הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 61894-06-15

בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

התובע
אשהאג סכאי ( Eshagh Sakhai)
ע"י ב"כ עו"ד גיא פן ואח'

נגד

הנתבעים

1.יוסף כהן
2.זהבה כהן
ע"י ב"כ אפרים דמרי ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין הידוע ורשום בלשכת רישום המקרקעין בנצרת כחלקה 35 בגוש 15512 במושבה מגדל, ששטחו 6,143 מ"ר ( להלן: "המקרקעין" או " חלקה 35 " או "החלקה")).
רקע להליך והצדדים לו
התובע אשהאג סכאי ( Eshagh Sakhai ), הוא תושב חוץ, והוא הבעלים במשותף עם הנתבעים - בני הזוג יוסף וזהבה כהן, בחלקה 35 . לתובע זכויות ב- 5/6 מהמקרקעין המהווים 5,119.2 מ"ר משטח החלקה , בעוד שלנתבעים יחד זכויות ב- 1/6 המקרקעין, המהווה 1,023.8 מ"ר ( כעולה מנסח רישום המקרקעין שצורף כנספח ת'1 לכתב התביעה).

בתביעתו עותר התובע לפירוק השיתוף במקרקעין על דרך של חלוקה בעין ובהתאם ל תוכנית שהוצעה על ידו, שצורפה כנספח ת'2 לכתב התביעה. הנתבעים אינם מתנגדים לפירוק השיתוף בדרך האמורה (חלוקה בעין), אך הם מתנגדים לאופן שבו התובע מציע לבצע את החלוקה. בבסיס התנגדותם האמורה עומדת טענתם של הנתבעים שלפיה הם הבעלים הרשום של חלקה 36 באותו גוש (להלן: "חלקה 36 "), שהיא חלקה סמוכה לחלקה 35 . בהינתן האמור, הנתבעים עותרים לכך שבכל חלוקה שתתבצע ביחס לחלקה 35 , ילקח הנתון האמור בחשבון ,באופן כזה שהמגרש שיוקצה לנתבעים על פי החלוקה שתתבצע , יהיה צמוד ככל הניתן לחלקה 36 הנמצאת כאמור בבעלותם .

במהלך ניהול התיק, מונה בהסכמה מומחה מטעם ביהמ"ש – המודד והמהנדס נביל חוראני ( להלן: המומחה"), לשם הכנת הצעה לחלוקת המקרקעין בין הצדדים. ביום 14/8/2017 ביקר המומחה במקרקעין, וחוות דעתו הוגשה לתיק ביום 21/11/2017 ( להלן: "חוות הדעת").

בסעיף 7.5. לחוות דעתו תיאר המומחה את מצבה ונתוניה של חלקה 35, ובהקשר זה הוא ציין כי בחלק הצפוני של החלקה קיים שטח שנטוע בעצי מנגו בגירים המהווים חלק משדה מנגו גדול המשתרע על פני מספר חלקות. צויין בנוסף על ידי המומחה, מפי הנתבע, שמטע המנגו שבחלקה 35 מצוי בבעלות הנתבע. דרומית לשדה המנגו קיימת שורה של עצי זית לרבות מתקן לאביזרי וצנרת מים להשקיה. ואילו יתרת החלק הדרומי של חלקה 35 הינו מדרוני והוא למעשה שטח טרשים וסלעים מוזנח שקיימות בו ערימות של חומרי מילוי, סלעים ועפר הפזורים על מרבית חלקיו. עוד תיאר המומחה כי חלקה 35 , ובפרט מחציתה הדרומית של זו , סובלת משיפועי קרקע משמעותיים. בנוסף, המומחה סקר בחוות דעתו את גבולות חלקה 35 וציין כי חלקה זו גובלת בחלקה 142 שהינה דרך מוסדרת ברוחב כ- 9 מ' שהוגדרה בתכנית המפורטת כדרך להולכי רגל, וחלקה הצפוני הורחב לכביש ברוחב 12 מ' כחלק מכביש מס' 10. כמו כן יועד החלק הממוקם בפינה הדרומית-מערבית בחלקה 35 למתחם לבנייני ציבור.

באשר לשיקולים ולעקרונות לקביעת אופן החלוקה בעין בין השותפים לחלקה , המומחה המליץ שהצדדים ישתתפו בהפרשות לצורכי ציבור, כל אחד באופן יחסי לגודל זכויותיו הרשומות בחלקה , ובדומה לכך, במידה ויעלה צורך להקצות שטחים נוספים לטובת דרכי גישה למגרשים הפנימיים, שיאפשרו חיבור בין החלקות לבין מערך הדרכים והכבישים הקיים והמאושר, אזי כל אחד מהשותפים 'יתרום' את חלקו, כפי חלקו היחסי בחלקה 35 .

