הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 704-12-16

בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

תובעים

  1. אברהם עוואד
  2. שושנה עוואד

ע"י ב"כ עו"ד טל רבינוביץ'

נגד

נתבע/מודיע לצד ג'
שמעון אזולאי
ע"י ב"כ עו"ד עדיאל עזרא ואח'

נגד

צדדי ג' 1. עודד אלרואי (ניתן פסק-דין)

2. נועם אמיר
ע"י ב"כ עו"ד י. נחשון ואח'
3. הועדה המקומית לתכנון ובניה יוקנעם עילית
ע"י ב"כ עו"ד א. לניאדו ואח'

פסק דין

במוקד הדיון סכסוך שכנים שנתגלע בעקבות ביצוען של עבודות בנייה שנועדו להרחבת דירת הנתבע הנמצאת מעל לדירת התובעים ברח' האריסים 43, והידועה כתת חלקה 3 בחלקה 181 בגוש 11098 בעיר יוקנעם ( להלן: "הדירה" או " המקרקעין").

רקע והשתלשלות העניינים
כתוצאה מביצוע עבודות שיפוץ ובניה שנועדו להרחיב את הדירה נגרמו לתובעים ולביתם, לטענתם, נזקים שבגינם הם הגישו את תביעתם מושא התיק דנן לבית המשפט. מדובר לטענת התובעים בנזקים הנאמדים בכ- 400,000 ₪ והמורכבים מ- 3 ראשים אלה : 1) נזקים בגין ליקויי בנייה שנתמכו בחוות דעת הנדסית; 2) נזק בגין ירידת ערך שנתמך בחוות דעת שמאית; 3) פיצוי בגין עוגמת נפש.

הנתבע בכתב הגנתו הכחיש את טענות התובעים ועתר לדחיית התביעה נגדו במלואה. לטענת הנתבע, עב ודות הבניה בוצעו על ידו על פי היתר בניה שניתן לו כדין, לאחר קיום היוועצויות עם מומחים ויודעי דבר, תוך שימוש בחומרים טובים ואיכותיים , ומתוך אילוצים הנובעים בין היתר מהתנגדויות בלתי פוסקות מצד ה תובעים במהלך תהליך הבניה. בד-בבד עם כתב הגנתו האמור הנתבע הגיש הודעת לצד ג' כנגד שלושה גורמים שהם : 1) הקבלן שביצע את עבודות הבניה – מר עודד אלרואי ( להלן: "הקבלן"); 2) המהנדס שביצע את תכנון הקונסטרוקציה בהתאם להיתר בניה – מר נועם אמיר ( להלן: "המהנדס"); 3) הוועדה המקומית לתכנון והבניה יוקנעם עילית שמתחת ידיה יצא היתר הבניה שאישר את ביצוע הבניה על פי תכנית הבניה שערך המהנדס ( להלן : "הוועדה").

במסגרת ההליך ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הקבלן כבר ביום 19/6/2019 . פסק ה דין לא בוטל מעולם והוא הפך לחלוט, לאחר שהקבלן התייצב לדיון שהתקיים לפניי ביום 24/11/2019 , שבמסגרתו הובא לידיעתו דבר מתן פסק הדין לחובתו, והובאו לידיעתו בנוסף האפשרויות העומדות לפניו, על פי הדין, לביטול פסק הדין , אך הוא בחר שלא להשיג על פסק הדין בדרכים החוקיות העומדות מלפניו. על פי פסק-הדין האמור, חויב הקבלן לשפות את הנתבע בגין כל חיוב או סעד כספי שיחויב בו הנתבע במסגרת פסק הד ין שמקורם בביצוע לקוי של עבודות הבניה בדירת הנתבע.

עוד במסגרת ההליך ולאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם של הצדדים ותמיכת הטענות בחוות דעת של מומחים, ולאור הפערים בין חוות הדעת, מונה מומחה מטעם בית המשפט - המהנדס והשמאי דן ברלינר ( להלן: "המומחה ברלינר"), אשר חיווה את דעתו בנושא הנזקים והליקויים שנגרמו לדירת התובעים ובנושא ירידת הערך וזאת במסגרת חוות דעתו אשר הוגשה לתיק ביום 4/9/2019. למומחה הופנו שאלות הבהרה על ידי התובעים שנענו על ידי והמומחה בהודעתו מיום 20/11/2019 ( להלן: "המענה על שאלות ההבהרה"). בהמשך, ביקשו התובעים לחקור את המומחה ברלינר, וביום 14/1/2020 נחקר לפני המומחה ברלינר על חוות דעתו .

