הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 51075-02-19

בפני
כבוד ה שופטת מיכל ברלינר לוי

מבקשים/תובעים

  1. עמאד עאבד
  2. מיסא עאבד

נגד

משיבה/נתבעת
נאסר אבראהים ניעמה - השקעות בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "המבקשים"), למחוק את כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד אשר הוגשו על ידי הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "המשיבה"). לחילופין מבוקש להורות למשיבה להשלים את הליכי הגילוי והעיון, מתן התשובות לשאלון ומסירת הפרטים הנוספים, כמפורט להלן.

טענות הצדדים תמצית

לטענת המבקשים, על אף פניות חוזרות ונשנות מצדם למשיבה וחרף הצו להשלמת ההליכים המקדמיים שניתן ביום 26/11/19, המשיבה לא גילתה חלק מן המסמכים שנדרשו, התחמקה ממתן תשובות מלאות ומסירת פרטים נוספים. לפיכך, לטענתם, יש להורות על מחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד אשר הוגשו מטעמה בתיק זה, וזאת מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

בתגובתה טוענת המשיבה, כי המסמכים שגילויים התבקש, לרבות ההסכם עם צד ג', אינם רלוונטיים להליך וכי דרישת המבקשים באה כולה לשם סרבול ההליך והרחבת יריעת המחלוקת. לעניין התשובות לשאלון נטען, כי המשיבה השיבה על כל שנשאלה.

המבקשים הגישו תגובה לבקשה במסגרתה חזרו על עיקרי טיעוניהם.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, כפי שיפורט להלן.

בתמצית יצוין, כי במסגרת התביעה העיקרית עותרים המבקשים להשבה ופיצויים בסך של כ- 500,000 ₪, בגין הפרת התחייבות נטענת מצד המשיבה למכירת דירה למבקשים בשכונת הגליל בנצרת ובגין מכירתה של הדירה לצד ג'. ההתחייבות כלפיהם עוגנה לטענתם, בזיכרון דברים שכותרתו "הזמנה לרכישת דירה" מיום 8/7/15 , טיוטת הסכם מכר שלא נחתמה לבסוף, תשלום מקדמה על חשבון תמורת הדירה וב יצוע שינויים בדירה לבקשתם.

המשיבה הגישה מצדה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, במסגרתו עתרה לפיצויים בסך 235,000 ₪, בין היתר, בשל שינויים שביצעה בדירה, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ולשון הרע. לעמדתה, אין מדובר בזיכרון דברים או הסכם מחייב, אלא בהזמנה לרכישת דירה ומכל מקום המבקשים הם שהפרו את ההזמנה משלא עמדו במועד החתימה על ההסכם וההתחייבות לשלם עבור השינויים. משכך הודיעה להם המשיבה, על החלטתה לדחות את בקשתם לרכישת הדירה.

לגוף הבקשה

הליכי הגילוי והעיון במסמכים, כמו גם מתן תשובות לשאלון, מוסדרים בתקנות 122-105 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

בהתאם לכלל, בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע רלוונטי למחלוקת. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, בהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון נגזר בכל מקרה לפי נסיבותיו (גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015), עמ' 240).

מכאן, שתנאי ראשון לקיומה של חובת הגילוי הוא כי המסמכים, כמו גם התשובות לשאלון, יהיו רלוונטיים למחלוקת.

על אף האמור, לא נדרש בשלב הגילוי כי הרלוונטיות של המסמך או התשובה לשאלון תהא וודאית, אלא די שהמבקש יצביע על כך שלמסמך או לתשובה עשויה להיות רלוונטיות. ראו רע"א 6553/14 פלדמן נ' Deutsche Apotheker und Arztebank Eg (16.3.15), עמ' 5:

"...יש לזכור כי נקודת המוצא העקרונית של גילוי המסמכים עומדת על גילוי מירבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת. לאור זאת ננקטת ביחס לחובות הגילוי גישה מרחיבה (רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ, [פורסם בנבו] פסקה ג(4) (20.8.08)), לפיה נפסק כי מבקש הגילוי אינו צריך להוכיח רלבנטיות ודאית של המסמך, אלא די בכך שיצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך (ר' רע"א 6033/13 GLAXO SMITHKLINE P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (27.11.2014) פסקה 6). מנגד, אין לאפשר דרישה למסמכים שיש בגילוים הכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד, בהתחשב ברלוונטיות של המסמך, ואין לאפשר להפוך את הליך גילוי המסמכים ל"מסע דיג" (רע"א 6753/14 סופר נ' פרל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (21.1.2015); ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950)). אחת מהנסיבות אותן יש לבחון אפוא, היא מידת תלותו של המבקש בגילוי המסמכים המבוקשים ביחס למחלוקת התלויה ועומדת (ר' רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)). "

לעניין היחס בין שיקול הרלוונטיות לשיקול ההכבדה, אפנה בנוסף ל- ת"א (נצ') 61233-07-17 עזרא שיווק חי בע"מ נ' מבורך יעקב עזרא (3/7/18).