בנוסף, המומחה קבע כי בפירוק שיתוף במקרקעין העיקרון המנחה הוא שלבעלי נכס, השותפים בזכויות שבו , יוקצו מגרשים ראויים שיאפשרו ניצול מלא של הזכויות והפוטנציאל התכנוני, בהתאם ל תכניות החלות על החלקה והוראות הדין . לצד עקרונות מנחים אלה, ובבואו לכתוב את הצעות החלוקה שלו, בחן ושקל המומחה את רצונותיהם ובקשותיהם של בעלי הדין: הנתבעים - בהקצאת מגרש הממוקם בצמוד לחלקה 36 , מחד גיסא, התובע - בקבלת מגרש משקיף לכנרת שהנוף בו אינו מוסתר על ידי מגרשו של השכן וזאת נוכח תכניותיו להקים בעתיד פרויקט בניה על מגרשו, מאידך גיסא.

המומחה הציע שתי הצעות חלוקה אפשריות, ואלה קיבלו ביטוי בתשריט החלוקה שצורף על ידו לחוות הדעת.

בהתאם להצעת חלוקה מס' 1 (להלן: "הצעת חלוקה 1 "): מגרש 35/3 בשטח של 857 מ"ר יועד לנתבעים לאחר הפרשה של 167 מ"ר לצורכי ציבור. מדובר במגרש שמוחזק ברובו כיום על ידי הנתבעים (אותו מטע המנגו), שמשתרע לאורך חזית הגבול הצפונית של חלקה 35 . המגרש מתחיל מנקודת גבול שצמודה לחלקה 36 ומסתיים בנקודת גבול שצמודה לחלקה 142 ( ובמילים אחרות, מגיע עד לדרך המוסדרת). על פי הצעה זו המגרש גובל בחלקה 36 לאורך 19.32 מ'. מגרש 35/4 בשטח נטו של 4283 מ"ר בהתאם לאותה הצעה (הצעת חלוקה 1), לתובע לעומת זאת לתובע לאחר הפרשה של 836 מ"ר לצורכי ציבור.

בהתאם להצעת חלוקה מס' 2 (להלן: "הצעת חלוקה 2 "): מגרש 35/3 בשטח נטו של 831 מ"ר יועד לנתבעים לאחר הפרשה של 193 מ"ר לטובת שטחים ציבוריים ולדרך פרטית ( מגרש 35/5) . המגרש האמור ממוקם ברובו בתוך המתחם שמוחזק כיום ע"י הנתבעים ומצוי בשימושם ( מטע המנגו), וזה ממוקם בצד הצפוני מזרחי של החלקה וגובל בחלקה 36 לאורך 36.96 מ'; ואילו מגרש 35/4 בשטח נטו של 4157 מ"ר יועד לתובע לאחר הפרשה של 962 מ"ר לטובת שטחים ציבוריים ודרך הפרטית. בהתאם להצעת חלוקה 2 מגרש 35/5 בשטח של 152 מ"ר יועד לדרך פרטית ברוחב של 6 מ' המיועדת לשימוש שני הצדדים, ומטרתה לחבר את מגרש 35/3 ( של הנתבעים) למערכת הדרכים המאושרת.

לאחר שפירט בחוות דעתו את שתי הצעות החלוקה הנ"ל המומחה ציין כי : " לדעתי הצעת חלוקה מס' 2 עדיפה, במידה מסוימת, על הצעת חלוקה מס' 1 בכל הקשור לאי הסתרת נוף שכן מגרש מס' 35/3 ממוקם בשטח הנמוך ביותר מיתר שטחי החלקה". [ההדגשות הוספו, א.א.א.].

במהלכו של קדם משפט שהתקיים לפני זמן קצר לאחר מועד הגשתה של חוות הדעת, נשמעו טענות הצדדים ביחס לחלופות המוצעות ע"י המומחה. מטיעוני הצדדים עלה כי הנתבעים מצדדים בפירוק השיתוף במקרקעין בהתאם להצעת חלוקה 2, בעוד שהתובע מצדד בתורו בפירוק השיתוף בהתאם להצעת חלוקה 1 , בכפוף לעריכת שינויים קלים בהצעה האמורה . במהלך הדיון הותר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה ובנוסף, ובהסכמת הצדדים, הותר לצדדים לקיים מפגש משותף עם המומחה.

