הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"ט 23592-01-19

לפני כבוד השופטת הבכירה, רים נדאף

המבקש

מאלק זועבי, ת.ז. XXXXXX521

נגד

המשיבה

ח.ש בקרנה בשר הכפר בע"מ, ח.פ. 514216902

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, וכן התנגדות לביצוע שטר על סך 186,000 ₪ שהוגש על ידי התובעת ( להלן: "המשיבה") בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב בתיק 500359-11-18 ( להלן: "תיק ההוצל"פ").

בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, טען המבקש כי ההתנגדות הוגשה במועד, וכי הבקשה להארכת המועד מוגשת מטעמי זהירות בלבד. לטענתו, בתיק ההוצל"פ לא בוצעה מסירה ו/או לא בוצעה מסירה כדין, הוא לא קיבל אזהרה ו/או מכתב אם זה מהמשיבה ואם מהלשכה ו/או מכל מוסר פרטי זה ו/או אחר, והעניין נודע לו רק כשבא כוחו צילם והוציא בדיקת תיק שגרתית מההוצאה לפועל. בנסיבות אלו, מן הראוי ליתן לו את הארכה המבוקשת. לחילופין טען, כי בשים לב לעוצמת ההגנה, והאיחור המינימאלי במידה וקיים כזה, מתבקש בית המשפט להאריך את המועד ככל ויהיה צורך בכך.

לגופה של ההתנגדות, כפר המבקש בכל חבות שטרית מכוח שטר החוב נשוא הבקשה, וטען בין היתר, כי אינו חתום על השטר, ובכלל השיקים אשר צורפו לבקשה דנן, כולל שיקים אחרים, כבר שולמו על ידי צד ג' בתיק אחר אשר התנהל שמספרו 528334-07-18 , שם הגיעו הצדדים לידי הסדר שכולל כל החוב המוכחש. יתרה מכך, טען המבקש כי הוא אינו חתום על אף שיק וכי צריך להמיר את החוב המוכחש לחיוב אחר. על כן, על המשיבה לנקוט בהליכים כנגד מי שהתחייב מולה והגיע איתה להסדר.

עוד טען המבקש כי חלוף הזמן הסביר למתן הודעת חילול כדרישת סעיף 49 לפקודת השטרות, דבר הפוטר אותו מאחריות ומחייב דחיית הבקשה לביצוע שטר. לאור האמור, ובמיוחד לאור אי קיום הוראות פקודת השטרות בכל הקשור למשלוח הודעת חילול לחייבת, הרי שדין בקשת הביצוע להידחות על הסף מטעם זה בלבד.

המבקש טען כי הינו מופיע כחייב עיקרי למרות שמעולם לא עסק מול המשיבה, לא ביצע כל עסקה מולה ואף לא קיבל כל תמורה ממנה בגין השיק שבנדון, ומעולם היא לא ביקשה את שירותיו. כן, אין כל קבלה ו/או חשבונית מס מהמשיבה המציינת מתן תמורה לגבי השיק עסקינן.
בתצהירו, חזר המבקש על הטענות שבבקשותיו, והוסיף כי לאחר שבדק בא כוחו את תיק ההוצל"פ, היתה לו שיחה קשה על אביו, שטען בפניו כי חנות הבשרים אינה חבה כל חוב למשיבה, וכי כל החוב כולל שטר החוב עצמו, בוטלו עת החוב הומר מעדן לחברה אחרת וערב נוסף בשם איציק שהיה חייב לאביו כספים, והצדדים הגיעו בתיק אחר ( שמספרו 528334-07-18) להסכמה מוחלטת כי מר איציק ייטול על עצמו לסלק את החוב, בהעברת שיקים ו/או בהעברות לפירעון החוב, ואף חתם להם על ערבות אישית. עוד הצהיר המבקש כי מידיעתו האישית ולפי מה שהבטיח וסיפר לו אביו, שהמשיבה דאגה ו/או היתה צריכה לדאוג להחזיר את כל ההמחאות החוזרות שלו מאחר ומר סגל קיבל על עצמו תשלום החובות של עדן ושלו " המוכחש" וכך הומר החוב.