ביום 15/12/2020 במסגרת דון שנערך במעמד הצדדים, גובש בין הצדדים, בסיועו של בית המשפט, הסדר דיוני שבמסגרתו הסמיכו בעלי הדין את בית המשפט לתת את פסק דינו בתביעה העיקרית בדרך הפשרה - על פי הוראת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, כאשר גבול ההכרעה העליון יעמוד על סך 160,000 ₪ ו בנוסף לו בית המשפט הוסמך לפסוק את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד . במישור היחסים שבין הנתבע לבין הצדדים השלישיים 2 ו- 3, הוסכם כי פסק הדין יינתן על פי הוראות הדין, על יסוד סיכומים בכתב שיוגשו על ידי הצדדים ותוך ויתור על חקירות המצהירים מטעם הצדדים.

על יסוד האמור, ולאחר שהוגשו סיכומים מטעמם של כל הצדדים, להלן ההכרעה.

דיון והכרעה
התביעה העיקרית
לאחר עיון בטענות הצדדים, בחוות הדעת שהוגשו על ידם, ובממצאים שנקבעו על ידי המומחה ברלינר בחוות דעתו ובתשובות שניתנו על ידו לשאלות ההבהרה, וכן לאחר שמיעת חקירתו הנגדית לפניי, ובהתחשב בהסכמות שהושגו בין הצדדים במהלך הדיון מיום 15/12/2020, אני רואה מקום לפסוק בתיק דנן על פי הוראות סעיף 79 א(א) לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, כדלקמן:

הריני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את הסך של 65,000 ₪, המורכב מפיצוי בגין ליקויים ו נזקים שנגרמו לדירת התובעים ומרכיב נוסף של נזק לא ממוני בגין עוגמת נפש שמקורם בביצוע לקוי של עבודות הבניה .

בנוסף לסכום אמור, הריני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט חלקיות בסך של 10,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪ .

הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת עותק פסק דיני זה לנתבע, באמצעות בא כוחו, אחרת- הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל.

ההודעה לצד ג'
לאחר עיון בטענות הצדדים, ובמכלול הראיות שהובאו על ידם, לרבות חוות הדעת של המומחים וכל יתר המסמכים, ולאחר שניתן פסק הדין כנגד הקבלן (צד ג' 1), הגעתי לכלל מסקנה שלפיה יש לדחות את ההודעה לצד ג' נגד המהנדס והוועדה ( צדדי ג' 2 ו- 3) כמפורט להלן.

הלכה למעשה, משנקבע לעיל כי מקור החיובים שהוטלו על הנתבע במסגרת פסק הדין הוא בביצוע לקוי של עבודות הבניה שבוצעו על ידי הקבלן, די היה בכך כדי לסתום את הגולל בנושא ההודעה לצד ג' שכן, כפי שכבר צויין לעיל, הודעתו של הנתבע כנגד הקבלן התקבלה באופן מלא, בפסק דין שניתן כנגד הקבלן במעמד צד אחד, בעוד שההודעה לצד ג' כנגד יתר הצדדים השלישיים מבוססת על טענות תכנוניות שגרמו לטענת התובעים לירידת ערכה של הדירה. לאחר שבמסגרת פסק הדין לא נפסק לתובעים פיצויי בגין ירידת ערך ונזקים אחרים הנובעים מתכנון לקוי של עבודות הבניה לרבות פגמים באישור התוכניות, אם היו, די היה בכך כדי להצדיק את דחיית ההודעה כנגד המהנדס והוועדה. ואסביר.

בתצהיר עדות ראשית אשר הוגש ע"י הנתבע נטען על ידו כי ככל שיוכח ע"י התובעים כי נגרמו נזקים לדירת התובעים הנובעים מבניה לקויה או ביצוע לקוי, הרי שהקבלן אחראי על נזקים אלה והנתבע זכאי לשיפוי ממנו, זאת בשל התרשלותו של הקבלן בביצוע הבניה, או בשל בנייה בניגוד לתכניות העבודה או בשל הפרת החוזה בין הקבלן לנתבע או מכוח התחייבות הקבלן בסעיף 16 להסכם בינו לבין הנתבע – לפיו הקבלן אחראי על כל נזק שיגרם מהבניה.