מהודעות שהגישו הצדדים לבית המשפט בשלבים מאוחרים יותר, ניתן היה להבין כי בעלי הדין לא הצליחו לגשר על הפערים ביניהם גם לאחר קיומו של המפגש . בנסיבות אלה, התיק נקבע לשמיעת הוכחות.

ביום 26/3/2019 , מועד שבו אמורים היו להישמע ההוכחות בתיק, ובעקבות דברים שהשמעתי באוזני הצדדים המבוססים על סדרי הדין ודיני הראיות, ניתנה הסכמת הצדדים להוצאת חוות הדעת שהוגשו על ידם בשלב הבאת הראיות, במצורף לתצהירי העדות הראשית. כמו כן, ניתנה הסכמת הצדדים לוויתור על חקירות נגדיות של המצהירים. בנסיבות אלה, ומאחר שאף אחד מבעלי הדין לא ביקש לזמן את המומחה שמונה מטעם בית המשפט לחקירה על חוות דעתו, ניתן על ידי, עוד באותו מועד, צו להגשת סיכומים בכתב.

תמצית סיכומי הצדדים
התובע טוען בסיכומיו כי יש להעדיף את הצעת חלוקה 1 . לדבריו, עולה מחוות דעת המומחה בבירור כי שתי ההצעות הן אפשריות. נכון הוא שהמומחה הביע את דעתו שלפיה הצעת חלוקה 2 עדיפה, עם זאת, לדבריו של המומחה עדיפה זו רק במידה מסויימת על פני ההצעה הנוספת ורק בשל קיומו של חשש ל הסתרת הנוף גדולה יותר בהצעה הנוספת . לפיכך, טוען התובע, כי בית המשפט רשאי ואף מתבקש להעדיף הצעת חלוקה 1 על פני הצעת חלוקה 2 , ואם בית המשפט מחליט לעשות כן, אין בכך משום סטייה ממצאי חוות הדעת.

עוד טוען התובע כי בבוא בית המשפט לבצע פירוק השיתוף במקרקעין, בדרך של חלקה בעין,
יש להתחשב בעקרונות הבאים: א) פירוק שיתוף מלא באופן שכל אחד מהצדדים יחזיק באופן בלעדי בחלקו המסויים במקרקעין ( ללא זיקות הנאה או זכויות מעבר); ב) ניצול יעיל של החלקה ; ג) קבלת שני מגרשים בעלי צורה רגולרית (במידת הניתן) ; ד) אי הסתרה של הנוף ע"י אחד הצדדים בשני המגרשים ; ה) הפגיעה של תת חלקה אחת בשנייה תהיה מינימלית – תוך עריכת איזון ראוי בין זכויות הצדדים בחלקה; ו) הקפדה על כך שלא ידרש לבצע הפקעות לטובת דרכי גישה.

לטענת התובע, בהצעת חלוקה 1 מתקיימים כל התנאים הדרושים לביצוע חלוקה הולמת וראויה של החלקה, ומשכך, התובע עותר בסיכומיו לאימוץ הצעת חלוקה 1 ופירוק השיתוף במקרקעין על פיה.

מנגד טוענים הנתבעים בסיכומיהם כי אין כל נימוק תכנוני או הגיוני המצדיק שלא לקבל את דעתו של המומחה, שבמסגרתה הביע הנ"ל את העדפתו ל הצעת חלוקה 2 . במיוחד אמורים הדברים בשעה שהמומחה נתן את חוות דעתו לאחר שערך ביקור בשטח, בנוכחות הצדדים, ושמע את דרישתו של התובע לקבלת מגרש עם חזית מקסימלית לכיוון הנוף. לטענת הנתבעים, הצעת חלוקה 2 מתחשבת בדרישתו הנ"ל של התובע ועליה כאמור המליץ המומחה. הצעת חלוקה זו הינה בבחינת " זה נהנה וזה אינו חסר" ובנסיבות העניין ישנו מקום לילך לפיה.

עוד טוענים הנתבעים כי בהתאם להלכה הפסוקה נוטים בתי המשפט כדבר שבשגרה לאמץ מסקנות או המלצות של מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, למעט במקרים חריגים ונדירים שאין המקרה דנן בא בגדרם.

