הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 35733-10-17

מספר בקשה:9
בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

המבקשים

  1. רפי כהן
  2. נורית עמר
  3. חן שושנה בטיט
  4. יונתן כהן
  5. ניצה לאה פרץ

נגד

המשיבה
נרדית ייזום והשקעות בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים ( להלן: "המבקשים"), לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 6/3/2018 ( להלן: "פסק-הדין").

העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים:
ענייננו בתביעה שהגישה התובעת ( להלן: "המשיבה") כנגד המבקשים לאכיפת הסכם שכירות שנחתם בין המשיבה לבין המנוחה בנוטה כהן ז"ל– אימם של המבקשים ( להלן: "הסכם השכירות" ו- "המנוחה" בהתאמה ), ושעניינו השכרת ווילה שבבעלות המנוחה למבקשים. במסגרת התביעה עתרה המשיבה למתן סעדים הצהרתיים וכן למתן סעד של צו עשה, לצד בקשה לפיצול סעדים לצורך הגשת תביעה כספית.

לאחר הגשת התביעה, למבקשים ניתנו מספר אורכות להגיש כתב הגנה. בתוך כך בית המשפט נעתר ל- 4 בקשות שהוגשו מטעמם של המבקשים להארכת מועד להגשת כתב הגנה מסיבות שונות. האחרונה בבקשות אלה הוגשה לבית המשפט ביום 11/2/2018 ובמסגרתה הוחלט להאריך למבקשים את המועד להגשת כתב ההגנה לתקופה של 14 ימים, קרי עד ליום 25/2/2018. בחלוף ה מועד האמור, ומשלא הוגש כתב הגנה, ובהיעדר בקשה נוספת מצד המבקשים להאריך את המועד להגשת כתב הגנה, בית משפט נעתר לבקשת המשיבה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, ונתן את פסק-הדין.

במסגרת פסק-הדין, ניתן סעד הצהרתי שלפיו הסכם השכירות שנחתם בין המשיבה והמנוחה הינו שריר וקיים, וכי הודעת הביטול שנשלחה ע"י המבקשים וצורפה כחלק מכתב התביעה- הינה מבוטלת, וניתן בנוסף צו עשה להבטחת אכיפת הסכם השכירות ע"י המבקשים.

ביום 22/4/2018 הגישו המבקשים את הבקשה דנא, ובמסגרתה הם עתרו לביטול פסק-הדין מחובת הצדק. בעניין זה נטען על ידי המבקשים כי פסק-הדין הושג במחטף ע"י המשיבה, שכן כבר ביום 26/2/2018 פנה ב"כ המבקשים לב"כ המשיבים במכתב ובמסגרתו דרש המצאת מסמכים שלא צורפו לכתב התביעה כדי שיוכל להתייחס להם בכתב ההגנה, ועל סמך אישורה של המזכירה במשרדו של ב"כ המשיבה כי פניית ב"כ המבקשים תטופל בהקדם, ובעודו ממתין לקבלת המסמכים תוך שהוא מצפה להתנהגות קולגיאלית מצד ב"כ המשיבה, ומתוך סברה כי יהיה מיותר להטריח את בית המשפט בבקשה נוספת להארכת מועד להגשת כתב הגנה, הופתע ב"כ המבקשים לגלות כי ניתן נגד מרשיו פסק-דין בהיעדר הגנה!

בנוסף, טוענים המבקשים כי יש מקום לבטל את פסק-הדין בתוקף שיקול הדעת המסור לבית המשפט. בעניין זה נטען על ידי המבקשים כי בקשתם לביטול פסק-דין מקורה במחדלה של המשיבה להמציא לידיהם את המסמכים החסרים וכי בעודם (של המבקשים), ממתינים לקבלת המסמכים החסרים לצורך השלמת כתב הגנה, הושג פסק-דין זה והם נגררו להליך מיותר זה. בעניין סיכויי ההגנה נטען על ידי המבקשים כי הסכם השכירות שנחתם בין המשיבה למנוחה - בוטל לאור הפרות יסודיות מצד המשיבה, לרבות בניה לא חוקית שבוצעה ע"י המשיבה ותוך פלישה לשטחים של צד ג', וכי המבקשים מתעתדים להגיש תביעה לסילוק ידה של המשיבה מהמקרקעין, וכן לחיובה בתשלום דמי שימוש ראויים החל ממועד ביטול הסכם השכירות.

המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה בתגובתה כי ישנו מקום לדחיית הבקשה מאחר וזו הוגשה באיחור של 19 ימים מהמועד שבו היה על המבקשים להגישה בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1982 ( להלן: "התקנות"), שכן לטענתה – מעיון בנט המשפט עולה כי ב"כ המבקשים צפה בהחלטה הראשונה שניתנה ע"י בית המשפט ביום 6/3/2018, ושבמסגרתה בית המשפט החליט להיעתר לבקשה תוך שמצווה על המשיבה להגיש נוסח פסיקתא לחתימה. עוד טוענת המשיבה, כי המבקשים לא הגישו תצהיר כדין לצורך תמיכה בעובדות העומדות בבסיס הבקשה לביטול פסק-דין. עוד טוענת המשיבה כי אין מקום לבטל את פסק-הדין, לא משיקולי צדק, ולא בתוקף שיקול הדעת הנתון לבית המשפט, שכן מתן פסק-הדין מקורו במחדל של המבקשים אשר לא הגישו כתב הגנה בתוך המועד שהוקצב להם ע"י בית המשפט, וכי היתלות המבקשים בהמצאת נספח לצורך הגשת כתב הגנה הינה בבחינת עשיית דין עצמי, במובן זה שאין באי המצאת הנספח הנטען כדי לעכב את הגשת כתב הגנה, ולצד זה המבקשים לא הצביעו על סיכויי הגנה טובים והסתפקו בהעלאת טענות מעורפלות.

בתשובה לתגובה, טענו המבקשים כי בקשתם לביטול פסק-דין הוגשה במועד, מאחר ופסק-הדין נצפה ע"י ב"כ המבקשים לראשונה ביום 22/3/2018 בלבד, ולאור פגרת הפסח הרי שבקשתם הוגשה במועד. לצד טענתה האמורה המבקשים טענה כי התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשתם נערך והוגש כדין, יחד עם זאת מטעמי זהירות הוגשה על ידם בקשה לצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות הנוגעות להגנתם.

ביום 1/11/2018 התקיים דיון במעמד הצדדים, ובמסגרתו נחקר המבקש מס' 1 (מר רפי כהן) ע"י בעל המניות במשיבה, שהוא עו"ד במקצועו. במהלך הדיון הדיון נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות זאת בין היתר לנוכח העובדה כי המשיבה הביעה כי היא מתכוונת להגיש תביעה נוספת נגד המבקשים, וכי המבקשים מתכוונים להגיש תביעה נגד המשיבה. הניסיון האמור להביא את הצדדים לכלל הסכמות ל א צלח, והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. במסגרת סיכומי טענותיהם האמורים הצדדים חזרו על טענותיהם כפי שעלו בבקשה, בתגובה, ובתשובה. המבקשים הוסיפו וטענו במסגרת סיכומיהם כי פסק-הדין הומצא להם באמצעות הפקסימיליה ביום 14/3/2018 ומכאן שהבקשה הוגשה במועד. המשיבה הוסיפה בסיכומיה התייחסות לחקירתו הנגדית של המבקש מס' 1, ואשר לשיטתה מלמדת על כך שאין למבקשים סיכויי הגנה.

דיון והכרעה
לאחר עיון בכתובים, ושמיעת טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לביטול פסק דין להתקבל, וזאת מן הנימוקים המפורטים להלן.

באשר לטענה המקדמית של המשיבה לעניין אי הגשת הבקשה לביטול פסק-דין במועד הקבוע בתקנות, אקדים ואציין כי אינני מקבלת את טענת המשיבה, שכן המועד שבו נצפתה ההחלטה הראשונה שבמסגרתה נעתר בית המשפט לבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה – אינו רלוונטי, ומניין הימים לצורך הגשת הבקשה לביטול פסק-דין מתחיל ממועד המצאת פסק-הדין לידי המבקשים.

בהקשר הזה, יש להבהיר כי הבקשה לביטול פסק-דין הוגשה כבר ביום 22/4/2018, כאשר בהתאם לטענת המבקשים אשר לא נסתרה ולא קיבלה התייחסות במסגרת טענות המשיבה, ב"כ המבקשים צפה בפסק-הדין באתר נט המשפט רק ביום 22/3/2018, אם כי בסיכומיהם, הודו המבקשים בהגינותם כי פסק-הדין הומצא לידיהם באמצעות הפקסימיליה כבר ביום 14/3/2018. בהיעדר התייחסות מצד המשיבה למועד ההמצאה של פסק-הדין או למועדים של פגרת חג הפסח, ובהתחשב בפגרת חג הפסח שחלה בין המועדים 30/3/2018 - 7/4/2018, הרי שמניין 30 ימים החל ממועד ההמצאה ביום 14/3/2018, מסתיים ביום 22/4/2018, הוא המועד שבו הוגשה הבקשה לביטול פסק-דין.

לעניין טענת המשיבה לאי צירוף תצהיר כדין לתמיכה בטענות ההגנה העובדתיות העומדות בבסיס הבקשה לביטול פסק-דין, לדידה המשיבה צדקה בטענתה זו , דא עקא שמחדל זה תוקן ע"י המבקשים לאחר שניתנה להם הזדמנות להגיש תצהיר כאמור בהחלטתי מיום 6/6/2018.

לגופה של הבקשה, עותרים המבקשים לבטל את פסק-הדין גם מכוח חובת צדק וגם מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, עמ' 371-372). לפי ההלכה הפסוקה, במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה שבו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש בית המשפט להתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי ( ראו רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (08.10.2015)).

