הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 45276-04-12

מספר בקשה:52
בפני
כב' השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא

מבקשת

אימאן עזאם

נגד

משיבה
הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לפס ילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט בשל הצגת מסקנות הוועדות הרפואי ות של המוסד לביטוח לאומי בפניו וכן בשל חריגה מסמכות .

עניינה של התביעה נשוא בקשה זו הוא פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים, מיום 17.09.2008.

בבקשה נטען כי פרופ' מיכאל אהרנפלד, אשר מונה כמומחה בתחום הראומטולוגי מטעם בית המשפט, חרג מכתב מינויו שנקבע על ידי בית משפט זה לרבות, התייחסותו לחוות דעת של מומחה אחר בניגוד לקבוע בתקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986.
מומחה בית המשפט היה מנוע, גם לפי הערה מפורשת בכתב המינוי, להתייחס לחוות דעת הוועדות הרפואית של הביטוח הלאומי ואף לא להתבסס עליה ן במסקנותיו. דבר שלא נעשה לפי טענת המבקשת.
עוד הוסיפה המבקשת וטענה, כי המומחה אף חרג מסמכותו עת שהתייחס בחוות דעתו לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנפשי ממנו סובלת התובעת בעקבות התאונה.

לטענת המבקשת, הצגת מסקנות המל"ל ואזכורם בחוות דעתו של מומחה בית משפט מצביעים על פגם שמצדיק פסילת חוות דעתו.

בתגובת המשיבה לבקשה, הובעה התנגדות בטענה, כי הבקשה חסרת יסוד וכי אין בה כל נימוק או עילה ענייני ת. עוד טענה המשיבה, כי חוות דעתו של המומחה מנומקת בבירור וכי מסקנותיה התבססו על כל המסמכים הרפואיים שהועברו לעיון המומחה ואליהם הופנה וכי הגם שהוצגו מסקנות המל"ל, אין זה דבר פסול עת מדובר בקביעת נכות על פי דין.

לטענת המשיבה לא נפל כל פגם בחוות דעתו של המומחה ולא התקיימו נסיבות חריגות או פגם היורד לשורש העניין שיש בהם לפסול חוות דעתו של המומחה.

דיון
תקנה 8(א) לתקנות, שעניינה "המצאת מסמכים למומחה" קובעת כדלהלן:
"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית"

הוראה זו מבטאת בין היתר את הצורך להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של המומחה ואת השאיפה לשמור על האובייקטיביות של חוות הדעת.
בית המשפט העליון חזר לא אחת על החשיבות לעמוד באותן הוראות מבלי להגיע לקיצורי דרך (ראו: רע"א 9724/07 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' חביב, (4.2.2008)).

בפסיקה נקבע, כי ניתן להציג בפני מומחה רפואי כאמור חוות דעת שניתנו על ידי מומחים רפואיים אחרים מטעם בית המשפט בתחומים שונים מהתחום לגביו מונה המומחה הרפואי :
"... אין פסול בהיזקקות של מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט לחוות דעת שניתנה על ידי מומחה ממונה אחר; יתר על כן: לעיתים עשוי מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט להיעזר בחוות דעתו של מומחה אחר בקביעת התשתית הנחוצה לו לגיבוש חוות דעתו בתחום שאינו בגדר ידיעתו המקצועית המיוחדת" (בר"ע 333/89 שלוח חברה לביטוח בע"מ נגד ידידים שמעון, פ"ד מג(4) 375, 377 (22.11.1989)).

עיון בחוות דעת של מומחים אחרים עשוי לעזור למומחה על מנת לאמוד את מצבו הבריאותי הכולל של הנבדק ולקבוע את הממצאים הדרושים לצורך מתן חוות הדעת שלשמה הוא מונה והדבר גם מסייע למומחה שלא לקבוע נכויות חופפות . אין בעיון בחוות דעת נוספות בתחומים אחרים כדי לצמצם את שיקול דעתו של המומחה הרפואי האמור.

הוא הדין בעניין הצגת חוות דעת של רופאי הביטוח הלאומי אשר חוות דעתם מהוות קביעה על פי דין, בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ובלבד שאין מדובר בחוות דעת באותו תחום התמחות (ע"א 1426/03 בילאל נ' אברג'יל , (27.2.03) ).

המסקנה מכל האמור לעיל, שהנתבעת היתה רשאית להעביר למומחה את חוות דעת מומחי המל"ל היות ומדובר בקביעה על פי דין בתחום האורתופדי ואין המדובר בתחום החופף לתחום במסגרתו מונה המומחה. עיון במסמכים אלה יאפשר למומחה לראות תמונה שלמה יותר של מצבה הרפואי ה כללי של התובעת. זאת גם בשים לב לעובדה שבפני המומחה הוצגו חוות הדעת של המומחים הנוספים שמונו על ידי בית המשפט במסגרת תיק זה.