בנוסף על האמור, הנתבעים טוענים כי קיימים שיקולים תכנוניים המצדדים בהמלצת המומחה לגבי הצעת חלוקה 2 , ובין אלה נמנים השיקולים הבאים : כל מגרש מקבל נוף לכנרת ולהרי הגולן; כל מגרש מקבל שטח גינה סביר; הגיאומטריה של צורת המגרש נותנת גמישות תכנונית ללא אילוצים מיותרים; נשמרת הפרטיות בין שני המגרשים; נשמר רצף חלקות ומגרשים שבבעלות הנתבעים; אין ירידת ערך תכנוני ; פיצוי תכנוני בגין אי שוויון ההפרשה לשטח הציבורי.

עוד טוענים הנתבעים כי רק בסיכומיו טען התובע לראשונה כי הוא מעדיף הצעת חלוקה 1, ולמרות שלתובע עמדו מספר כלים על מנת לקעקע את העדפת המומחה, בין ע"י שליחת שאלות הבהרה ובין ע"י זימונו לחקירה נגדית, בכל זאת התובע לא השתמש באף אחת מאפשרויות אלו, ומשכך יש לאמץ את העדפתו של המומחה ולפרק את השיתוף בין הצדדים בהתאם להצעת חלוקה 2.

דיון והכרעה
כאמור, אין בין בעלי הדין מחלוקת באשר לנחיצותו של סעד הפירוק של השיתוף ובאשר לדרך הפירוק – חלוקה בעין. המחלוקת בין בעלי הדין נסובה סביב השאלה – מה הוא האופן שבו אמורה להתבצע החלוקה, האם בהתאם להצעת חלוקה 1 או שמא בהתאם להצעת חלוקה 2?

בראש ובראשונה, אסיר מכשול מדרכי בכך שאציין כי לאחר עיון בחוות הדעת דומה כי המומחה חרף העדפתו במידת מה אחת משתי הצעות החלוקה שלו על פני השניה, משיקולים הנעוצים בטובת התובע דווקא, לא פסל אף אחת משתי ההצעות. מדובר כאמור בהצעות של המומחה עצמו ולא של גורם אחר כלשהו. במובן זה, בחירה באחת מבין שתי החלופות המוצעות ע"י המומחה לעולם אינה יכולה להיחשב כסטייה מקביעתו. רוצה לומרף ככל שהמומחה סבר באמת שהצעת חלוקה 1 אינה ראויה, הדעת נותנת שהמומחה לא היה מציע אותה מלכתחילה, ולא היא.

בנסיבות המקרה דנן, הואיל והמחלוקת בין הצדדים היא לעניין בחירת דרך החלוקה הראויה מבין שתי הצעות שפורטו על ידי המומחה בחוות דעתו , הרי שכל קביעה וכל בחירה בין שתי הצעות אלו משמעותה אימוץ קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט. הבחירה בין שתי ההצעות תיעשה ע"י בית המשפט, בהתאם לשיקולים ולעקרונות להם הפנו הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומיהם, ובמסגרת זו יבחן אף השיקול שעמד לנגד עיני המומחה בעת שהעדיף במידה מסויימת אחת מן ההצעות על פני השניה, כפי שיובא להלן.

לאחר עיון בטענות הצדדים כפי שאלה הועלו בכתבי הטענות והסיכומים, ולאחר בחינה ושקילה של ה עקרונות והשיקולים שלהם הפנו הצדדים, נחה דעתי כי יש להורות על פירוק השיתוף בחלקה 35 בדרך של חלוקה בעין בהתאם להצעת חלוקה 1 , בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ולהלן אבאר.

עיון בכתבי הטענות מלמד כי כל אשר ביקשו הנתבעים הוא לקבל את חלקם בחלקה 35 בקטע הצמוד לחלקה 36 שהיא בבעלות הנתבע 1, והרי את מבוקשם האמור עשויים הנ"ל לקבל בכל אחת משתי צורות החלוקה המוצעות ע"י המומחה, ובהקשר הזה לא אמורה להיות לנתבעים העדפה של הצעה על פני השנייה. גם כששמים לנגד עינינו את השיקול, המובן, של אי הסתרת הנוף, עליו עמד התובע במפגש שקיים עם המומחה, בטרם נתן זה את חוות דעתו, הרי שגם במקרה זה הנתבעים בשתי צורות החלוקה המוצעות עשויים לקבל מגרשם בחלק המצוי בצד הצפוני של ה חלקה שנהנה מנוף לכנרת. משכך, ככל שבבסיס העדפתו של המומחה הצעה אחת על פני השניה עומד השיקול של אי הסתרת הנוף לכנרת במגרש המיועד לתובע, וככל שהתובע מוותר על שיקול זה לטובת שיקולים אחרים שחשובים לו יותר , ניטל הבסיס להעדפת המומחה אחת מן ההצעות על פני השניה.

