הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 40121-02-19

לפני
כבוד ה שופט אלעד טל

תובע
פלוני

נגד

נתבעת
שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שתתוקן טעות בכתיבתו.

1. עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע במסגרת עבודתו, עת נהג ביום 18.2.16, ברכב שבבעלות הנתבעת 1 (להלן: "המעסיקה") בו ישב מנהל המעסיקה, ולפתע נורתה יריה לכיוון הרכב שפגעה בדלת צד שמאל ובגופו של התובע, וכתוצאה נפגע התובע בגופו ובנפשו.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה, וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 28% החל מיום 1.9.18.

2. בסעיף 8 לכתב התביעה טען התובע, כי "הנתבעת 1 לא שמרה על בריאות התובע כנהג תוך כדי אבטחה צמודה על אף שלא היו איומים טרם האירוע אך האירוע, התאונה מתיישב עם רשלנות מצד הנתבעות יותר מאשר עם אי התרשלות כזו." כעת, מבקש התובע לתקן את כתב התביעה באופן ש יכתב "על אף שהיו איומים" , שכן המדובר בטעות כתיבה גרידא ואין מדובר בשינוי העילה.

3. הנתבעות מתנגדות לתיקון. לטענתן, אין המדובר בתיקון טכני או בהוספת רכיב שנשכח, אלא בעילת תביעה חדשה הפוכה למקורית שנטענה בכתב התביעה, משהתברר לתובע במסגרת הדיון שתקיים במסגרת קד"מ, כי התביעה נעדרת בסיס לכאורי.

4. בתשובתו טע ן התובע , כי מוקנית לו הזכות לתקן את כתב התביעה על מנת שתידון הפלוגתא הנכונה, וכי נודע לו מאוחר יותר אודות האיומים שהיו, כאשר ברור שהיו נסיבות או איומים טרם התרחשות אירוע הירי מושא התביעה וכי הוא הזכיר זאת ,אך עקב טעות כתיבה נכתב כאמור בבקשה (סעיפים 2,5,7 לבקשה ) ולכן, מן הצדק להעתר לבקשה.

דיון והכרעה
5. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מורה :
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

בהתאם לתקנה, לבית המשפט שיקול דעת אם להתיר לבעל דין לתקן את כתבי טענותיו וכן הסמכות להחליט באשר לדרך בה יעשה התיקון וזאת כדי להגשים את התכליות העומדות בבסיסו והן הכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת תוך יעול ההליך המשפטי.

6. מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כך שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי דין – נעתרים לו ברוחב לב. גישת ביהמ"ש לתיקון כתבי טענות היא ליברלית מן הטעם כי בד"כ התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בניהם ובכך ליעל את ההליך המשפטי ( רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 421). עם זאת, האמור כפוף למספר גורמים ביניהם, השלב בו מצויים ההליכים. כך, ככל שמדובר בשלב מקדמי יותר במסגרת ההליכים, יעתר בית המשפט ביתר קלות לבקשה לתיקון, מאחר וניתן יהיה להתמודד ביתר קלות עם טענות ועם מסמכים שהתווספו בשלב מקדמי זה. ואולם, לא יותר תיקון כתב טענות כאשר עולה מהדברים שאין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתאות, כאשר במאזן הכולל על בית המשפט להביא גם בחשבון את ההשלכות שיש לקבלת הבקשה לתיקון כתב ההגנה על ניהול ההליך (ראה לענין זה: (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 152-154; רע"א 234/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3)427; רע"א 5491/01 ארליך נ' ציון, פ"ד נו(2),871 ). כך לדוגמא, לא יותר תיקון כתב תביעה, שיגרום לכך שהנתבע אינו יכול להעלות טענת התיישנות, כתוצאה מהתיקון (ראה לדוגמא: ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זיד, פ"ד ל"ד (4) 126).

7. עוד נקבע, כי על העותר לתיקון כתב התביעה לשכנע כי התיקון אינו מוסיף עילה חדשה לתביעה שכן במקרה כזה קומץ בית המשפט את ידו במתן ההיתר. בהקשר זה נאמר ב רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל שרותי תקשוב בע"מ, כי "רכיב מרכזי הוא הוגנות ההליך, המשחק "ההוגן"; יש לבחון אם עשוי צד לרכוש על-ידי התיקון יתרונות דיוניים שויתר עליהם לפני כן מטעמי נוחות, ובכך שינה הצד שכנגד את מצבו". כאשר תיקון התביעה מתייחס להוספת עילה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי והבקשה מוגשת בשלב מאוחר עלול ביהמ"ש שלא להתיר את התיקון. בהקשר זה נקבע, כי המונח "עילת תביעה" לעניין תיקון כתבי טענות מקבל הגדרה רחבה יותר מזו של "עילה" לעניין סילוק על הסף וכולל את העסקה או המעשה המובא לדיון ( גורן, שם ).
בנוסף נקבע בבר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות , כי אם ניתנת הבעיה לפתרון באמצעות פיצוי כספי תהא הגישה "מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".

8. בענייננו, התרשמתי כי המדובר בתיקון שהינו הכרחי על מנת לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות שבמחלוקת וכדי להביא לחקר האמת, ואין בו כדי להביא ליתרון דיוני עבור התובע או לגרום לפגיעה בנתבעות. עילת התביעה לא השתנתה במהותה – עילתו של התובע כלפי מעבידו אשר מחובתו לספק לו מקום עבודה בטוח. אכן, התו בע הגיש את הבקשה לאחר שלוש ישיבות בית משפט במהלכן הובהר לו כי ניסוח כתב התביעה אינו מביא להטלת חבות על המעביד. ואולם, טרם הוגשו תצהירי הנתבע ות (שהודיעו על כוונתן להעיד חוקרים מטעמן ).

9. נוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 7 ימים.
ככל שהנתבעות ימצאו לנכון לתקן את כתב הגנתן, יעשו כן תוך 30 יום לאחר מכן כאשר במקרה זה התובע ישא בהוצאות הנתבעות בסך 2,000 ₪.
כמו כן לאור שינוי כתב התביעה והתרת תצהירי התובע, רשאית הנתבעת להביא ראיות בעניין זה תוך 30 יום מיום הגשת כתב הגנה מטעמה או תוך 30 יום מיום הגשת כתב התביעה המתוקן ככל שאינה מבקשת להגיש כתב הגנה מתוקן.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ז סיוון תש"פ, 19 יוני 2020, בהעדר הצדדים.