הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 56626-05-19

בפני
כבוד ה שופט אלעד טל

תובע

צובחי פקיה

נגד

נתבע
בית המכס אשדוד

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה.

1. עסקינן, בתביעה למתן צו עשה להורות לנתבעת להחזיר לתובע את הטובין שהוחרמו מכוח הוראות סעיף 190(א) לפקודת המכס ואשר נתפסו לפי אישורי תפיסה מספר 746975; 82000608.

2. התובע, סוחר משכם, מייבא משך שנים פריטי הלבשה. הטובין מושא הבקשה נתפסו ע"י הנתבעת בטענה שהסחורה מפרה סימני מסחר. בנוסף לסחורה זו, תפסה הנתבעת גם סחורה המכילה פרטי הלבשה ומוצרים שונים המותרים ביבוא. לטענת התובע, אין לערבב בין הטובין המותרים ביבוא לאלו האסורים לעניין חילוטם, וכי יש להחזיר את הטובין המותרים , תוך חיוב התובע בתשלום כופר כסף. לחילופין, מבוקש להטיל על הנתבעת קנס ו/או פיצוי חלף חילוט .

הבקשה
3. הנתבעת טוענת, כי אין בידי התובע תשתית עובדתית המקימה עילת תביעה כנגדה. לטענתה, במועד הגשת הבקשה, הטובין מוחרמים לטובת המדינה מכוח פקודת המכס, והבעלות בהם היא של המדינה , ולכן לא ניתן לנקוט בהליך של השבת תפוס. בנוסף, חלק מהטובין אשר הפרו סימנים מסחריים הושמדו כבר, בידיעתו ובהסכמתו של התובע. לעניין שחרור הסחורה המותרת ביבוא טענה, כי הוחלט על תפיסת כל המשלוח לאור העובדה שהטובין הפרו סימנים מסחריים ומאחר והיבואן הצהיר על ערך נמוך של הטובין ביחס לערכם הנכון. הנתבעת ציינה כי לתובע עבירות קודמות, מהשנה האחרונה, בעלות אופי זהה לעבירה מושא הבקשה, דבר שיש בו כדי להעיד על דפוס התנהגות של התובע. לא זו אף זו, התובע התנהל בשיהוי, דבר שהוביל לכך שהטובין כבר הוחרמו לטובת המדינה, מכאן שאין רלוונטיות לסעדים המבוקשים וההליך כולו נעדר עילה.

התגובה
4. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, התנהלות הנתבעת מהווה פגיעה בקניינו, המהווה זכות יסוד. הנתבעת חילטה את הטובין וגרמה לתובע נזק לא פרופורציונאלי לתועלת מהחילוט. לסיום טען, כי טענת הנתבעת לפיה העבירה הודעה על ההחרמה לעמיל המכס, לא נתמכה בראיות. משום כך, מן הצדק לתת לתובע את יומו בביהמ"ש.

דיון והכרעה
5. הלכה פסוקה היא, כי לא בנקל יסלק בית המשפט תביעה על הסף, "ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו" (בר"ע 59/81 ארדיטי נ' עזבון ארדיטי פד"י ל"ה (2) 811 ), פן תיפגע זכותו של בעל הדין שהוכרה כזכות חוקתית מהמעלה הראשונה (ראו: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב – יפו, פ"ד מ (2) 669, 672-671 ; ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב (פורסם ביום 20.12.05); `ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577, 631 ). ועדיף תמיד להכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות (ת"א 41642-01-12 מאור ואח' נ' אמישראגז - גז טבעי בע"מ ואח' (פורסם ביום 7.1.14).

6. כאשר בעל דין מגיש תביעה, עליו לפרט בכתב התביעה את העובדות היוצרות יריבות בינו לבין בעלי הדין הנתבעים, וכן את העובדות המבססות את עילת התביעה כנגדם.

7. בשלב זה, אין בית המשפט בוחן את נכונות הטענות והמסכת העובדתית המובאים בכתב התביעה, אלא בודק האם בכתב התביעה פורטה תשתית עובדתית המקימה עילת תביעה כנגד בעלי הדין הנתבעים.

8. בשלב מקדמי זה, די במסכת העובדתית אשר הועלתה בכתב התביעה, כדי להותיר את התביעה על כנה. לטענת התובע קיבל הודעה אודות תפיסת הטובין בחודש ינואר ומיד פנה לעו"ד לטיפול בעניינו. פנייתו של ב"כ ביום 22.1.19 לנתבעת בבקשה לבדוק אפשרות לשחרור הטובין תוך תשלום כופר כסף, לא נענתה, ולכן שב ופנה ביום 15.3.19 לנתבעת בבקשה ל הטיל עליו תשלום כופר ולשחרר את הטובין המותרים ביבוא, ואף נודע לו כי עמיל המכס המטפל ברשימון ציין לפני הנתבעת כי חלק מהטובין הועמסו בטעות. ואולם הנתבעת השיבה לפניות רק ביום 28.3.19, בציינה כי מאחר והתובע לא פנה בבקשה תוך חודש מיום התפיסה, הטובין הוחרמו. כאמור, די בעילות הנטענות, בכדי להותיר את התביעה כנגד הנתבעת על כנה.

9. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. כתב הגנה מטעם הנתבעת יוגש תוך 30 יום .

הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בסיום ההליך ועל פי תוצאותיו.

לעיוני ביום 22.10.19
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט' אלול תשע"ט, 09 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.