להלן אביא את השיקולים העומדים לטעמי בבסיס מסקנתי דלעיל שלפיה עדיפה בנסיבות העניין הצעת חלוקה 1 על פני הצעת חלוקה 2:

שטח המגרשים – בעוד שבהתאם להצעת חלוקה 1 התובע מקבל מגרש בשטח נטו של 4,283 מ"ר והנתבעים מקבלים מגרש בשטח נטו של 857 מ"ר, בהצעת חלוקה 2 זוכים בעלי הדין לקבלת מגרשים קטנים יותר, ואם נדייק, התובע זוכה לקבלת מגרש בשטח נטו של 4,157 מ"ר בעוד שהנתבעים זוכים לקבלת מגרש שטח נטו של 831 מ"ר. מטבע הדברים, לשטח המגרש השלכה על אחוזי הבניה בכל אחד משני המגרשים. שיקול זה מטה את הכף לטובת העדפתה של הצעת חלוקה 1 .

פירוק שיתוף מוחלט המנתק את השיתוף בין הצדדים בכל חלקי החלקה – בהקשר הזה יובהר כי הצעת חלוקה 1 נותנת לשני הצדדים מגרשים הגובלים למערכת הכבישים הציבורית, שכן מגרשם של התובעים גובל לחלקה 142 שהיא רחוב מוסדר ולמפרץ הרחבה לכביש מאושר מס' 10 (סומן ע"י המומחה כמגרש 35/1), ובמקביל המגרש המוקצה לנתבעים גובל במגרש 35/1 הנ"ל. בהתאם להצעת חלוקה זו (מס' 1), לא קיים צורך ב'הפקעת' שטח פרטי מהצדדים כדי לאפשר גישה למגרשו מן ואל הדרך הציבורית. שיקול זה מטה את הכף לטובת הצעת חלוקה 1 . הצעת חלוקה 2 , לעומת זאת, כוללת 'הפקעה' ואו יצירת זיקת הנאה בשטח של 152 מ"ר מחלקם של הצדדים לצורך סלילת דרך פרטית בתוך חלקה 35 ומטרתה חיבור מגרשם של הנתבעים באותה הצעה, למערכת הדרכים המאושרת. דרך זו אמורה לשרת את התובע ואת הנתבעים במשותף, ומשכך, אם הפירוק יעשה לפיה, עלולים הצדדים להישאר שותפים ופירוק השיתוף בחלקה 35 עלול שלא לפרק את השיתוף בין הצדדים בצורה מוחלטת.

אי ביצוע הפקעה נוספת משטחי המגרשים של הצדדים לצורך גישה - בהמשך ישיר לאמור בשני הסעיפים דלעיל, ומבלי לחזור על האמור שם, הרי שבהתאם לתכניות החלות על חלקה 35, שטחה החלקה קטן כתוצאה מביצוע הפקעה לצורכי ציבור. למעשה, מחלקה זו הופקעו שני מגרשים בשטח כולל של 1,003 מ"ר - אשר סומנו ע"י המומחה כמגרשים 35/1 ו- 35/2 המיועדים לשימוש כבנייני ציבור וכמפרץ הרחבה לכביש מאושר ( בהתאמה). מאחר וכבר קיימת הפקעה בחלקה 35 בשטח שהינו גדול יחסית (1,033 מ"ר), ומאחר ומרביתו של שטח זה בא על חשבון חלקו של התובע ( שחלקו היחסי בחלקה יותר גדול), נראה כי אין הצדקה לאפשר הפקעה נוספת של 126 מ"ר מחלקו של התובע ( ההפרש בשטח המגרשים נטו, בשתי ההצעות), לצורך סלילת דרך פרטית המאפשרת חיבור של מגרשם של הנתבעים למערכת הדרכים הציבורית – בהתאם להצעת חלוקה 2 . במיוחד אמורים הדברים בשעה שקיימת הצעת חלוקה אחרת שאינה מצריכה ביצוע הפקעה ו/או רישום זיקת הנאה ו/או זיקה אחרת בין המגרשים.

