הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 50470-03-19

בקשה מס' 8

בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

מבקש

סארי שבלי

נגד

משיב

יגאל שם טוב גיאת

החלטה

1. מונחת לפני בקשה לפסילת שופט שהגיש המבקש ש הוא התובע בתיק.

2. המשיב נתבקש להגיב לבקשה וב עקבות תגובתו הוגשה תשובת המבקש לתגובה.

3. טוען המבקש בבקשת ו שהוגשה ביום שלמחרת המועד שבו נתקיים קדם המשפט הראשון בתיק, כי לעניות דעתו קיימות בתיק זה נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בנ יהול המשפט, כמשמעותו בסעיף 77א(א) לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

את טענתו האמורה מבסס המבקש על תחושותיו שלפיהן בית המשפט במהלך קדם המשפט האמור הביע עמדה מוגמרת שלפיה 'צריך לדחות את התביעה בתיק זה על הסף וכי אין עילת תביעה'. לדידו של המבקש הבעת עמדה זו של בית המשפט נודעה למטרה אחת והיא 'למצוא חן בעיני ב"כ הנתבע וכדי שב"כ הנתבעת תדווח לעורכי דין ולמשוב עורכי דין כי אוסילה אבו אסעד "שופטת נחמדה" ' .

4. המשיב הגיש תגובה שבמסגרתה הוא התנגד לבקשה ועתר לדחייתה. המבקש, בתשובתו לתגובה, חזר על נימוקי בקשה ועתר לפסילת המותב שבפניו מתברר התיק.

5. לאחר עיון בנימוקי הבקשה והתגובה, מצאתי מקום לדחות את הבקשה.

6. ככלל, במשפטנו, מוסד פסלות שופט או רשם מלישב בדין, מוסדר, בחלקו בחוק החרות ובחלקו האחר בהלכה הפסוקה (סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984; פרק ל"א לתקנות; סעיפים 146 - 147 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982).

7. תכלית דין הפסלות היא, להבטיח את השפיטה האובייקטיבית וחסרת הפניות. עקרון-העל שביסוד תורת הפסלות, הוא, שאסור לשופט לישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט על-ידו.

8. המבחן לפסלות ("חשש ממשי למשוא פנים") , גובש תחילה בפסיקה (ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2), 375-384 (1975) ואחר כך עוגן בחקיקה (סעיף 77א' לחוק בתי-המשפט). יש להוכיח קיומו של חשש אובייקטיבי למשוא פנים, ולא מדובר בחשש סתם ובעלמא. החשש צריך להיות ממשי. (שמגר, "על פסילת שופט - בעקבות ידי תרתי משמע" ספר גבורות לשמעון אגרנט ז"ל , 87, 105; ע"פ 1996/91 הורוביץ נ' מ"י, פ"ד מה (3), 837, 844 (1991).

נקבע בנוסף, לא אחת, כי הזכות לישב בדין היא גם החובה לעשות כן וכי השתחררות בלתי ראויה של שופט מהדיון במשפט פוגעת באמון הציבור ברשות השופטת, בהגינות המשפט וגוררת אחריה עיוות-דין, באותה מידה כמו המשך הדיון בענין שמן הראוי הוא לשופט לפסול את עצמו ממנו. (ע"א 4160/96 שחר נ' מושנוב, תק-על 96 (2), 509).

