הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"צ 450-07-19

לפני כבוד השופט דורון פורת - נשיא

תובע

1. סאלח רזק

נגד

נתבעת

1. עיריית נתיבות

החלטה

הליך זה הינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית העוסקת בהנגשת מעברי חצייה בעיר נתיבות, בהתבסס על עילות מכוח חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988; חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח-1998; הפרת חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; פקודת הנזיקין (נוסח חדש) ועוד.
המבקש הגיש בקשה להעברת ההליך לבית משפט השלום בבית שאן ואיחודו עם ת"צ 28210-01-19, במסגרתו נדונים במאוחד מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות העוסקות בנגישות (להלן: "ההליך המאוחד"). ההליכים בהליך המאוחד אוחדו בהתאם להחלטת בית המשפט העליון (כב' השופט שטיין) בהחלטתו בבש"א 856/19 (להלן: "החלטת ביהמ"ש העליון"), ובהחלטות לאיחוד שניתנו לאחר מכן.
תחילה אישרתי את העברת הבקשה לבית משפט השלום בבית שאן ואיחודו עם ההליך המאוחד בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לאחר שהמשיבה ביקשה ליתן לה אפשרות להגיב על העברת ההליך והאיחוד, ביטלתי את החלטתי ואפשרתי לצדדים להציג את עמדותיהם בעניין.
המשיבה טוענת כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית ועניינית לדון בהליך. כמו כן, נטען כי אין מקום לאחד הליך זה יחד עם ההליך המאוחד מהטעמים הבאים: החלטת ביהמ"ש העליון ניתנה בשים לב להסכמת רוב בעלי הדין, ונגעה רק להליכים שנדונו בפניה ולא בהליכים עתידיים; העילות שבבסיס הבקשה אינן מתאימות להתברר כתובענה ייצוגית; קיים הבדל מהותי בין בקשה זו בה נטען להיקף מצומצם של ליקויים, לבין היקף הליקויים הנטענים בהליך המאוחד. מצב זה דורש בירור פרטני.
בתגובה לכך השיב המבקש כי זוהי הדרך היעילה והנכונה לאור נסיבות המקרה. התנגדות המשיבה לאיחוד הינה מיותרת ויכולה להוביל לפסיקות שונות וסותרות, תוך שהוא מפנה להחלטות כב' השופט ספדי בהליך זה, ולסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, העוסק בתובענות ייצוגיות העוסקות בשאלות משותפות של עובדה או משפט.

דיון
הסמכות המקומית נקבעת בהליכים המתנהלים בדרך של תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כדלקמן:
"(1) בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסכמות הענינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ...."
כב' השופט עופר גרוסקופף נדרש למהותה של שאלת הסמכות המקומית לפי חוק תובענות ייצוגיות בהחלטתו מיום 24.04.2014 בת"צ 57574-12-13 כהן נ' סינרון ביוטי בע"מ, וקבע כי הסמכות המקומית נקבעת בהתאם לגישת העילה הקבוצתית הליברלית, לפיה ניתן להגיש את התביעה -
"לא רק במחוז השיפוט בו ניתן היה להגיש את התביעה אישית של המבקש, אלא בכל מחוז שיפוט שיש לו זיקות מספיקות לתובענה הייצוגית, אם תאושר."
במקרה זה הנתבעת היא עיריית נתיבות. העילות העומדות בבסיס התובענה הן אי מילוי ההוראות הקבועות בחוקי הנגישות השונים, בתחומי העיר נתיבות. משכך, הן הנתבעת והן המעשה ו/או המחדל לכאורה במקרה שלנו, גיאוגרפית מצויים בתחום השיפוט של מחוז הדרום. משכך, הסמכות המקומית נתונה למחוז הדרום כטענת המשיבה.
יחד עם זאת, ועל אף האמור לעיל, נראה כי המחוקק סבר כי במקרים מסוימים יש בטעמי יעילות הדיון לגבור על הוראות הסמכות מקומית. דברים אלו מתיישבים בקנה אחד עם הוראות סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר להעביר בקשות אישור לבית משפט אחר בו מתנהל הליך של תובענה ייצוגית העוסק בשאלות משותפות של עובדה או משפט. וגישה זו גם עולה בקנה אחד עם הגישה הכללית התופסת כיום, ונשנית לא אחת על ידי בית המשפט העליון, לפיה לשאלת הסמכות המקומית חשיבות נמוכה במדינה קטנה כמדינתנו (רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג (06.12.1995)).
כב' השופט גרוסקופף עמד על עניין זה בהרחבה בת"צ (מחוזי מרכז) 3399-04-14 פטשנקו נ' יורוקום (01.05.2014) (להלן: "עניין פטשנקו"). במסגרת הליך זה הוא התווה את הכללים לעניין אופן הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כאשר קיימת כבר בקשה קודמת לאישור תובענה כייצוגית או תובענה ייצוגית הנופלת בגדרי סעיף 7(א)(1) לחוק התובענות הייצוגיות. לאור חשיבות דבריו אביאם כלשונם:

"5. בטרם חתימת החלטה זו אבקש להבהיר מספר כללים הנוגעים לאופן בו נדרש לפעול בא כוח מייצג המעוניין להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שהוא יודע כי היא נופלת למסגרת סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן "בקשת אישור מאוחרת באותו עניין"), דהיינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית שידוע לו כי תלויה ועומדת בקשת אישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת במסגרתה מתעוררות שאלות משותפות של עובדה או משפט הזהות או דומות בעיקרן (להלן: "בקשה מוקדמת"), וזאת בין אם הבקשה המוקדמת הוגשה על ידו ו/או על ידי המבקש ובין אם הוגשה על ידי בא כוח המייצג ו/או מבקש אחר.
אין פסול בעצם הגשתה של בקשת אישור מאוחרת באותו עניין, ואולם ביזור מכוון של בקשות לאישור תובענה כייצוגית באותו עניין היא תופעה לא רצויה, שיש להימנע ממנה.
סעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות מחייב את המבקש לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות האם הוגשה בקשה מוקדמת, וככל שידוע לו או לבא הכוח המייצג על הגשתה של בקשה שכזו (ובכלל זה, כמובן, כשמדובר בבקשה שהוגשה על ידי אותו מבקש או אותו בא הכוח המייצג), מחובתם לציין עניין זה בבקשת האישור המאוחרת. ציון עובדה זו ראוי שיבוצע כבר בפתח הבקשה המאוחרת ובאופן בולט (כפי שהדבר נעשה בבקשות האישור נושא החלטה זו).
ככלל, יש להגיש בקשת אישור מאוחרת באותו עניין לערכאה הדיונית אליה הוגשה הבקשה המוקדמת הראשונה באותו עניין (להלן: "בקשת האישור הראשונה). הטעם לכך הוא שריכוז כל בקשות האישור המוגשות באותו עניין לערכאה דיונית אחת רצוי, באשר יש בה כדי לחסוך מבתי המשפט את הזמן השיפוטי והמנהלי הכרוך בריכוז הדיון בבקשות השונות לערכאת השיפוט אליה הוגשה בקשת האישור הראשונה. ......
...
בד בבד עם ההגשה של בקשת אישור מאוחרת באותו עניין (ולמצער, במועד הראשון בו נודע למבקש או לבא הכוח המייצג על קיום הבקשה המוקדמת), מן הראוי כי תוגש בקשה מצד בא הכוח המייצג לקבוע את הדיון בבקשה המאוחרת לפני המותב שנקבע (או שיקבע) לדיון בבקשה הראשונה שהוגשה באותו עניין. בקשה שכזו תמנע מלכתחילה קביעת הדיון במספר תובענות באותו עניין לפני מותבים שונים, באופן העלול לגרום לתקלות דיוניות מיותרות.
סבורני כי הקפדת באי כוח מייצגים על הכללים שצוינו לעיל נחוצה לא רק על מנת למנוע בזבוז זמן שיפוטי ומנהלתי יקר, ואת הסכנה של הכרעות סותרות, אלא גם מתחייבת מחובת תום הלב וההגינות המוטלת על המעוניין לייצג את הקבוצה בהליכי תובענה ייצוגית". [ההדגשה אינה במקור- הח"מ]

