הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"פ 56635-11-16

בפני
כבוד סגן הנשיא, השופט נעמן אדריס
בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

אחמד חסן קיים

הנאשם

ב"כ המאשימה – עו"ד מריאנה דקואר
ב"כ הנאשם – עו"ד עומר עיז אלדין
הנאשם – בעצמו

גזר דין

רקע וטיעוני הצדדים

1. הנאשם – בעל עסק לקבלנות בניין – הורשע על פי הודאתו בביצוע חמש עבירות של אי דיווח במועד לפי ס' 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ").
כך לאחר שהודה כי במהלך השנים 2014-2015 לא הגיש כלל שלושה דו"חות תקופתיים שסך המס הנובע מהם הינו 41,789 ₪, והגיש שני דו"חות נוספים ללא שצירף את מלוא התשלום בגינם, כך שנותר חוב בסך 37,171 ₪.

2. בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על החומרה המאפיינת את עבירות אי הדיווח, את פגיעתן בערכי השוויון בנטל ובקופת המדינה, ואת הכבדתן על מלאכת הפיקוח וקביעת השומה. לחומרה ציינה את התפרסות העבירות על פני שתי שנות מס, ואת העובדה כי למעט דו"ח יחיד לא שולם החוב, בגובה כולל של כ-64 אלף שקלים. בהתאם, ומשום אינטרס ההרתעה, ביקשה לקבוע מתחם ענישה הנע ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל, ולהטיל על הנאשם עונש ברף האמצעי בשים לב לעברו הנקי מחד, ולאי הסרת המחדלים מאידך. עוד ביקשה להטיל עליו ענישה מותנית, קנס בשיעור 5-10% מגובה המחדל וחתימה על התחייבות.

3. מנגד ביקש הסנגור שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד ובקנס נמוך, בהתחשב במכלול הנסיבות. תחילה הדגיש כי מדובר בנאשם נורמטיבי לחלוטין, נעדר הרשעות קודמות, אשר לקח אחריות מלאה על מעשיו ועשה כל שביכולתו כדי להסיר את המחדלים ולא ישב בחיבוק ידיים. בסופו של יום לא הצליח לשלם את החוב, וזאת בשל מצב כלכלי ומשפחתי קשה, לרבות מצבה הבריאותי המורכב של אשתו, המחייב את הנאשם לטפל לבדו בה ובחמשת ילדיו ולפרנס אותם מעבודתו כשכיר.

4. הנאשם ביקש אף הוא להתחשב במצבו ובנסיבותיו האישיות, המחייבות אותו בטיפול שוטף באשתו החולה ובילדיו הקטנים, ובשים לב למצב כלכלי קשה ולחובות להוצל"פ.

דיון

5. כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

6. אין צורך להכביר מילים אודות חומרתן של עבירות המס, תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה ולמרקם החברתי. עבירות אלו פוגעות פגיעה קשה בערכים המוגנים של שוויון ונשיאה בנטל והפכו זה מכבר למכת מדינה (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 209; עפ"ג (מחוזי-חיפה) 7373-03-09 מנשה נ' מדינת ישראל מיום 24/9/09, אתר "נט המשפט"). הדו"חות התקופתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים יוצרים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה, כאשר אי הגשת דו"ח במועד מונעת מרשויות המס לברר את מס האמת המגיע ולטפל בהליך מסודר בקביעתו של המס וגבייתו.

7. בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה מעלה כי מדובר בחמש עבירות שבוצעו על פני מספר חודשים, האחת מהן בסוף שנת 2014 והיתר בשנת 2015. עבירות אלו בוצעו באחריות הנאשם ויצרו חוב בגובה של עשרות אלפי שקלים אשר פגע בקופת המדינה.
עם זאת יש לזכור כי מדובר בתקופה קצרה, בסכום נמוך באופן יחסי ובעבירות המצויות במדרג נמוך ביחס לעבירות המע"מ האחרות.

