה לשיקול דעתם של הצדדים ואולם משעה שזו נקבעה, הניתוח של השאלות המצויות במחלוקת נתון לשיקול דעתו של הבורר, כל עוד פועל הוא בגדר סמכותו"

47. כאמור, פסק הבוררות פירט את הממצאים, הראיות והנתונים שעמדו בבסיס הכרעתו וקביעת הסכומים שנקבעו, ובכך הציג את הטעמים וההיבטים השונים שבחן עת קבלת החלטתו.
משכך, לא שוכנעתי כי יש לבטל פסק הבורר בגין עילת הביטול על-פי סעיף 24 (5) לחוק הבוררות.

עיוות דין
48. מהתם להכא, לא מצאתי, כי המבקשת השכילה להוכיח, שבאי-נוכחות מנהלה בישיבה ו/או בהתעלמות מטענות מנהלה, אכן נגרם לה עיוות דין. סעיף 26 (א) לחוק הבוררות מורה:
"בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24 אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין".

49. בית המשפט העליון ב- רע"א 4665/14 וייל נ' עזריהו (23.10.2014), קבע כי:
"מכל מקום, פסק הבוררות לא התעלם מחלקה של המשיבה 2. נהפוך הוא, בית הדין ציין כי היא "היתה מעורבת בכל המו"מ והסכימה ג"כ למכור". למרות הדברים הללו, הגיע בית הדין למסקנה כי דין זכרון הדברים להתבטל. לאותה המסקנה הגיע גם בית המשפט אשר ציין כי גם לו היתה נשמעת ההקלטה, לא היה בכך כדי לשנות את התמונה. מכאן, על-אף שהיתה עשויה לחול עילת הביטול שבסעיף 24(4) ל חוק הבוררות, במקרה דנן אין לה תקומה משלא נגרם למבקש כל עיוות דין. זאת, גם בהתאם להוראת סעיף 26(א) ל חוק הבוררות, הקובע כי אף אם מתקיימת אחת מעילות הביטול המנויות בסעיף 24, רשאי בית המשפט שלא לבטל את פסק הבוררות אם מצא שלא נגרם למבקש הביטול עיוות דין [עניין ניב, פסקה 20; רע"א 3802/11 גפן נ' "יהודה אמיתי שלהבת" סוכנות לביטוח (1991) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 11 (20.6.2011)]. יתרה מכך, בהתאם לגישה המצמצמת את עילות הביטול, יש לפרש את הסעיף כמטיל חובה לבחון האם נגרם עיוות דין, בטרם יחליט בית המשפט על ביטול הפסק על-פי סעיף 24 ל חוק הבוררות [אוטולנגי, 1164-1165]".
50. בענייננו, המבקשת לא נתנה כל הסבר משכנע לפיו יש בטענות מנהלה שהועלו מביקורו במפעל מיום 19.5.2016 , ובהעדר נוכחותו בישיבת הבוררות, כדי לשנות מתוצאות פסק הבוררות.

סוף דבר
51. לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות.
מאידך, הנני מקבל את הבקשה לאישור פסק הבורר ומאשר את פסק הבוררות מיום 16.6.2016.

52. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את המבקשת לשאת בהוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה ישולם למשיבה באמצעות בא כוחה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.