הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"ט 41048-03-19

בפני כב' השופט הבכיר, יוסף סוהיל

המבקשת

עמיד מתכת בע"מ
ע"י עוה"ד מריה בורשטיין

נגד

המשיב

סרגיי קבטיאנסקי
ע"י עוה"ד שרון גליק

החלטה

עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר על סך 122,670 ₪ נכון ליום 13/03/2019, (להלן: "החוב"). הבקשה לביצוע הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בתיק מס' 530725-01-19 (להלן: " תיק ההוצל"פ"), וזאת לאחר ש- 4 שיקים חוללו באי פירעון.

המבקשת עוסקת בין היתר בביצוע עבודות מסגרות, מנוהלת ע"י בובריקוב דמיטרי, אשר הינו בעל מניות ודירקטור החברה ( להלן : " דימטרי"). המשיב עוסק גם הוא בביצוע עבודות מסגרות.

הסדר דיוני
הצדדים הודיעו על הסכמה לפיה תינתן ההחלטה בהתנגדות, על-פי כתבי הטענות, ללא קיום דיון. ביום 13/05/2019 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.

הכרעה
לעניין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (ראו: סעיף 81א(ג) סיפא ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967).
ככלל יש לתת רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה. הלכה מקדמת דנא היא, שבית המשפט בוחן את הטענות באופן לכאורי, תוך שימת דגש על השאלה אם טענות אלה מקימות הגנה, ולו בדוחק, ומבלי לשקול שיקולי מהימנות המצהיר. כן אין המבקשים צריכים לשכנע בנכונות טענותיהם אשר בתצהיר, שכן, אין בודקים, בשלב זה של הדיון, כיצד יצליחו המבקשים להוכיח את הגנתם, או מהו טיב ראיותיהם.
"אכן, ההלכה היא, כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט שוקל את מהימנותו של הנתבע, ואין הנתבע צריך לשכנע בנכונות טענותיו אשר בתצהיר. די לנתבע בסך שבתצהירו הראה הגנה אפשרית בפני התביעה, ולו בדוחק ..." ( ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית לביטוח סוכני סחר חוץ בע"מ, פד"י מה (5) 729 (1991)).

ראה גם בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים:
"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן"

ו-בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (9.12.2009), שם קבע בית המשפט העליון:
"בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה ( ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי ([ פורסם בנבו], 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ([ פורסם בנבו], 18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן ...
במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין מתן הרשות להתגונן לבין הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר ( בהתקיים התנאים המאפשרים זאת), יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על " הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה ( עניין נחום); או הטלת הוצאות " ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (עניין ששון, פסקה ה' לפסק-דינו של השופט רובינשטיין)".

(ראו בנוסף ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (5.1.2010)).

ההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון חוסות בעיקר תחת זכות יסוד שהוכרה על ידי הפסיקה, אשר מהותה זכותו של בעל דין לקבל את יומו בבית המשפט. אם יראה הנתבע הגנה אפשרית בדוחק, ואפילו בדוחק רב, על מנת להצדיק מתן רשות להתגונן יאפשר זאת בית המשפט וייתן למבקש את יומו בבית המשפט. עוד נפסק כי בשלב הדיון בהתנגדות לא יבדוק בית המשפט את טיב טענותיו של המבקש והזכויות להן הוא טוען, אלא יבדוק ויבחן האם קיימת עילה כלשהי אשר תוכל להוות בסיס להגנה כלשהי (כאמור, גם אם בדוחק), בפני התביעה שהוגשה כנגדו.

מן הכלל אלא הפרט
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובחנתי את גרסתה של המבקשת, אשר היתה מפורטת דיה, אני סבור, כי יש בבקשה שבפני כל שנדרש על מנת להיעתר לה.

בתצהירו טען דימטרי, כי הייתה בינו לבין המשיב הסכמה בעל-פה כי המשיב מעוניין להצטרף כשותפו של דימטרי במבקשת . לטענתו, בחודש 12/2017 החל המשיב לבצע עבודות שונות עבור המבקשת, אך משום מה, הודיע בחודש 2/2018 לדימטרי, כי הוא חוזר בו מהצעתו להצטרף כשותף במבקשת, וכי על המבקשת לשלם לו באופן מיידי שכר העבודה שהוא ביצע עבורה.

דימטרי ניסה להסביר למשיב, כי לא היה ביניהם סיכום כלשהו לגבי ביצוע התשלום באופן מיידי, אלא לאחר שהמבקשת תקבל תשלום עבור העבודות שמבצעת אצל המזמינים, רק אז תתבצע התחשבנות מול המשיב והחוב יסולק.