לאמות המידה המנחות מתווסף שיקול מיוחד, עת עסקינן במידע הנוגע לצד שלישי, הזר לסכסוך (גורן, עמ' 240).

לעניין למחיקת כתב טענות מכוח תקנה 122 לתקנות, נפסק כי מדובר בסנקציה דרסטית שיש לנקוט בה במקרים קיצונים בלבד, שכן בית המשפט רשאי להאריך את המועד לקיום הצו. ראו ת"א (מחוזי נצ') 40502-03-16 ש טאהר טברי (המנוח) נ' מדינת ישראל (30/10/17), עמ' 4:

"במסגרת תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 נקבע, כי במקרה בו נתבע לא מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים הרי שבית המשפט ימחק את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה. אולם, בית המשפט רשאי להאריך את המועד לקיום הצו. קרי, אף אם תתקבל טענת המבקשות ויקבע, כי המשיבה לא קיימה את החלטת בית המשפט אין בכך בכדי ללמד בהכרח, כי דין הבקשה להתקבל.
הסנקציה של מחיקת כתב הגנה היא סנקציה דרסטית. מחיקה כאמור תיעשה רק במקרים קיצוניים כאשר הנתבע פועל בזדון או שהתנהגותו מלמדת על זלזול חמור בבית המשפט ובעיקר כאשר הוא ממרה צווים עד שמגיע מועד הדיון. במקרה בו נתבע פועל בתום לב אולם מתוך חוסר הבנה או רשלנות הרי שכתב הגנתו לא יימחק (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' אמיר מרדכי מו(3), 793)."

השוו גם: רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עמית זילברג (22/11/18).

לגופו של עניין

בסעיף 4 לבקשה פורטו המסמכים שגילויים מתבקש, כדלקמן:

נספח תשריט חלוקת פנים עליו חתמו הרוכשים הסופיים, צד ג' - ס' 4(א)

אני סבורה כי גילוי תשריט חלוקת פנים של דירה שנמכרה לבסוף לצד ג', כרוך בפגיעה בפרטיות של צד ג' ולאור המחלוקות, מושא תיק זה, הוא אינו רלוונטי. במובן זה מקובלת עלי טענת המשיבה בסעיף ב' לתשובתה לבקשה לגילוי (נספח 2 לבקשה), ומשכך אינני רואה להיעתר למבוקש.

קבלה או מסמך המאמתים או מתייחסים לטענות המשיבה בדבר השבת מצב הדירה לקדמותו טרם ביצוע השינויים שנתבקשו על ידי המבקשים ועלויות ביצוע העבודות הנטענות - ס' 4(ב)

בשים לב לטענות המשיבה, בסעיפים 32, 38 ו- 50 לכתב ההגנה וכן בסעיף 32 לכתב התביעה שכנגד, אני סבורה כי מדובר במסמכים רלוונטיים למחלוקת שיש להורות על גילויים. לפיכך, המשיבה תמסור למבקשים את המסמכים האמורים.

מסמכים הנוגעים לעסקה עם צד ג' - ס' 4(ג)

אף אם מדובר במסמכים העשויים להיות רלוונטיים למחלוקת, אני סבורה כי הגילוי המבוקש כרוך בהכבדה בלתי סבירה על המשיבה ובפגיעה בפרטיותם של הרוכשים, שהם צדדים שלישיים הזרים לסכסוך. הדברים אמורים, בין היתר, בשים לב למידע גלוי המפורסם ברשות המסים לגביי עסקאות מקרקעין הכולל פרטים, כגון: צדדים לעסקה, מועד ההתקשרות, המחיר, ועוד (ראו השוו: וע (חי') 4121-10-13 כרמלה בר און נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (30/3/14), סעיף 15). לפיכך, אינני רואה להיעתר למבוקש.

