הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 52396-03-16

לפני כבוד השופט אלעד טל

התובעים:
.1 אליעזר פרידלר
.2 יעל פרידלר

נגד

הנתבעים:
.1 אהוד כהן
.2 אירית כהן דרורי
.3 אורן יוספזון
.4 זאב שטרן הנדסה בע"מ

צדדי ג':
5. אורן יוספזון
6. זאב שטרן הנדסה בע"מ
7. טי.אס.סי. אחזקות בע"מ
8. אליהו לברט

החלטה

לפני בקשה מטעם הנתבעים 1 ו-2 (להלן: " המבקשים" או "הנתבעים") להגשת ראיה נוספת, מפריכה, לאחר תום שמיעת העדויות בתיק ולאחר שהוגשו סיכומי התובעים בכתב.

1. עניינה של התביעה, דירה אחת משתיים המצויה בבית דו משפחתי בצור יגאל. הבית נבנה ע"י הנתבעים בהיותם זוג נשוי, לאחר גירושיהם, נמכרה הדירה מושא התביעה, שהיתה בבעלות הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לתובעים. לטענת התובעים, הדירה נבנתה באופן רשלני, תוך אי התאמה לתקנים ולתקנות התכנון והבניה, ו שלא על פי תוכנית היתר הבניה, וכתוצאה ישנם בדירה ליקויים רבים, ביניהם ליקויי ניקוז כתוצאה מכך שהגג בדירה היה מתוכנן להיות גג רעפים משופע, בעוד בפועל, ישנה מרפסת ישרה, דבר שגרם לליקויי ניקוז ולבעיית רטיבות.

2. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' מס' 8 למשיב, במסגרתה טענו, כי הוא מונה על ידם כאדריכל לתכנון הבית וביצוע פיקוח אדריכלי, ולכן הוא אחראי כלפיהם בגין כל ליקוי בו יחוייבו, ואשר נוצר על ידו או שהוא אחראי לו מתוקף תפקידו.

3. בכתב ההגנה הכחיש המשיב התרשלות או הפרת חובה כלשהי מצידו, וכפר בחבותו לשפות את הנתבעים בגין הנזקים הנטענים.

4. ביום 28.6.17 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקר המשיב ביחס לתצהירו. בתצהירו, טען המשיב, כי תפקידו כאדריכל כולל הכנת סקיצות, ולאחר קבלת אישור הלקוח, הוא מכין תוכניות עבודה, המועברות לאישורו של הלקוח. לאחר מכן הוא מעביר את התוכנית שאושרה ע"י הלקוח לרשויות המוסמכות לשם קבלת היתר בניה ( ס' 2 לתצהיר המשיב). בנוסף, כולל תפקידו לפקח במהלך ביצוע הבניה "פיקוח עליון, שעניינו התאמה בין התוכנית שבהתאם לה...ניתן היתר הבניה לבין המצב בשטח..." (ס' 3 לתצהיר המשיב).

5. המשיב טען בתצהירו, כי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") פנה אליו עת הבניה היתה כבר בעיצומה, לצורך ביצוע שינויים בתוכנית לגביה כבר ניתן היתר בניה, ושלא כללה "גג טכני" וביקש שיערוך שינויים בתוכנית לעניין "גג טכני" וכי הוא הכין סקיצה ותוכנית "לעיון בלבד", לא מחייבת ונעדרת כל תוקף ומעמד, משלא הוגשה לרשויות ולא הונפק עבורה היתר בניה (ס' 5-6 לתצהיר המשיב ). המשיב העיד, כי הנתבע פנה אליו לצורך שינוי תוכנית קיימת, שכבר קיבלה היתר, לשתי הדירות, באופן שבוצעו שינויים פנימיים בדירה וכן "שינוי שיטת הגג" (ע' 37 ש' 25; ע' 38 ש' 5-6 לפרוטוקול).

6. המשיב טען, כי כל השינויים שנעשו בתוכנית המקורית שקיבלה היתר, נעשו ללא ידיעתו, בניגוד לתוכנית שלו שאושרה ע"י הרשויות והונפק על פיה היתר בניה מתאים (ס' 7 לתצהיר המשיב). בעדותו טען המשיב , כי לצורך הגג הטכני, נדרש אישור בניה או קבלת היתר דבר שהצריך בקשה לשינוי התוכנית המקורית, וכי הוא אישר את טופס 4, אולם לא אישר גג טכני "אף פעם לא ידעתי שהם הולכים לעשות גג טכני...יכול להיות שאישרתי לפני שהגג היה בנוי, כנראה שינו אחר כך...הוא ידע שאם הוא רוצה לעשות זאת [גג טכני] הוא צריך היתר בניה " (ע' 39 ש' 10-12 , 18-20; ע' 40 ש' 7-8 לפרוטוקול).