"7. דין הערעור להידחות. הטענות שהעלו המערערות אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 1043/17 המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' עו"ד פוזאן אלאטעונה [פורסם בנבו] (6.4.2017)). לבית המשפט (לרבות בית הדין לשכירות) היכולת לנהל את המשפט ולנווטו. השימוש בה אינו סימן למשוא פנים (ע"א 7176/16 דכה נ' ברדוגו [פורסם בנבו] (6.12.2016), להלן: עניין דכה). האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט. בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. הלכה פסוקה היא כי סמכותו הטבועה של בית המשפט היא לנהל את הדיון ולהציע הצעות, לרבות הצעות פשרה לסיום המחלוקת שלפניו, מתוך רצון לחסוך במשאבים של בעלי הדין ובזמנו של בית המשפט (ע"א 7106/16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' גרה [פורסם בנבו] (19.10.2016)). ניסיון בית המשפט להביא את בעלי הדין לידי הסכמה שתסיים את ההליך, אינו מצביע על גיבוש דעתו המוגמרת באותו עניין, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. בנוסף, ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע דעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך התלוי לפניו, לעתים אף בשלב מוקדם של ההליך. על בית המשפט להחזיק במושכות ההליך, עליו לגלות יוזמה ויצירתיות במטרה להביא לכך שהליכים יסתיימו בשלב מוקדם, בלא שמיעת הוכחות או בלא צורך ליתן פסק דין בדרך הרגילה, אם יש הצדקה לכך. זאת, מבלי לוותר על הגעה לתוצאה צודקת וראויה (עניין דכה, פסקה 7).

8. במקרה דנן, אפילו אקבל את טענות המערערות שלפיהן חלק מאמירות בית המשפט בפתח הדיון מיום 21.3.2017 לא היו מוצלחות – ואיני מכריעה כאמור – הרי שאין בכך כדי להקים עילת פסלות (השוו: ע"א 1260/17 הכהן נ' רווח [פורסם בנבו] (15.3.2017)), בנסיבות העניין המתוארות בהרחבה לעיל, בהן נשמעו הוכחות וסיכומי הצדדים והתביעה טרם הוכרעה. כאמור, בדרך כלל, אין לראות בהתבטאות בית המשפט בנסיבות דוגמת אלו שבמקרה דנן משום חריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו.

9. יש לזכור גם כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. הלכה פסוקה היא כי על מנת שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 125/17 ג'ורדאל בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע [פורסם בנבו] (15.3.2017)). לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן בהגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכל את ההליך השיפוטי (ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי [פורסם בנבו] (12.3.2015)). שימוש בבקשת פסלות ובערעור פסלות כאמצעי טקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב, אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שווא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ [פורסם בנבו] (31.1.2017)). ".

9. בנסיבות המקרה דנן, נראה כי אין ממש מאחורי טענותיו של המבקש. ובמה דברים אמורים? נכון הדבר שבמהלך קדם המשפט שהתקיים ביום 6/10/2019 בית המשפט פנה מיוזמתו למבקש, מתוך הכרה והבנה שמדובר בבעל דין שאינו מיוצג, וביקש לברר עמו האם הוא סומך את ידו בתביעתו שהוגשה בעילה של לשון הרע, על המסמך המצורף לכתב התביעה או שמא במסמכים ו/או דברים אחרים או נוספים . לאחר שהמבקש אישר שהוא סומך את ידו אך ורק על אותו מסמך, בית המשפט ביקש להבין מן המבקש היכן מתבטא, להבנתו , לשון הרע ו לנוכח התשובה שניתנה על ידי המבקש, ממנה עלה כי המבקש עומד מאחורי תביעתו וסבור כי בוצעה כנגדו עוולה של לשון הרע, הדיון נמשך מאותה נקודה וניתנו במסגרת ו הוראות שמטרתן לקדם את ההליך.

10. בשום שלב במהלך הדיון האמור בית המשפט לא הביע עמדה נחרצת באשר לתביעה ולגורלה ובנסיבות העניין אין לראות בהתבטאות בית המשפט כמפורט לעיל משום חריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, אלא ' ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט' אשר 'מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע דעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך התלוי לפניו, לעתים אף בשלב מוקדם של ההליך' ( עניין ש. כהן הנדסה הנ "ל).

11. טענת המבקש שלפיה בית המשפט הונע בהתנהלותו כאמור על ידי רצונו למצוא חן בעיני ב"כ המשיב, הינה טענת משוללת כל יסוד, לא ברור על מה היא נסמכת, ובנסיבות העניין מוטב היה לו המבקש היה בודק היטב את חששות ליבו ומבסס אותן כדבעי, בטרם הטחת האשמות חסרות בסיס ונטולות רסן בבית המשפט.

12. בנסיבות העניין הריני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.