ביחס לאחריות המהנדס, טוען הנתבע כי ככל שיוכח כי נוצרו נזקים בדירת התובעים הנובעים מכשלים תכנוניים, אזי המהנדס אחראי לאותם נזקים והנתבע זכאי לשיפוי ממנו, זאת בשל רשלנותו בתכנון הדירה, או בשל תכנון הדירה שלא בהתאם לדין, או בשל אי ביצוע פיקוח עליון או בשל הפרת חוזה בין המהנדס לנתבע.

ואילו ביחס לאחריות הוועדה, טוען הנתבע כי הוועדה התערבה בהכנת התכניות מטעמו, ושמה את עצמה כמעין " מהנדס מכריע" בינו לבין התובעים, ובפועלה כאמור הוועדה לקחה על עצמה אחריות . משכך, ככל ויסתבר כי יש בעיה כלשהי בתוכניות שלפיהן ביצע הקבלן את הבניה, הרי שהוועדה היא זו שיצרה את אותה בעיה ועליה לשפות את הנתבע בגין כך.

בכל הנוגע לקבלן ניתן כאמור פסק דין המקבל את ההודעה לצד ג' נגדו וקובע את חובתו של הקבלן לשפות את הנתבע בגין כל נזק שנגרם לתובעים (ובכללו נזק לא ממוני), ובלבד שמקורו בביצוע לקוי של עבודות הבניה והשיפוץ. בענין מהות החיוב שהושת על הנתבע פסק הדין ניתן בדרך הפשרה, בהסכמת הצדדים, עם זאת לגביו יהא מקום לציין כי סכומו מורכב משני רכיבים, אחד ממוני בסכום של 38,500 ₪, ואחר לא ממוני הנובעים שניהם מליקויים ונזקים שהתגלו בדירת התובעים שמקורם, כעולה מחוות הדעת ההנדסית שהוגשה ע"י הנתבע ומ חוות הדעת של המומחה ברלינר, בליקויי ביצוע, ולא בליקוי תכנוני.

משכך, ובזיקה לפסק הדין שניתן במסגרת ההודעה לצד ג' כנגד הקבלן, הריני מחייבת את הקבלן ( צד ג' 1), לשפות את הנתבע בכל הסכומים שבהם חוייב הנתבע במסגרת פסק הדין כפי שאלה פורטו בסעיף 7 לפסק הדין.

באשר להודעת הנתבע נגד המהנ דס – טוען המהנדס כי יש לדחות את ההודעה נגדו על הסף בשל היעדר עילה, שכן התכניות ההנדסיות שהוא ערך נעשו בהתאם להוראות הדין ובהתאם להיתר בניה שניתן ע"י הוועדה וכן בהתאם לבקשות והנחיות הנתבע ובהתחשב במגבלות השונות שהוטלו ע"י בתי משפט שונים על הבניה לאור התנגדות התובעים. עוד טוען המהנדס, כי במסגרת תפקידו כמתכנן שלד בלבד הוא פעל ללא דופי ובהתאם להיתר הבניה ולליווי והנחיות המהנדס מטעם הוועדה, כך שאישור מיקום העמודים שבוצע ו בפועל היה ידוע הן לנתבע והן לצדדי ג' ואושר טרם הביצוע ע"י הגורמים הרלוונטיים. טענות אלה של המהנדס נתמכו בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידו, ואשר במסגרתו הוסיף וטען כי המהנדסים מטעם הוועדה ביקשו ממנו לערוך תוכניות לבניה מרחפת ששומרת על מרחק מן הבניה הקיימת, והוא עשה תכנון בהתאם לנדרש שהוא הפתרון ההנדסי הנכון והראוי על מנת להבטיח את יציבות המבנה של דירת הנתבע מחד ולהימנע מפגיעה בדירת התובעים מאידך, ולא בכדי תכנון זה קיבל את אישור הוועדה ואת אישור המהנדס מטעם הוועדה. בנוסף צירף המהנדס לתצהירו חוות דעת של מומחה הנדסי מטעמו – י. גולדקלנג (להלן: "המומחה מטעם צד ג' 2"), שממנה עולה כי הליקויים שעליהם מצביעים התובעים בחוות דעתם הינם ליקויי ביצוע שאינם קשורים למהנדס, וכי הטענות של התובעים בקשר לליקויים הקשורים למיקום העמודים והסתרת אוויר ונוף וירידת הערך הנטענת הן תוצאה של התנהלות ודרישות התובעים עצמם.

