הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 54473-03-20

מספר בקשה:4
בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

תובע

נתבעים
איימן אבו ריא

נגד

  1. ח'אלד אבו נסרה
  2. נאדר אבו נסרה
  3. אכרם אבו נסרה
  4. סביח אבו נסרה
  5. איימן אבו נסרה
  6. וליד אבו נסרה
  7. אבראהים אבו נסרה
  8. אמל אבו נסרה
  9. מוחמד נור אבו נסרה
  10. אחמד אבו נסרה
  11. אחמד אבו נסרה
  12. עאטף אבו נסרה
  13. סובחי אבו נסרה

החלטה

מונחת לפניי שתי בקשות: האחת – בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר עילה, והשניה - בקשת התובע לתיקון כתב התביעה ע"י הפחתת סכום התביעה.

רקע להליך והצדדים לו

ברקע להליך עומדת תביעת התובע – עורך דין במקצועו , לחייב את הנתבעים בתשלום שכר טרחה בגין ייצוגם בהליך משפטי שעניינו תביעה לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין של הנתבעים. התביעה דנן מבוססת על כתב "התחייבות לתשלום שכר טרחה" עליו חתמו הנתבעים ל טובת התובע [נספח ד' לכתב התביעה – להלן: " כתב ההתחייבות"], שבמסגרתו התחייבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחה, על בסיס הצלחה בלבד, בשיעור 30% מכל סכום פיצ וי שיתקבל, בין בפשרה לפני או אחר י הגשת התביעה ובין מכוח פסק-דין. במסגרת כתב ההתחייבות התחייבו בנוסף הנתבעים לשלם לתובע את שכר הטרחה בשיעור המוסכם בכל מקרה גם במידה והם מפסיקים את הייצוג או מעבירים אותו לעו"ד אחר.

במסגרת התביעה דנן, טוען התובע כי הוא ביצע עבודה רבה בעבור הנתבעים ובין היתר הוא הגיש מטעמם כתב תביעה לביהמ"ש המחוזי בנצרת (ב- ת.א. 22149-03-16, להלן: "ההליך בבית המשפט המחוזי"), ובמסגרתו עתר לקבלת פיצויי הפקעה . בעודו מייצג את הנתבעים בפני בית המשפט המחוזי, הוגשה חוות דעת שמאית מטעמם של הנתבעים שלפיה זכאים אלה לקבל ת פיצוי בסך 5,167,923 ₪ . דא עקא, שהנתבעים, במפתיע , העבירו את הייצוג לעו"ד אחר, ולכן התובע עותר בתביעתו מושא ההליך דנן לקבל ת שכר טרחה, והעמיד את סכום התביעה על 1,550,380 ₪ (קרי 30% מסכום ההערכה של השמאי).

בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעים, העלו הנתבעים ט ענות הגנה כנגד תוקפו של כתב ההתחייבו ת. בנוסף, הועלו על ידי הנתבעים מס פר טענות סף, לרבות טענה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר עילה . בעניין זה נטען כי מאחר וההליך בבית המשפט המחוזי טרם הוכרע וטרם נפסק לטובת התובעים פיצוי כלשהו, הרי שהתביעה הקדימה את מועדה ודינה להיות מסולקת על הסף.

בנוסף, הוגשה מטעמם של הנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף, הן בשל היעדר סמכות מקומית לבית המשפט השלום בחיפה שאליו הוגשה התביעה והן בשל היעדר עילה. התובע, בתגובה שהוגשה ע"י לבקשה הנ"ל, הסכים להעברת התיק לבית משפט זה . בתגובה לטענה של היעדר עילה, טען התובע כי כתב ההתחייבות הינו הסכם לכל דבר ועניין, וכי הנתבעים ניצלו אותו ועשו עושר ולא במשפט על חשבונו. נטען על ידי התובע כי הנתבעים ידעו שהתובע ה ינו עורך דין בעל ידע רב וניסיון בתחום הנדל"ן וייפו את כוחו כדי לייצגם בתביעה לקבלת פיצויי הפקעה בפני ביהמ"ש המחוזי. כשנודע לתובע גובה הפיצוי שמגיע להם, על סמך חוו"ד השמאית שהוגשה מטעמם, הם החליטו להתנער מההסכמות ולהעביר את התיק לעו"ד אחר.

בתשובה לתגובה, טענו הנתבעים כי מבלי לגרוע מטענותיהם ביחס לתוקף כתב ההתחייבות, הרי שבמסגרת כתב ההתחייבות הם התנו את תשלום שכר הטרחה רק במידה והתביעה תסתיים בהצלחה, ולפי שיעור של 30% מכל סכום שייפסק. לטענת הנתבעים, משלא הסתיימה התביעה בפני ביהמ"ש המחוזי הרי שעילת התביעה של התובע טרם התגבשה.

בטרם הוכרעה הבקשה לסילוק על הסף, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה ע"י הפחתת סכום התביעה, ובמסגרת הבקשה הוא הסביר כי לאחר שהוא עיין בתיק המתנהל בפני ביהמ"ש המחוזי התברר כי בתיק מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, וזה העריך את גובה הפיצוי המגיע לנתבעים בסך של 1,811,975.5 ₪ , ולכן הוא מבקש לתקן את סכום התביעה ולהעמידו על סך 543,593 ₪ (קרי 30% מסכום ההערכה של המומחה מטעם ביהמ"ש המחוזי).