בענייננו, החלטתי האחרונה שבמסגרתה הארכתי את המועד להגשת כתב הגנה ניתנה ביום 11/2/2018, והמועד הוארך ל- 14 ימים, קרי עד ליום 25/2/2018, ומאחר וכתב ההגנה לא הוגש במועד ע"י המבקשים, ולא הוגשה על ידם בקשה אחרת להארכת המועד להגשת כתב הגנה, הרי שלא שוכנעתי כי נפל פגם כלשהו במתן פסק-דין בהיעדר הגנה, אשר ניתן ביום 6/3/2018, בחלוף 12 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה. הטענות של המבקשים כי פסק-הדין הושג במחטף וכי בא כוחם סמך על פנייתו לב"כ המשיבה להמציא לידיו מסמך לשם הגשת כתב הגנה ביום 26/2/2018, טענות אלו אינן מקובלות עליי, ואין בהן כדי להצדיק את אי הגשת כתב ההגנה במועד שנקבע בהחלטה של בית המשפט, וממילא הפניה הנטענת לבא כוח המשיבה נעשתה בחלוף המועד להגשת כתב הגנה. על כן, איני רואה מקום לבטל את פסק-הדין מחמת שיקולי הצדק.

באשר לביטול פסק הדין לפי שיקול דעת ביהמ"ש, תחילה יש לברר את סיבת המחדל להגשת כתב הגנה במועד. בהתאם להלכה הפסוקה, אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן ( ראו ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד ( ראו רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה (5) 43, 47-48).

בנסיבות המקרה לפנינו, המבקשים לא נתנו הסברים שמניחים את הדעת לעניין הסיבה למחדלם באי הגשת כתב הגנה במועד, והסברה של המבקשים ובא כוחם כי בעצם פנייתם לב"כ המשיבה במסגרתה ביקשו האחרונים המצאת מסמכים, יש בה כדי לייתר את הצורך בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, סברה זו הינה שגויה, ומקורה באי הבנה של המבקשים לסדרי הדין, שכן מועד שנקצב בהחלטה שיפוטית אינו מוארך על סמך סברה או ציפייה של המבקשים ובא כוחם כי הצד שכנגד לא יגיש בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, וממילא גם אם הצד שכנגד היה מסכים במפורש להארכת המועד להגשת כתב הגנה ולא היה עותר למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, הרי שבכל מקרה היה על המבקשים לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט ולבקש להאריך את המועד להגשת כתב הגנה. משלא נעשה כן ע"י המבקשים, הרי שהסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד מקורה במחדלים דיוניים של המבקשים, ברם, איני סבורה כי התנהלותם זו של המבקשים מגיעה לכדי זלזול מופגן בבית המשפט, אלא ברשלנות שיכולה לבוא על תיקונה באמצעות פסיקת הוצאות לזכות המשיבה.

לאור האמור, אני קובעת כי התקיים התנאי הראשון לבחינת הבקשה לבטול פסק הדין משיקולי בית המשפט.

אשר לסיכויי ההגנה שבפי המבקשים, שזה הוא המבחן העיקרי, הרי שהמבקשים העלו מספר טענות בסעיף 22 – 23 לבקשה (כפי שהובאו בסעיף 4 לעיל), ואשר לטעמי יש בהן כדי להצביע על הגנה לכאורה, מקום שהמחלוקת בין הצדדים נוגעת להסכם שכירות שהמבקשים הודיעו על ביטולו, כאשר תוקפו של הסכם השכירות שנוי במחלוקת, שכן גם מהראיות שצירפה המשיבה לכתב התביעה ניתן לראות כי המבקשים הודיעו על ביטול הסכם השכירות, ולכן לטעמי, יש מקום לתת למבקשים את יומם בבית המשפט לצורך בירור המחולקת לגופה, והדברים נאמרים ביתר שאת לאור הצהרת באי כוח הצדדים כי המשיבה מתכוונת לנקוט בהליך משפטי נוסף נגד המבקשים, ואילו המבקשים מתכוונים להגיש תביעה נגד המשיבה, והכל על בסיס אותה מחלוקת הנוגעת לתוקפו של אותו הסכם השכירות.

לאור האמור לעיל, סבורני כי יש לקבל את הבקשה, בפרט, כאשר התרשמתי כי הסעד שיינתן למבקשים, קרי ביטול פסק-הדין ומתן אפשרות למבקשים לקבל את יומם בבית המשפט - שהינו עקרון משפטי מעין חוקתי, כפוף לפסיקת הוצאות, מהווה איזון ראוי, זאת בשים לב כי החלטה כזו אינה פוגעת בזכויותיה הדיוניות והמהותיות של המשיבה. בנוסף, מן הראוי להזכיר, כי ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות.

סוף דבר
אשר על כן, וכפוף לתשלום הוצאות ע"י המבקשים, אני מורה על ביטולו של פסק הדין מיום 6/3/2018.

הריני קובעת כי ביטולו של פסק-הדין מותנה בתשלום הוצאות ע"י המבקשים בסך של 3,000 ₪, אשר ישולמו לידי המשיבה תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן פסק-הדין יישאר על כנו.

על המבקשים להגיש כתב הגנה מטעמם עד ליום 12/3/2019, וזאת כאמור בכפוף לתשלום הוצאות המשפט הנ"ל .

התיק יובא לעיוני ביום 14/3/2019.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשע"ט, 12 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.