הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"פ 22804-10-19

בפני
כבוד ה שופטת רות שפילברג כהן

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

אריק ישמעלוב

הנאשם

גזר-דין

כתב אישום ורקע

1. הנאשם הורשע, לפי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב האישום שעניינו עבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודה.

בהתאם לכתב האישום, הנאשם שכר דירה במגדל העמק, במטרה להקים בה מעבדת סמים. לשם כך, החליף את צילינדר הדלת על-מנת שברשותו וברשות אחותו יהיה המפתח היחיד והבלעדי שפותח את הדירה. בתאריך 10.10.19, בשעה 15:00, החזיק הנאשם בדירה מעבדת סמים משוכללת הכוללת, בין היתר, 126 שתילי קנאביס המפוזרים בין שני חדרי הדירה, במשקל כולל של 9.05 ק"ג, שלא לצריכתו העצמית; ציוד תאורה וחשמל הכולל נורות, כבלים, שנאים ושקעים; ציוד ייבוש הכולל פילטרים, מאווררים וצינור אוויר; חומרי דישון, שקי אדמה וחומרי הדברה; אדניות, ציוד השקיה הכולל צינורות מים, טפטפות ומאגר מים מפלסטיק.

2. ביום 24.5.20, הציגו הצדדים הסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, הורשע בעבירות המיוחסות לו, והופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו בטרם גזירת העונש. עוד צוין בהסדר, כי במידה ויוגש בעניינו של הנאשם תסקיר חיובי, תעתור המאשימה לעונש מאסר בן 9 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות. במידה והתסקיר יהיה שלילי, תעתור המאשימה להשתת עונש מאסר בן 9 חודשים מאחורי סורג ובריח, בצירוף מאסר על-תנאי וקנס. ההגנה תטען באופן חופשי לעונש.
תסקירי שירות המבחן

3. שירות המבחן נמנע בסופו של דבר ממתן המלצה שיקומית בעניינו של הנאשם, ודיווח על קושי מצד הנאשם לשתף פעולה בהליך הטיפולי בו שולב במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות.

בתסקיר מיום 11.11.20, נמסר כי הנאשם בן 24, רווק אשר מתגורר בבית הוריו בטירת הכרמל, בתנאי מעצר בית לילי. הנאשם הנו הצעיר להוריו, מבין ארבעה ילדים. הוריו עלו ארצה מקווקז זמן קצר לפני שנולד, והנאשם תיאר קשר יום יומי עמם, ותחושה של לכידות ומעורבות בקרב המשפחה הגרעינית. לשניים מאחיו של הנאשם רקע פלילי והתמכרותי.
ממידע שהיה מצוי בידי שירות המבחן לנוער, עולה כי הנאשם גדל במשפחה מורכבת בה היה חשוף להתמכרות האב לאלכוהול, ולבעיות אישות ואלימות, בגינן טופלה המשפחה במרכז למניעת אלימות במשפחה במקום מגוריה. הנאשם התמודד עם קשיי הסתגלות במסגרות הלימוד, קשיים התנהגותיים וקשיי קשב וריכוז קשים, לצד דמויות הוריות חלשות המתקשות להציב גבול.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, ואובחן כמתפקד קוגניטיבית ברמה גבולית. הנאשם לא גויס לצבא על רקע אי התאמה, וככל הנראה בשל מעורבותו בפלילים באותה עת.
עם סיום לימודיו השתלב הנאשם בעבודות מזדמנות, ובחצי השנה האחרונה עבד כפועל בעסק בתחום האינסטלציה שבבעלות קרובי משפחתו. לאחר שעזב עבודה זו השתלב בעבודה בניהול פיצרייה.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להשתלב במעגל התעסוקה על רקע בעיות התמכרות וקשיי הסתגלות, משאביו הדלים והחשיפה שלו לאורח חיים התמכרותי בקרב בני משפחתו.

4. אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות. בשנת 2012, בהיות הנאשם כבן 15, הוא הופנה לשירות המבחן לנוער בגין גניבת אופנוע. הנאשם שולב במפגשים טיפוליים קבוצתיים, אליהם הגיע באופן חלקי והתקשה לשמור על כללי הקבוצה. במקביל שולב הנאשם ביחידה לטיפול בהתמכרויות. הנאשם שיתף פעולה בשיחות הטיפוליות ובדיקות שתן שמסר נמצאו נקיות. הנאשם מסר כי חווה את הקשר הטיפולי כמיטיב והצליח לשמור על ניקיון מחומרים ממכרים.
בפני שירות המבחן ציין הנאשם כי החל לצרוך קנאביס בגיל 16 והשתמש בו באופן אינטנסיבי עד למעצרו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מאופיין באישיות בלתי בשלה, מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר, מתקשה להשתלט על דחפיו ונוטה לפעול באופן אימפולסיבי.
הנאשם ציין כי אינו עושה שימוש בחומרים ממכרים מזה כחודשיים, והכיר בצורך לקבל עזרה טיפולית על רקע זה.
בהתייחס לעבירות הנדונות, מסר הנאשם כי גידל קנאביס לצריכה עצמית על רקע סקרנות וריגוש. הנאשם התקשה לבטא תובנה להשלכות מעשיו, והביע גישה מצמצמת ביחס אליהם וקושי לשאת באחריות מלאה. הנאשם ביטא צער וחרטה ולדבריו הוא משלם מחיר כבד בגין הסתבכותו. הנאשם התקשה להתבונן במניעיו ובכשליו, ככל הנראה על רקע קשיים קוגניטיביים, השטחה וקשיים אישיותיים המתבטאים בחוסר בשלות ומונעים ממנו להעמיק בתכנים רגשיים.