נטען עוד, כי המשיב מצדו הסכים לדחות מועד סילוק החוב, רק לאחר שנמסרו לו 5 המחאות ריקות וחתומות ע"י המבקשת, אשר שמשו בטוחה בלבד. לטענתו, הוסכם , כי כאשר בעתיד תקבל המבקשת כספים עבור פרויקטים שהיא מבצעת, רק אז תבוצע התחשבנות בינה לבין המשיב, וההמחאות הריקות ימולאו בהתאם למה שיוסכם. בהתאם להסכמות הנ"ל, בחודש 4/2018 הפקיד המשיב שיק של המבקשת לאחר שסוכם כי ימלא בו סכום של 18,000 ₪, סכום אשר נפרע.

דימטרי טען בתצהירו, כי ארבע ההמחאות שנותרו, שבגינן הוגשה ההתנגדות לביצוע שטר, מולאו ע"י המשיב ללא הרשאה, תוך שהוא רושם על דעת עצמו סכומים ומועדי פירעון. המשיב לא צירף חשבונית כלשהי ו/או חשבון עסקה להוכחת גובה הסכומים שנרשמו בהמחאות.

המבקשת מאשרת, כי מסרה את ההמחאות נשוא הליך זה בחתימתה, בתור בטוחה. משכך, נטל הראייה מוטל עליה, היא החייבת השטרית, להוכיח הן את טענתה שההמחאות נמסרו על תנאי והן שהתנאי לא התקיים (ע"א 623/88 גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פ"ד מד(2) 801, 803 (1990)).
עסקינן בגרסה שפורטה בהרחבה בתצהירו של דימטרי, אשר מקימה הגנה לכאורה . משכך, מצאתי, כי יש לאפשר למבקשת להביא בפני בית המשפט ראיות ועדים להוכחת טענותיה כי השטרות נמסרו על תנאי; מהו התנאי; ובאם התנאי זה לא נתקיים.
הלכה פסוקה היא, כי גם מקום שהנתבע טוען טענת הגנה בעל פה כנגד מסמך בכתב, די בכך כדי לזכותו ברשות להגן (ראו: ע"א 390/59 נתן רוג'ינסקי נ' זלמן וייט, פד"י יג(3) 2149 (1959); ע"א 592/65 אברהם שלי נ' יונה בוכבזא ואח', פד"י כ (2) 608, 611 (1965); בש"א (מחוזי חיפה) 13575/00 אחים גליק חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (18/8/2002)).

לא זו אף זו, בתצהירו של דימטרי נטען, כי יש לקזז את הסכומים שקיבל המשיב מהחוב שמגיע לו מהמבקשת. לטענתו, ביום 5/07/2018 העבירה המבקשת לחשבונו של המשיב סך של 5,000 ₪ באמצעות העברה בנקאית ( ראו סעיף 24 לתצהיר).
בנוסף, נטען, כי המבקשת העבירה למשיב כספים במזומן במספר הזדמנויות שונות, ובסה"כ 48,900 ₪ ( ראו פירוט התשלומים והמועדים בסעיף 25 לתצהיר). נטען, כי המשיב סירב להנפיק למבקשת חשבוניות מס עבור התשלומים שהועברו לו, ואף סירב להחזיר את השיקים בטענה, כי יחזירם רק לאחר קבלת מלוא הסכום המגיע לו מהמבקשת.

ועוד, טוענת המבקשת, כי יש לקזז סכומים נוספים: בגין ימי העבודה של עובדי המבקשת שהועמדו לרשות המשיב בחודשים 9-10/2018 לביצוע עבודה עבורו בסך 18,000 ₪; המבקשת ביצעה עבודת מדידה עבור המשיב בעלות של 2,350 ₪; המבקשת שכרה עבור המשיב מבנה בנגריה תמורת דמי שכירות בסך 10,000 ₪ (5,000 ₪ לחודש כאשר תקופת השכירות הייתה לחודשיים) לצורך ביצוע עבודת הכנת שער לקיבוץ גניגר; המשיב השאיר בחזקתו ציוד השייך למבקשת בעלות של 5,800 ₪.

גם טענת קיזוז יכולה לבסס הגנה כנגד תביעה בסדר דין מקוצר, ולהצדיק מתן רשות להתגונן.

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי באם יהא בידי המבקשת להוכיח את טענותיה שהובאו בתצהיר, תעמוד לה הגנה. כאמור, בשלב זה השאלה היחידה שעל בית משפט הדן בהתנגדות לביצוע שטר להציב לעצמו הינה אם התצהיר מגלה הגנה אפשרית. בית המשפט אינו אמור לבדוק אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר אלא לצאת מנקודת הנחה שהן נכונות.
סוף דבר
לאור המקובץ לעיל, מצאתי כי ראוי ומוצדק לתת רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.
בנסיבות, ובהתחשב בכך שהמשיב הסכים למתן החלטה על סמך כתבי הטענות ללא קיום דיון, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ט, 24 יוני 2019, בהעדר הצדדים.