ביום 27.3.2019 התקיים דיון בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר וכן בהתנגדות לביצוע שטר, במהלכו נחקר המבקש, ולאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה:
בטרם אדון בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר לגופו של עניין, אכריע בעניין הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.
בסעיף 81 א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 ( להלן: "החוק") נקבע כי המועד להגשת התנגדות יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
בתקנה 106 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979 (להלן: "התקנות"), נקבע כי: "התנגדות לפי סעיף 81 א(ג) לחוק תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה...".

בתקנה 109 לתקנות נקבע כי:
"(א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה בתקנה 106 תוגש ללשכת הוצאה לפועל בכתב בצירוף תצהיר ובצירוף כתב ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית לפי סעיף 81 א3 לחוק, ויעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.
(ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה ( א) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא ליתן הוראות ביחס לחיוב בריבית לפי סעיף 81 א3 לחוק".

בעניין זה, יפים הדברים שנכתבו על-ידי המלומד ד. בר אופיר בספרו הוצאה לפועל - הליכים והלכות (חלק שלישי, מהדורה שביעית, ספטמבר 2017), בעמ' 1012(4)-1012(5) כדלקמן :
"המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר נקבע בחיקוק ( תקנה 106), ומשום כך תחול על מועד זה תקנה 528 סיפא של תקנות סד"א, לפיה קיים צורך בקיומו של טעם מיוחד להארכת המועדים שנקבעו בחיקוק...נקודת הקישור שבין תקנות 106 ו-528 נקבעה בתקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל. שם נאמר כי בית המשפט רשאי להאריך מועד שבסדר דין בפני בית משפט, לפי הקבוע בתקנות סדר הדין. תקנה 528 סיפא דורשת כזכור טעם מיוחד להארכת המועדים, ולכן יהיה על בית המשפט לבדוק בכל מקרה את קיומו של הטעם המיוחד כתנאי להארכת המועד...".

בדיון שהתקיים בפניי, טען ב"כ המשיבה כי מאחר ובמסגרת חקירתו של המבקש הוא הודה שקיבל את האזהרה שהגיעה אליו למקום עבודתו ונמסרה לו על ידי שליח בטרם חודש נובמבר 2018, ומשהתנגדותו הוגשה ביום 10.1.19, הרי שאין מחלוקת שההתנגדות הוגשה באיחור ניכר מבלי שהיה כל טעם סביר לכך. ב"כ המשיבה ביקש כי, ככל שייעתר בית המשפט לבקשת המבקש ליתן לו את הרשות להתגונן, אזי יש לחייב את המבקש בהוצאות בגין הבקשה דנן.

מנגד, טען ב"כ המבקש כי המבקש לא אמר שהוא קיבל את האזהרה, אלא שהוא קיבל מסמכים. אילו מסמכים, לא ידוע לנו, יכול להיות שכוונתו של המבקש היתה שהוא קיבל עיקולים ואז ידע שמתנהל נגדו תיק. לטענתו, יש כמה אישורי מסירה ויכול להיות שיש מסירות אחרות שבוצעו למבקש. הוא טען שיש לאפשר למבקש להוכיח את הגנתו, ושהעניין הפרוצדורלי לא צריך לעמוד נגדו. בנוסף, טען ב"כ המבקש שהאישור עצמו אינו תקין ואף מוכח באופן שלא משתמע לשתי פנים שהמבקש לא קיבל בכלל את המסמכים. במידה ובית המשפט יגיע למסקנה שההתנגדות הוגשה באיחור, ביקש ב"כ המבקש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות מאחר ויש למבקש טענות הגנה כבדות משקל שבית המשפט צריך לדון ולהכריע בהן לגופו של עניין.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את המבקש וטיעוני ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את בקשת המבקש להארכת המועד להגשת ההתנגדות נשוא תיק זה.

כאמור לעיל, המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר נקבע בתקנה 106 לתקנות, כך שהוא נקבע בחיקוק, ומתוקף כך חלה תקנה 528 , לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת כי יש להאריך מועד שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

באשר ל " טעם מיוחד", שבתקנה 528 לתקנות, כבר ניתנה פסיקה ענפה, ושאלה זו נידונה רבות על ידי בתי המשפט בכל הערכאות השיפוטיות, כאשר עם השנים אותו " טעם מיוחד" רוכך בפסיקה, ובעניין זה אני מפנה לדברים שנפסקו ברע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (21.4.15), שם נקבע כי:
"... לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו " טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד...לעניין זה יש גם להתחשב בסיכוייו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.."