למעלה מן הצורך, יצוין כי גם אם הצגת המסמכים האמורים היתה אסורה אין בכך כדי להביא בהכרח לפסילת חוות הדעת, שכן נקבע בפסיקה כי לא כל פגם בהתנהלות המומחה או של אחד הצדדים יביא לפסילת המומחה וזאת כי ניתן לסמוך על המומחה המקצועי והמנוסה שידע לשמור על עצמאיות שיקול דעתו. ברע"א 408 /14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (29.02.2014) , נקבע כדלקמן :
"חזקה היא שמומחה מטעם בית המשפט, המשמש זרועו הארוכה, פועל במקצועיות ובתום לב ובית המשפט לא יפסול בנקל את מינויו. בתי המשפט מייחסים מהימנות גבוהה לחוות הדעת של המומחים מטעמם והנחת המוצא היא כי המומחה פועל באופן הגון וללא משוא פנים"

ובהמשך באותה החלטה לעיל נאמר כך-

"אמנם ייתכנו מקרים בהם יהיה מקום לפסול את חוות הדעת של המומחה לאחר שהובאו לעיונו מסמכים האסורים להצגה בהתאם לתקנות המומחים ... ואולם יש לבחון כל מקרה לגופו. ככל שחוות הדעת לא נפגעה בשל המצאת החומר ובמצב בו לא נגרם עיוות דין למי מהצדדים, הרי שאין סיבה לפסול את המומחה או את חוות דעתו ... יצוין, כי בצד החשיבות שבשמירה על האובייקטיביות והעצמאות של המומחה, יש להישמר מפני פסילת מומחים אך בשל חשש רחוק של פגיעה בעצמאותם, מה שיפגע במעמדם של מומחים מטעם בית המשפט ובאשראי שניתן להם ככאלה ועלול לסרבל את ההליך שלא לצורך, ומפני ניצול פגמים שאינם משמעותיים בהתנהלות המומחה או מי מבעלי הדין כדי להביא לפסילת מומחה שמינויו נתפס על ידי אחד מבעלי הדין כמינוי בעייתי מבחינתו"

עיון בחוות הדעת של פרופ' אהרנפלד מעלה, כי המומחה לא הסתמך על פרו טוקולי המל"ל בקביעת הנכות והקשר הסיבתי, אלא הסתמך על התיעוד הרפואי שהונח בפניו כפי שעולה מחוות הדעת. האזכור היחיד של פרוטוקולי המל"ל בחוות הדעת הינו במסגרת הפרק המפרט את המסמכים שעמדו לעיון המומחה. יודגש, כי המומחה אף ציין באותו פרק כי מסמכי המל"ל ערוכים בכתב יד וברובם אינם קריאים . התייחסות המומחה לעברה הרפואי של התובעת הינו מתוך המסמכים הרפואיים שעמדו לעיונו ולא מתוך מסמכי המל"ל.

אזכיר, כי בפני המומחה עמד חומר רפואי רב כפי שמצוין בחוות דעתו והממצאים ביחס לתלונות והממצאים מעברה הרפואי עולים מאותם מסמכים, מכאן לא נראה כי נפגע שיקול דעתו העצמאי של המומחה מעצם הצגת מסמכי המל"ל בפניו.

יתרה מזו, חשוב מאוד לציין כי התובעת פנתה לבית המשפט, בטרם ניתנה חוות הדעת וביקשה להורות למומחה להתעלם ממסמכי המל"ל שהוצגו בפניו (בקשה מס' 48). הנתבעת הגיבה לבקשה וציינה, כי מאחר ומדובר בקביעה על פי דין במסגרת ההליך שבפנינו הרי שמותר להציג את המסמכים. בעקבות התגובה והטיעון הנ"ל נדרשה תשובת התובעת , בהחלטה מיום 2.6.17, אולם התובעת התעלמה מההחלטה ולא הגישה תשובה. נהפוך הוא, וכעולה מתגובת הנתבעת לבקשה זו, התובעת אף דחקה בנתבעת להסדיר שכרו של המומחה ולזרז קבלת חוות הדעת. הת ובעת אף לא ביקשה להורות על עיכוב מתן חוות דעתו של המומחה, ובכך פעלה לקבלת חוות הדעת ולאחר שזו התקבלה פנתה בבקשה זו לפסילתה מהנימוק כי מסמכי המל"ל, נשוא בקשה 48 , הוצגו בפני המומחה.
יתרה מזו, למרות שהנתבעת העלתה טענתה הנ"ל גם במסגרת תגובתה לבקשה דנן, התובעת בחרה שלא להגיש תשובה לתגובה ולהתמודד עם הטיעון הנ"ל.

חריגה מסמכות – קביעת קשר סיבתי בתחום הנפשי
התובעת טענה עוד, כי המומחה חרג מסמכותו משהתייחס לשאלת הקשר סיבתי בין מצבה הנפשי של התובעת לבין התאונה.

לא מצאתי בחוות דעתו של המומחה קביעות בעניין זה ולא ברורה טענת התובעת בעניין זה. על כן דין הטענה להידחות.

לסיכום
לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית הבקשה. נושא ההוצאות ידון במסגרת פסק הדין.

הצדדים יודיעו לבית המשפט, תוך 7 ימים מהיום, אם ניתן להורות על הגשת סיכומים לצורך מתן פסק הדין.
למעקב המזכירות.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ח, 17 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.