5. שירות המבחן ציין כי במהלך תקופת מעצרו שולב הנאשם בהליך אבחון ביחידה לטיפול בהתמכרויות, והומלץ על המשך טיפול ביחידה. ההליך הטיפולי נקטע מספר פעמים עקב התפרצות נגיף הקורונה ושביתת העובדים הסוציאליים. בתחילת התהליך הפגין הנאשם יציבות ומוטיבציה להתמיד בתכנית הטיפול ובדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות. אולם עם פרוץ משבר הקורונה ובהמשך גם עזיבת העו"ס המטפלת, החל הנאשם להיעדר ממפגשים ומבדיקות שתן, חזר להשתמש בסמים והתקשה להתנתק מחברה שולית. נוכח קשייו המליצו גורמי הטיפול על הפנייתו לאשפוזית בתנאי פנימייה, אך הנאשם חשש מריחוק ממשפחתו, כך שהוחלט על המשך טיפול במסגרת היחידה. החל מחודש אוקטובר 2020 התייצבה הגעתו של הנאשם למפגשים והוא מתמיד בתכנית הטיפול.

6. בסיכום התסקיר ציין שירות המבחן כי הנאשם נוטה להתנהל בהשפעת רצונו בסיפוק מיידי של צרכים חומריים, ומתקשה להפעיל שיקול דעת מאוזן ובוגר במצבי לחץ. לנאשם קושי לבסס קשר טיפולי ולתת אמון בגורמי הטיפול, ועמדותיו ביחס לעבירות מבטאות קושי לשאת באחריות מלאה. הנאשם מתקשה לשמור על ניקיון מסמים ולהימנע מקשר עם גורמים שוליים בסביבת מגוריו, הגם שחלה התייצבות במצבו בחודשיים האחרונים. נמסר כי הנאשם חווה התרעה משמעותית עקב מעצרו וההליך הנדון, ויש לו מוטיבציה לעבוד ולנהל שגרה נורמטיבית. אין לנאשם עבר פלילי והוא אינו מחזיק בתפיסות עברייניות מושרשות ואנטי סוציאליות, אלא בעיקר נוטה להיגרר אחרי גורמים חיצוניים. הנאשם מתחרט על התנהלותו ומביע תובנה מסוימת למחיר שהוא ומשפחתו משלמים בגין התנהלותו. הנאשם הביע נכונות להמשיך בהליך הטיפולי, חרף הנסיגות שחווה. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק על רקע שימוש בסמים. צוין כי הנאשם מבטא בכנות שאיפה להשתנות ולשקם את חייו. הומלץ על בחינת השתלבותו בטיפול למשך תקופה נוספת.
בדיון מיום 22.11.20 הוסכם בין הצדדים כי הדיון ידחה לתקופה נוספת ויוגש תסקיר משלים בעניינו של הנאשם.

7. בתסקיר משלים שני מיום 11.3.21, נמסר כי בתקופת הדחייה קיים שירות המבחן פגישה נוספת עם הנאשם, ובמהלך התקופה המשיך הנאשם בעבודתו בפיצרייה ובהליך הטיפולי הפרטני והקבוצתי, והביע שביעות רצון מכך. הנאשם מסר כי הוא נקי משימוש בסמים מזה מספר חודשים, וצפוי להתחיל בטיפול תרופתי הרגעתי.
בהתייחס לעבירות, מסר הנאשם כי הוא פעל מתוך דחפים הקשורים בהתמכרותו לסם ולא ממניעים כלכליים. לדבריו, השפעת הסם סייעה לו בהרגעה ובמיתון רגשותיו. כן בתקופת גידול הסם חש חרדה, עקב העובדה שעבר על החוק, ולדבריו חש הקלה כשנתפס. הנאשם הביע רצון להמשיך בטיפול.
מדיווח היחידה לטיפול בהתמכרויות, נמסר כי בעת האחרונה מורגשת יתר נכונות והשתדלות מצד הנאשם. יחד עם זאת, נמסר, כי הנאשם אינו עקבי במסירת בדיקות שתן ובאחת הבדיקות אותה מסר נמצאו שרידי קנאביס.
גורמי הטיפול התרשמו כי הנאשם מתקשה להתמודד עם הלחצים אותם חווה במסגרת עבודתו, וכי הוא זקוק למענה הרגעתי. עוד צוין כי הנאשם מצוי בהליך של מיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, בתיווך גורמי טיפול, אך התהליך נקטע בשל כניסתו של הנאשם לבידוד. כן צוין כי הנאשם נצפה במקום עבודתו בשעה בה נדרש לבידוד.
להתרשמות גורמי הטיפול, לנאשם קשיים ביצירת רצף טיפולי הנובעים, בין היתר, מן הנסיבות המיוחדות הקשורות למצב הקורונה, וכן מיכולתו הנמוכה של הנאשם להתארגן ולהגיע לכל המפגשים, חרף המאמצים אותם עורך להשתתף באופן פעיל בטיפול. בדיקות השתן האחרונות אותן מסר נמצאו נקיות, אך לחלקן לא הגיע.
עוד צוין כי בתקופת הדחייה לא נפתחו נגד הנאשם תיקי חקירה חדשים.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם טרם התייצב בהגעתו למסגרת הטיפולית ולבדיקות שתן, אך הוא מגלה מוטיבציה לטיפול. הנאשם מתמודד עם לחצים הפוגעים בתפקודו ומערערים את מסוגלותו לעמוד בגבולות חיצוניים. שירות המבחן המליץ על דחייה נוספת של הדיון בעניינו.

בדיון שהתקיים ביום 16.3.21 הסכימו הצדדים על דחייה נוספת של הדיון וקבלת תסקיר משלים.