(ראה גם: רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ ואח' (16.8.12) , וכן ת"ט 31728-11-17 ( שלום-פתח תקווה) החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' יצחק דוד נירן (2.6.18).

עיון באישור המסירה שהוגש בפניי ( ראה: נ/2) מלמד על מסירת מסמכים למבקש ביום 15.11.18 מאת לשכת ההוצל"פ בתל-אביב, על ידי מוסר בשם חוסאם, כאשר מסומן הריבוע לפיו " מסרתי את ההזמנה לידי הנמען" ומופיעה על גבי אישור המסירה חתימה. כן הוצג בפניי טופס תצהיר ובו המוסר חוסאם עבד אלחאלק מצהיר כי ביום 15.11.18 מסר לידי המבקש אזהרה בצירוף מסמכים כפי שנמסרו לו מאת משרד עורכי הדין בעניין תיק ההוצל"פ, לכתובת "3042/14 נצרת" אשר אותרה באמצעות שכנו בשם עלי סאלח.

מאידך, בעדותו בפניי, הכחיש המבקש כי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה ( נ/2) הינה חתימתו, וכן העיד כי לא מכיר מישהו בשם עלי סאלח ( ראה: ישיבה מיום 27.3.19, עמ' 2, שורות 2-6).

לא נעלמה מעיני העובדה כי בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות לא נתמכה בתצהיר, אולם להתנגדות לביצוע שטר כן צורף תצהירו של המבקש ושם הצהיר כי לא קיבל אזהרות ולא ידע על קיום תיק ההוצל"פ נגדו עד לבדיקת ב"כ בעניין ( ראה: סעיף 1 לתצהיר המבקש).

לצד האמור, ובהתעלם מטענות המבקש במסגרת בקשתו כמפורט לעיל, לרבות בדבר אי המצאת האזהרה, הרי שמעדותו לפניי הוא העיד כי נודע לו על תיק ההוצל"פ המתנהל נגדו ברגע שקיבל מהמוסר את מסמכי ההוצל"פ. המבקש לא זכר להגיד מתי קיבל אותם מסמכים, והעיד כי יכול להיות שזה היה קצת לפני 15.11.18 ( ראה: שם, עמ' 2, שורות 17-23, ועמ' 3, שורות 2-3). בסופו של יום, בקשת ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה ביום 07.01.2019.
למסירת האזהרה בהליכי הוצאה לפועל נודעת חשיבות רבה, והיא מהלך חיוני טרם נקיטה בהליכים, כך שכל עוד לא נמסרה לחייב האזהרה לא מתחיל מניין הימים להגשת ההתנגדות, וכל ההליכים שננקטו נגדו- בטלים (ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, נובמבר, 2012, הוצאת פרלשטיין- גינוסר, עמ' 999).

ישנה מחלוקת באשר לתוכן המסמכים שנמסרו למבקש ביום 15.11.18 בהתאם לאישור המסירה, ומחלוקת בשאלה אם אישור המסירה חתום על ידו, והאם הומצאה לידי המבקש האזהרה ומתי. לא הוכח כי המבקש ידע ידיעה פוזיטיבית וברורה כנדרש אודות ההליכים שננקטו נגדו. משכך, ולאור הספקות הרבות בדבר המצאת האזהרה, אם בכלל, אין בידי לקבוע כי המבקש פעל בזלזול וחוסר תום לב והשתהה בהגשת ההתנגדות תוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט .

יתרה מכך, בפיו של המבקש קיימות לכאורה טענות הגנה ראויות וכבדות משקל, אשר יש לדון ולהכריע בהן לגופן, ויש לתת לו את יומו בבית המשפט. משכך, בשילוב טענות ההגנה והאמור לעיל, אני מוצאת כי יש טעם מיוחד להיעתר לבקשתו של המבקש למתן אורכה, וכך אני מחליטה.

