הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 56133-01-21

בפני
כבוד ה שופט אלעד טל

תובע

יורי אפנסייב

נגד

נתבע
נתנאל כהן

החלטה

לפני בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, זאת בהתייחס לפסק דינו של מפקח על רישום מקרקעין יובל וסרקרוג מיום 30.9.18; ופסק דין משלים מיום 29.5.19 (להלן: "פסק הדין"; "המפקח" - בהתאמה)).
1. התובע הגיש בקשה למתן צו עשה, אשר יחייב את הנתבע למלא אחר פסק הדין באופן שימסור לידי התובע את המפתחות למחסן , יהרוס את הבניה שביצע , וישלם את התשלומים שנקבעו בפסק הדין וכן הוצאות שנפסקו לטובת התובע.

2. בתגובתו טען הנתבע , כי ביצע את פסק הדין במלואו. לטענתו, שלח את המפתח לנציגות הבית המשותף, שמתנגדת להריסת המבנה בשל רצונה לעשות שימוש במחסן לטובת כלל הדיירים, וכי שילם לתיק ההוצל"פ את מלוא הוצאות התובע לפני כשנה וחודשיים.

דיון והכרעה
3. לאחר שעיינתי בבקשה, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה למפקח על רישום המקרקעין , שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, כמפורט להלן.

4. המחוקק הכיר בכך שסכסוכים בין שכנים לבית משותף הם ענין לערכאה נפרדת, האוחזת במיומנות להידרש להם, מתמחה ומתמקצעת באלה הדברים ומספקת אכסניה יחודית לעיסוק בעניינם, ושמעמדה שווה לזה של בית המשפט, וזאת על מנת להקנות להחלטותיה תוקף וכוח, המסור להכרעות של בית המשפט.

5. סעיף 74 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן: " חוק המקרקעין"), מצייד את מפקח על מקרקעין באותן סמכויות, הנתונות לשופט השלום האזרחי. מטרת הדברים, פסק בית המשפט העליון, היא לצייד את המפקחים "בכל הכלים הדרושים לשם מילוי תפקיד שיפוטי" (ע"א 44/72 שם טוב נ' פריבר, פ"ד כו(1) 617, 619 (1972)). הוראות אלו עושות את המפקחים על רישום מקרקעין, הדנים בסכסוכים שלפי סמכותם, ערכאה שיפוטית לכל דבר וענין, ערכאה שוות מעמד, בענין זה, לבית משפט השלום האזרחי. לכך משמעות מבחינת כוחו של בית משפט השלום להידרש לגופן של קביעות אשר בפסקי דין של המפקחים. כשם שלא יעלה על הדעת כי בית משפט השלום ידון בערעורים על פסקי דין של בית-משפט השלום או ידרש מחדש לקביעות שבאלה, כך ברי כי אין הוא מוסמך לבחון לגופם פסקי דין של מפקחים על רישום המקרקעין.

6. עצם ההידרשות לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, משמעה שיבוש במהלך הדברים התקין. נטען כי פסק דין, שציווי הוא לקיימו, לא קוים. בנסיבות אלו מתקבל היה על הדעת כי הסמכות לדון בהפרה תהא, דווקא, לגורם רם מזה שהחלטתו הופרה. ואולם, המחוקק העדיף להפקיד את סוגיית הקיום בפני אותה ערכאה, המותב האחראי להחלטה המקורית. הרציונאל לכך הינו, כי המותב המקורי רכש בקיאות בפרשה. לעתים קרובות לא ניתנה החלטתו, העומדת לדיון, אלא לאחר בירור מקיף, שמיעתן של ראיות והיכרות עם רזי התיק. לעתים מצריכה הידרשות חוזרת לאותה החלטה התמצאות בפרטיה של הפרשה, בפרטי הצדדים ובמסלול שבו צעד התיק עד שנתקבלה בו ההחלטה מושא הבקשה. כך הוא כשתובענה בפני המפקחים מתבררת לגופה. כך הוא, אפילו, כשמונח לפניהם הסדר פשרה למתן תוקף של פסק דין, המבטא דין ודברים מקיף בין הצדדים, לעתים במעורבותה של הערכאה שישבה לדין. מצב שבו עניין נדון לפני המפקח על רישום מקרקעין, יונח מחדש לפני שופט של בית משפט השלום, עלולה להוביל למצבים משונים, ובגדרם ימצא עצמו בית משפט השלום, המתבקש להפעיל את הפקודה, פונה אל המפקח או מפנה אליו את הצדדים, על מנת להבין לאשורה את ההחלטה הנאכפת. (ה"פ (שלום חיפה) 3486-06-09 תירוש נ' רשוק אילון (פורסם ביום 21.9.09)).

7. בירורה של בקשה בעניין הפרה, עשויה, לדרוש לא אחת, בירור עובדתי ולעיתים אף שמיעת ראיות. הדבר דורש היכרות עם דקויות בהחלטה שניתנה, עם "רוחה" של ההחלטה ועם הרקע לה , כולם פרי יצירתו של נותן פסק הדין, המפקח על רישום המקרקעין: " בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיה של כבוד המפקחת. הידרשותו לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לא תוכל לשמש כר לעיון בתוכנו של פסק-הדין, במידת התאמתו לסוגיות המשפטיות הנדונות ולהלכה שנקבעה בהן וכיוצא באלו שאלות של ערעור. זאת, ממש כשם שבית-המשפט, בהידרשו לבקשה לפי פקודת-הביזיון, לא יוכל לשוב ולהרהר במידת התבונה שבה נתברך פסק-דין שלו-עצמו" (ה"פ (שלום תל אביב-יפו) 36602-03-14 נציגות הבית המשותף ברחוב לוינסקי 5 בתל אביב-יפו נ' גנמור (פורסם ביום 12.10.14)).