8. בתסקיר שלישי וסופי מיום 16.6.21 נמסר כי בתקופת הדחייה המשיך שירות המבחן לעקוב אחרי השתלבותו של הנאשם בהליך הטיפולי. מדיווח גורמי הטיפול נמסר כי הנאשם לא הגיע לבדיקות שתן אליהן זומן ולמפגשים פרטניים וקבוצתיים, ואף לא ענה לשיחות טלפון של גורמי הטיפול. שירות המבחן קיים עם הנאשם שיחה טלפונית, בה הכחיש כי לא הגיע לבדיקות שתן, וטען כי נעדר ממפגש קבוצתי אחד בלבד. לאור התנהלותו, הושהתה השתתפותו בתכנית הטיפול עד לקיום ועדת הערכה.
בשיחה עם סנגורו של הנאשם, נמסר כי הוא קיבל לאחרונה רישיון לקנאביס רפואי, אך צוין כי הנאשם לא שיתף את היחידה לטיפול בהתמכרויות באשר לתהליך זה.
בוועדת הערכה שהתקיימה בעניינו של הנאשם דווח כי הנאשם אינו מצליח להתמיד בתכנית הטיפול, כי הוא חווה קשיים רבים בתהליך, וכי ניתנו לו הזדמנויות רבות להישאר במסגרת הטיפולית. הנאשם אמנם ביטא רצון להיגמל מסמים ולערוך שינוי בחייו, אך התקשה לעמוד בתנאי המסגרת, נעדר לעיתים ממתן בדיקות שתן וממפגשים, מבלי למסור על כך הודעה מראש. במצב זה, קיים קושי להעריך אם הנאשם שומר על ניקיון רציף מסמים. כן נמסר כי הנאשם ממשיך לנהל אורח חיים המתאפיין בדפוסים התנהגותיים התמכרותיים המתבטאים בהסתרת מידע הרלוונטי לטיפול, כתהליך קבלת ההיתר לשימוש בקנאביס, בקושי בתפקוד בעבודה ובקושי בהתנהלות כלכלית נכונה. ניסיונות גורמי הטיפול לסייע לנאשם במסגרת התכנית הקיימת לא צלחו, עקב קשיים בשיתוף הפעולה מצדו. להערכת גורמי הטיפול הנאשם זקוק לתכנית טיפול אינטנסיבית במסגרת אשפוזית או מרכז יום, חרף מאמציו בעבר להתמיד בתכנית במסגרת הנוכחית. לפיכך, הוחלט בוועדה על סיום תכנית הטיפול הקיימת.
שירות המבחן ציין כי הנאשם לא יזם כל קשר עם שירות המבחן מאז הפסקת תכנית הטיפול, וההתרשמות הנה כי הוא מתקשה לשתף פעולה בתנאי המסגרת הטיפולית, אינו מחוב לחומרת העבירות ולהשלכות התנהגותו וממשיך להתנהל באופן אימפולסיבי. לפיכך, העריך שירות המבחן כי לא חלה הפחתה בסיכון לחזרה על התנהגות פורצת גבולות מצדו בעתיד. שירות המבחן התרשם כי לא קיימת יעילות בהמשך מעורבותו בעניין הנאשם והוא נמנע ממתן המלצה שיקומית בעניינו.

טיעונים לעונש

         ביום 23.6.21 טענו הצדדים לעונש. ב"כ הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב, והשלימו אותם בעל-פה בפניי.

טיעוני ב"כ המאשימה
9. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירות דנן נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר, וביקשה להטיל על הנאשם עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח, בצירוף מאסר על-תנאי מרתיע, קנס כספי גבוה, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל-תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. נטען, כי הנאשם פגע במעשיו בערכים מוגנים של שלום הציבור, בריאותו ושלומו הפיזי והנפשי של הציבור מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים. בתי המשפט הביעו לא אחת את הצורך בענישה מרתיעה של כלל המעורבים בשרשרת ייצור הסם והפצתו, לצורך המאבק במיגור נגע הסמים. נטען, עבירות מעין אלה הפכו לאחרונה לנפוצות מאוד, וכי ראוי להעביר מסר עונשי חד משמעי בנדון. מדובר בעבירות המבוצעות למען הפקת רווח כלכלי, נתון המחייב הכבדה ברכיבי הענישה הכספיים, תוך הבאת שיקולי הרתעה בחשבון.
באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות טענה ב"כ המאשימה, כי אמנם אין לנאשם הרשעות קודמות אולם תסקירו הסופי של שירות המבחן בעניינו נמנע ממתן המלצה טיפולית. הנאשם הוכיח כי אינו מצליח להתמיד בהליך הטיפולי, כי אינו ראוי לאמון חרף הצהרותיו בדבר נכונות להיגמל מסמים ולהשתלב בטיפול שיסייע לו לשנות מדרכיו, והוא לא השכיל לנצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו במהלך הדרך.