דברים אלו אוזכרו גם בפסק דינו של כב' השופט דנציגר ברע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר שירותי אכיפה בע"מ (06.09.2017), והם נכונים גם למקרה שבפניי. מעיון בהליך המאוחד עולה כי מדובר בעילות זהות ו/או דומות לעילות העומדות בבסיס הליך זה (באופן ההולם את האמור בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות). לאור העובדה שהתובע ובא כוחו הינם צדדים בהליכים שונים בהליך המאוחד, הם נדרשו לפעול בהתאם להוראות שנקבעו בהחלטה בעניין פטשנקו. כפי שאכן עשו. לכן, המסקנה המתבקשת היא שפתיחת התיק במחוז הצפון נעשתה כדין. ואין מקום להעביר את ההליך למחוז הדרום.
אני דוחה גם את טענת המשיבה שבמקרה זה מדובר בהיקף מצומצם של הפרות, בניגוד להליך המאוחד. בהליך המאוחד נדונים מעל ל-30 הליכים יחדיו, כנגד רשויות שונות ברחבי הארץ. סבורני, כי בכל אחת מהרשויות מדובר בהיקף שונה של הפרות לכאורה. אין בשוני זה כדי להביא לפיצול ההליכים, שעה שהשאלות המשפטיות העיקריות זהות ו/או דומות בעיקרן.
על כן, בנסיבות העניין, לאור הדמיון ו/או הזהות בין השאלות המשפטיות העולות בהליך זה ובהליך המאוחד, ולשם יעילות הדיון ומניעת בזבוז זמן שיפוטי- אני מורה על העברת הדיון בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. התובענה תובא בפני כב' השופט אדהם ספדי בבית משפט השלום בבית שאן. באשר לשאלת איחוד הבקשה עם ההליך המאוחד אני מותיר את ההכרעה לכב' השופט ספדי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 7(ב) לחוק התובענות הייצוגיות.
באשר לשאר הטענות שהמשיבה העלתה, מצאתי שיש להשאירן בשלב זה להכרעתו של כב' השופט ספדי. ואפרט-
קיומן של עילות שאינן מתאימות להתברר בהליך תובענה ייצוגית לכאורה- טענה זו מצויה בסמכותו של המותב היושב בדין. כידוע, המותב הדן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית רשאי לקבוע מה העילות שיידונו במסגרת התובענה הייצוגית, ואת דרך ניהול התובענה (ראו לדוגמה סעיף 14 לחוק תובענות ייצוגיות). אינני מוצא מקום להכריע בשאלה בשלב מקדמי זה.
סמכות עניינית- מבלי להביע דעה בעניין זה, מדובר בטענה שרלוונטית להליך המאוחד והועלתה במסגרתו. ההחלטה שתתקבל בהליך המאוחד יש בה כדי להשליך גם על ההחלטה בטענה זו בהליך זה. על כן, אני מותיר את ההכרעה בעניין זה לכב' השופט ספדי.
לסיכום, הליך זה מועבר לבית המשפט השלום בבית שאן, ויידון בפני כב' השופט אדהם ספדי. השופט יכריע בשאלת האיחוד ובטענות המשיבה המופיעות בסעיף 14 להחלטה זו.
אני מחייב את הנתבעת עירית נתיבות, בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ . ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
מזכירות בית המשפט תודיע לצדדים.

ניתן היום, י"ט תשרי תש"פ, 18 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.