גם בסיכומי טענותיו חזר המהנדס על אותן טענות, וביקש להדגיש כי גם המומחה מטעם ביהמ"ש – המהנדס ברלינר לא מצא דופי בתכנון שנערך על ידו, ואף ציין כי התכנון ההנדסי נעשה ברמה גבוה כפי שנדרש. כך גם לא ראה המהנדס ברלינר מקום להטיל אחריות של הנתבע או המהנדס או הוועדה לאילוץ התכנוני שגרם לביטול יתרונות שהיו לדירת התובעים כתוצאה מהמערכת הקונסטרוקטיבית החדשה (העמודים והקורות).

ובאשר לודעה כנגד הועודה - טוענת הוועדה כי היא פעלה בהתאם לחובותיה הסטטוטוריות ונקטה בהליכים הנדרשים על פי חוק, לרבות מינוי מומחה מטעמה לבחינת תקינות התוכניות שהוגשו במסגרת הבקשה למתן היתר בניה על ידי הנתבע, וזאת לפנים משורת הדין ומתוך משנה זהירות. עוד טוענת הוועדה כי היתר הבניה ניתן לנתבע כדין וזאת לאחר שמולאו כל התנאים הקבועים בחוק ובהסתמך על הצהרותיהם של בעלי מקצוע מטעם הנתבע ובהסתמך על חוות דעתו של מומחה ניטראלי. לפיכך טוענת הוועדה כי פעולותיה נעשו כדין, בסבירות ובמקצועיות וככל והנתבע התרשל בביצוע הבניה עצמה הרי שאין בכך כדי להטיל על הוועדה כל אחריות מן הטעם הפשוט שלפיו, הוצאת היתר בנייה אינה בגדר תעודת אחריות מטעם הוועדה לטיב הבניה, ואין לנתבע אלא להלין על עצמו או על מי מטעמו. טענות הוועדה נתמכו בתצהיר עדות ראשית אשר הוגש ע"י היועצת המשפטית של הוועדה, ואשר סקרה את מהלך הדברים עד למתן היתר הבניה והתייחסה לערר שנדחה וחזרה על טענות הוועדה באופן עקבי, תוך שהיא מוסיפה כי הנתבע עצמו צירף לראיותיו חוות דעת מומחה שלפיה כל הנזקים הנטענים נגרמו כתוצאה מביצוע לקוי, כך שלפי הנתבע עצמו לוועדה אין כל קשר לעניין זה.

גם בסיכומיה חזרה הוועדה על טענות אלה, והדגישה כי הנתבע לא הוכיח כי הפעולות שהיא ביצעה היו רשלניות, כך שהנתבע לא הוכיח כי ניתן היה לתכנן תכנון יותר טוב בהתאם למגבלות שנקבעו ע"י המומחה שמונה בהליכים הקודמים, ולא טען או הוכיח שהמהנדס מטעמו ערך תכנון טוב יותר שנדחה ע"י הוועדה ברשלנות. ממילא הנתבע עצמו טוען כי לא היה ניתן לבנות את הדירה אחרת, ומכאן שאין לנתבע עילת תביעה נגד הוועדה. יתרה מזאת, טוענת הוועדה בסיכומיה כי הנתבע עצמו מפנה לקביעות המומחה ברלינר ומצטט את הקביעות שלפיהן התכנון ההנדסי היה קפדני ובוצע ברמה גבוהה וכי לא נפל פגם כלשהו בהתנהלות הוועדה.

