הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 40993-09-21

בפני
כבוד ה שופט אלעד טל

תובעת

יעל ישראל

נגד

נתבעת
רות ירקוני

מעמד.כינוי צד ג'

החלטה

לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף, בשל התיישנות.

1. ענייננו בתביעה בגין הפרת קניין רוחני. על פי הנטען, התובעת הינה היסטוריונית ואמנית, אשר מציירת ומצלמת צילומים אמנותיים, אשר את חלקם היא מעלה לאתר "ויקישיתוף", ומתנה את השימוש בהם, במתן קרדיט לה , כיוצרת. הנתבעת, הינה דולה, אשר עשתה שימוש ב יום 4.2.13, בציור שפרסמה התובעת (המילה "תודה" , מאויירת) באתר האינטרנט שלה, מבלי לאזכר את שמה של התובעת, תוך הפרת תנאי רישיון השימוש. התובעת פנתה אל הנתבעת בבקשה לפיצוי כספי , אולם הבקשה נדחתה.

2. טרם הגשת כתב הגנה, הנתבעת הגישה את הבקשה שלפני. על פי הנטען, התביעה התיישנה, שכן התובעת פנתה לנתבעת בבקשה להסיר את הפירסום רק בחודש 7/21, כ-8.5 שנים מיום הפרסום, ובחלוף מועד ההתיישנות. המדובר בפרסום המילה "תודה" , שאין לתובעת בעלות או בלעדיות עליה, והיא אינה בגדר יצירה מקורית; כלל לא היתה תגובה לפרסום באתר של הנתבעת, שאינו פעיל מזה שנים. המדובר בזוטי דברים שאינם מקימים עילת תביעה, ועומדת לנתבעת הגנת סבירות הפעולה, המצדיקים דחיית התביעה על הסף.

3. בתגובתה טענה התובעת, כי גילתה אודות הפרת זכויות היוצרים שלה באמצעות שיטוט אקראי בגוגל, רק בחודש 7/21, וכבר למחרת פנתה לנתבעת במכתב התראה להסרת הפרסום מושא התובענה, משכך חל חריג ההתיישנות שלא מדעת והיא לא פעלה בשיהוי . בנוסף, הפרת זכויות יוצרים הינה בגדר הפרה מתמשכת, כך שזכות התביעה קמה לתובעת כל יום בו הפרת זכויות היוצרים שלה ברשת האינטרנט נמשכת, וכל חיפוש בגוגל יוצר מחדש את הפרסום. משכך, מרוץ ההתיישנות החל במועד חיפוש הפרסום בגוגל על ידי התובעת, בחודש 7/21, והתביעה לא התיישנה, שכן לא היה ביכולתה של התובעת לאתר את ההפרה במועד מוקדם יותר.

דיון והכרעה
7. לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה וכתבי הטענות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

8. תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: " התקנות"), קובעת :
"בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר , שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה."

9. תכלית מוסד ההתיישנות, כפי שנתגבש במסגרת חוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות "), היא לתחום גבולות של זמן להגשת תובענות, תוך יצירת איזון אינטרסים בין בעלי הדין; שהתובע, יוכל להיערך להגשת תביעתו בפני ערכאה שיפוטית בתוך פרק זמן סביר; ומצד הנתבע, שיתחם אורך התקופה שמעבר לה לא יהיה חשוף עוד לאימת תביעה משפטית ולא יהיה מחויב בשמירת ראיותיו; מצד הציבור, נועדה ההתיישנות לאפשר לערכאות השיפוט לעסוק בענייני ההווה, ולא לשקוע בעניינים שזמנם חלף. למערכת שיקולים זו, נוסף גם שיקול ההכרה בזכות הגישה של הפרט לערכאות, זכות שהוכרה כבעלת אופי חוקתי, אשר מצדיקה מתן פרשנות מצרה להוראות ההתיישנות, על שום המחסום הדיוני שהן מקימות מפני בירור זכויות מהותיות בפני ערכאות השיפוט (ע"א 10591/06 רפאל יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ ואח' ( פורסם ביום 12.7.10)).

10. עקרונית, התיישנות תביעה זו הינה כעבור 7 שנים כמצוות סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות ; וככלל, תקופת ההתיישנות מתחילה לה ימנות מהיום בו נולדה עילת התביעה (ס' 6 לחוק ההתיישנות). לצורך תחילת מרוץ ההתיישנות, אין די בקיומה של זכות תביעה מושגית בידי התובע, אלא נדרש קיומה של עילה קונקרטית שמכוחה יוכל התובע, הלכה למעשה, לפנות לבית המשפט, להגיש את תביעתו ולזכות בסעד המבוקש בה. הזכות הקונקרטית נוצרת, כאשר בידי התובע "כוח תביעה", היינו בהתקיים כל התנאים המאפשרים לתובע להגיש לבית המשפט תובענה לאכיפת זכותו המושגית ולהצליח בה (רע"א 8857/14 עו"ד רנאטו יאראק נ' יבולי גליל בע"מ ( פורסם ביום 1.3.15)).

11. ובעניינינו, מועד האירוע שבבסיס התביעה, מועד פרסום הציור מושא התביעה, ביום 2.3.14 ( נספחים ה', ו' לכתב התביעה), על כן, לכאורה תקופת ההתיישנות הסתיימה. ואולם, לטענת התובעת, נודע לה אודות הפרסום רק ביום 20.7.21, בעקבות חיפוש אקראי בגוגל, כאשר נוכח האמור בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, מירוץ ההתיישנות מתחיל מיום זה. התביעה לא התיישנה.