באשר להתנגדות עצמה, הרי שבהתאם לסעיף 81 א(ג) לחוק, לעניין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

הלכה פסוקה היא, כי די בהגנה לכאורה, ולו בדוחק, כדי שבית המשפט יקבל את ההתנגדות לביצוע שטר, תוך מטרה ליתן לכל בעל דין את יומו, ולדון בטענות הצדדים לגופן. על בית המשפט לבדוק אם עומדת למבקש טענת הגנה ממשית, מבלי להיכנס לעובי הקורה או לבדוק את טיב הראיות שעומדות לרשותו לצורך הוכחת הגנתו.

קרי, על המבקש רשות להתגונן מוטל עול הוכחה מצומצם, לפיו עליו להוכיח כי בידיו הגנה לכאורה, מבלי שמוטלת עליו החובה להוכיח בשלב זה כיצד תוכח גרסת הגנתו. בשלב זה, בו בית המשפט אינו נדרש לשאלת מהימנות המבקש, ואינו נדרש לקבוע ממצאים, עליו לבחון את חומר הראיות שהובא בפניו בכדי לקבוע האם ההגנה משוללת כל יסוד ואינה עולה מעבר לכדי " הגנת בדים" שיש בה כדי לדחות הבקשה לרשות להתגונן ( ראה ע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ (18.2.08).

בדיון בפניי מיום 27.3.19, ב"כ המבקש העיד כי יש למבקש טענות לזיוף חתימה, שיקים שפוזרו וכי הסחורה לא התקבלה. מנגד, ב"כ המשיבה טען יש להטיל ספק באמינותו של המבקש בכל הנוגע לטענותיו בדבר זיוף השטרות, מאחר ולא צורפה שום תלונה בגין אותו זיוף, על אף שהעיד בחקירתו כי קיבל לידיו את מסמכי תיק ההוצל"פ כבר לפני חודש נובמבר 2018. כמו כן, מעיון בחתימת המבקש על גבי האזהרה, על התצהיר שצורף להתנגדות ועל ייפוי כוח, ובניגוד לחתימה אותה הוא שרבט במעמד הדיון ( ראה: נ/1), ניתן לראות כי החתימות בהן נחתמו השטרות הינן זהות לחתימות המבקש על המסמכים האמורים. בנוסף, ניתן לראות שסיבת חזרתן של השטרות הינה בגין אי כיסוי מספיק ולא בשל אי התאמה של חתימת המבקש. באשר לטענת המבקש כי חובו שולם במסגרת הסדר שנעשה בתיק אחר מול מר יצחק סגל, ציינה המשיבה כי לא צורף כל תצהיר מטעם אותו יצחק סגל אשר יעיד על אמינות טענות המבקש. מעבר לכך, גם אם תצהיר זה היה מצורף, אין חוב זה בא על חשבון משנהו כיוון שחוב המבקש גדול הרבה יותר, בעוד שעד עתה, שילם מר סגל בתיק האחר סך של 10,000 ₪ בלבד.

לא מצאתי בטענות ב"כ המשיבה סתירה ברורה וחד משמעית לטענות ההגנה של המבקש. עולה מטענות הצדדים כי קיימת מחלוקת אמיתית שיש להכריע בה באשר לקיום החוב, פירעונו ע"י אחר, חתימות המבקש על השיקים וכו'. טענות ב"כ המשיבה מקומם להתברר במסגרת הדיון גופו, אך אין כך, בשלב זה, כדי להביא לדחיית ההתנגדות מבלי לברר את הטענות לגופן.

לסיכום, לאחר שעיינתי בהתנגדות ובתצהיר המבקש, שמעתי את חקירת המבקש ואת סיכומי ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי דין ההתנגדות להתקבל, לאור טענות ההגנה כבדות המשקל של המבקש בדבר זיוף חתימה ופיזור שיקים, וכן כי תמורתו של השיק נשוא תיק זה שולמה על ידי צד ג' בתיק אחר. משכך, לצורך השלב בו אנו נמצאים, די בטענות אלו כדי שתתקבל התנגדות המבקש.

על כן, אני מקבלת את הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, וכן מקבלת את ההתנגדות עצמה, ומורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ עד למתן החלטה אחרת.
הבקשה להתנגדות לביצוע שטר והתצהיר שצורף לה בתיק ההוצל"פ ישמשו ככתב הגנה.

לקדם משפט ביום 28.10.19 שעה 09.00.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ט, 31 מאי 2019, בהעדר הצדדים.