טיעוני ב"כ הנאשם
10. ב"כ הנאשם ביקש מבית-המשפט להטיל על הנאשם ענישה מתונה, המצויה ברף התחתון של מתחם הענישה, תוך התחשבות בשיקולי שיקום. נטען, מבלי להקל ראש בחומרת העבירות ובפגיעת מעשי הנאשם בערך המוגן של שלום הציבור, כי מדובר במסוכנות ספציפית ונקודתית. מדובר במעשה שהוא בגדר טעות בשיקול הדעת וקבלת החלטות שגויה מצד הנאשם. הנאשם לא פעל באופן שסיכן חייו של מאן דהוא. באותה התקופה, הנאשם היה במצב נפשי ירוד, ולא יציב מבחינה כלכלית. הסנגור טען כי מנעד הענישה בעבירות אלה רחב ומגוון, ולעיתים הוטלו על מבצעי עבירות אלה צווי של"צ או תקופות קצרות של מאסר לריצוי בעבודות שירות.
באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען כי הנאשם, בן 25 ללא עבר פלילי, נטל אחריות, הביע חרטה והבין את חומרת מעשיו. הנאשם מצפה להולדת בנו הראשון מבת זוגו בימים אלה. הוגש אישור מהמל"ל על הגשת תביעה לדמי אבטלה באפריל 2021. עוד נטען כי מעצרו של הנאשם היווה גורם מרתיע והשפיע עליו. משפחתו של הנאשם הנה משפחה נורמטיבית אשר התגייסה לתמוך בנאשם בהליך הטיפולי בו שולב. הטלת מאסר ראשון על הנאשם תפגע בו קשות ותחשוף אותו לעולם העברייני. הנאשם שיתף פעולה ושולב בהליך טיפולי. נטען כי קיים סיכוי ממשי לשיקומו של הנאשם וכי יש לתת לשיקולי השיקום משקל מכריע. הנאשם מצוי כיום "במקום אחר", הבין ששגה והביע רצון לשנות את דרכיו. שיקומו אף עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. הסנגור הציג רישיון להחזקה ולשימוש בקנאביס מיום 4.5.21.

דברי הנאשם
11. הנאשם ביקש הזדמנות להתחיל את חייו מחדש ומסר כי מתבייש במה שעשה.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

הערכים החברתיים הנפגעים

12. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי עבירות הסמים הן נגע שהתפשט בחברה וכי ישנו צורך בהול למגרו. הערכים החברתיים העומדים בבסיס המאבק בתופעת הסמים הם, בראש ובראשונה, שמירה על בריאות הציבור ועם ערך זה, מוגנים גם  ערכים חברתיים רחבים יותר שעניינם שמירה על רכוש הציבור, הסדר הציבורי, ורמת החיים, הנפגעת מעבירות סמים. קיומו של קשר הדוק בין עבריינות בתחום הסמים לעבירות רכוש והאלימות שמבוצעות על ידי המכורים לסמים למימון רכישת הסם, הוכח, וקיומו הנו מן הידועות. ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון מפי כב' השופט עמית בע"פ 3172/13 עלא סואעד נ' מדינת ישראל (07.01.14):

"על פגיעתן הרבה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים,  עמד בית משפט זה פעמים רבות... אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך גם בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם ניתן להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו."

13. אמנם התייחסות המחוקק וגורמי האכיפה לעבירות סמים, ובפרט סמים המוגדרים כ"קלים" כסם הקנאביס, עוברת תמורות של ממש בשנים האחרונות, אל הצד המקל, בפרט כאשר מדובר בצריכה לשימוש עצמי או בעבירות סחר בכמויות קטנות, המבוצעות על-ידי צעירים נעדרי עבר פלילי. אך יחד עם זאת, הפסיקה הדגישה, גם בתקופה האחרונה, כי מדיניות הענישה בעבירות סמים המבוצעות שלא לצריכה עצמית, לא השתנתה, מתוך הצורך להרים תרומה למלחמה בנגע הסמים שפשט בחברה ולהרתיע מבצעים בפועל ובכוח מפני נטילת חלק בשרשרת הפצת הסמים. בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.18) קבע כב' השופט נ. הנדל:

"טענה נוספת אותה טען מערער 2, היא כי יש מקום להקל בענישה, הואיל ומדובר בעבירות סמים מסוג קנבוס, אשר לאחרונה רשויות האכיפה הציגו מדיניות מקלה יותר. ואולם, אל לנו לטעות – השימוש בקנבוס אסור. לטעמי זה אינו סם קל אלא סם פחות חמור. ממילא, אין זו המסגרת לבחון את מדיניות רשויות האכיפה. מתוך הנחה שהיא ראויה, הרי שהיא נועדה בעיקר למשתמשים בסם זה לשימוש עצמי, ולא בתדירות גבוהה. הסיוע של מערער 2 לתפעול תחנת ההפצה של הסם אינו מבחין, כמובן, בין סוג המשתמשים, תדירותם וכמותם. מדיניות חדשה זו לא נועדה לעודד הספקה או ייצור של סם, ואין בה לגרוע מהתכלית החברתית של מלחמה נגד התופעות אלו. עולה כי מדיניות הענישה למשתמש העצמי בסם מסוג קנבוס פעם ראשונה לחוד, ומדיניות הענישה למפיץ, לסוחר ולמגדל, ולמסייע להם – לחוד".

14. כן ראו בדבריו של כב' השופט י. עמית בע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.18):
"ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה – של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) – זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב'סמים קלים', ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו'סטרילית' של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים 'קלים', תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים – ראו הוזהרתם".

15. ביטוי נוסף לתמורות החלות בהתייחסות המחוקק ובתי המשפט לעבירות סמים הקשורות בגידול ובצריכת קנאביס, ניתן בהחלטות כב' השופט ע. גרוסקופף בבש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.20) ובבש"פ 3805/21 יניב לוי נ' מדינת ישראל (15.6.21), שניתנו לאחרונה. ההחלטות, אשר ניתנו כאמור בסוגיית מעצר עד תום ההליכים, ולא לגבי ענישה, מבטאות שינוי מסוים בתפיסת חומרתן של עבירות שעניינן סם הקנאביס. נקבע בהחלטות אלה כי ביחס לעבירות של גידול קנאביס, כי בהינתן חלופת מעצר מתאימה, יש להורות על מעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח רק בהתקיים נסיבות חריגות המלמדות על רמת מסוכנות מוגברת, כגון עבר פלילי מכביד או כמויות סמים חריגות במיוחד בהיקפן. בהחלטות אלה התייחס כב' השופט גרוסקופף "לגישה המאבחנת" בין הכנה, ייצור והפקה של סמים מסוכנים במקרה הכללי, לבין גידול והפקה של סמים מסוג קנאביס:

"... הגם שכמצוות המחוקק קנאביס מוגדר עדיין כסם מסוכן, על כל המשתמע מכך, לא ניתן להתעלם מכך שהיחס החברתי והמשפטי לשימוש בקנאביס, ואף לייצורו, מצוי בתהליכי שינוי... במצב דברים זה, גם כאשר אנו יוצאים מנקודת מוצא לפיה גידול והפקה של קנאביס שלא ברישיון הן פעולות בלתי חוקיות, קשה להוסיף ולהתייחס אליהן כ'רעה חולה' מאותה דרגת חומרה כמו הכנה, יצור והפקה של סמים מסוכנים אחרים." (עניין אבו קרינאת הנ"ל, בפסקה 10).

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

16. הנאשם הורשע בהקמת "מעבדה" לגידול קנאביס בדירה אותה שכר לשם כך.
כמות הסמים שנתפסה בדירה עומדת על 126 שתילי קנאביס במשקל כולל של 9.05 ק"ג נטו.
עוד נתפס בדירה ציוד רב, הכולל מערכות אוורור, השקיה, תאורה וקירור, וחומרי דישון, אשר שימש לצורך גידול הסמים.
מדובר בעבירות סמים להן נזק פוטנציאלי לפגיעה משמעותית וניכרת בבריאות הציבור.
חלקו של הנאשם במעשים הנו, על פי הידוע, חלק בלעדי, והוא המבצע היחיד של העבירות הנדונות, אף כי צוין כי אחותו החזיקה אף היא במפתח הדירה.
לדברי הנאשם בשירות המבחן, הוא נהג לצרוך לאורך השנים קנאביס, והגידול יועד למטרת צריכתו העצמית. כן הציג הסנגור רישיון לצריכת קנאביס רפואי שקיבל הנאשם בחודשים האחרונים. אולם, גידול קנאביס בהיקף ובכמות המדוברת, מלמד על כוונה להפקת רווח כספי ממכירת הסם שכן מדובר בכמות החורגת בהרבה מן הכמות הסבירה לשימוש עצמי. ממילא, קבלת רישיון לצריכת קנאביס רפואי אינה בגדר היתר לגידולו. אין מחלוקת כי להחזקת הרישיון לצריכת הסם אין משמעות ביחס לגידול סמים המבוצע בהיקף ניכר למען הפקת רווח כספי, ושלא לצריכה עצמית בלבד (השוו: רע"פ 513/21 יהושע נ' מדינת ישראל (4.3.21, בפסקה 8).
לזכות הנאשם יצוין כי לעבירות הסמים לא נלוו עבירות נוספות.

17. שימוש בסמים, ואפילו אלה המסווגים כ"קלים", עלול, כפי שנקבע בהחלטות ובפסקי דין רבים, לשבש את בריאותם ושגרת חייהם של הצרכנים, ליצור תלות והתמכרות, להביא להתדרדרות לשימוש בסמים קשים יותר, ולהשפיע באופן מובהק על תפקוד תעסוקתי, כלכלי וחברתי של המשתמשים, שהנם במקרים רבים צעירים בראשית דרכם. מי שמבצע עבירות סמים חמורות, תורם להפצת הסם ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את אותן תמורות שצוינו לעיל, בהתייחסות המחוקק ובתי המשפט לעבירות של צריכה וגידול קנאביס, לה יש לתת ביטוי, בין היתר, ברמת ענישה מידתית ומותאמת.

מדיניות הענישה הנוהגת

18. ככלל, עבירות סמים שאינן החזקה לצריכה עצמית, ועניינן כמויות סם משמעותיות, מכתיבות מתחם עונש שתחתיתו בעונש מאסר בפועל. אולם, בחינת מדיניות הענישה מעלה קשת רחבה של עונשים החל ממאסרים קצרים לריצוי בעבודות שירות וכלה במאסרים מאחורי סורג ובריח לתקופות קצרות כארוכות, תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה, בכמויות הסם, סוג הסם וכד'.

19. ב"כ המאשימה הפנתה לפסקי הדין הבאים, לעניין מדיניות הענישה הנוהגת:

רע"פ 314/16 גיא בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.16), שם דובר במבקש שהורשע בגידול קנאביס במסגרת מעבדת סמים, וציוד גידול בהיקף משמעותי, וברשותו מצוי היה קנאביס במשקל של 2.5 ק"ג. בית-משפט השלום השית על המבקש 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור לבימ"ש עליון נדחתה.

רע"פ 4512/15 אברהם הרוש נ' מדינת ישראל (6.7.15), שם המבקש הורשע בגידול סמים, לאחר ששכר בית ובו גידל 378 שתילי קנאביס, במשקל של 283 גרם. נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור המבקש לבית-המשפט המחוזי התקבל ועונשו הוקל ל-7 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.

רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24.3.15) – המבקש גידל בביתו 9 שתילי קנאביס במשקל כולל של למעלה מ-4 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הולם הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל, והושתו על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, קנס בסך 3,000 ₪, ופסילת רישיון על-תנאי. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

רע"פ 7005/14 דגן נ' מדינת ישראל (30.11.14), אליו הפנה ב"כ המאשימה – המבקש גידל בתנאי מעבדה בביתו כמות של כ-2.7 ק"ג קנאביס. למבקש עבר פלילי והוגש בעניינו תסקיר שלילי. הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, וקנס בסך 3,000 ₪. ערעור למחוזי ובקשת רשות ערעור לעליון נדחו.