8. נוכח המתואר ולאחר סקירה של מדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע את מתחם הענישה הראוי בטווח שבין מספר חודשי מאסר על תנאי ובין 8 חודשי מאסר בפועל, התחייבות כספית וקנס.
ראו והשוו המתחם שנקבע בת"פ (שלום-פתח תקוה) 39216-05-13 מדינת ישראל נ' די.בי.אס קבוצת יבוא בע"מ מיום 31/12/14, הנע בין מאסר מותנה ובין 6 חודשי מאסר, בגין 3 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ שסך החוב בגינם עמד על כ-63,000 ₪. בסופו של יום הוטלו חודשיים עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס, נוכח מחדלים שלא הוסרו.
מתחם דומה – ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל – נקבע גם בת"פ (שלום-פתח תקוה) 8965-11-15 מדינת ישראל נ' בן לולו מיום 20/11/17, בגין 5 עבירות של אי דיווח, שיצרו חוב בגובה של כ-38,000 ₪. בסופו של יום הוטלו חודשיים עבודות שירות, בשים לב לאי הסרת המחדלים מחד ולעבר פלילי מאידך.
בעפ"ג (מחוזי-חיפה) 24721-12-14 מדינת ישראל נ' נחמני מיום 29/1/15, לא מצאה ערכאת הערעור להתערב במתחם הענישה שנקבע ביחס ל-9 עבירות של אי דיווח לפי חוק המע"מ – החל ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות. ערכאת הערעור התערבה בעונש שהוטל – צו של"צ וקנס – כך שהוסיפו עליו צו מבחן לתקופה של שנתיים, והכל בשים לב לשיקולי שיקום.
בת"פ (שלום-רחובות) 15160-05-13 מדינת ישראל נ' קבוטי מיום 18/12/14 נקבע מתחם הנע ממאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל, בגין 6 עבירות של אי דיווח למע"מ כאשר סך המחדל, שהוסר חלקית, עמד (לשיטת המאשימה שם) על 140,000 ₪. הוטלו שלושה חודשי עבודות שירות.
מתחם זהה – ממאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל – נקבע גם בת"פ (שלום-פתח תקוה) 32531-03-13 מדינת ישראל נ' בית האוכל ארגוב בע"מ מיום 27/1/14, בגין 5 עבירות אי דיווח, ובסופו של יום הוטלו 3 חודשי עבודות שירות בשים לב לעבר נקי ולעובדה כי המחדלים, כ-130,000 ₪, לא הוסרו.
בעפ"ג 37359-08-13 מדינת ישראל נ' דניארוב מיום 28/1/14 נקבע מתחם שבין מאסר על תנאי ובין 6 חודשי עבודות שירות, בגין 5 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד, שסכום המס בגינם כ-65,000 ₪. המחדלים לא הוסרו. בסופו של יום הוטל עונש מאסר על תנאי, קנס והתחייבות, לאחר שנלקחו בחשבון מצב כלכלי קשה (פשיטת רגל, מימוש בית המגורים). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש על קולת העונש.
בת"פ (שלום-פתח תקוה) 4078-08-11 מדינת ישראל נ' וטקין מיום 3/6/13 הוטלו שני חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים בגין 3 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ, אשר סך המס בגינם קרוב ל-75,000 ₪. המחדל הוסר בחלקו הקטן בלבד.
בעפ"ג (מחוזי-מרכז) 51920-12-14 מוסקוביץ נ' מדינת ישראל מיום 15/3/15 הוטלו חודשיים עבודות שירות על שני נאשמים בגין 7 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד, לאחר שהמחדל הוסר במלואו. וראו גם: ת"פ (שלום-פתח תקווה) 22874-09-15 מדינת ישראל נ' קליספרה אירועים בע"מ מיום 19/6/17 ועפ"ג (מחוזי-מרכז) 24241-12-14 אוזן נ' מדינת ישראל מיום 10/2/15. (פורסמו ב"נבו").

9. בהתאם להוראות סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, יקבע עונשו של הנאשם בתוך מתחם ענישה זה, בהתאם לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.
הנאשם בן 38, נשוי ואב לחמישה.
אשתו סובלת מבעיות בריאותיות שונות, פיזיות ונפשיות, והוא האחראי הבלעדי על הטיפול בה ובילדיהם (הוצגו מסמכים רלוונטיים). ניכר כי הטלת עונש מוחשי תפגע באופן בלתי מידתי בבני משפחתו של הנאשם.
הנאשם נעדר עבר פלילי, ומאז ביצוע העבירות – כשלוש שנים – לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים.
לזכותו עומדת הודאתו בכתב האישום בהזדמנות הראשונה והחיסכון בזמן שיפוטי יקר.

10. מנגד יש לזכור כי חרף חלוף הזמן נותרו מרבית המחדלים על כנם (למעט דו"ח אחד שהוגש), וכמעט שלא צומצם הנזק שנגרם לקופת המדינה. עם זאת יודגש כי כיוון שמדובר בחוב אישי, ימשיכו מחדלים אלו ללוות את הנאשם בכל עת, ובפני רשויות המס תהיה פתוחה הדרך להמשיך ולגבותם ממנו בכל שלב.

11. בסיום וככל שהדבר נוגע לשיעור הקנס, הובא בחשבון מצבו הכלכלי של הנאשם כפי שתואר על ידו ועל ידי סנגורו.

סיכום והכרעה

12. בשקלול המתואר ובנסיבות התיק שבנדון, לא מצאתי שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם העונש שנקבע על ידי. עם זאת ובשים לב למספרן המצומצם של העבירות; ההיקף הלא גבוה של חוב המס; הניסיונות להסיר את המחדלים; עברו הנקי של הנאשם; הנסיבות האישיות והמשפחתיות; והעובדה כי מדובר בחוב אישי, אני סבור כי יש לקבוע את העונש ברף התחתון של המתחם ולהסתפק בענישה מותנית וענישה כלכלית מידתית. אלה יאזנו נכונה בין מכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, לרבות אינטרס ההרתעה הפרטי והציבורי, ולרבות הפגיעה שתיגרם למשפחה בהינתן ענישה חמורה יותר.

13. בהתאם אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך התקופה הנזכרת כל עבירה נשוא הרשעתו בפני ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ב. קנס בסך 6,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1/4/19. אי תשלום אחד במועדו יביא לפירעון מלוא יתרת הקנס באופן מידי.

ג. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות מהסוג נשוא הרשעתו בפני למשך שנתיים מהיום. היה והנאשם לא יחתום על התחייבות זו בתוך 10 ימים מהיום, ייאסר לפרק זמן של 15 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ט, 30 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.