הנתבעים בתגובה שהוגשה על ידם לבקשה האחרונה הנ"ל התנגדו לבקשה , וחזרו על טענותיהם שלפיהן התביעה הקדימה את זמנה ועילת התביעה טרם התגבשה, וכי הערכת המומחה מטעם ביהמ"ש המחוזי באשר לפיצויי ההפקעה אינה משקפת את הסכום הסופי שיתקבל בפסק-הדין, שכן שוגרו למומחה שאלות הבהרה וייתכן כי ביהמ"ש המחוזי יחליט לפסוק פיצויי בשיעור אחר מ הסכום שהעריך המומחה מטעמו.

דיון והכרעה

לאחר עיון, בחינה ושקילה של טענות הצדדים הן בבקשה לסילוק התביעה על הסף בתגובה ובתשובה לתגובה, והן בבקשה לתיקון כתב התביעה והתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות בעוד שדין הבקשה לתיקון כתב התביעה, על ידי הפחתת סכום התביעה, להתקבל. ואסביר.

באשר לבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, הרי כידוע, להליך הסילוק על הסף מטרה אחת, והיא לסלק תביעה על הסף, אשר אפילו תתברר עד תומה, לא יהא בה כדי להקנות לתובע את הסעד המבוקש [ראו בספרו של המלומד א. גורן "סוגיות בדין האזרחי", מהדורה 11, עמ' 371].

בנסיבות העניין, עיון בכתב התביעה מלמד כי התובע מבסס את תביעתו על כתב ההתחייבות וטוען להפרת הסכם וכן לעשיית עושר ולא במשפט ע"י הנתבעים, כאשר לשם בירור טענות התובע לעניין הפרת ההסכם יש לבחון את תנאי ההסכם, ובכלל זאת יש לברר את טענות הנתבעים כנגד תוקף ההסכם ואופן החתימה עליו. יתכן אכן כי התובע הקדים במעט את מועד הגשת תב יעתו וכי בכל מקרה, יהיה עליו להמתין לתוצאה הסופית בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי, בטרם יזכה בקבלת פסק דין. יחד עם זאת אני סבורה כי בשלב בו אנו נמצאים, ובטרם נשמעו ראיות הצדדים לעניין תוקף כתב ההתחייבות, אין מקום להכריע את גורלה של התובענה לדחייה , ויש לאפשר ניהול ההליך, בתקווה שההליך בבית המשפט המחוזי יוכרע קודם להכרעה בהליך דנן.

העובדה שהתובע ביסס את תביעתו גם על עילה מתחום דיני עשיית עושר ולא במשפט (סעיף 36 לכתב התביעה), מצדיקה אף היא שלא לסלק בשלב זה את התביעה על הסף. במיוחד אמורים הדברים מקום שבסמכות בית המשפט גם בשלבים מוקדמים יותר של ההליך להורות על עיכובו או הפסקתו, בהתקיים התנאים המצדיקים זאת על פי הדין.

בעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה ע"י הפחתת סכום התביעה, מקובלים עלי הנימוקים שהובאו על ידי הנתבעים בתגובתם לבקשה, שתמציתן היא שעצם הגשת חוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי והערכת הפיצוי המגיע לנתבעים בסכום אחר מן הסכום שנתבע על ידם במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, אינה מצדיקה אוטומטית את תיקון כתב התביעה על ידי הפחתת סכומה של זו. אומנם, בהתאם לכתב ההתחייבות מושא התיק דנן סכום שכר הטרחה לו יהיה זכאי התובע, אם תתקבלנה טענותיה, קשור בחבל הטבור לתוצאה הסופית שתיפסק ע"י ביהמ"ש המחוזי בהליך המתנהל לפני, עם זאת אין בעצם הגשת חוות דעת על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש המחוזי כדי ללמד בהכרח על הסכום הסופי שצפוי להיפסק לטובת הנתבעים בסוף ההליך . בעניין חוות הדעת האמורה נטען על ידי הנתבעים כי טרם נשלחו למומחה שאלות הבהרה וממילא טרם מיצו בעלי הדין באותו הליך את זכותם לחקור את המומחה על חוות דעתו. האם ישוב התובע ויבקש תיקון כתב התביעה אם ישנה המומחה את דעתו או אם יפסק בסופו של אותו הליך סכום אחר מן הסכום שהוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי?

למרות האמור, בשים לב למהות התיקון המבוקש שבמהותו הוא לטובת הנתבעים ובשים לב לעמדתם הסופית של אלה (סעיף 13 לתגובתם), הנני רואה מקום להתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו כ מבוקש, וזאת תוך 30 יום מהיום.

הואיל ובמקרה הרגיל הייתי מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעים בגין התיקון המבוקש, אך במקרה דנן הגעתי בנוסף למסקנה שלפיה דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות, נראה כי הוצאות שני ההליכים מתקזזות אלה מול אלה, ולפיכך אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים ותקבע את התיק בשלב זה לתזכורת פנימית בעוד 30 יום היום.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"א, 04 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.