רע"פ 4816/13 שלום מרדכי נ' מדינת ישראל (9.7.13) – אליו הפנתה המאשימה, שם דובר בנאשם שגידל 210 שתילי קנאביס במשקל של 902 גרם. נגזרו עליו 4 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

ת"פ (י-ם) 18484-08-19 מדינת ישראל נ' דומב (14.4.21) – הנאשם הורשע בגידול סמים, תוך קשירת קשר עם אחרים, ורכישת ציוד בשווי של כ-100,000 ₪ ובמקום אותו שכרו במיוחד לשם כך תוך החלפת מנעול הכניסה. במקום נתפסו 28 שתילי קנאביס במשקל של 7.33 גרם ו-10 שתילים במשקל של 576.32 גרם. בעניין זה נקבע כי משקל הסם מאפשר, על פי הפסיקה הנוהגת, קביעת תחת מתחם ענישה של מאסר מותנה, ואולם רשימת הציוד שנתפס מעידה כי הנאשם התכוון לייצר במסגרת מעבדת גידול של ממש. לפיכך, נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד למספר חודשי מאסר לריצוי ממש. נגזרו 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

רע"פ 513/21 יהושע נ' מדינת ישראל (4.3.21) – המבקש הקים במחסן המצוי בחצר ביתו מקום לגידול סמים, החזיק בכלים המשמשים לשם כך וגידל 60 שתילי קנאביס במשקל כולל של 10 ק"ג. בית-משפט השלום הטיל עליו צו של"צ, צו מבחן, ועונשים נלווים, וקיבל את טענת המבקש לפיה גידל את הסמים לשימוש עצמי בלבד. עונשו של המבקש נקבע, תוך סטייה לקולה ממתחם הנע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ל-24 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש בקבעו כי האיסור לגדל סם מסוכן הוא מוחלט, ללא קשר למטרת הגידול, וכי נסיבות המעשים מלמדות על גידול שיטתי ומשמעותי שאינו עולה בקנה אחד עם הטענה לשימוש עצמי. בית-המשפט המחוזי העמיד את עונשו של המבקש על 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט העליון. בין היתר נקבע:

"בעניין בן צבי נקבע ביחס לעבירת הגידול כי החזקת כמויות נכבדות של סמים מהווה נסיבה לחומרה ויש בכך ראיה שגידול הסמים נעשה שלא לצריכה עצמית... כמו כן, עובדת ניפוק רישיון לשימוש עצמי בסם הקנאביס שניתן למבקש – אין בה כדי לבסס טענה לגידול הסם לצריכה עצמית."

רע"פ 666/20 עמרם נ' מדינת ישראל (3.2.20) – המבקש שכר שתי דירות בהן הקים מעבדות לגידול קנאביס, ונמצאו בהן ציוד המשמש לגידול הסם, ולמעלה מ-100 שתילי סם במשקל כולל של כעשרה ק"ג, וסם שחולק לשקיות במשקל כולל של כ-1.7 ק"ג. בחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם, הטיל עליו בית-משפט השלום 12 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס כספי. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, ובקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון אף היא נדחתה.

רע"פ 2151/21 שחף דהן נ' מדינת ישראל (7.4.21) – המבקש הורשע בגידול קנאביס בדירה, בה נתפסו כ-100 שתילים במשקל כולל של כ-23 ק"ג. בית-משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ובהעדר עבר פלילי, הטיל עליו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים על-תנאי, 18,000 ₪ קנס, ופסילת רישיון בפועל ועל-תנאי. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת עונש המאסר בפועל, וקבע כי יש להטיל על המבקש 18 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט העליון – נדחתה, תוך קביעה כי העונש משקף היטב את חומרת מעשיו.

עפ"ג (חי') 71508-12-19 מדינת ישראל נ' בן חיים (27.2.20) – בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונשו של המשיב על 15 חודשי מאסר בפועל במקום 10 חודשים שהוטלו בבית המשפט קמא. המשיב הורשע בהקמת מעבדת סמים, ובה 88 שתילי קנאביס במשקל של 38.60 ק"ג ובהחזקת חלקי צמח במשקל של 49.45 גרם. בית-המשפט המחוזי ציין כי בהתחשב בהיקף הגידול וכמות הסמים שנתפסה, בית-המשפט קמא הקל בעונשו והעונש שהוטל סוטה ממדיניות הענישה הראויה. בין היתר, התייחס בית-המשפט המחוזי בהחלטתו לעברו הפלילי המכביד של המשיב ולשיקולי הרתעה.

20. ב"כ הנאשם הפנה לפסקי-הדין הבאים, לעניין מדיניות הענישה הנוהגת:

עפ"ג (מרכז) 14676-04-19 פרקליטות מחוז מרכז – פלילי נ' אלקיים (24.9.19) – שם גזר בית-משפט השלום על המשיב 6 חודשי עבודות שירות, צו מבחן ועונשים נלווים, לאחר שהקים מעבדה לגידול סמים, יחד עם אחיו, המכילה ציוד רב, תוך חבלה במונה החשמל, ובמקום נתפסו מאות שתילי קנאביס במשקל כולל של כ-43.9 ק"ג. המשיב ניהל לאורך שנים רבות אורח חיים התמכרותי, ולחובתו עבר פלילי מכביד אך בעשור האחרון נמנע ממעורבות בפלילים. צוין כי העונש הוטל בחריגה ממתחם העונש ההולם. בית המשפט המחוזי קבע כי תופעת הקמת המעבדות לגידול קנאביס הפכה "למכת מדינה" ושומה על בתי המשפט לתת כתף למלחמה בה. נקבע כי העונש חורג יתר על המידה מן הרף התחתון של מתחם הענישה, אך לא נפלה שגגה בהחלטה העקרונית שלא להורות על מאסר מאחורי סורג ובריח. בשל העובדה שמדובר בעבירה שנעברה למטרת הפקת רווח כספי, החמיר בית-המשפט המחוזי ברכיב הקנס. עונשו של המשיב הועמד על 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וקנס בסך 15,000 ₪, בצירוף ליתר רכיבי הענישה שהוטלו בבית משפט קמא.