8. לעניין אכיפתו של פסק דין של מפקח על רישום מקרקעין, או חלקים מפסק הדין אשר אינם מקוימים, נקבע בסעיף 76 ל חוק המקרקעין, כי "החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום". כלומר, השימוש בפקודת הביזיון לאכיפתן של הכרעות המפקחים, זהה לאופן שבו נאכפות, באמצעות הפקודה, הכרעות של בית-משפט השלום. עם זאת, מאחר וקיימים לצורך אכיפתו של פסק דין, כלים אחדים, דרך המלך הינה לפנות אל רשות האכיפה והגבייה בהליכים של הוצאה לפועל, במקום שבו הוא ניתן לישום, קודם לפניה אל פקודת בזיון בית המשפט (ע"פ 519/82 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 187, 192 (1983)).

9. בהתבסס על צירוף הוראותיהם של סעיפים 74 ו- 76 ל חוק המקרקעין הוכרה בהחלטות בתי המשפט סמכותם של המפקחים על רישום המקרקעין להידרש לבקשות בכל הנוגע לפסקי דין שיצאו תחת ידם: " כשם ששופט של בית משפט שלום מוסמך לאכוף קיום פסקי דין או צווים שניתנו על ידו, כך מסורה בידי המפקחת סמכות זו. כמו כן, שיקולים של יעילות הדיון ושל מדיניות שיפוטית מובילים לכך שראוי שהמפקחת תהא זו שתדון בבקשה" (ת"א (שלום צפת) 6388-08-13 ברט נ' פרץ (פורסם ביום 15.12.13)); וכי "המחוקק העדיף, תחת זאת, להפקיד את סוגיית-הקיום בפניה של אותה ערכאה- וכאמור, דרך נוהג: של אותו מותב - האחראיים להחלטה המקורית. להעדפה זו רציונל מובהק. המותב המקורי רכש בקיאות בפרשה. לעיתים קרובות לא ניתנה החלטתו, העומדת לדיון, אלא לאחר בירור מקיף, שמיעתן של ראיות והיכרות עם רזי התיק" (ה"פ (ת"א) 50824-11-15 שמואל שחר נ' גלעד (פורסם ביום 16.1.16) ).

10. על בית משפט זה לילך בדרך אותה התווה בית המשפט המחוזי בהרכב תלתא בפסק דינו (ע"פ (נצ') 37276-07-19 אלי אלעד נ' נאוה מלכה ברסלב (פורסם ביום 3.6.20), לאחר שסקר את פסיקת הערכאות הדיוניות בנושא, והצביע על שיקולי המדיניות המשפטית ועל תכלית החקיקה המובילים כולם למסקנה אליה הגיע :

"1. לתפקיד המפקח על רישום מקרקעין מתמנה על פי הוראות החוק מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום (ראו סעיף 117(א) ל חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ומוקנות לו כל הסמכויות הנתונות לשופט שלום הדן בתביעה אזרחית (ראו סעיף 74 לחוק זה);
2. הוראות חוק המקרקעין הנוגעות למפקח על רישום מקרקעין נחקקו לאחר שנחקקה פקודת ביזיון בית המשפט, ולפיכך אין להסיק בהכרח הסדר שלילי מהוראות הפקודה לעניין סמכותו העניינית של המפקח;
3.הקמתו של מוסד המפקח על רישום המקרקעין נועדה ליצור טריבונל המתמחה בהכרעה בסכסוכי שכנים. תכלית הקמתו של הטריבונל האמור מתיישבת עם מתן סמכות לאותו טריבונל לאכוף את ביצוע החלטותיו, בדומה לסמכות הנתונה לבית משפט שלום;
.4 פרשנות ולפיה הסמכות לאכוף את ביצוע החלטותיו של המפקח על רישום המקרקעין נתונה לבית משפט השלום בלבד יוצרת סרבול ופיצול סמכויות שלא לצורך. פרשנות זו שוללת מהגורם הבקי בפרטי הסכסוך ונתן את פסק הדין ליתן הוראות בקשר לאכיפתו, ועלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות. "

לא זו בלבד ששיקולים אלה, מקובלים אף עלי, אלא שזו אף מצוות המחוקק (ר' סעיף 20(א) לחוק יסוד: השפיטה).

11. עניינינו בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון ולכן הסמכות הייחודית להכריע בסכסוך, נתונה למפקח על רישום המקרקעין. אומנם המדובר בתביעה לצו עשה, הכוללת גם טענה לאי תשלום הוצאות כמו גם אי תשלום חשבונות. מאחר ולצורך הכרעה ב פן הכספי נדרשת הכרעה בתביעה לצו עשה במסגרת פקודת ביזיון בית משפט , המפקח יוכל לדון בנזקים הנטענים, כתוצאה מהפרת פסק הדין.

12. כעולה מפסק הדין, המפקח על המקרקעין שמע עדויות, עיין בכל החומר הרלוונטי וברי, כי הוא בקיא ברזי התיק, ובפרטי המקרה לאשורם, אשר הובילו אותו למתן פסק הדין, כלשונו. הבקשה מעלה טענות לגבי אופן יישום פסק הדין, כפי שהתכוון המפקח. העמדה חוזרת של סוגיות שהתבררו זה מכבר בצורה מפורטת אצל המפקח, עלולה להוביל להחמצת מהותו של פסק הדין שניתן, ופסק הדין המשלים, ושכעת יש לאוכפו ככתבו וכלשונו.

13. לפיכך, לאור האמור והמפורט לעיל, הנני מעביר את הבקשה למפקח על רישום המקרקעין בנצרת, לפי סעיף 79 ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

בנסיבות, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.