הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 39888-05-20

בפני
כבוד ה שופט אלעד טל

תובע

דב ברקאי

נגד

נתבעת

הוצאת עתון הארץ בע"מ

החלטה

לפני בקשה למחיקת כתב התביעה בגין אי קיום צו להשלמת הליכים מקדמיים.

1. עניינינו בתביעת עשה, כספית, לשון הרע, על סך 200,000 ₪ . על פי הנטען, ביום 22.1.18 פורסמה ידיעה בעתון הנתבעת , לפיה התובע ד"ר מאוניברסיטה לא קיימת, שקיבל את התואר בהתכתבות, לאחר שהכתבת תחקרה את אשתו בטלפון והיא לא זכרה את שם המוסד ממנו קיבל את התואר, כאשר התובע מוצג כרמאי העושה שימוש בתואר אליו לא למד ולא הוסמך , זאת כאשר התובע למד באוניברסיטה באוקראינה, שלה שלוחה בארץ, הגיש הצעת מחקר, ולאחר שהיא אושרה בחודש 10/2011, פנה למשרד החינוך, שאישר כי האוניברסיטה מוסמכת להענקת תואר שלישי באוקראינה. בחודש 11/12 קיבל דיפלומה. לטענת התובע, כאשר פנתה אליו ביום 8.1.18, הכתבת טלי חרותי לקבל את תגובתו , והוא התעלם מהפניה. על פי הנטען בכתבה , משרד החינוך שלל בשנת 2015 הכרה בתארים של האוניברסיטה, בעוד התובע קיבל את התואר בשנת 2012. כתוצאה מהפרסום, פרוייקט חזיית העיסוי להגדלת תפוקת החלב של נשים מניקות הוקפא, לאחר שהושקעו בו 4 מיליון שקלים. והוא נאלץ להתמודד עם טענות חסרות בסיס. פניית ב"כ ביום 18.2.18 לכתבת להסיר את הידיעה, סורבה, ופניה נוספת מטעמו להנהלת העיתון, ביום 1.2.20 , להסיר את הידיעה, לא נענ תה. לפיכך נדרש כי הידיעה תוסר ממאגר הידיעות של הנתבעת, כי הנתבעת תפרסם פרסום התנצלות ותיקון המידע, ותפצה את התובע בסך של 200,000 ₪ , ללא הוכחת נזק.

2. הנתבעת טענה כי עניינינו בתביעת השתקה, וכי עומדת לה טענת ההגנה אמת דיברתי. בניגוד לדברי התובע, כבר בשנת 2012 הזהיר משרד החינוך את הציבור כי אינו מכיר בתארים מאוניברסיטת IUBL. שלוחת ארה"ב של אוניב' זו אשר התובע מתהדר מתואר ממנה, כלל אינה קיימת. קיים רק חשבון בנק, המשמש לצורך רכישת תואר "דוקטור".
התובע מייחס לחזיות שלו סגולות רפואיות כאשר אינו ד"ר לרפואה, דבר המהווה עבירה על חוק הגנת הצרכן. התובע לא מציין בפרסומיו כי אין המדובר בד"ר לרפואה, מתעלם מפניות העיתון למתן תגובה לטענות , טרם הפרסום , שהינו לטובת הציבור. בנוסף, הסעד הלא ממוני המבוקש אינו בסמכותו של ביהמ"ש, וגם אין לכפות התנצלות, בצו.

3. בבקשה, טוענת הנתבעת כי התובע אינו מקיים צווים שהוציא ביהמ"ש בעניין ההליכים המקדמיים; תצהיר גילוי המסמכים הכללי שמסר אינו תואם את התקנות, ומשאיר לתובע פתח להוספת מסמכים חדשים ומפתיעים; מסמכים רבים שגילויים נדרש, לא גולו, התובע אינו מאפשר לנתבעת לעיין במסמכים הבודדים שגילה. פניות חוזרות ונשנות של הנתבעת לתובע בעניין, לא נענו. הפרה שיטתית ומתמשכת של הצווים פוגעת בהליך המשפטי וביכולתו של ביהמ"ש לרדת לחקר האמת לרדת לחקר האמת לגבי תואר הדוקטור של התובע, שכן התובע אינו מאפשר לעיין בעבודת הדוקטורט שלו, לעיין בהתכתבויות בינו לבין המנחה שלו בדוקטורט, כמה פעמים ביקר באוניברסיטה בתקופה הרלוונטית, מסמכים שנכללו בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים .

4. התובע מתנגד. לטענתו, הבקשה הוגשה באיחור ובניגוד להחלטת ביהמ"ש, מיום 6.6.21, לפיה על הנתבעת להגיש בקשה בעניין גילוי מסמכים תוך 30 ימים , והבקשה הוגשה יום לאחר תום המועד. בנוסף, מלוא המסמכים שצויינו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע, הועברו לב"כ הנתבעת. התובע ציין בתצהירו, כי הוא שומר לעצמו את הזכות לצרף מסמכים חדשים, ככל שיגיעו אליו לאחר המועד בו הוגש תצהירו, כאשר ברור שלביהמ"ש שיקול הדעת האם לאשר צירוף מסמכים כאמור, ואין המדובר בתצהיר שאינו ערוך כדין. התובע השיב לדרישתה של הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפיים, ואין הוא יכול ליצור מסמכים שאינם קיימים. ב"כ התובע מסרה לב"כ הנתבעת כי ביכולתו להגיע למשרדה לעיין בכל אשר יחפוץ, ולהעתיקם על חשבונו. משכך, אין כל עילה להעתר לבקשה .

דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להדחות.

6. על פי סעיף 180(ג) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע''ט – 2018 הדן בהוראות מעבר ותחולה של התקנות הנ''ל לא חל פרק ט' לתקנות, העוסק באי קיום הליכים מקדמיים, על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה. על כן, הבקשה תידון על פי פרק ח' ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

7. תקנה 122 לתקנות , קובעת כך:
"בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו."

8. נקודת המוצא בנושא של גילוי מסמכים ועיון היא גילוי מירבי (רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ביום 6.3.13)). ההיענות לדרישה לגילוי מסמכים ולעיון בהם כרוכה, לעיתים, בטרחה וביגיעה. " אלא שאלו חלק מחובותיו הדיוניות של כל בעל דין וראוי למלא אחריהן בדקדקנות ולא לנסות ולהיתלות באמתלות שונות במטרה להתחמק מקיומן" (רע"א 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ (פורסם ביום 26.5.13)). באשר להיקף גילוי המסמכים, לא נדרש כי הרלוונטיות של המסמכים תהא ודאית, ודי בכך שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות (רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (פורסם ביום 15.8.12); רע"א 1709/12 גוטקינד נ' אלקרא (פורסם ביום 31.5.12)). הדרישה לגילוי מסמכים כללי נועדה לאלץ את בעל הדין שכנגד להצהיר כי ערך בדיקה ואין בידיו מסמכים מעבר לאלו שפורטו על ידו בתשובתו לדרישה ( רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור (פורסם ביום 1.7.12)).

9. תקנה 122 לעיל, מעניקה לבית המשפט סמכות להטיל סנקציה על בעל דין שהפר צו שעניינו גילוי מידע, בין היתר, רשאי בית המשפט למחוק את התביעה, אם בעל הדין המפר הוא התובע (או להורות על מחיקת כתב ההגנה, שההפרה היא מצד הנתבע) .בהתאם לפסיקה, הסנקציה של מחיקת כתב תביעה או כתב הגנה מכוח תקנה 122, היא חריפה ומרחיקת לכת, השימוש בה נעשה במשורה, בנסיבות חריגות בלבד, וזאת משום שהיא נושאת בקרבה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל דין להליך הוגן (רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עמית זילברג (פורסם ביום 22.11.18)). עוד נקבע, כי השימוש באמצעי זה שמור למקרים קיצוניים, רק כאשר ניכר כי בעל דין פעל בזדון או הביע זלזול בבית המשפט (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ‎ ‎נ' ‏מרדכי, פ"ד מו(3) 793, 800), בהי נתן שלבית המשפט "כלים" נוספים לאכיפת צווי גילוי ולנקיטה בסנקציה במקרה של הפרתם (כגון פסיקת הוצאות לבעל דין המפר, או במישור הראייתי,אי קבלת מסמכים שלא הוגשו).

10. בהחלטתי מיום 6.6.21, קבעתי בין היתר, כי "הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים ביניהם לרבות תצהיר גילוי מסמכים תקני תוך 30 יום מהיום. בקשה בעניין זה שתוגש יאוחר מ- 30 יום מהיום לא תטופל". בעל דין אינו רשאי להתעלם מהחלטה שיפוטית ביחס למועד שנקבע להגשת בקשות בעניין הליכים מקדמיים. בעל דין רשאי לעתור להארכת מועד, ככל שנסיבות עניין קונקרטי הולמות הגשת בקשה כאמור, אך לא להתעלם מהחלטה שיפוטית מתוך סברה מוטעית כי יהא בכוחו להגיש הבקשה בכל מועד נתון.
כאשר בית המשפט קובע מועד מוגדר, על בעל הדין לפעול בהתאם למועד שנקבע. ככל שהוא חפץ בקבלת ארכה מטעמים שונים, עליו להגיש בקשה מתאימה.הדרך הנאותה בוודאי שאיננה התעלמות מהמועד שנקבע בהחלטת ביהמ"ש, תוך הגשת בקשה בחלוף המועד שנקבע. כ בר נפסק , כי בעל דין אינו רשאי לסטות מסדרי הדין הנוהגים ולפעול כאוות נפשו , אלא יש להקפיד על כללי הפרוצדורה ועל המועדים שנקבעו, שכן הם הכרחיים לניהולו של הליך משפטי תקין (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ [פורסם בנבו ]; רע"א 828/13 ד"ר פלוטקין נ' smith kline beecham biological [פורסם בנבו]).
הנתבעת הגישה את הבקשה דנן ביום 6.7.21, משהוגשה הבקשה בחלוף המועד הקובע לכך, מבלי שתתבקש ארכה לשם הגשתה, ואף מבלי שיינתן כל טעם באשר הוא לאיחור שבהגשה , דינה להידחות על הסף.

11. למעלה מן הנדרש, אוסיף, כי לא מצאתי ממש בנטען בבקשה גופא . התרשמתי , כי תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעם התובע ( נספח 1 לבקשה), ערוך כדין; מלוא החומר כפי שצויין בתצהיר התובע, הומצא לנתבעת; וכי המסמכים הספציפיים שהמצאתם התבקשה על ידי הנתבעת, אינם קיימים, כעולה מתשובת התובע, ודי בתשובתו, כאמור.

12. בנסיבות אלו, הבקשה נדחית.
הנתבעת תישא בהוצאות התובע ב סך של 1,500 ש"ח , וזאת תוך 30 יום, וללא קשר לתוצאות ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ז אב תשפ"א, 25 יולי 2021, בהעדר הצדדים.