עפ"ג (חי') 27228-12-16 גלילי נ' מדינת ישראל (16.3.17) – בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המערער, עליו הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, והעמיד את עונשו על 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ (חי') 771-07-17 מדינת ישראל נ' בן סימון (22.10.18) – הנאשם לאורך תקופה של כ-5 חודשים, גידל קנאביס בדירה אותה שכר, תוך שימוש בציוד לשם כך וביצוע מעקף לצריכת חשמל באופן בלתי חוקי. בדירה נמצאו 126 שתילי סם במשקל כולל של 12.15 ק"ג. נקבע מתחם הנע בין של"צ ומאסר מותנה לבין 24 חודשי מאסר בפועל. צוין כי בשל מצבו הנפשי של הנאשם הוא אינו כשיר לריצוי מאסר בעבודות שירות, וכי הנאשם שהה במעצר ממש ובמעצר באיזוק אלקטרוני לתקופה ממושכת. הוטלו 66 ימי מאסר כאורך תקופת המעצר, מאסר על-תנאי, פסילת רישיון וקנס כספי.

ת"פ (מח' חי') 65264-01-20 מדינת ישראל נ' מנחם (5.1.21) – הנאשמים, בני זוג, גידלו במחסן הסמוך לביתם מאות שתילי קנאביס במשקל קולל של עשרות קילוגרמים, והחזיקו ציוד רב לשם גידול הסם. צוין, כי מדיניות הענישה בעניין גידול קנאביס כוללת מנעד רחב, החל ממאסר לריצוי בעבודות שירות וכלה בתקופות מאסר של עד ל-36 חודשים, והוטלו בהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשמים, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות על נאשם 1, ו-9 חודשי מאסר בעבודות שירות על נאשמת 2, בצירוף עונשים נלווים.

עפ"ג (חי') 26985-08-19 ארטיום שטנפר נ' מדינת ישראל (21.11.19) – אליו הפנה ב"כ הנאשם, שם דובר במערער אשר גידל במעבדת סמים 113 ק"ג קנאביס. הוטלו עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וצו מבחן. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעורו, והורה על ביטול רכיב המאסר כשתחתיו יבוא צו של"צ. כן הוארכה תקופת צו המבחן שנקבעה בגזר-דינו של בית-משפט השלום.

תשומת הלב מופנית גם להחלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין עידן דוד, שם הורשע הנאשם בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים, לאחר שגידל בצוותא עם אחר 3,600 גרם קנאביס בשתילים. הנאשם, בן 40, ללא עבר פלילי, השתלב בטיפול, והועסק כעובד בנמל חיפה. נוכח פגיעה אפשרית בשיקומו, ביטל בית משפט השלום את הרשעתו בדין. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המדינה, והותיר את פסק-דינו של בית-משפט קמא על כנו, מלבד התערבות במשך תקופת צו המבחן ובסכום הפיצוי שהוטל עליו (עפ"ג (חי') 28110-10-15 מדינת ישראל נ' עידן דוד (17.12.15)).

21. בהתחשב בסוג העבירות בהן הורשע הנאשם ובנסיבות ביצוען, לרבות היקף הגידול, כמות הסם שנתפסה והחזקתו של ציוד רב לצורך גידול הסם – אני קובעת כי מתחם העונש שלו טענה המאשימה, הנו מתחם סביר, אשר אינו מחמיר מדי. המתחם נע בין 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, במקרים המתאימים לכך, ובין 24 חודשי מאסר בפועל.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

22. הנאשם בן 25, רווק המצוי בזוגיות ומצפה לבנו הראשון.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה במיוחס לו בכתב האישום, במסגרת הסדר טיעון, נטל אחריות וחסך זמן ציבורי.
אין לנאשם עבר פלילי. בעבר היה מצוי הנאשם בפיקוח שירות המבחן לנוער, עקב הסתבכות שאינה מתחום הסמים אלא מתחום הרכוש, ותיקו הסתיים ללא הרשעה בדין.
הנאשם דיווח לשירות המבחן כי החל מגיל 16 נוהג לצרוך קנאביס, כאשר תדירות השימוש הלכה וגברה עם השנים. כיום מחזיק הנאשם ברישיון לצריכת קנאביס רפואי, אך לא הובררו הנסיבות בגינן ניתן לו רישיון זה.