לאחר עיון בטענות הנתבע, המהנדס והוועדה, ושקילת מכלול הראיות שהוגשו בתיק, נחה דעתי כי יש לדחות את טענות הנתבע נגד המהנדס והוועדה, וזאת מן הטעם הפשוט שלפיו בבסיס החיוב שהוטל לעיל על הנתבע לטובת התובעים, עומדות טענות התובעות לגרימת נזקים לדירה שמקורם בביצוע לקוי של עבודות בניה מאושרות (בשונה מתכנון לקוי של אותן עבודות). על כן, ומאחר ולא שוכנעתי במסגרת התביעה העיקרית כי יש מקום לפסוק לתובעים סכום כלשהו בגין ירידת ערך הקשורה להסתרת אוויר ונוף כתוצאה מעמודים וקורות שתוכננו כפי שתוכננו, הרי שאין מקום לחייב את המהנדס ואת הוועדה לשפות את הנתבע על יתר הרכיבים שבהם חויב כאמור.

מעבר לכך, הרי גם מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט – המהנדס ברלינר עולה כי הליקויים שהתגלו בדירת התובעים הם ליקויי ביצוע, ואף בחקירתו הנגדית לפניי הדגיש המהנדס ברלינר כי לא ראה בעיה של תכנון לקוי [ עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 2-7], וביחס לאחריות הנתבע, המהנדס והוועדה בנושא ירידת ערך, קבע המהנדס ברלינר כי התכנון ההנדסי נעשה ברמה גבוהה, וכי נכון שהמערכת הקונסטרוקטיבית החדשה ( העמודים והקורות) הם בממדים גדולים מהרגיל, אלא שהדבר הינו תוצאה של הדרישות המיוחדות שנגרמו כתוצאה מדרישות של מומחה שמונה בהליך קודם בין הצדדים, וכי אין אחריות של הנתבע, המהנדס והוועדה לאילוץ התכנוני שגרם לירידת ערך לדירת התובעים [ עמ' 8-9 לחוות הדעת של המהנדס ברלינר]. בתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא שינה המומחה ברלינר את דעתו, והוא התבקש להעריך בסעיפים 6,7,21,22 ו- 25 את ירידת הערך ללא קשר לשאלת האחריות, שלטעמי אין מקום להטילה על הנתבע, המהנדס או הוועדה – כפי קביעתו של המהנדס ברלינר, אלא על התובעים עצמם שלאור התנגדותם ודרישותיהם בהליך הקודם היוו אילוץ תכנוני של ממש שלא אפשר תכנון דירת הנתבע בדרך אחרת

ממילא, גם חוות הדעת ההנדסית שצורפה לתמיכה בטענות הנתבע ( חוו"ד של המומחה ההנדסי י. גולדקלנג), מלמדת כי כל הנזקים הנטענים נגרמו כתוצאה מביצוע לקוי, כך שאין בפי הנתבע טענות כלשהן לליקוי תכנוני שגרם לתובעים ירידת ערך, גם לא כטענה חלופית. כך גם חוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם הנתבע ( חוו"ד של השמאי איל רבה), אימה מעלה כל טענה כנגד המהנדס והוועדה. דברים אלו נאמרו על ידי כדי ללמד כי גם אם הנתבע היה מחויב לפצות את התובעים בגין ירידת ערך, ולא היא, הרי שספק בנסיבות העניין אם היה מקום לקבלת ההודעה לצד ג' שבנסיבות העניין נדמה כי שאלת הצידוק בעצם הגשתה מוטלת בספק.

על יסוד האמור לעיל, אני דוחה את ההודעה נגד המהנדס והוועדה ( צדדי ג' 2 ו-3, ומחייבת את הנתבע לשלם לכל אחד מהם סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות, וכן סכום כולל של 7,000 ₪ כל אחד, בגין שכ"ט עו"ד.

סוף דבר
אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים בסעיף 7 דלעיל.

אני מקבלת את הודעה נגד צד ג' 1 (הקבלן), ומחייבת אותו לשפות את הנתבע כאמור בסעיף 12 דלעיל .

אני דוחה את ההודעה נגד צדדי ג' 2-3 (הקבלן והוועדה), ומחייבת את הנתבע לשלם לצדדים השלישיים הנ"ל את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד כמפורט בסעיף 1 8 דלעיל.

המזכירות תמציא עותק של פסק-הדין לידי הצדדים, באמצעות באי כוחם.

ניתן היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.