הבקשה
7. לטענת המבקשים, יש לאפשר להם להגיש ראיה מפריכה , טופס 4 של הבית מושא התובענה, זאת לאחר שבמסגרת עדותו, העלה המשיב טענה מפתיעה, שלא צויינה בכתב ההגנה, לפיה הגג הטכני נבנה ללא ידיעתו וללא אישורו, לאחר שקיבל טופס 4 , וכי הנתבעים פעלו לשינוי תוכנית הבית, תוך חריגה מההיתר. לטענתם, מדובר בהרחבת חזית אסורה, ובטענה שיקרית, שכן הגג הטכני נבנה באישורו ובידיעתו של המשיב אשר הוציא טופס 4 כאשר הגג הטכני היה קיים. לטענתם, טופס 4 ניתן ביום 6.11.12 והבית נמכר ביום 30.1212, לאחר שהסתיימה בנייתו. משכך, לא יתכן כי הגג הטכני נבנה בפרק זמן כה קצר, ויש בראיה מפריכה זו כדי להוכיח כי המשיב שיקר בעדותו, ויהיה בכך כדי לתרום תרומה של ממש ולסייע בידי בית המשפט להגיע אל חקר האמת.

8. בתגובתו, מתנגד המשיב להתיר הגשת ראיה נוספת. לטענתו, אין המדובר בראיה מפריכה ואף לא בטופס 4. המדובר באישור לאספקת חשמל, מים וטלפון מיום 6.11.12, זאת כאשר הבקשה לאישור סיום הבניה ניתנה ביום 28.5.12. משכך, המדובר בראיה מיותרת אשר אינה מצדיקה סטיה מסדרי הדין הרגילים.

דיון והכרעה
9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

10. בהתאם לתקנה 158(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות"), התובע מביא ראיותיו תחילה, אחריו מציג הנתבע ראיותיו ובנוסף: "ביהמ"ש רשאי לפי שיקול דעתו להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות".

באשר להבאת ראיות מפריכות נאמר בת.א. 4338/02 (ירושלים) ג'ני פרינץ נ' עמיחי נויגבורן ואח', דינים מחוזי, כרך לד (2) 485:
"...יש להבחין בין ראיות מפריכות ששייכות במישרין לעניין השנוי במחלוקת, שהבאתן אינה תלויה בשיקול דעתו של בית המשפט, לבין ראיות מפריכות שאינן נוגעות במישרין לעניין השנוי במחלוקת, ובמקרה זה על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו... הנטייה היא להתיר ראיות מפריכות כאשר יש בעיה טכנית או במקרה של שיכחה, או בגין הפרכת עדותו של עד שאינו דובר אמת, לטענת המבקש. אין זה ראוי, להתיר העלאת ראיות מפריכות, במקרה שמטרת העדות הייתה ל"שפר עמדות"..."

בשאלת הזכות להביא ראיות מפריכות הבהיר א. הרנון בספרו "דיני ראיות", התשל"ד א 130 , כדלקמן:
"אין איפה לדבר על זכותו של בעל דין להביא ראיות מפריכות, הואיל והעניין מסור לשיקולו של בית המשפט ... המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. עניין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו אמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאם מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד".

בהתאם לאמור וכפי שהובהר בהלכה הפסוקה, במסגרת שיקול דעתו של ביהמ"ש לאפשר הגשת ראיות מפריכות יבחן ביהמ"ש אם ידע התובע על הראיה שמבקש להפריכה או אם היה עליו לדעת עליה (ע"א 188/89 עזיאיזה נ' מ.מ. כפר דבוריה פד"י מז (1) 661, 665 ).

כאמור, בקשה זו הוגשה לאחר שנסתיימה שמיעת הראיות בתיק וניתנה הוראה להגשת סיכומים בכתב.

11. לא מצאתי ממש בטענה המבקשים כאילו בחקירתו הציג המשיב ג ירסה או טענה חדשה שלא נזכרה בתצהירו ושה מבקשים לא יכול ים הי ו לדעת עליה קודם למועד ההוכחות.