12. סעיף 8 לחוק ההתיישנות, קובע, כי המועד בו מתחילה תקופת ההתיישנות יחל במועד הידיעה:
"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה...".

בע"א 3260/11 רחל ברכה נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (פורסם ביום 6.1.15), נקבע, כי הנטל לשכנע בדבר התקיימות התנאים המגבשים את "עילת ההשעיה" לפי סעיף 8 ל חוק ההתיישנות, מוטל על הטוען לה, היינו על התובע. טענות שלפיהן העובדות המגבשות את עילת התביעה לא היו ידועות לתובע, ונעלמו מעיניו מסיבות שאינן תלויות בו, או בדבר המועד שבו נתגלו לו, לראשונה, העובדות המהוות את עילת התביעה הן טענות עובדתיות, המהוות תנאי-סף להרמת נטל השכנוע המוטל על הטוען להן .

בע"א 7680/13 פלונית נ' שירותי בריאות כללית (פורסם ביום 11.2.15), נפסק כי סעיף 8 קובע את "כלל הגילוי המאוחר", חל כאשר יש פער בין המציאות העובדתית והמשפטית לבין השתקפותה של מציאות זו בתודעת התובע, והוא משעה את מירוץ ההתיישנות עד למועד בו יש בידי הניזוק לעמוד על כוח התביעה שבידו.

כאשר ההלכה הפסוקה הדגישה, כי די ב" קצה חוט" של ידיעה, כדי שמרוץ תקופת ההתיישנות יחל (ע"א 2805/13 פלונית נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 16.4.15); ע"א 7095/13 עזבון פלוני נ' מדינת ישראל ( פורסם ביום 22.2.15) ; ע"א 2720/08 סימון ז'אן נ' פיוטור ליבמן (פורסם ביום 23.8.12)). יוער, כי פסיקה זו נוגעת ברובה לגילוי הנזק לצורך הוראות סעיף 89 ל פקודת הנזיקין, אולם היא הורחבה גם לסוגיות כלליות של התיישנות ("הלכת ז'אן").

13. הלכה היא, כי בית המשפט ינקוט במשורה בכל הקשור לסילוק תביעה על הסף, בפרט, מחמת התיישנות, תוך העדפת הזכות המהותית; כמו גם הרצון שלא לנעול את שערי בית המשפט כבר בשלב זה (ע"א 1254/99, המאירי נ' הכשרת הישוב בע"מ, פ"ד נד(2) 535; רע"א (ת"א) 213/16 שרותי בריאות כללית נ' פלוני [פורסם בנבו] (פורסם ביום 8.3.16); ת.א. (מחוזי ירושלים) 17548-06-16 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני [פורסם בנבו] (פורסם ביום 15.3.17)).

13. כידוע, ככלל, ולשם הגשמת התכליות שבמוסד ההתיישנות, יש לברר טענת התיישנות בשלב מקדמי של ההליך, טרם בירור התובענה לגופה. כך, למשל, במקרים בהם העובדות אינן שנויות במחלוקת או במקרים בהם הבירור העובדתי הנדרש לטענת ההתיישנות הוא בירור עובדתי, ייחודי ומצומצם, שאינו קשור לבירור העובדתי בתביעה. עם זאת, ככל שהבירור העובדתי ביחס לטענת ההתיישנות חופף לבירור העובדתי שיידרש במסגרת התביעה - אין לברר את טענת ההתיישנות בשלב מקדמי, וזאת בהתחשב בהיקף הבירור העובדתי הנדרש, ובהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. כמו כן, במקרה בו לבית המשפט יש יסוד סביר להניח כי בירור עובדתי של התביעה ישפוך אור על טענת ההתיישנות, יש לדחות את הדיון בטענת ההתיישנות לשלב מאוחר יותר ( רע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' א.לוי השקעות ובניין בע"מ (פורסם בנבו, 2.12.2020).

14. בענייננו, הנתבעת אינה מכחישה כי אכן פרסמה את הציור שהעלתה התובעת לאתר האינטרנט, בלא לציין את שמה של התובעת, כיוצרת הציור, שהתלווה למילה "תודה"; נעלמה מהתובעת עובדת הפרסום דנן, המהווה את עיקרה של עילת התובענה, ושלטענתה נעלמה מעיניה מסיבות שאינן תלויות בה שכן המדובר בפרסום ברשת האינטרנט, שלמעשה אינו מוגן על ידי התובעת והיא אף התירה את פירסום התמונות והציורים שמעלה לאתר האינטרנט, לכל מי שחפץ בכך, בתנאי שינתן לה קרדיט על התמונות והצילומים; לא ניתן לקבוע , בשלב זה, כי בזהירות סבירה היה ביכולת התובעת היה להגיש את כתב התביעה לפני חלוף תקופת ההתיישנות.

15. בנסיבות אלה, בהן אין המדובר בתובעת אשר יש נה על זכויותי ה, או גרמה נזק לנתבעת, או הטרידה את בית המשפט בהליכי סרק השכם וערב תוך הפרת חובת תום הלב בה ה יא מצווה בנקיטה בהליכים משפטיים, ולכן לא תישלל, בשלב זה, חלות הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות.
16. יתר טענות הנתבעת דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב מקדמי זה .

17. לאור האמור, הבקשה נדחית.
הנתבעת תגיש כתב הגנה עד ולא יאוחר מיום 6.1.22.

לעיוני ביום 9.1.22
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, ג' טבת תשפ"ב, 07 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.