23. שירות המבחן נתן בתחילה המלצה טיפולית-שיקומית להטלת צו מבחן על הנאשם, אולם בהמשך ובשל ירידה במידת שיתוף הפעולה של הנאשם בביצוע בדיקות שתן סדירות ובהגעה למפגשים הטיפוליים אליהם זומן, חזר בו מהמלצה זו.
תסקיר שירות המבחן תיאר כי הנאשם גדל והתפתח במציאות משפחתית מורכבת, סבל מקושי בהסתגלות למסגרות ומקשיי קשב וריכוז, חבר לחברה שולית בסביבת מגוריו וניהל אורח חיים התמכרותי מגיל צעיר. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ולא גויס לצבא. הוא עובד בעבודות מזדמנות, האחרונה שבהן בניהול עסק של פיצרייה, כשכיר. בחודשים האחרונים מתקיים הנאשם מדמי אבטלה, כעולה מאישור המל"ל שהציג הסנגור.
הנאשם התקשה בתחילה לבטא תובנה להשלכות מעשיו וליטול אחריות מלאה, ונקט גישה מצמצמת, כאשר מסר לשירות המבחן כי גידל קנאביס לצריכה עצמית. לצד זאת ביטא צער וחרטה, ונכונות להשתלב בטיפול, ושירות המבחן התרשם כי קשייו האישיותיים מתבטאים בחוסר בשלות והעדר יכולת להעמיק בתכנים רגשיים.
במהלך תקופה ממושכת שולב הנאשם בהליך טיפולי, שכלל מפגשים פרטניים וקבוצתיים ביחידה לטיפול בהתמכרויות. כן נדרש הנאשם למסור בדיקות שתן לאורך התקופה. מסיבות הנעוצות במשבר הקורונה ועזיבת העו"ס, שילובו בטיפול היה מקוטע לפרקים, אך התייצב בהמשך ונמסר כי הוא מתמיד בתכנית הטיפול. נוכח הסיכון שאובחן במצבו, המליץ שירות המבחן על בחינת שילובו של הנאשם בטיפול למשך תקופה נוספת.
בתסקיר משלים ציין שירות המבחן כי ניכרת נכונות והשתדלות מצד הנאשם, אך כי הוא אינו עקבי במסירת בדיקות שתן. נוכח קשיי הנאשם בשמירה על רצף טיפולי, ומאמציו לעמוד בדרישות הטיפול והמוטיבציה שהביע, המליץ שירות המבחן על דחייה נוספת של הדיון בעניינו.
בתסקיר הסופי צוין כי הנאשם נעדר ממפגשים טיפוליים ולא התייצב לבדיקות שתן. לנוכח התנהלותו, הוחלט על השהיית השתתפותו בהליך הטיפולי. נוכח העדר ההתמדה מצד הנאשם וקשייו לעמוד בתנאי המסגרת, והקושי להעריך אם הוא שומר על ניקיון רציף מסמים – נקבע כי לא חלה הפחתה בסיכון להישנות עבירות, ושירות המבחן נמנע ממתן המלצה שיקומית.

24. לפניי צעיר, ללא עבר פלילי, אשר הסתבך לראשונה בביצוע עבירות סמים, לאחר שגידל סמים בהיקף ניכר. הנאשם נמצא כמי שצורך לאורך השנים קנאביס בעצמו, אך ניכר כי בהתאם להיקף הגידול כי הוא נעשה למטרת הפקת רווח כספי. לאחרונה קיבל הנאשם היתר לצריכת קנאביס אך גם בהיתר זה אין כדי להוות צידוק לגידול סמים באופן בלתי חוקי ובכמות מסחרית. יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו ונטילת האחריות, וכן את שיתוף הפעולה שלו במרבית הזמן עם שירות המבחן, אף שלבסוף לא ניתנה בעניינו המלצה שיקומית. אמנם צויין בתסקיר כי המסוכנות אינה פוחתת עקב היעדר ההמלצה השיקומית, ואולם צויין גם במהלך טיפול שרות המבחן, כי מעצרו ואישומו של הנאשם מהווים לגביו צעד הרתעתי. התרשמתי מהנאשם, במהלך ההליך, כי חרף העובדה שבסופו של דבר לא הומלץ לשיקום וטיפול, עשה מאמצים כנים לשתף פעולה, בנסיבות אלה, סברתי, כי ניתן להלום את נסיבות העבירות בהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, בפרט כאשר המדובר בצעיר שזוהי לו עבירה ראשונה, והטלת מאסר מאחורי סורג ובריח עלולה להביא להתדרדרותו. ענישה זו אף עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת שהובאה לעיל, במקרים דומים. אילו היה הנאשם מתמיד בטיפול, הרי שניתן היה לשקול לגביו סטייה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום. בנתוניו הנוכחיים, אשר אינם מיטביים, ואולם גם אינם כולם שליליים, ותוך מתן בכורה לעברו הפלילי הנקי, ההודאה והחרטה – החלטתי להטיל עונשו באזור הקצה הנמוך של מתחם העונש.

25. בהחלטה מיום 23.6.21 הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות, לקבלת חוות-דעת בעניינו. בחוות-דעת הממונה מיום 1.9.21 נמצא הנאשם מתאים לריצוי עונש מאסר באופן זה, במגבלות שפורטו בה.

סוף דבר

26.       נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א.         תשעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות.
הנאשם יבצע את עבודות השרות בחברה קדישא חיפה – שדה יהושע – רח' הרצל 63 חיפה. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, על-פי טווח השעות המתאפשר בחוק.
לשם תחילת ריצוי עבודות השירות, יתייצב הנאשם ביום 22.11.21 בשעה 8:00, במפקדת הממונה על עבודות שירות מחוז צפון, ליד ביס"ר מגידו.

הובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו, שימוש בסמים או באלכוהול, היעדרות או התנהגות בלתי תקינה - יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות, וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ב.         ארבעה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים שאיננה לצריכה עצמית.

ג.          פסילה מלקבל ו/או להחזיק רישיון נהיגה בפועל, וזאת לתקופה של 8 חודשים מהיום. הובהר לנאשם כי עליו להפקיד רישיון נהיגה או תצהיר כדין לשם תחילת מרוץ הפסילה.

ד. קנס על סך 4,000 ₪ או 16 ימי מאסר תמורתו. סכום הקנס ישולם ב- 8 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 2/1/2022 ובכל 2 לחודש שלאחריו.
אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מידי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, במעמד הצדדים.