לעניין זה ראה בש"א (י-ם) 1876/05 עזבון המנוחה הדיל מרמש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (פורסם ביום 14.6.05) :
"אין ממתינים עד להגשת ראיות הנתבע ורואים מה יש באמתחתו, ואז מגישים את הראיה הנוספת וקוראים לה "ראיה מפריכה". לפיכך, אין כאן שום הפרכה. תקנה 158 (א) הנ"ל לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת ראיותיו של התובע" ... ברי, אם כן, כי בקשה זו הנה למעשה בקשה להגשת ראייה נוספת, לאחר סיום פרשת ההוכחות, ואף ככזו דינה להידחות".
ובהמשך:
"...התיק הגיע לשלב הגשת הסיכומים, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. בע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו (3) 738 נקבע:
"ככל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת"- כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם... כן כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית המשפט ייענה לו... אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם היתה ראיה "טכנית" ופשוטה... גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן ייטב...".

וכן ראה רע"א 9156/12 פז חברת נפט בע"מ נ. תחנת תדלוק ושרותים צחר בע"צ (פורסם ביום 1.1.13):
"אף לגוף הדברים, נראה כי אין יסוד לטענות המבקשת. הראיות שהמבקשת מעוניינת להביאן עתה, היו ידועות למבקשת והיא היתה יכולה לפעול להבאתן כחלק מפרשת התביעה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ולא מצאתי בבקשתה נימוק ראוי אשר יצדיק את הבאתן המאוחרת ".

12. אם לא די באמור, גם לגופם של דברים לא מצאתי כי יש בראיה דנן צורך כה חשוב אשר יהיה בו כדי לגבור על הכללים ולהתיר הגשתה בשלב כה מאוחר. ככל שמדובר בטענה כי טופס 4 ניתן ביום 6.11.12, כאשר הבית נמכר ביום 30.12.12, לאחר שבנייתו כבר הסתיימה וכי לא יתכן כי בסד זמנים זה יבנה הגג הטכני, לא הוצגה לפני כל חוו"ד לגבי לו"ז לבניית גג כזה, וממילא הראיה שמבוקש להגישה היתה בידי המבקשים טרם הגשת כתב התביעה והם בחרו שלא לבקש לצרפה, גם לאחר הגשת תצהיר המשיב, בה העלה את טענתו מושא הבקשה, אלא רק כעת, לאחר שהוגשו סיכומי התובעים.

13. זאת ועוד, אין המדובר בראיה מפריכ ה, אלא בבקשה להגיש ראיה נוספת. לב ליבו של הסכסוך נשוא התובענה הוא הליקויים הנטענים על ידי ה תובעים, והיה על המבקשים להביא את כל הראיות לעניין העדר אחריותם לליקויים, מלכתחילה. מכאן , שלא רק שמדובר בראיה נוספת ולא בראיה מפריכ ה, אלא שאין כל טעם המצדיק הגשת הראיה האמור ה בשלב זה.

14. נותרה לפיכך הטענה, כי במסמך יהיה כדי לערער את מהימנות ו של המשיב. בעניין זה כבר נקבע, כי בקשת תובע להביא עדות מפריכה גם כאשר היא מתבקשת לצורך ערעור מהימנות עדי ההגנה, נתונה לשיקול דעת בית המשפט.

במקרה דנן, מאחר שהמסמך הי ה ברשות ה מבקשים זמן רב טרם שמיעת הראיות וטרם חקירת המשיב, ובנסיבות אלו יכול ים הי ו המבקשים לבקש להגיש תצהיר נוסף לתמיכה בהגשת ה מסמך, עוד טרם קיום ישיבת ההוכחות, לא מצאתי להיעתר לבקשה, רק על מנת לערער את מהימנות עדותו של המשיב.

15. מאחר ואין המדובר בגירסה בלתי צפויה, או מפתיעה, שהועלתה בשלב חקירת המשיב, ומאחר ותצהיר המשיב והמסמך שצירופו התבקש היו בידי ה מבקשים קודם לשמיעת הראיות, אין להיעתר לבקשה זו שהוגשה בשלב הגשת הסיכומים .

16. לאור כל האמור - הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין עצמו.

המועדים שנקבעו להגשת הסיכומים נותרו על כנם.

ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ז, 05 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.