אי הסתרת הנוף – כאמור שני המגרשים שהנתבעים עשויים לקבל בהתאם לשתי הצעות החלוקה, צופים לכנרת. העדפתו של המומחה במידת מה את הצעת החלוקה 2 נעוצה במיקום המגרשים המיועדים לתובע בכל אחת משתי הצעות החלוקה. לדידו של המומחה, הצעת חלוקה 2 ממלאה בצורה טובה יותר את דרישת התובע להקצות עבורו מגרש הצופה אל הכנרת. בנסיבות אלה, וככל שהסיבה להעדפת הצעת החלוקה האמורה על פני ההצעה האחרת, נעוצה כל כולה בתובע, אשר מוכן משיקוליו לוותר על יתרון זה שבהצעה 2 לטובת קבלתו של המגרש המיועד לו בהצעת חלוקה 1- מגרש המתאים יותר לצרכיו, מה לנו להחליט במקומו איזו הצעה מבין השתיים עדיפה בעיניו ומאימה יותר לצרכיו.

בהקשר הזה ראוי להוסיף ולציין , כי המומחה לא קבע שהצעת חלוקה 1 יש בה כדי להעניק לתובע מגרש שאינו משקיף אל הכנרת , ולא ממש הסביר כיצד הפרשי הגובה בחלקה יכולים ליצור הבדל בתכונות המגרשים שעשויים להיות מוקצים לנתבעים בשתי הצעות החלוקה. אכן המומחה ציין בסעיף 8.8 לחוות דעתו כי מגרשם של הנתבעים לפי הצעת חלוקה 2 ממוקם בשטח הנמוך יותר מיתר שטחי החלקה, הרי עדיין בסעיף 8.6 לחוות הדעת ציין המומחה כי נקודת גבול מס' 1 (כפי שסומנה בתשריט החלוקה) היא הנמוכה ביותר בחלקה, ומאחר ונקודת גבול זו נמצאת במגרשם של הנתבעים בשתי הצעות החלוקה, הרי שגם ביחס להצעת חלוקה 1 קיימים הפרשי גובה בין מגרשם של הנתבעים ( שכולל בתוכו את נקודת הגבול הנמוכה ביותר הנ"ל ), ביחס ליתר השטחים בחלקה, וביניהם מגרשו של התובע. מכאן, שאין להסיק כי מגרשם של הנתבעים לפי הצעת חלוקה 1 עלול להסתיר את הנוף ממגרשו של התובע.

די באמור לעיל כדי לבסס את המסקנה אליה הגעתי, יחד עם זאת אבהיר כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח קיומם של שיקולים תכנוניים המצדדים בהמלצת המומחה להעדיף את הצעת החלוקה 2, שכן יש לזכור שאיש מהצדדים לא חקר את המומחה, כאשר מסעיף 8.4 לחוות דעתו של המומחה עולה כי הוא נתן משקל עיקרי לך שיוקצו לצדדים מגרשים ראויים לניצול מלוא הזכויות והפוטנציאל התכנוני הגלום בתכניות החלות על החלקה, ומשלא הצביע המומחה בנקודה זו על היתרונות הקיימים באחת ההצעות לעומת השניה, ומשלא נחקר המומחה בנקודה זו ובכלל , הרי שטענות הנתבעים לא הוכחו, ואלו הועלו לראשונה בסיכומיהם מבלי שאלה נתמכו בראיות כלשהן בשלבים הקודמים, ומכאן שהנתבעים לא הוכיחו קיומו של שיקול כלשהו שיכול לתמוך בבחירה בהצעת חלוקה 2.

לאור המקובץ לעיל, מצאתי להעדיף את החלוקה המוצעת בהצעת חלוקה 1 לפי חוות דעתו של המומחה.

בשולי הדברים, אני רואה מקום להוסיף ולציין כי גם במקרה והייתי מגיעה למסקנה אחרת שלפיה שתי ההצעות דומות מבחינת מאפייניהן ואין מקום להעדפת הצעה אחת על פני השניה, דומה כי בשים לב לה יקף זכויותיו של התובע בחלקה לעומת הנתבעים, ראוי היה לבכר את העדפתו של התובע כבעלים של 5/6 מהחלקה.

סוף דבר
התביעה מתקבלת ובהתאם לכך הריני מורה על פירוק השיתוף בחלקה 35 על דרך של חלוקה בעין לפי הצעת חלוקה 1 בתשריט שצורף לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מיום 21/11/2017.

פסק-דין זה כפוף לקבלת אישור הוועד המקומית לתכנון ובניה בהתאם לסעיף 143 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח- 1965.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק של פסק-הדין לידי הצדדים, באמצעות באי כוחם.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.