עותק מהסכמי מכר נוספים בהם התקשרה המשיבה בפרויקט - ס' 4(ד)

הדברים אמורים גם ביחס להסכמי מכר אחרים של המשיבה בפרויקט. באיזון בין שיקול הרלוונטיות לשיקולי ההכבדה על המשיבה והפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, ובראי טיבן של המחלוקות - אינני רואה להיעתר למבוקש.

תשובות לשאלון - סעיף 5 לבקשה.

בהתאם להוראות תקנה 110 לתקנות:

"לא השיב הנשאל, או לא השיב תשובה מספקת, רשאי השואל לבקש מבית המשפט או מן הרשם צו המחייב את הנשאל להשיב, או להוסיף ולהשיב, לפי הענין, ומותר בצו כאמור לחייב במתן תשובה בין בתצהיר ובין בחקירה שבעל פה, ככל שיורה בית המשפט או הרשם."

נפסק, כי מטרת השאלון היא לצמצם ככל האפשר את שמיעת המשפט גופו, לייעל ולקצר את הדיון, כאשר יש לבחון מחד גיסא את רלוונטיות השאלות, ומאידך גיסא את מידת ההכבדה על הצד שכנגד, טענות חיסיון והגנה על אינטרסים שונים (ראו ת"א (ת"א) 30210-11-16 ארנון גיצלטר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (23/1/19) המפנה ל- רע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (7.5.00); ת"א (ת"א) 63258-01-18 בי. פור. יו. בע"מ נ' חברת אנדימד בע"מ (26/11/19)).

על רקע האמור אני מורה כדלקמן:

שאלות 2, 4 -7

משהמשיבה השיבה בתשובה מס' 1 לתצהיר התשובות לשאלון מטעמה, כי לא נידונו ההערות בהסכם מאחר שהתפרץ ויכוח בין הצדדים עוד בטרם הספיקו לעבור על ההערות, תוך הפנייה לנטען בס' 5(ג) לכתב התביעה - אינני רואה להיעתר למבוקש.

שאלה 16

שעה שהמבקשים עתרו למחיקת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי ב-ה"פ 42074-02-16, כעולה מסעיפים 13-14 לכתב התביעה - השאלה אינה רלוונטית למחלוקת ואינני רואה להיעתר למבוקש.

שאלות 17 – 19

השאלות רלוונטיות למחלוקת, הן ביחס לטענות המבקשים הנוגעות למכירת הדירה לצד ג' והן ביחס לטענותיהם לעניין תום לבה של המשיבה. כמו כן, המידע מצוי בידיעת המשיבה והמענה אינו כרוך בהכבדה בלתי סבירה עליה. לפיכך, המשיבה תשלים מענה לשאלות האמורות.

שאלה 32

עיון בתצהיר התשובות לשאלון מעלה, כי ניתן מענה לשאלה 32 לפיו, מחיר השינויים נקבע ע"י החברה בהתאם לשינוי המבוקש ולא בהתאם לשעות העבודה ו/או שכר יום עובד.

שאלות 33- 37

בשים לב לאמור לעיל ולתשובה 21 לתצהיר התשובות לשאלון מטעם המשיבה, השאלות האמורות אינן רלוונטיות למחלוקת ואינני רואה להיעתר למבוקש.

שאלה 43

אני מוצאת כי מועד ביצוע הריצוף עשוי להיות רלוונטי לבירור המחלוקת, ולפיכך המשיבה תשלים מענה לשאלה האמורה.

פרטים נוספים

לגבי הפרטים הנוספים המבוקשים בסעיף 3 (ב) ו- (ג) למכתב המבקשים (נספח 1 לבקשה)

המבוקש רלוונטי למחלוקת, נמצא בידיעת המשיבה ומסירתו אינה כרוכה בהכבדה בלתי סבירה. לפיכך, המשיבה תמסור הפרטים המבוקשים.

סוף דבר

הבקשה למחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד נדחית. עם זאת, כל האמור לעיל יושלם על ידי המשיבה תוך 14 ימים מהיום.

הוצאות ייפסקו בתום ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

התובעים יגישו תצהיריהם עד יום 30/7/20.
הנתבעת תגיש תצהיריה עד יום 15/9/20.

התיק יובא לעיוני ביום 5/8/20 לבדיקת הגשת תצהירי התובעת וקביעת מועד דיון.

ניתנה היום, ב' סיוון תש"פ, 25 מאי 2020, בהעדר הצדדים.